מי מייצג את הציונות?
לפני כשנה וחצי, קיבלתי לביתי, יחד עם עיתון סוף השבוע, מניפסט חוצב להבות, של תנועת "אם תרצו".
בניגוד לרוב המנשרים הפוליטיים, שמעניינים אותי כשלג דאשתקד, החבר'ה האלה הצליחו למשוך את תשומת ליבי, והתחלתי לקרוא. זו היתה חוברת ממש מהודרת, מלאת נתונים "מדעיים", הסברים מפורטים, ועיקרי אמונתם של מנהיגי התנועה. על שער החוברת התנוססו להם כמה חבר'ה מחוייכים, נראים ממש מלח הארץ – כאלה שנותנים את מיטב שנותיהם למען המדינה, ומאמינים באמונה שלמה, שאיבדנו את הדרך, שאנחנו בעידן של מה שנקרא בפי כל "פוסט ציונות".
והאמת? אני חייב לציין שחלק מהדברים דיברו אליי. כל ההקדמה שלהם, היתה מוסברת בקפידה, ואף נכונה למדי, לטעמי. הרבה דיבורים על התדרדרותה של המדינה בנושאים שונים, שבהחלט מוכרים לי, ושעל לא מעט מהם כבר כתבתי כאן בעבר.
כבר הרבה זמן שאני מחכה לתנועה כזו, שתהיה מעין מרכז "אמיתי", שישרת את הבוחרים מכל אמצע המפה הפוליטית. ולא – אני לא מדבר על תנועות קיקיוניות כמו "המרכז" של איציק מורדכי, או "הדרך השלישית" של קהלני.
אני מדבר על מפלגה צעירה, מעודכנת, מודעת לעצמה ולסביבה, מחוברת לנימי-נימיה של החברה הישראלית מחד, אבל מקבלת את האחר ואת כל המגזרים מאידך. דורשת חובות זהים מכל תושב, אך מאפשרת מדינת רווחה הגיונית (!!) וחורטת על דגלה את זכויות האדם מאידך.
הדבר הכי קרוב לזה בשנים בהאחרונות, היתה לפני כשנה, המפלגה "הירוקה-מימד", שהצליחה לדבר אליי כמו שאף מפלגה לא דיברה אליי לפני כן.
אבל זה כבר חלק מההיסטוריה. נכון לעכשיו, יש שמועות שמדברות על עזיבתו של ניצן הורוביץ את מר"צ החדשה, הקמת תנועה ירוקה-שמאלנית אמיתית. ממקורות יודעי דבר (היי, אמא!), נודע לי שזה כבר ממש בשלבי הקמה, וכבר נתבקשתי לנסות לארגן חוג בית בביתי.
אבל נחזור רגע ל"אם תרצו" – אחרי כל ההקדמות וההסברים, הגיעה העת לעבור להסברים – אז מה כן צריך להיעשות??
וכאן כבר התחלתי לעקם את פרצופי. חשבתי שאני אמצא את עצמי קורא מניספט שלוקח, באופן פרגמטי, קצת מהימין וקצת מהשמאל. שייקח את שני הדברים הטובים שיש בשני הצדדים, ויישם אותם דה-פקטו. אבל משהו נראה לי תמוה, ימני מדי, משתמש באידיאולוגיה חד-צדדית מדי.
באתר של "אם תרצו", כותבים ראשי התנועה, שהתנועה 'עומדת' על 3 רגליים:
1. תנועה מרכז מדינית – כישלון "אוסלו" וכישלון השמאל, מפורטים כגורמים המרכזיים להקמתה של התנועה. איפה הימין כאן? האם רשום כישלונו? נאדה.
2. חידוש הציונות המדינית – התנועה רואה את עצמה כממשיכת דרכו של הרצל, לא פחות, ויוצאת נגד ה"שיח האנטי-ציוני" שקיים באוניברסיטאות. אני יכול רק לנחש מי הם אותם "אנטי-ציונים".
