יום שישי, 25.9.07 – אברדין, דאנדי ומה שביניהן
הערת המערכת: כבר 3 חודשים לא כתבתי פוסט על הטיול שלנו לסקוטלנד, והחלטתי לקדם עוד קצת את סיפור הטיול שלנו. אנא שימו לב שבימים הקרובים תתווספנה תמונות גם לפוסטים הקודמים בנושא הטיול. אתם מוזמנים לחפש את כל הפוסטים האלה תחת תגית "סקוטלנד", בענן הנושאים שמשמאלכם.
קמנו בשעה מאוחרת יחסית, ויצאנו לנו לכיוון ה-Cooperage של Spayside כדי לראות מפעל ייצור החביות של האיזור, בעיקר כי זו ההזדמנות האחרונה שלנו לבקר באתרים באיזור זה. יש כבר אווירה של סיום הטיול, והאיזור הזה כל כך יפה, שפשוט בא להישאר כאן עוד ועוד. הבעיה היתה, שבמרכז המבקרים רצו 3.20 פאונד, רק כדי שנוכל להסתובב במרכז הקטן ולקרוא בעצמינו את קורות המפעל (ללא מדריך) ואולי להציץ על איך מכינים חבית, אם יהיה לנו מזל (מה שלא הובטח לנו). אז החלטנו לוותר. בכך בעצם, חתמנו את מסעינו באיזור הספיי. אין לי ספק שאני עוד אחזור לכאן. מדובר באיזור המשמעותי ביותר מבחינת מגוון הסינגלים, ולדעתי, לא פחות מכך – מבחינת הנופים והאנשים.
התחלנו לשים פעמינו מזרחה לכיוון העיר אברדין (Aberdeen), הידועה גם בשמה "Silver City". הסיבה לכך, היא שכל העיר בנויה מאבן אפורה-כסופה (המקבילה לאבן הירושלמית, המחויבת בכל בניה בעיר הבירה שלנו). הדרך לאברדין עברה דרך כמה טירות, אבל לא היה משהו מעניין או יוצא דופן במיוחד לדווח עליו. הצבע האפור, במיוחד כשהוא מופיע בשמיים, ממלא אותי בדרך כלל באנרגיות חיוביות. יש משהו בהרגשה הזו שאוטוטו הולך לרדת גשם. לצערי – אברדין הצליחה להרוס את החוויה הזו. קחו את האבן המכוערת ביותר שתצליחו למצוא, בנו איתה – ורק איתה – עיר שלמה, קחו גם בערך כל אדם מכוער ברחבי הממלכה הסקוטית, תאכלסו באמצעותם את העיר שבניתם – והנה לכם אברדין. פלא שנכנסנו לדיכאון? אולי אני קצת מגזים. ידידתי נ' טענה שהיא דווקא מצאה בעיר לא מעט קסם. מצד שני – זה הי בערך המקום היחיד שהיא ביקרה בו בסקוטלנד בטיול שלה שהתרחש במהלך דצמבר האחרון, אז אני לא יודע איך להתייחס לזה עדיין. כל מה שאני יודע זה, שברגע שדרכה רגלינו בעיר (או ליתר דיוק גלגליה של ברכה דרכו בעיר), חיפשנו את הדרך לצאת משם. לא רצינו לעצור אפילו. לקח לנו קרוב לחצי שעה לעוף מהעיר הזאת (בגלל כמות הכיכרות ביציאה), וברוך שפטרנו. לא משנה כמה הייתי רעב באותם רגעים – העדפתי לברוח משם.
משם החלטנו לנסוע לכיוון Stonehaven, עיירה קטנה במרחק כמה מיילים מהעיר המדכאת, ולאחריה נסיעה ישירה ל-Dundee. האמת? אין הרבה מה לספר על הנסיעה של היום. הנופים – כרגיל ירוקים ויפים. פרות – גם יש. שדות מלאי Heather – גם יש. בקיצור – נסיעה רגילה למדי בכל מה שקשור לסקוטלנד. לא משעממת בכלל, אבל פשוט דרך ככל הדרכים. עצרנו כמה פעמים בדרכינו ל-Dundee, כדי לתפוס כמה נופים לצידי נהר ה-Dee.
