חברות התרופות ומריחואנה
והנה משהו קצת אחר:
למרות שהסרט נראה ערוך, ויש קפיצות לא קטנות, שמחשידות קצת את כל העניין, נראה שהמסר אמיתי לחלוטין.
הדובר הוא ד"ר ג'ון רנגן וירפן, בחור בעל מבטא כבד, שהיה מנכ"ל איליי-לילי בשבדיה – חברת התרופות הגדולה ביותר בעולם.
לומר שהעניין הזה זעזע אותי? לא ממש.
לאחרונה אנחנו ניצבים לא אחת מול ניגודי אינטרסים של חברות תרופות רבות, אשר מביאות למסקנה הברורה, שמטרתם היא לא באמת לרפא אותנו, אלא יותר דאגה לכיסם של המנכ"לים. ראינו את זה לאחרונה בקופת חולים מאוחדת (ולמי שלא שמע על ה"כנסים" המפוארים של המנכ"ל והאנשים אשר הוא חפץ ביקרם, מוזמן לנבור ולבדוק על כך ברחבי הרשת).
כמו כן, לאחרונה גם שמעתי לא אחת על הסיבה האמיתית לכך שגראס, או בשמו השני מריחואנה, לא מאושר לחולים רבים כתרופה. בתכנית שהיתה בערוץ 8, שעליה סיפר לי חבר טוב, הוסבר שעד 1936 המריחואנה נחשבה כצמח רופאי בעל סגולות רבות, ולא היתה בעיה לקבלו בבית המרקחת, בין אם בטיפות בבקבוקונים קטנים או בדרכים אחרות. הוא היה חוקי למהדרין. אלא שהלוביסטים של חברות התרופות (ועל זה ד"ר ג'ון רנגן וירפן לא מדבר בסרטון לעיל), הצליחו להוציא את הגראס אל מחוץ לחוק, בתואנות וטענות שונות.
העניין הוא פשוט עד כאב: על גראס אי אפשר לרשום פטנט. ואם אי אפשר לעשות זאת, לחברות התרופות אין רווח.
היום, יותר ויותר ארגונים מתחילים להבין (גם אלה שהם אנטי-סמים מובהקים), כי לצמח הזה יש סגולות ריפוי אמיתיות:
– לחולי סרטן המאבדים את תאבונם, הוא מחזיר את התיאבון.
– לחולי פרקינסון, הוא מצליח לייצב את פרקיהם של החולים.
– לחולים הסובלים מכאבים כרוניים, הוא מצליח להקל, ואף נותן להם שלווה ומנוחה בטוחה בדמות שינה עמוקה (ועל כך אני יכול להעיד בעצמי, על אף שלא נגעתי בגראס כבר למעלה משנתיים, מסיבות אישיות). והיד עוד נטויה..
הדרך הטובה ביותר לקחת את הגראס האו בעישון, כי השפעתו היא המהירה ביותר כך, אבל למי שיש בעיה (כמו חולי CF, למשל – שאני מכיר אישית חבר טוב שהגראס עזר לו להפסיק את האישפוזים החודשיים והסבל הרב), ניתן לקחת זאת גם כשמן או בעוגות. אמנם ההשפעה איטית בהרבה (בערך שעתיים מעת האכילה), אבל עדיין – העזרה שהמריחואנה מספקת לא תסולא בפז.
כפי שכבר רשמתי בעבר בבלוג הזה, אני מקבל היום תרופות נרקוטיות חזקות וממכרות בהרבה מהמריחואנה, כדי להקל עליי את הכאבים המטורפים שמהם אני סובל. לרופאים אין שום בעיה לחתום לי על התרופה הזו, ואני משלם עבורה 13 ש"ח לבקבוקון של חומר נרקוטי כזה. אף אחד גם לא חושב לקחת לי את רישיון הנהיגה כתוצאה מכך. ועדיין – כל מי שרוצה לקבל אישור רפואי לקבלת מריחואנה רפואית, נאלץ לוותר על רישיונו לצמיתות.
איפה ההיגיון?