3. התמודדות עם האיום האמיתי על עתיד הציונות: פוסט הציונות המודחקת – או במילים אחרות: "אתם אנטי-ציונים, רק שאתם עוד לא מודעים לזה. אנחנו נלמד אתכם מהי ציונות". פטרוני, משהו.. נשמע כמו "אנחנו יודעים מה טוב בשבילכם".
בהמשך מפורטים עקרונותיה ה"ציוניים" של התנועה, מעין "עשרת הדיברות|" שלה:
1. היהודים הם עם – נניח. למרות שנראה לי שקשה לראות ביהודים עם, כשחלקים ממנו רואים בחלקים אחרים ממנו "עוכרי ישראל" או "בוגדים", רק בגלל דעה שונה.
2. עיקרון הלאומיות הוא עיקרון נכון, צודק ומוסרי אשר על פיו יש לחלק את העולם – לאומיות או לאומניות? האם באמת ניתן לחלק את העולם לפי לאומיות, או ש"אם תרצו" רוצה לחלק כך את ישראל? בכל מקרה, חתיכת הצהרת כוונות יש להם. הם נשמעים כמו "המוח" (Pinky & The Brain), בניסיונו להשתלט על העולם…
3. לעם היהודי זכות למדינה ריבונית עצמאית – נגיד. עם זה אני יכול לחיות. מקובל.
4. לעם היהודי זכות על ארץ ישראל ובראשה על ירושלים המאוחדת. – בירתה של ישראל לנצח-נצחים..? הממ… כרגיל, מישהו כבר שכחת שירושלים היתה מחולקת מאז ומעולם, וגם אחרי "שחרור" ירושלים, עדיין היא היתה מחולקת. כך גם היום. מפחיד אותי כשאנשים לא נותנים לזה את דעתם, וצועקים "שלי", "מגיע לי" וכאלה – על עיר שחוברה לה יחדיו, אך תמיד היתה שייכת לכולם (וזה גם היה תמיד סוד קסמה, לדעתי).
5. במסגרת חייו הלאומיים בארץ ישראל יוכל העם היהודי לבטא את זהותו, תרבותו ועצמיותו כפי שלא יוכל בשום מקום אחר – סליחה?? זהו? אין מקום אחר? האם לא אוכל לחיות כיהודי בניו-יורק? אני חושש שיש לי דוגמאות אחרות בשבילכם, רבותיי. ולא מעט כאלה.
6. העם היהודי צריך לקחת את גורלו בידיו – גם עם זה אני יכול לחיות. מה שאני לא יכול לחיות איתו, זה עם מנהיגים ש"לוקחים אותי בידיהם" והופכים אותי לאזרחים סוג ב'.
7. שלילת הגלות – בניגוד לאמנת זכויות האדם, המאפשרת לכל אדם לבחור את אמונתו ואת המדינה בה הוא רוצה לחיות. או במילים אחרות:"בחירה חופשית? נראה לכם? לא אצלינו".
8. הבטחת קיומו, הישרדותו, ביטחונו ועתידו של העם היהודי באמצעים הנדרשים לכך – וואו. נשמע כמו איום. "האמצעים הנדרשים לכך"? אני חושב שנכון יותר לתאר את הסעיף כך: "על העם היהודי לקחת את גורלו בידיו, ולהבטיח את קיומו, הישרדותו ועתידו ע"י בחירת מנהיגים שפויים יותר.
9. זכותו של העם היהודי למדינה בארצו גוברת על טענת הזכות של יושבי הארץ. בסוגיה זו חשוב להבהיר כי שאלת מימוש זכות היא שאלה נפרדת אך הנחת המוצא בשאלה כיצד יוכרעו שאלות טריטוריאליות בארץ ישראל היא שלעם היהודי זכות היסטורית מוסרית על הארץ הגוברת על טענות מתחרות – אנסח זאת בבהירות, למען קוראי הבלוג: "עזבו אותנו מזכויות אדם, ממחוות הומניות, או ממי שהם לא אנחנו. המדינה שולטטטתתתת!!11"
10. מדינת ישראל היא מדינה יהודית-דמוקרטית – צירוף של שתי מילים שיוצר אוקסימורון בעייתי, הם מאבני היסוד של התנועה. אבל זה כבר נתון לוויכוח ארוך, שאני אמנע מלהיכנס אליו כאן.