בערב הגענו למחוז חפצינו בעיר. הדבר המעניין היחיד שיש לי לספר לכם הוא על הסינגל של עירא, שנפתח כלאחר כבוד, על מנת לתת לנו משהו טוב לסיומו של יום כמו שעברנו: Macallan 11 yo Easter Elchies – זהו סינגל מתוך חבית יחידה, שיוצרו ממנה אך ורק 285 בקבוקים, ותיאור שלו נמצא בפרוייקט הטעימות שלי וגם כאן.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
גיא יכול להיות שהתבלבלת?
שבגלל הזמן שעבר רשמת בטעות על הטיול לנס ציונה?
איך יום שלם בלי אף מזקקה?
מה קרה לחוק שלכל כביש יש כביש צדדי שלצידו עומדת מזקקה?
סתם בצחוק, שמח לראות שחזרת לפרויקט המבורך הזה.
ועוד בדיוק ברגע שסיימתי לקרוא את הפרקים הקודמים, כך שאני לא נאלצתי לחכות כמו כולם 😆
(ניסיתי גם סמיילי)
תודה, כיף לקרוא.
לא.. נס ציונה? אני חושב שאתה התבלבלת.. נס ציונה היה אתמול בערב.. ולא היה שום קשר בין הנופים שראיתי. נס ציונה היא העיר השנייה שלא קיימת באמת בארץ (הראשונה היא פתח תקווה, כידוע..). זו העיר היחידה שבה לפני ה-רמזור יש שלט "ברוכים הבאים לנס ציונה" ואחריו יש שלט של "צאתכם לשלום". תמיד הפתיע אותי ששני אנשים מופתעים, כשהם אומרים שהם מנס ציונה והם מאותו רחוב. הרי יש רק רחוב אחד בנס ציונה!
ולעניינינו – תשמע.. לצערי – החוק הידוע של הכביש ראשי/צדדי והמזקקות החליט לעשות לנו אמבוש ולהיעלם ככה פתאום בדרכינו ל-Dundee. תהרוג אותי אם אני יודע למה. אין ספק שאווירת "סוף טיול" כבר התחילה, ולא במובן החיובי של הביטוי.
אני מקווה לכתוב את הפוסטים של הימים האחרונים של הטיול בימים הקרובים, כאמור, וגם לערוך ולהוסיף עוד כמה תמונות לפוסטים הקודמים. היו עוד כמה סינגלים שטעמנו במהלך הימים האחרונים ואפילו (זהירות: ספוילר) סיור בעוד מזקקה, אבל מכאן ואילך (זהירות: עוד ספוילר) רוב הסינגלים ששתינו לא הגיעו בכלל לרמות של אלה שטעמנו בספיי.
חברים יקרים,
היות ואני גר בדנדי (לצערי) אשמח לתת המלצות על האיזור (לא על ההיילנדס, שם אני לא מומחה). בכל אופן, נראה שיש טרנד חדש לטיולים בסקוטלנד. לא נותר לי אלא לקנא בכם, העוברים כאן בידיעה שעוד מעט גם חוזרים לארץ.
הסקוטים הם עם טיפש למדי ואף פרימיטיבי. סקירה של המשאבים העומדים לרשותם לעומת ההישגים פשוט מדהימה.
ב-1500 שנים מתועדות, כל מה שהצליחו לעשות זה לייצר כמה סוגי וויסקי משובחים, פאדג' טוב וחורבות מרשימות של טירות.
אז תעשו לעצמכם טובה, תשתו וויסקי בבית המרזח המקומי ותחסכו לעצמכם כמה אלפי דולרים על טיול באפרוריות מונוטונית.
המתוסכל מסקוטלנד.
דורון, ראשית יש לך אופציות אחרות, אז אל תתלונן על מה שבחרת 🙂
שנית, יש לסקוטים גם טבע משגע. האוכל משעמם טיפה אבל לא רע, במיוחד פירות ים טריים מהצפון. לבסוף אני יכול לספר לך על20-30 דראמים שונים שטעמנו שם שבחיים לא היינו מוצאים מחוץ לסקוטלנד, שבייחד עם הנופים המשגעים היו בהחלט שווים את הטיול.
דורון, חבל שיצא לך לראות רק את הדברים הפחות טובים שיש לסקוטלנד להציע, כי בשבועיים שהייתי שם נהניתי בטירוף, רוב הזמן.
נכון – לא הייתי עובר לגור שם, בגלל לא מעט סיבות, אבל ברור לי גם שאני אחזור לתייר את החלקים בסקוטלנד שעוד לא הספקתי לבדוק.
ברור לי שדנדי או אברדין לא תהיינה בתכניות שלי. אבל לאיים ההיברידיים אני עוד אחזור. לצפון המסתורי של סקוטלנד, אני חולם להגיע. ולאו דווקא בגלל הוויסקי.
