ד”ר קוואק ומר הייד
בעקבות המלצה של אחת מחברותיהם של הוריי, הלכנו הערב לשמוע דעה נוספת לגבי המצב הפיסי שלי, ממה שאני מכנה קוואק-ד"ר.
הגדרה: קוואק-ד"ר הוא כינוי, מבחינתי, לרופא שעשה את שלו בתחום התמחות מסוים, עשה לעצמו שם, לפעמים אפילו קיבל פרופסורה, ועכשיו נמאס לו לעבוד קשה, אז בשביל אלפייה הוא ישאל אותך את כל השאלות הנכונות, יסתכל בניירת שהבאת וסידרת בבית כלאחר כבוד, הוא אפילו אולי יעשה לך איזו בדיקונת לצורך הפרוטוקול, יראה שהוא משקיע בך את זמנו ומרצו, ובסוף יגיד לך שהכל תלוי, בעצם, בך.
זה מה שעברתי לפני שעה וחצי במשרדו של פרופ' משה גרטי, פנימאי בעל שם, מבי"ח בילינסון. הסיבה שהלכתי אליו הערב, היא לשמוע אם יש לו רעיונות משכילים, לשאלה: "מה לעזאזל קורה עם הגוף שלי בזמן האחרון?", רגע לפני שאני מתאשפז מחר. קיוויתי גם לשמוע מה הוא חושב על דעתם של רופאים אחרים (למרות שזה היה די צפוי. הוא לא ממש התייחס אליהם) ועל הבדיקות שאני צפוי לעבור במחלקה הפנימית של תל השומר מחר בבוקר ובימים הקרובים.
אז נכון, אני חייב להודות ש –
הוא הקשיב לתיאור הראשוני, הקר והמנותח שלי לכל מה שקרה לי בשנתיים האחרונות, שעשיתי אותו מקוצר במיוחד (לא יותר מ-15-20 דקות).
הוא דפדף בקלסר שהבאתי ובניירת. הוא לא ממש קרא את הכל כמובן, אבל גם לא נראה שהוא התעכב יתר על המידה על מכתבים מהעת האחרונה. כמו שתיארתי, המילה הנכונה פה, היא: דפדף.
הוא שאל את כל השאלות הנכונות: פרטים כלליים, הסטוריה של מחלות, טיפולים (תרופתיים ואלטרנטיביים) וכן על טראומות נפשיות.
אני חייב לעצור פה לרגע, כמנהגי, לצורך מאמר מוסגר קל: אני הראשון שתומך בקשר החד משמעי והבלתי ניתן להפרדה, בין גוף לנפש. אני מאמין בזה בכל ליבי ומאודי, ולכן גם עושה את כל המאמצים על מנת לטפל בנפש שלי, ובטראומות שעברתי. אני גם שמח שרופאים בשנים האחרונות התחילו להבין סוף סוף את הקשר הזה. יחד עם זאת, לא הגעתי לפרופ' גרטי כדי לשמוע את התגובה "נו, באמת. בטח שיכולת!", לתיאור שלי של התקף הכאבים המטורף שעברתי אתמול אחרי הצהריים בביתי, שבו לא הצלחתי להעביר את עצמי מהמיטה לכיסא, כדי לגלגל את עצמי לדלת ולבקש עזרה.
האיש הצליח להביא לי את הסעיף. לא ביקשתי ממנו פתרונות קסם. לא ביקשתי שיפתור לי את כל טראומות הילדות שלי. את זה אני עושה בעזרת הפסיכולוגית שלי, צעד אחרי צעד, ללא עידודו או היכרות מוקדמת עם הקוואק-ד"ר ה"נכבד". כן ביקשתי, להבדיל, להבין מה זה אומר תוצאה 52 בבדיקת שקיעת דם, ולהבין מה זה אומר שהיא "לא תקינה". כן ביקשתי, להבין למה לעזאזל יש לי מכות חשמל מטורפות בראש בחודשיים האחרונים. את התשובות לאלה לא קיבלתי. מה שכן קיבלתי, היתה הרצאה שלמה מפיו של הקוואק-ד"ר, על כמה שאני מרים פה בעצם מחזה, שהשחקנים בו בעצם הם כולם קורבנות: אני הקורבן הראשי, שגורר אחריי את כל שאר בני משפחתי, שמרגישים קורבן בגללי. על הדרך הוא גם טען ש-FMS הוא דבר שלא באמת קיים (אני בטוח שכמה ראומטולוגים ועוד הרבה חולים וחולות יחלקו על דעתו בעניין הזה) – זהו שם מומצא לכאבים שאין להם הסבר.
