עישון במקומות ציבוריים – רעיון חדשני (??)
ביום שישי האחרון, כהרגלי, ביליתי את הערב עם נורית ודניאל, והפעם בחברת אורח נוסף בשם אופיר, בשיחות סלון על הא, דא ומה שביניהם. אחד הדברים שעלו בשיחה, איך לא, היה חוק האיסור על עישון במקומות ציבוריים. מתוך אנשי שיחתי, רק אני מעשן באופן קבוע. נורית ואופיר ייצגו את הצד הנגדי, ודניאל את האמצע (לא מעשנת, אבל לא מפריע לה שיעשנו לידה, אם האווירה סבבה).
מאחר ואין הסכמה חד משמעית בין המעשנים ללא-מעשנים לגבי איכותו של החוק הזה, והיכולת לאכוף אותו גם עבור אלה שכן מעשנים (להלן שבתי עסק יקימו שטח שלא יעלה על רבע משטח המקום כולו, שייועד למעשנים), כי פשוט זה דורש עבודה רבה מדי שבעלי העסקים יעדיפו שלא להשקיע בה.
מכיוון שהחוק הזה לקח קיצוניות אחת, והפך אותה לקיצוניות שניה, שאינה ממש טובה יותר, והיא מפלה ציבור לא פחות גדול, הציעה דניאל רעיון, ואופיר אף שכלל אותו. ואלה הרעיונות:
דניאל הציעה שיהיו גם פאבים שיהיו מיועדים למעשנים. במצב כזה, תהיה אפשרות ללא-מעשנים לבחור איפה לשבת, וכך גם למעשנים.
השכלול של אופיר, היה לאכוף חוק כזה לפי איזורי בילוי. כלומר: נגיד שיש 3-4 פאבים בסמוך אחד לשני, אז מתוכם אחד אפילו יהיה מיועד למעשנים, והמצב כבר טוב יותר. אפשר לאכוף את זה גם ככה, באמצעות הרשויות המקומיות ע"י מכסה של פאבים מעשנים באיזור מסוים.
רוצים דוגמא? הנה אחת:
באלנבי, רחוב שמוכר בעיקר בגלל הפאבים שלו, שרובם ככולם הם פיק-אפ בארים, אין אפשרות בכלל להוסיף שטח סגור סטרילי למעשנים/לא מעשנים. פשוט אין אפשרות כזו. אני אישית מכיר בחור שבבעלותו 3 פאבים, הממוקמים כולם באותו מתחם באלנבי. למה שלא יתאפשר לו להחליט שפאב אחד מתוך השלושה הוא למעשנים? ניתן הרי לשים שלט על הדלת שמזהיר בפני כך, בדיוק כמו עם השלטים החדשים האוסרים עישון.
במצב כזה, כולם מרוויחים. המעשנים הולכים לאן שבא להם, הלא מעשנים הולכים לאן שבא להם, ובא שלום אל קרבם. למצב כזה אפילו הלא מעשנים בחבורה שלנו הסכימו פה אחד. החוק הקיים לא ממש קשור למציאות שבא אנחנו חיים, כמו רבים מהחוקים במדינה הזו. אני יודע שהשאלה שתעלה היא: אם באירופה ובארה"ב זה עובד – למה לא אצלינו? אין לי תשובה חד משמעית, אבל יש פה אנשים רבים מדי שרוצים סיגריה ליד הבירה/ויסקי שלהם (אולי בגלל קצב החיים המשוגע שבו אנחנו חיים), ולהתעלם מהם, זה להתעלם מהמציאות. חוצמזה – בסקוטלנד, וגם בסינגפור ובלונדון, שהייתי בהם לאחרונה, ראיתי לא מעט אנשים עומדים מחוץ לפאבים/מסעדות עם סיגריה. כך שזה לא באמת הפחית את כמות המעשנים.
כך שבמקום לתת זכות בחירה אמיתית, כמו במדינה דמוקרטית ראויה, החלטנו לעבור מקיצוניות אחת לשניה. אני בטוח שהלא-מעשנים מרוצים עכשיו. כולם חושבים לעצמם שזה מה שייתן אוויר נקי יותר. אז חבר'ה – טעות. זה פשוט יוציא את הסיגריות אל מחוץ לפאבים. הם יחכו לכם בתור ענן ענקי בכניסה לפאב.
אפשר גם אחרת.