תאמינו או לא, אבל כל אלה הם עדיין סעיפים מתונים יחסית. ימניים, אבל מתונים. תהיתי כמה זמן ייקח, עד שבאמת ישמעו עליהם.
בשני העשורים האחרונים, שמתי לב לעובדה, שבישראל הכל חייב להיות קיצוני. לא משנה לאיזה צד אתה שייך – שמאל או ימין, דתי או חילוני – כדי להישמע, כדי להשפיע, אתה חייב להיות פונדמנטליסט. אתה חייב להראות שאתה עושה משהו, וצעדים קטנים משפיעים פחות מצעדים קיצוניים שצועקים "געוואלד!" לשמים.
נדמה שמבצע "עופרת יצוקה", טרף את הקלפים, ובעיקר דו"ח גולדסטון, שהגיע בעקבות המבצע, ושאני לא מסכים עם דבריו באופן כללי (אני מודה שלא קראתי אותו לפרטים, וניזונתי בעיקר מפרסומים שונים בתקשורת, שהיא מאוד חד-צדדית בנושא), גולדסטון יצר הזדמנות לתנועת "אם תרצו" להשמיע את קולם. הם בחרו להשמיע אותו כנגד "הקרן החדשה לישראל", וטענו, בדו"ח שהוא מאוד 'בעייתי' – בלשון המעטה – שכ-92% מדו"ח גולדסטון, נשען על ציטוטים של ארגונים, אשר נתמכים ע"י "הקרן החדשה".
במקרה, בעבר יצא לי לקרוא לא מעט על "הקרן החדשה לישראל", כך שדווקא הם, גם אם מזוהים יותר עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית, יצרו אצלי תחושה של רצון אמיתי להפיץ את אמנת זכויות האדם, באופן מאוד לא חד צדדי, ולנסות לקדם את ה"מוצר" הזה, שבישראל נוטים לשכוח אותו ולהתעלם ממנו, למען הישגים פוליטיים אלו או אחרים. "הקרן החדשה לישראל" איננה גוף פוליטי. היא מייצגת נשים מוכות מכל המגזרים (כן – כולל במגזר הערבי, שהוא חלק ממדינת ישראל, להזכירכם), היא מייצגת אנשים שחוו עוולות מהחברה ה"מודרנית" באופנים שונים, היא מייצגת פלורליזם דתי וחברתי, ואף מנסה להיאבק בגזענות ובעוני בישראל – וכל זאת, בעזרת תרומות מצומצמות באופן יחסי.
ההחלטה של תנועת "אם תרצו" להשתמש במדי צה"ל ובזמר עמיר בניון – שני גורמים המזוהים כ"ישראליים" (לא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית הגעת) – כנגד "הקרן החדשה", הוא צעד ציני וקיצוני, שמשרת את מטרת התנועה: להראות לעולם, ובעיקר לאזרחי ישראל, שהם קיימים. לצערי, כמו מפלגות רבות, "אם תרצו" בחרו בדרך הקלה. במקום לבצע חריש עמוק ב"שטח", הם יצאו בהפגנות פומפוזיות, ובהצהרות מטומטמות, שמציירות אותם כעוד מפלגה של "נושא אחד". וכולנו יודעים מה קורה למפלגות כאלו. השימוש במדי צה"ל בעיקר, לדעתי – יחזור אליהם כבומרנג. השימוש בסמל שמזוהה כא-פוליטי באופן יחסי, יהיה חרב הפיפיות שלהם.