המסקנה הסופית של הר קוואק-ד"ר: הכאבים אכן קיימים. זה אמיתי. זה מוחשי. עכשיו זו בעיה שלך. הפתרון נמצא בידיך. הוא ניסה אפילו להמחיש את זה באמצעות חותמת הגומי שלו, שהוא ניסה לדמות לה צורה של "שדון" (לא בהצלחה גדולה מדי, אני חייב להודות), שהולך וגדל בראש שלי, ושהוא-הוא משפיע על הכאבים שלי. אני חייב (!!!) לשנות את המצב הזה. זה נתון בידיי בלבד! הוא אפילו נתן דוגמאות מהתנ"ך וציטוטים מהתלמוד לצורך זה ("הבעיה קבועה, והרשות נתונה" או משהו כזה), וסיפר איך כל מיני יפנים קטועי גפיים תחתונות עוקפים אותו בסקי, על מנת להראות לי שהכל אפשרי (מעולם לא טענתי שאני איזה לאנס ארמסטרונג עם אשך בודד שמתיימר לנצח את הטור-דה-פראנס). הוא תיאר אותם כ"צלליות קטנות" שעברו על פניו (ד"א, הוא גם החליט שככל הנראה הצעדים שאני עושה עם הפסיכולוגית שלי לא מתאימים לקצב הרצוי, ולכן יש סכנה גדולה שמצבי יחמיר. מאוד מעודד).
הבעיה הגדולה ולצערי, גם הפחות מצחיקה בסיפור הזה, היא: הוא הצליח לשכנע את ההורים שלי. הם אשכרה חושבים שהאיש חכם. וכל מה שהיה לי להגיד בתגובה זה: פחחחחח….
ניסית "לשבור" לו את התיאוריה הקטנה והבלתי מזיקה שלו (חוץ מלארנק של ההורים, כמובן), ע"י כך שהסברתי לו שאני דווקא עושה את כל הצעדים האפשריים כדי להשתמש ב"פתרון אשר נמצא בידי": נרשמתי ללימודים לשנה הקרובה, במהלך החודשיים האחרונים, במרכזה של תקופה מסריחה. אני מחפש עבודה, ובשנה שעברה אפילו עבדתי במשרה מלאה. נסעתי לחו"ל 3 פעמים בשנה האחרונה – פעמיים מטעם העבודה ופעם מטעמי טיול. יש לי בת זוג. חיפשתי וכמעט מצאתי דירה למכירה, על מנת לעבור לגור לבד. אני עושה פעילות גופנית מתונה (בעיקר הליכות). אני מנסה לברר כל הזמן איך להוריד את כמות המשככים שאני לוקח, בעזרת הרופאים ורעיונותיהם (אחת הסיבות שהגעתי מלכתחילה לקוואק-ד"ר). כל זה לא הצליח לשבור לו את התיאוריה! הכל אצלך בראש! לך הביתה, ותחשוב על זה טוב-טוב! אתה צריך להתמודד לבדך! ואז הגיע משפט המחץ הבלתי אפשרי: מי שדוחפים אותו כל הזמן מאחור, נוטה ליפול לאחור! . זו גם הסיבה, שבגללה, בניגוד למצב הרגיל, הפעם הוא "לא ירשום לי תרופות" (מי ביקש ממך בכלל??).