ד"א – לי אישית, אין בעיה לשבת בפאבים שלא מעשנים בהם, ועשיתי זאת לאחרונה לא מעט. גם אין לי את הבעיה "לשרוד" ימים שלמים בלי סיגריה. זה לא הכרח אצלי. רק שמפעם לפעם, הייתי רוצה לשנות קצת אווירה. אני רוצה שיהיה לי החופש לבחור, בדיוק כמו שאנשים לא-מעשנים רוצים חופש בחירה כזה.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
לא מקורי, כתבתי על זה לפני שבועיים אצלי בבלוג, ואני בטוח שאחרים חשבו על זה קודם, כי אני יודע שמהמוח שלי לא יצא שום דבר מקורי אלא אם כן הוא אובווייס לגמרי…
איך פספסתי את זה אצלך בבלוג? אה….
כנראה אני כותב יותר מדי וזה הלך לאיבוד… http://ira.abramov.org/blog/2007/11/07/maybe-no-more-cigarettes/
היי גיא,
אני כלעצמי , כידוע לך מעשנת קבוע – אך החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים עוזר לי להפחית את כמות העישון ביציאות. נכון – אני יוצאת החוצה לעשן אך בשל עצלות ותו לא, אני אצא רק בתחילת ובסוף הארוחה. כך אני "חוסכת" את העשון במהלך הארוחה ולאוכל יש איכות אחרת – טובה יותר – יש לציין .
וואו! שלום לך. באמת שלא יצא לדבר הרבה זמן. אני שמח שהחוק הזה אשכרה עוזר למישהו. תראי – אני באמת אופטימי ומקווה שהרבה אנשים לפחות יפחיתו את כמות העישון. זה בהחלט ישמח. העניין הוא, שבתכל'ס – מי שרוצה לעשן – ימשיך לעשן. עם החוק הזה או בלעדיו. אני רק מנסה להימנע ממה שהכנסת הזו עושה כל כך טוב – ללכת תמיד לקיצוניות. יש דרך ביניים שאפשר לפתור את זה לטובת כולם, ואני לא רואה למה לוותר על דרך כזו.
ועירא – לגבי הרעיון שכתבת אצלך בפוסט – אני מסכים אבל רק עם חלק ממה שכתבת. למה שאני, כמעשן, אשלם יותר לבעל עסק ש"מתיר" לי לעשן אצלו? אני רוצה זכויות שוות כמו שלך. אני מדבר כאן על שוויון מוחלט. אם לא באחוז המקומות, אז לפחות במחירים. אין סיבה שהבירה שלי תעלה יותר מהבירה שלך. השיטה הקפיטליסטית תעבוד רק אם יהיה פיקוח על הדברים האלה. בגלל זה אני מציע את עניין האיזורים, עם מכסה מסוימת. עזוב אותך מ"קניית זכויות עישון". דבר כזה יגרום לעליית מחירים שלא אתה ולא אני רוצים בה.
אני רוצה להתחיל בעובדה מוגמרת שאפילו רבע מהמקומות באיזור מסוים יהיו למעשנים. יש הרבה שיטות לאכיפת העניין הזה, וזה תלוי אך ורק ברצונן הטוב של הרשויות המקומיות. זה אפילו יחסוך לפקחים עבודה ויקל על אכיפת איסור העישון ב-75% הפאבים הנותרים.
א. לא מחויב שתהיה עלית מחיר. שים לב. דיברתי על מצב שבעל מקום חדש שקיבל רק רשיון ללא עישון יעשה "החלפות" עם מקום שיש לו רשיון עישון, ואולי יעשה זאת תמורת תשלום. אני מסופק שדבר כזה באמת יעלה את המחיר אלא אם יש דרישה. אם אדם מעשן שלא סובל לשבת במקום שלא מתיר עישון מוכן לשלם יותר על הפריבילגיה, למה לא? כמו שאני מעדיף לשלם טיפה יותר למקום שיודע להכין בשר טוב כמו אודיאון במקום מוזס.
ב. 50% זה המון, זה הרבה יותר ממספר המעשנים בציבור אומרים לי. זה אומר שאם בעל מקום חדש חותך אותו לשני אולמות ומבקש שני רשיונות, הוא לא מפר את האיזון של 50% ולמעשה פותח מסעדה עם שני אזורי ישיבה. נפתרה עוד בעיה.
ג. כך אפשר גם לאורך הזמן גם לדבר על הורדת האחוז הזה כל שנה עד כדי 10%. מקומות שיש להם כיום רשיון לא יאבדו אותו אבל חדשים לא יוכלו לקבל אותו. ככה פותרים את זה בהדרגה.
