The eagle has landed
אז זהו.. חזרנו.. אחרי שבועיים של גן עדן/גיהנום (את זה תשפטו אתם במהלך כתיבת הפוסטים הבאים של עירא ושלי), חזרנו ללחות הישראלית. עוד לא שמעתי חדשות, עוד לא התעדכנתי על כלום, אין לי מושג אם מישהו ניסה והצליח להפציץ אותנו, או שדווקא אנחנו הפצצנו, אני לא יודע כמה נהרגו בתאונות דרעכים בשבועיים האחרונים, והאמת – כרגע לא ממש מעניין אותי. חזרתי ממדינה שבה הדבר הכי נורא שאתה יכול לפגוש בו זה תייר אמריקאי או פרה לא שעירה. מדינה שבה כמות המים האדירה מעלה ספקות לגבי עסקאות המים שלנו עם טורקיה. מדינה שבה ירוק זה לא רק צבע, אלא דרך חיים ושימור. מדינה שאחת הדרכים הכי יפות לראות אותה היא דרך תחתית של כוס ויסקי. וככל המרבה – הרי זה משובח. אבל לא רק. האנשים, הטבע, האוכל.
יש הרבה עבודה לעשות בימים הקרובים. למיין הקלטות שלנו עם רישומי טעימות ויסקי. למיין אינספור תמונות וסיפורים. לשחזר את כל הסיפור מתחילתו ועד סופו (המר? המשמח? את זה עוד נבין בזמן הקרוב). נתחיל לרכז את כל המידע המשוגע הזה, ונעביר אותו אליכם, בשאיפה, נתחיל כבר בימים הקרובים.
אני אומר רק זאת – במעבורת ל-Islay, פגשנו איש חביב ביותר, כומר במקצועו, שנוסע כבר 30 שנה לחופשות באי המדהים הזה. כשהוא שמע שיש לנו רק יומיים וחצי על האי, הוא אמר לנו את המשפט הבא: "הדבר ראשון שתעשו, כשתעלו על Islay, הוא לתכנן את הטיול הבא שלכם ל-Islay". אני יכול לומר את המשפט הזה על רב סקוטלנד…
הטיול שלנו היה מעין טיול "טעימות" של איזורים שונים במדינה. לא יצא לנו להתעמק באמת בכל אחד מהמקומות שבהם היינו. אבל לפחות עכשיו יש לנו את המידע הבסיסי לאן אנחנו עוד רוצים להגיע.
בקרוב אצלכם, ב-browser הקרוב לביתיכם…
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
Can't wait!
לא רק שהנשר נחת… הנשר גם אסף (פעמיים)