פרופ' גרטי, הוא פרופ' מבוגר, בעל שם ומוניטין, ולכן אני ממש ממש מתאפק לא לכתוב מה אני באמת חושב על זיבולי המוח האלה. אני מניח שלהרבה אנשים הוא גם הצליח לעזור. אותי הוא הצליח להכעיס. אני חושב, באמת ובתמים, שאני קצת מבוגר מדי בשביל הנסיונות המטומטמים האלה לזעזע אותי במשפטים ילדותיים חסרי בינה.
ידידתי א', שהתקשרה אליי ודיברנו ארוכות עכשיו, טוענת שהאיש פשוט חרג מגבולות ההתמחות שלו באופן גס. אני מניח שזו דרך אחת לסכם את העניין. היא גם טוענת שכמו שאין טעם ללכת לנגר בשביל לקבל חוות דעת על בעיה רפואית, אין שום טעם להתעצבן על פנימאי שמנסה להפוך לפסיכולוג על חשבוני. עשה לי טובה, פרופ' גרטי – תשאיר את הפונפונים בבית, אתה פשוט, מה שמכונה בעגה, לא Cheering Material…
ועוד הערה קטנה לסיומו של עוד פוסט "רפואי" מעצבן: ד', חברתה הטובה של אימי ואבי – אם את קוראת את זה ואת יודעת שאני מתכוון אלייך, המון תודות. בלי נימה של ציניות. אני מתכוון לזה. אני יודע שהתכוונת רק לטוב ושהכל נעשה מתוך דאגה טהורה ואמיתית. הלוואי והיו עוד הרבה נשמות טובות כמוך בבתי החולים בארץ.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
אוי זה נמע מרתיח. אבל זו הבעיה של דוקטורים עתיקים שכאלו, שכבר "ראו הכול" ואין להם כוח לעשות אבחונים כראוי.
מצד שני, המושג "Quack" שמור למשהו אחר כבר בשפה האנגלית, אז תצטרך למצוא לזה שם אחר. קוואק מתייחס לרופאים ללא רקע רפואי, רופאי אמונה. וודו, הומאופתיה, כירופראקטורים שטוענים שבעזרת יישור הגב הם יכולים לפתור לך בעיות בכליות ולרפא סרטן, מדקרים שטוענים לדברים דומים, ומנתחים "על טבעיים" שלשמחתי כנראה לא פועלים בארץ – אנשים שראנדי, ג'ילט וטלר נלחמים נגדם כבר שנים.
לדוקטור שלך יש דעות בעייתיות, אבל הוא לא חסר הכשרה וידע מדעי, והוא לא מבסס את דעותיו על שיטות חסרות שחר והוכחה. אתה יכול לקרוא לו מיושן, חסר רגישות, נבזי והרבה שמות, אבל קוואק זה משהו אחר.
http://en.wikipedia.org/wiki/Quackery
http://www.livingincebu.com/filipino_quack_doctors.htm
שלום מר(מורמר) הייד
מזל שאינך עורך עיתון. על הרבה פחות מהשתלחויויך בפרופ' הנכבד הנ"ל, יושב כרגע, עורכו של אחד העיתונים החשובים באיטליה, במאסר בפועל, על הוצאת לשון הרע:
כמו פורנוגרפיה, גם מזל, הוא עניין של גיאוגרפיה…
איני מעוניין להרחיב בביקורת, כי לדעתי, זו טירחה לבטלה, (לפי התרשמותי מ'טיעוניך'). רק עצה קטנה לי לך, הכנס ללינק הר"ב, אולי תלמד משהו, אולי תעזר בו כדי לצאת מ 'קופסתך'…
ובהצלתך (הכמעט) בלתי אפשרית-נחמתי.
http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/news_weiz/%D7%94%D7%92%
D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%
97%D7%A8%D7%93%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%A5-%D7%A0%D7%A4%
D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%
94%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%92%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%91%
D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA
כל טוב וגמח"ט, באבא.
@באבא – ראשית, ברוך הבא לבלוג שלי.
