החיים באמצע שומקום

נו.. אז מה עוד לא חיכה באנגליה? מתברר שהרבה דברים. המלון נמצא בחור וצריך ללכת איזה קילומטר וקצת עד לסופרמרקט הקרוב. פאבים? מעבר לזה שיש במלון, הקרוב בותר נמצא ליד הסופר. היית בו אתמול. קוראים לו ה-PECK HORSE. מקום חביב ושקט, עם בירה מהחבית, אוכל של פאבים (סקאמפי עם צ'יפס היו מנת חלקי), ללא עישון, כמובן ועם הרבה ילדים ששותים קולה ומוכנות הימורים בפינות החדר. פאב טיפוסי.
חזרתי די מוקדם למלון, קראתי קצת והלכתי לישון. מתברר שהיום הזה עמד להתחיל לא משהו. זה התחיל מזה שלמרות שביקשתי לשנות את זמן ההשכמה מ-6:45 ל-7:30, הבחורה בקבלה שכחה לרשום את זה. אתם מתארים לעצמכם איך בזבזתי שעת שינה יקרה הבוקר. משם זה המשיך שהנהג שסידרה לי החברה לא יכל להגיע כי הבן שלו חלה, אז הוא שלח מישהו אחר לאסוף אותי, אלא שהנהג השני טען מאוחר יותר שהוא נכנס למלון ואסף מישהו אחר. איך – אולהים יעזור לי – אין לי מושג. אני ישבתי בלובי וחיכיתי לו. משם לעובדה שאיחרתי להדרכה בחצי שעה, הדרך היתה קצרה. ועכשיו הגיע ההיי-לייט של היום: ארוחת הצהריים של הקמצנים. בבוקר אמר לי המנהל של החבר'ה שאני מדריך, שהוא גאה לספר לי איך הפעם הוא הצליח לארגן ארוחת צהריים מסודרת. אני, לתומי, חשבתי שייקחו אותנו למקום כלשהו באיזור. מה שקרה בפועל הוא, שארגנו לנו שני מגשים עם סנדוויצ'ונים וטיפה פירות מהקפיטריה פה למטה. אני לא חושב שלמנהל הזה יש במה להות גאה, כי עכשיו אני אזדקק לארוחה גדולה בהרבה בערב, ולך תמצא איפה לאכול כשאתה בחור, 45 דקות נסיעה מלונדון.
רק המחשבה שביום חמישי אני פוגש את דניאל בלונדון, והעובדה שהקצב שבו אני מלמד פה מצוין ואני מקדים בהרבה את לוח הזמנים (מה שיאפשר לי לצאת אולי בצהריים בחמישי, לכיוון לונדון). אז יש גם דברים חיוביים פה.

הגשם חזר לאיזור, והיום אפור בצורה בלתי רגילה. אני מרגיש נהדר. הקור ממש לא נורא כמו שניסו לתאר לי אותו פה. אני הולך בחולצה מכופתרת קצרה ומעיל הגשם הארוך שלי (דק מואד, למי שזוכר), והכאבים ממש לא נוראיים. רק שימשיך לרדת גשם, ואני אמשיך לחייך.
אה, כן.. וגם שהבחור הפולני הזה שאני יושב איתו כאן יפסיק להפליץ כל הזמן. אולי גם זה יוכל לעזור.. 🙂


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

3 תגובות לפוסט “החיים באמצע שומקום”

post_author." -->\n"; ?>
  1. נעם הגיב:

    אהלן גיא,

    האם אני שומע נימה של געגועים לסינגפור????
    געגועים לאוחות הצהריים המושחתות, הנשים האסייתיות המשובחות, והבירה הלא משובחת!

    המשך יום נעים

  2. גיא הגיב:

    לסינגפור?? אין ספק שהבחורות שם יותר מצודדות מהבריטיות, אבל גם כאן ראיתי כמה דברים לא רעים. לגבי הבירה – אתה בעצמך תתגעגע לבירה הלא משובחת בזמן שאני אמשיך לשתות גינס. אתה מוזמן לקרוא את הפוסט הבא… 🙂

  3. ג'ירפה הגיב:

    בנימת הומר סימפסון:גינס(קסטרא קולד) ממממממ…. אחחחחחחחחחח