ובפעם האחרונה, תפסיק לבלבל עם "הזכות שלך לעשן". אין לך זכות להרעיל ביודעין ובמזיד את הסביבה, והחברים שלך יסלחו לך על זה פחות עם השנים. עמדת בזה יופי חודשיים, אתה יודע שאתה יכול להפסיק, אתה אוכל מספיק לא בריא וכבר הורידו לך שלוש פעמים מלנומות ואני זוכר אותך מודאג עד מוות מגרורות, אז תפסיק להתבכיין שלא נותנים לך לנשום זפת וקרצינוגנים שמזהמים לך את הדם, סותמים לך את הריאות, מסריחים לך את הבגדים, מבריחים בנות זוג בפוטנציה, מעצבנים חברים טובים ואיכשהו אני בטוח שלא עוזרים לFMS והסכרת שלך. אין לי כוח לשמוע יותר את השטויות האלו. זכויות המעשנים בתחת שלי.
אולי זה לא ישפיע על מי שכבר מעשן, ואולי הוא לא יעשן פחות, אבל ברור שזה הופך את העישון לפחות cool, ואולי פחות אנשים יתחילו בכך.
עירא, נזק מעשון פסיבי זה שטויות לגמרי, ויש לי ערימה של מחקרים מדעיים לעילא ולעילא שמאששים את זה. תזכיר לי אני אתן לך דיסק עם עותק שלהם.
היי גיא!
מזמן לא דיברנו…
אני בהחלט אוהבת את הרעיון. הסיבה לאי קיומו – קשיים באכיפה. הרבה יותר פשוט (וזול) לאכוף בלי וזהו.
כמובן שכשונאת עשן סיגריות ישמח אותי שהמעשנים יתכנסו במקום המיועד לכך וסביב המקום שאליו אני מגיעה יישמר אויר פנוי מעשן סיגריות (נקי? נסחפתם! אני גרה בתל אביב….).
לגבי ההצעות אצל עירא – בהחלט בלט שם הנושא הכלכלי ושי העלה טיעון מוחץ נגדו – "רק לעשירים מותר לעשות מעשים מגונים???"
בהצלחה בהפגנות (אני לא אגיע מפאת העשן :).
All the cries of smokers and pub owners about the law are unjustified, IMHO:
1. The smokers used to (and still do?) ignore the law and non-smokers requests as long as they could get away with it, so trying to pretend that the law is "unethical" and against their liberal philosophy or some other crap just don't stick – if you are so sensitive about rights and civil behaviour then you should have also noticed the other people who just avoided going out because of your smoke. But you didn't because it was convenient to ignore them and let them stay away.
2. Same for the pub and restaurant owners – they chased away over half of their potential clientele when it was easy and cheap to ignore the law and "who wants to argue with angree smokers every evening, especially when any other place will serve them against the law?" – now they eat their own soup – they have to convince non-smokers that they are not going to suffer visiting their businesses.
As for the articles which claim that secondary smoking is not unhealthy – I'd be curios to hear what the people who wrote them were smoking at the time. 😉
A
עמוס, הבארים מלאים לעייפה, אולי אפילו יותר מאשר לפני הסוויצ' לפני חודש. הקהל מצביע ברגליים בגדול, ובעלי הבארים לדעתי רואים אפילו יותר הכנסה.
מבחינתי אם חלק מהבארים היו מכריזים עוד קודם על סביבה לא מעושנת, אף אחד לא היה מתבכיין ותובע שהחוק לא נאכף, הוא היה הולך למקום אחר ונגמר, כמו שאני שנים הלכתי רק למסעדות שלא היה בהן עשן (ראה ערך זוזוברה ואחרות שהיו אולי החלוצות). כרגע המעשנים שמתבכינים אוכלים רק את הדייסה שבישלו להם בעלי הפאבים. החוק לא היה "מתוגבר" בקנסות וחבות חוק אם לפחות חלק מהמקומות היו נותנים צ'אנס לאוויר.
לגבי אוויר בת"א – אחת מהרבה סיבות למה שלא אוכל למצוא את עצמי גר בעיר הזו. אבל זה לא מתקיף לי את הראות באותה חוסר נעימות של עטרן או את האף בריח המזויע של ניקוטין. יש כאן איתי שניים בחדש בעבודה וכשהם חוזרים מהפסקת עישון פעם בשעה אני מרגיש כאילו במשך 20 דקות שוטפים כאן מאפרות. בעעעע.