שנית – אני מודע למה שכתבתי וגם לעובדה שמדובר בדברים קשים. אבל לא מדובר כאן בהוצאת לשון הרע. אני אישית עברתי את החוויה הזו, הדבר לא סופר לי על ידי מישהו, וזו היתה התרשמותי, ומשכך – זוהי הבעת דעה לגיטימית.
יכול להיות שאותו פרופסור נכבד הוא אכן עילוי בתחומו. יכול להיות שהוא הציל אלפי ואולי גם מאות אלפי אנשים. אינני פוסל זאת, ואפילו הזכרתי את זה בפוסט. בתחילת הפגישה הוא אפילו היה נחמד למדי והצליח להקשיב במשך 15 דקות, ולפעמים כיוון אותי באמצעות השאלות ה"נכונות" (אני יודע את זה מן הסתם, כי עברתי את התשאול הזה ע"י עשרות רופאים לפניו).
ועם כל זאת – החוויה שעברתי באותה פגישה היתה כל כך קשה, שלא היית צריך בכלל להזכיר לי אותה, כי היא משפיעה עליי עד היום. היא גורמת לי להתכווץ בכיסא, ולפעמים לבכות. זו היתה חוויה מהמזעזעות (רגשית), שחוויתי עם רופא כלשהו.
החוצפה שלו, הארוגנטיות, ההחלטה לדבר אל ההורים שלי מעל הראש שלי כאילו אני ילד בן 5 – היו דבר שאני לא אשכח במהרה. גם אם הדברים נכתבים 4 שנים אחרי המקרה הזה.
(וד"א -הלינק ששלחת שבור. נסה לסמן מילה באמצעות העכבר, ללחוץ על כפתור link, ולהכניס את ה-URL המלא. תודה).
שלום חברים.
בקשר לדר.גרטי גם אני שאלתי את המזכירה שלו אם הוא נותן תרופה לבעיה ספציפית שלי חרדה היא אמרה שזה התחום שלו כי פרמקולוג.
בסוף הוא ענה לי שאני רוצה תרופה פלא .זה צריך לעשות מבוקר עם פסיכטר.אם זה לא עוזר ללכת עוד פעם כדאי להחליפ לי.
בקיצור תלך תאבו בזמן שהוא כי פרמקולוג אמור לדעת מה כול תרופה
עושה נזק לכבד הוא אמר שאני רוצה תרופה פלאים . לקח בלי בושה
1300 ש״ח.יצאתי בלי כלום.זה נקרא שוד אך רופא מתייחס לפצינתים.
תראה.
לפי ויקי, ההגדרה היא:
person who pretends, professionally or publicly, to have skill, knowledge, or qualifications he or she does not possess
מאחר ויש לי בעיה רצינית עם העובדה, שהוא מציג את עצמו כפנימאי, ונותן לי עיצות מתחומים שאין לו שום הכשרה בהם, הוא עומד בדרישות להגדרה של קוואק-ד"ר.
ויקיפדיה היא לא מקור אמין ב100% כידוע, אבל הנה הציטוט המלא, בערך Quackery. אתה מוזמן להצליב עם מקורות אחרים:
Quackery is a derogatory term used to describe unscientific medical practices. Random House Dictionary describes a "quack" as a "fraudulent or ignorant pretender to medical skill" or "a person who pretends, professionally or publicly, to have skill, knowledge, or qualifications he or she does not possess; a charlatan."
ההדגשה היא שלי. הבעיה שאתה פוטר פרופסור מדופלם בתואר נמוך של "רמאי מהרחוב" ובכך רק הבעת דיעה אישית "אד הומינם", בעוד אתה מתעלם מעובדות. זה גורם לך להשמע מעוצבן ולא לענין. זו לא הבעת דיעה על איכות העבודה הגרועה שלו אלה רק קריאה בשמות, בשבילי זה לזרוק עליו בוץ ולברוח במקום לעמוד ולהגיד את דעתך המפורטת, ולכן חשבתי שזה לא המצב לשלוף קללות מהכיס, כי אתה לא יוצא יותר צודק. ראה חוק גודווין לדוגמא. אני חושב שאדם שלמד והגיע למקומו של גרטי הוא מסוכן פי כמה לחולים מאשר אותו רמאי ברחוב, ובכך שאתה קורא לו "קוואק" אתה עושה לו הנחה אדירה ומפסיד בויכוח.