אבל ה-שאלה, שמטרידה אותי בעיקר, היא זו: האם "אם תרצו" באמת מייצגים את הציונות החדשה? האם כולנו "פוסט ציונים", רק בגלל שאנחנו מאמינים בחלוקתה של ירושלים, בסילוק התנחלויות או בחינוך שכולל את אמנת זכויות האדם?
אני, למשל – רואה את עצמי כאדם שאכפת לו מהמדינה. אכפת לי מכל מה שקורה פה. אכפת לי מהחינוך המתדרדר, אכפת לי מחוסר המוסריות שלנו, מהפשע ברחובות, בשחיתות שפושה תחת כל אבן שתהפוך. וכן – חשוב לי גם להשוות את מצבינו למה שקורה במדינות "נאורות" מערביות. אנחנו לא חיים בוואקום, ולא ניתן להגדיר את ישראל כבועה ללא זיקה בינלאומית. האם כל זה הופך אותי ל"פוסט" או "אנטי" ציוני? האם זה הופך אותי ל"חסר מודעות" או לבעל "תפיסת אנטי-ציונות מודחקת"?
מדינת ישראל של הרצל, מעולם לא היתה בעלת רצונות כאלו. היא היתה חילונית, ונועדה לשמש בית ליהודים מכל העולם. תנועת "אם תרצו" לקחה את הבסיס הזה, והחליטה להפוך אותו לקיצוני, ובעל משמעות ימנית קיצונית מובהקת. הסכנה בתורת הרצל, היא בפירוש שנתנה לה התנועה הזו. לראות ב"אם תרצו" ממשיכי דרכו, היא לא יותר ממניפולציה רגשית (כמו השימוש שעושים בשמאל ב"דרך רבין").
מבחינתי, הם אינם ציונים יותר מאנשי "הקרן החדשה" או מיתר אזרחי המדינה, שרוצים בטובתה, ואכפת להם מהתדרדרותה.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
הייתי מנחש שבסופו של דבר, מה שהם קוראים לו "פוסט ציונות מודחקת", הוא פשוט ציונות לא בילעדית – הנטיה לסייג את הציונות בערכים אחרים. כמובן לא הציונות של אלטנוילנד, או של בן – גוריון. את יודע מה, אני לא חושב שהכוונה אפילו לציונות של בגין. הכוונה היא לציונות שנמדדת בקילומטרים בלבד. לא בשינוי היהודי.
ועוד לא שרפו לכם את הבית! אני מקווה שהחולצות החומות לא יודעות את הכתובת.
כמה ניטפוקים:
"חורטת על דגלה" צ"ל "חורתת על דגלה"
"משתמש באידיאולוגיה חד-צדדית מדי" – בוקר טוב. "אם תרצו" איננה מרכז, היא ימין ואפילו קיצוני.
"ציוניים" – ההגדרות כל כך רבות ושונות שלמלה כבר אין משמעות, תצטרך להיות ספציפי.
ואין לי מושג מה יש לך נגד "הקרן החדשה". יש משהו שאני צריך לדעת?
אה, אם בא לך, הנה עוד משהו 🙂
ועוד פוסט מעניין לגבי "אם תרצו". אתה עדיין רוצה לעשות להם חוג בית בסלון?
אה, ואתה עדיין חייב לי הסבר מה הקרן החדשה עשו לך רע.
@עירא – אתה על סמים או משהו?
האם אני אי-פעם כתבתי שאני רוצה לעשות חוג בית ל"אם תרצו"???
חס וחלילה! חשבתי לעשות חוג בית למפלגה של ניצן הורוביץ, דבר שלא הסתייע.
כל הפוסט הזה כולו הוא נגד "אם תרצו" ולא בעדה.. מה נהיה איתך, איש?
וגם לא כתבתי דבר נגד "הקרן החדשה", אח שלו.. ההיפך הוא הנכון.
איפה עירא ומה עשית איתו..?
סליחה, אני עייף והתערבלו לי שני פוסטים.