ולבסוף לדניאל – יש גם מחקרים שמראים את ההפך, ואין לי מושג מי מממן איזה מחקר. עשו נתיחות לאחר המוות לחתולי בית שמעולם לא יצאו החוצה, מבתים של מעשנים ומאלו של לא מעשנים, וההשפעה על החתולים ניכרת בצורה חד משמעית. עישון משני/פאסיבי מזיק ועוד איך.
שלום,
הגעתי אליך לגמרי במקרה כי בסטטיסטיקות אצלי בבלוג נכנסו כי גיגלו את השם של מיכל..
קראתי את פוסט יום ההולדת שלה והתרגשתי. זה רק מוכיח כמה טוב היא עשתה לאנשים סביבה- לי היא הצליחה לעשות את זה במספר חודשים בלבד, ואני אזכור אותה לכל חיי.
בדיוק כשרציתי גם אני לבקש את מחילתה פנתה אלי מירי וסיפרה מה שקרה לפני 5 וחצי שנים.
אני לא יודעת אם זה ראוי לבקש, אבל הייתי רוצה לראות תמונות של מיכל כי אני מכירה אותה בכיתה י'..
נחמד לדעת שעוד אנשים זכו להכיר אותה.
סליחה אם פגעתי בנקודה רגישה 😕
מדהים כמה שהעולם הזה קטן.
ד"א – אחלה בלוג, יש לך.
(את שאר הדברים, קוראיי הנכבדים השארתי למייל פרטי לציפור, ברשותכם. מי שיוע מה קרה, ומדובר ברוב חבריי הקרובים, לא צריך הרחבה נוספת).
לאן נעלמת גיא?
לצערי אין לי כמעט זמן לנשום, שלא לדבר על לכתוב את כל מה שאני רוצה בזמן האחרון. העבודה מעסיקה אותי קצת יותר מהרגיל, וקצת יותר מדי, ואני מגיע הביתה סחוט מכדי לכתוב, ולצערי גם סחוט מכדי לקרוא בלוגים. הכאבים בשבועיים האחרונים, בעיקר, גם לא עוזרים לי יותר מדי.
על הצד החיובי, נבחרתי להוביל איזה פרויקט בעבודה, וזו בהחלט הזדמנות להוכיח את עצמי מעבר לדברים הרגילים, ואני לוקח את ההזדמנות הזו בשתי זרועות פתוחות.
אני מבטיח לנסות ולחזור בקרוב.
מחר מתוכננת מסעדה בצהריים, כך שאין סיכוי שעבדאללה לא יכתוב ביקורת עליה.
בכל מקרה – תודה על הדאגה.
אם בבארים היו מקימים "בועה" שקופה ,או חדר נפרד ואטום למעשנים בלבד .. לא היה אכפת שיעשנו את עצמם לדעת.
ביום ששי יצאתי בפעם הראשונה לפאב, ושמתי לב שמשהו חסר לי בתמונה , אהה כן לא היה את העננה הזאת של הסיגריות, ואפשר לראות את האדם שלידך.
לעשן זאת פריווילגיה שחלק מהאנשים רוצים לעסוק בה. עישון גם פוגע באנשים שליד המעשן, גם מסריח, גם נדבק לבגדים, גם גורם להשתעל.
מי שרוצה לעשן שיהנה אבל שלא יעשה את זה לידי.
לא עוצרים מעשנים בסף הדלת – רק אומרים להם לא לעשן בפנים.
לגבי פאבים – אפשר אם רוצים שחלק מהם יהיו לעישון אבל זה קצת בעייתי.
עישון יותר מפריע לי במסעדות. אם אני נכנס למסעדה לאכול אני לא רוצה להריח סיגריה וגם שכשאני אצא אני אסריח ממנה.
במסעדות עם מעשנים תמיד נמנעתי.
זה הופך למעין חוק החמץ עם הדת. כשאנשים מבקשים פריווילגיה מכל העולם, וחלק מהם לא מבינים מה לא בסדר בזה.
לגבי שני הדברים אפשר למצוא דרכים לגרום נוחות מסויימת לשני הצדדים.
אני מניח שאתה צודק בעניין הנוחות לשני הצדדים.
יחד עם זאת, אני חייב להודות שהרבה השתנה מאז שכתבתי את הפוסט ועד שהגבת. למשל, וזה החלק החשוב כאן – הפסקתי לעשן. אני כבר כמעט 3 חודשים בלי סיגריה, ואני ממש מרוצה מזה.
אני לא בטוח כמה זה משנה את נקודת המבט של הפוסט הזה, כי אני מאמין באמת ובתמים ב"חייה ותן לחיות", אבל ברור שמשהו השתנה.