טוב.. כמה דברים, רק לידיעתך:
1. כן. אני זורק בוץ. אבל זה רק אחרי שאמרתי לו בדיוק מה אני חושב עליו בפניו. ההורים שלי עדים לכך. בשלב כלשהו, שראיתי שהאיש לא מוכן להקשיב בכלל לדבר מלבד לקול של עצמו, קמתי ויצאתי מהמשרד שלו.
2. אני יודע מה ההגדרה המלאה, עירא. הסיבה שבה השתמשתי בהשוואה הזו, היא שהפרופ' הנכבד חרג מסמכותו בצורה בוטה ופוגענית. וכן – גם את זה אמרתי לו בפניו.
3. בטח שאני עצבני. לגבי "לא לעניין"..? זה כבר עניין של השקפה. אני חושב שלאיש מגיעה כל זריקת הרפש שבעולם. הוא לא פסיכולוג, והוא לא בעל הכשרה כזו. בטח שלא עליי. אחרי כל מה שסיפרתי לו באותו ערב, חשבתי שהוא יבין שאני דווקא עובד יופי על הצד הנפשי שלי בעזרת מישהי שהוכשרה לכך. Shock Therapy, שנתיים אחרי שהתחלתי עם החרא הזה, זה קצת מדי ומאוחר מדי.
את המסר שלו אני מבין. הבעיה שלי היא הדרך שבה הוא הביע את זה. מבחינתי, הוא היה צריך לשמור על הדעה הזו שלו לעצמו, ולתת לי תשובות שנוגעות לתחום התמחותו.
אני יצאתי בהרגשה שהפרופ' הזה הסתכל בתיק שלי, לא ידע איך להמשיך ונתלה על העניין הנפשי. עצם העובדה שהוא חושב לרגע שאני מנסה להפוך את כל העולם, ובעיקר את המשפחה שלי, ל"קורבנות כמוני", מביא לי את הסעיף. אין דבר שהייתי מעדיף יותר מאשר לחסוך מהחברים ומהמשפחה שלי את החרא שאני עובר.
תזכיר לי: כמה מכם שמע על הנפילות שלי, במדרגות הבית של ההורים שלי בזמן שהן קרו? הייתי לבד בבית אז. ההורים שלי היו בחו"ל. אם הייתי מחפש תשומת לב, כמו שהפרופ' טען שוב ושוב, לא היה הגיוני לעשות את זה במקום שבו אני אקבל אותה??? אתה יודע מה? עזבו בזמן אמת. שבועיים-שלושה אחרי זה לא שמעתם ממני פיפס בעניין הזה. אפילו בת זוגי לא שמעה על זה, כי לא רציתי להדאיג אף אחד, ורציתי להתמודד לבד עם כל זה.
אז די. סליחה שאני מנסה לשבור לו את התיאוריה המטומטמת שלו כל הזמן, אבל זה מעצבן אותי. ההורים שלי בטוחים עכשיו ש"הוא רק רצה בטובתי". אז זהו, שהוא לא. אני יצאתי בהרגשה שהאיש בא לעשות את האלפייה שלו, אחרי יום ארוך (התור שלי אצלו היה ב-20:00).
כדי לשאול מישהו על טראומה נפשית "כלשהי" בעברו (ולכל אחד יש אחת – תאמין לי), ולהתלות בזה שזו הבעיה היחידה, ושאתה "היחיד שיכול לפתור אותה", אני לא צריך הכשרה ברפואה משום סוג שהוא. אני צריך רק לדעת להקשיב.
פרופ' גרטי, לא הצליח לעשות אפילו את זה כמו שצריך. מבחינתו, FMS היא מחלה שלא קיימת ושיזדיין העולם.