שנה טובה
שלום לכל אלה שקוראים כאן את ההרהורים שלי…
אני רוצה לאחל לכולכם שנה טובה.
לכל אלה שקוראים, לכל אלה שהשפיעו עליי בכתיבה ולכל אלה שמגיבים לכל הגיג או מחשבה שעולה בראשי.
אני יודע שבשבועיים האחרונים אני קצת ממעט בכתיבה, אבל זה רק בגלל סיבות טובות – אחת מהן היא הנסיעה הזו לסקוטלנד שממלאת את כל הרגש והמחשבות. אני מאמין שזו הדרך הטובה ביותר לפתוח את השנה. ברגל ימין.
אני רוצה לאחל לכולכם שנה מדהימה, מלאת משמעויות חדשות, בריאות ואושר, והעיקר – שתמשיכו לכתוב.
שתהיה שנה מלאת יין טוב, ויסקי נהדר, מוסיקה נפלאה וחברים מדהימים.
והכי חשוב – שגם השנה תהיה לי את הזכות להמשיך ולקרוא את מה שאתם כותבים, ואולי גם להנות מהעובדה שאתם קוראים את הבלוג הזה.
גיא.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
כתבתי פוסט שנה טובה שיתפרסם רק מחר, אבל למה לחכות? אני אקדים אותו להיום…
שנה טובה! הנה בדיחה חביבה שנתקלתי בה לכבוד השנה החדשה :-).
הרובינשטיינים לא הצליחו להביא ילד לעולם, והחליטו להשתמש בגבר ממלא מקום כדי שמשפחתם תגדל. ביום שבו הגבר המפרה עמד להגיע נישק רובינשטיין את אשתו ואמר לה, "אני יוצא. הוא צריך להגיע כל רגע".
אחרי חצי שעה, במקרה לגמרי, הגיע צלם שמצלם תינוקות למחייתו, שניסה את מזלו מדלת לדלת.
הוא צלצל בפעמון, וכשגברת רובינשטיין פתחה לו את הדלת אמר: "בקר טוב, באתי ל -"…
"אתה לא צריך להסביר. חיכיתי לך", חתכה גברת רובינשטיין את דבריו.
"באמת?", תמה האיש. "טוב, אני ממש מומחה בתינוקות".
"זה מה שבעלי ואני קיוינו", אמרה לו, והוסיפה בבישנות: "במה נתחיל?"
"השאירי לי הכל", אמר לה. "ננסה שניים באמבטיה, אחד על הכורסא, ואפשר גם שניים על המיטה. לפעמים גם הרצפה בסלון מאד מוצלחת… "
"אמבטיה… הרצפה בסלון?… לא פלא שבעלי ואני לא הצלחנו", אמרה לו.
"תראי, גבירתי", אמר לה. "אי אפשר להבטיח הצלחה בכל פעם. אבל אם מנסים מצבים שונים מכל מיני זויות, אני בטוח שתהיי מרוצה מהתוצאות".
"אה… זה ממש המון….", התנשמה גברת רובינשטיין .
"גבירתי, בעבודה כמו שלי, אני חייב לקחת את הזמן. הייתי רוצה להכנס ולצאת תוך חמש דקות, אבל אז לא ממש תהיי מרוצה, אני בטוח".
"נכון מאד"… אמרה גברת רובינשטיין בשקט.
הצלם פתח את המזוודה שלו והוציא אלבום עם התמונות של התינוקות שצילם. "את רואה?
את זה עשיתי על גג של אוטובוס, והתאומים האלה יצאו ממש נהדר, בהתחשב בעובדה שהיה ממש קשה לעבוד עם אמא שלהם".
"היה קשה?", שאלה גברת רובינשטיין .
"לצערי כן", ענה לה. "הייתי חייב בסוף להוציא אותה לגן הציבורי כדי שזה יצא כמו
שצריך. אנשים עמדו מסביב והסתכלו במשך יותר משלוש שעות. היא לא הפסיקה לצרוח.
היה לי ממש קשה להתרכז. נהיה כבר חושך והסנאים התחילו לכרסם לי את הציוד. זה היה השלב שבו ארזתי את הכל והתקפלתי משם".
גברת רובינשטיין נשענה קדימה: " הם ממש כרסמו לך את… אממ… הציוד?"
"כן, גבירתי. ועכשיו ברשותך אוציא את החצובה שלי ונתחיל".
"חצובה?"
"בודאי. אני חייב להשעין את הציוד שלי על משהו. אי אפשר להחזיק את כל הכובד הזה לבד. גברת? גברת?… אוי, אלוהים.. היא התעלפה." 😆
מאחל שנה טובה ושמחה, עם הרבה דברים טובים לשתות וחברה (מלשון חברים) טובה לשתות איתה.
שנה מצוינת שתהיה, רגועה וכיפית. וכן, להתחיל את השנה הזו בטיול בסקוטלנד נראה לי רעיון מצוין.
(אתה)
שנה טובה
שנה של דבש
בלי עוקץ