ככה בלי ששמתי לב..
אז כן, גבינותיי ורובוטיי..
ככה בלי ששמתי לב, השבוע הבלוג חגג שנתיים להיווסדו, ב-6 ליולי.
אני יודע שיש כאלו, שינצלו את היומולדת לרשימת תובנות עמוקות לגבי החיים. לומר שיש לי הרבה כאלה? לא ממש. אבל הנה כמה דברים, שכן למדתי בתקופה הזו:
1. רופאים לא יודעים שום דבר מהחיים שלהם. הם עושים רושם שהם יודעים, אבל הם בפאניקה בדיוק כמו כולנו. הם מבטלים כל דבר במין הינף יד של חשיבות עצמית, אבל אין להם מושג ירוק איך גוף האדם באמת עובד. זו אולי אימרה מסוכנת, יגידו חלקיכם, אבל לצערי – ב-3 השנים האחרונות היא התגלתה כנכונה, לפחות מבחינתי (למרות שגם זיהיתי מקרים רבים אצל אנשים אחרים בסביבתי הקרובה).
2. קלישאה, נכון – אבל! – אהבה באמת עושה טוב ללב של כל אחד. בשנה וחצי האחרונות, אני מגלה את זה מדי בוקר. יש לי את האישה המדהימה ביותר בעולם, ואני אומר את זה באופן אובייקטיבי לחלוטין 🙂
3. חברים יצילו אותך בכל מקום, שבו המשפחה של משותקת מדי מכדי לעשות משהו. זה הופך ליצורים יקרים מפז.
4. כתיבה היא דבר משחרר. אני לומד את זה בכל פעם, שאני רוצה להוציא איזה הגיג לעולם, ואני עושה את זה אל מול צג מחשב, מקלדת, וקוראים שמבקרים פה מפעם לפעם (ראה גם: סעיף 3, "חברים").
5. העולם הזה קטן מכדי להכיל את כולנו. אני יודע – זו עובדה מצערת, שאולי לא היתה צריכה להכנס לפוסט משמח כמו זה, אבל זה עוד יותר מצער לשמוע, שמישהי שזוגתי ואני לא מכירים בכלל, שגרה בכלל בגרמניה, מספרת לחברה של אמא שלי (לפני שאמא שלי הספיקה בכלל לספר למישהו מחבריה), שאנחנו מתחתנים. המצחיק בכל העניין (ואולי לא) – גם אמא של זוגתי, עוד לא הספיקה אז לספר לחבורתיה. זה היה מוזר ומפחיד באותו זמן.. האם יש נשים מבוגרות בגרמניה, שקוראות את הבלוג הזה, ויודעות עליי הכל, או שזה סתם עולם קטן..?
6. אני ממש אוהב לכתוב, ולמרות שאין לי מספיק זמן לזה, אני מרגיש שהבלוג הזה הפך להיות חלק אינטגרלי ובלתי נפרד מחיי. זו הרגשה נפלאה.
7. זו התובנה החשובה ביותר שלי בשנתיים האחרונות – יש אנשים שקראו/קוראים אצלי בבלוג על כל מה שעברתי עם המחלה הארורה והמעצבנת הזו ששמה FMS, ואשכרה יצא להם מזה משהו (ואני מתכוון למשהו מלבד אוזן קשבת מצידי). זו ההרגשה הכי נפלאה שאני יכול לחשוב עליה. זה לא גורם לי למחשבות מגלומניות כלשהן להציל את העולם, אבל אם אני יכול לעזור למישהו/י, שחווה דברים דומים – אין מאושר ממני.
בקיצור – עברה עוד שנה. חמקה לה בלי הרבה רעש וצלצולים. העוגה בדרך אליכם.
לחיים!
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
Happy blogthday!
בלוגלדת שמח 🙂
מזל טוב!
מזלטוף!
תודה Rבה לכולכן!
מזל טוב
שכחת איזכור ללימודים ואוכל
YAY!!!
מזל טוב!
הרבה מזל"טים לאחרונה..
אני יכול ממש לחיות על זה 🙂