האוויר, הנוף, וכן – גם האנשים, עשו לי את הטילו למהנה ביותר.
אה.. ועוד משהו, דורון:
כשהאזנתי להקלטות של הביקור שלנו בדנדי בימים האחרונים, נזכרתי בכמה דברים, שיסופרו בפוסטים הבאים על הטיול הזה.
המסר שחשוב לי להעביר כאן, בלי לתת ספוילרים מיותרים, הוא שגם בדנדי נתקלתי באנשים נהדרים, שהיו מוכנים לעזור, עוד לפני שביקשתי מהם.
דורון, יש לי קצת בעיה עם כל הקטע של "כל העולם טפשים/אנטישמים/נגדינו" (מחק את המיותר). לא מזמן זוג חברים שלי נסע לפראג. כמה ימים לפני הנסיעה אני שומע מאותו חבר, שהוא קרא בפורומים ושמע מחברים שכולם שם אנטישמים. זה ממש הצחיק אותי: אני הייתי בפראג 3 פעמים במהלך העשור האחרון. כל עוד התנהגתי כמו בנאדם, כלומר באדיבות, קיבלתי יחס זהה. שום אנטישמיות. אפילו בגרמניה (מלבד בשדה התעופה של מינכן שנשבעתי בי שאני לעולם לא אעבור בו שוב, אחרי מה שעשו לכל הנוסעים של "אל על" שם), לא נתקלתי בטיפת אנטישמיות.
לא חשבתי ש"הכל מגיע לי" בגלל איזו חבילת תיור ששילמתי עליה כמה גרושים, והתייחסתי לכל מי שפגשתי, מאנשים מעניינים במוזיאונים, מקומיים במבשלות הבירה ועד לאחרונת המנקות בבית המלון, כבני אדם.
אני לא מכיר אותך, דורון, ואני לא יודע איך אתה נוהג לשוחח או להתנהג במקומות זרים. אין לי מושג איזה חינוך קיבלת בבית, ואני גם לא מתיימר לשפוט או לדעת, ולכן אני מבקש לקחת את כל מה שכתבתי לעיל בעירבון מוגבל, ואני מתנצל אם פגעתי במילותיי. פשוט יצא לי לראות, ברוב הטיולים שלי בעולם (בין אם הם היו בסיני, בסינגפור, בארה"ב, בגרמניה או בסקוטלנד) שישראלים, איך לומר בעדינות, בולטים הרבה יותר מאנשים אחרים. ישראלים רבים חושבים שהעולם הוא שוק טורקי אחד גדול, ושהכל ניתן למיקוח, כולל היחס לבני אדם. אני לא ארחיק לכת ואומר שאני מתבייש להיות ישראלי, כי אני ממש לא, אבל יש דברים שאנחנו יכולים להאשים בהם רק את עצמינו.
בסקוטלנד פגשתי כמה מהאנשים הנחמדים ביותר עלי אדמות, וזה בגלל שהתייחסתי אליהם כאל בני אדם, לא כאל "ילידים". את כותב שהסקוטים הם עם "טיפש" ו"פרימיטיבי". אני חייב לציין, שהאנשים שאני הכרתי במהלך אותם שבועיים, ואולי זה מקרי לחלוטין, רובם ככולם היו רחוקים מלהיות פרימיטיביים. הם היו אנשים טובים, חייכניים, ומוכנים לעזור כמעט תמיד.
לסיום -דורון, כמה שאהבתי את סקוטלנד, היא אכן היתה טיול ונופש קצר מועד עבורי, דבר שעוד יחזור על עצמו בעתיד, אני מקווה. יחד עם כל זאת – אני לא חושב לעבור לגור שם, מהרבה סיבות (אחת מהן היא המטבח הבריטי ה"נפלא" – הנה אוקסימורון בשבילך, אבל לא רק).
אני לא יודע כמה מתוך ההחלטה שלך לגור בדנדי היא מחויבת המציאות, וכמה נעשתה מתוך בחירה, אבל בכל מצב – יש תמיד אפשרות לשינוי. אישית – אני מתעב ערים גדולות. אני ילד טבע. תמיד הייתי. בכל מקרה, לא טוב לך – צא משם. או לפחות לך תטייל קצת בהיי-לנדס. אני לא מבין איך בנאדם יכול לגור בדנדי ולא לקפוץ לכמה ימים לספיי סייד. שם הכל נראה אחרת.