התשובה נמצאת אצל חברות התרופות. ד"ר ג'ון רנגן וירפן מודה כי הוא בעצמו, היה שותף למתן שוחד לממשלת שבדיה, על מנת שזו תאשר תרופות שונות, מבלי להציג בפני הפציינטים את תופעות הלוואי. אמנם אני לא מסכים עם כל מה שהוא אומר, בוודאי לא לדברים לגבי ה-SSRI – קבוצת תרופות שעוזרות לרבים לתפקד בחיי היום-יום (וגם על זה אני יכול להעיד בעצמי), ועדיין – הדברים שלו קשים, ואמורים לזעזע את כל מי שמקשיב להם.
אז למה כתבתי שאני לא מזועזע?
אני מניח שאני לא מזועזע מכך, בגלל שאני נמצא בתוך הגועל נפש הזה כבר כמה שנים. אני יודע בדיוק איך הדברים מתנהלים, והייתי עד לא אחת, לנציגים של חברות תרופות, אשר נכנסים/ות למשרדו של רופא ברוח סערה, מבלי לוודא שאין שם פציינט, ופוצחים עימו בשיחה על דא והא, כאילו הפציינט אינו שם. יש לנציגים אלו כוח אדיר בידיים, והם מנצלים אותו בצורה מחפירה.
חברות התרופות מזמן לא מתרגשות ממילים כגון "שוחד", "ניגוד אינטרסים", "ניצול", "פרטיות החולים", "זכות החולים לדעת", וכו'. הכסף מעוור אותן ואת האנשים שמובילים אותן. הבעיה היא, שלא רק מנהלי החברות התעוורו, אלא גם הרופאים שאמורים לטפל בנו. לכן, יש צדק מסוים בדבריו של ד"ר וירפן, שאומר שלאנשים רבים יש ידע רב יותר ברפואה מאשר לרופאים עצמם. יותר ויותר פציינטים לוקחים את האחריות על בריאותם בידיהם.
האם המצב הזה בריא? (וסליחה על משחק המילים)
קשה לומר. מחד, חשוב שהידע מועבר בצורה גלויה כל כך ברחבי הרשת, דבר שמאפשר לכל אחד לדעת את כל התופעות שיש לתרופה מסוימת – על יתרונותיה וחסרונותיה. מלבד השיתוף של חברות התרופות בהעברת המידע הזה, ישנם פורומים עם אנשים שיכולים לספר על חוויותיהם וניסיונותיהם עם התרופה.
מאידך – יש פה בעיה לא פשוטה: הרופאים, שעברו את ההכשרה הארוכה, שאמורים להעביר לנו את המידע הזה בעצמם, מתעצלים מלספר על כך לפציינט או אפילו מסתירים את המידע במכוון. הרופאים, שמאמינים שהם יודעים הכל, לא משאירים לפציינט את האפשרות להחליט על הדרך בה יטופל. ישנם גם רופאים המשתפים את הפציינט בדרך הטיפול ובדילמות, אבל אלה עדיין נדירים.
עד היום, למדנו לסמוך על הרופאים ועל פסיקותיהם, על המלצותיהם בכל מה שקשור לתרופות ודרכי טיפול. בשנים האחרונות, אני מגלה מסביבי יותר ויותר מקרים, בהם לא רק שהדיאגנוזות שגויות, אלא שהן ממש מראות על זלזול בחיי המטופל.
אם הרופא מתייחס כך למטופלים שלו, בשביל מה לעזאזל הוא קיים? או במילים אחרות – האם אפשר עוד לסמוך עליו בכלל?
הרי המצב בעולם היום, הוא עדיין כזה שלא לכולם יש גישה למידע הזמין ברשת. יתרה מכך – לא לכולם יש הידע (גם אם קיימת האפשרות) לבצע חיפוש מקיף דיו, כדי ללמוד על הדברים, שחברות התרופות לא רוצים שתדעו.
קטונתי אם אני יכול בכלל לנבא מה יהיה בתחום הרפואה. אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהמצב שבו לא נזדקק להם כלל. זו מסקנה כואבת, כי גם חברות התרופות יודעות את זה, וכאמור – הן מנצלות את הכוח הזה עד תום ואף מעבר לכך. אנשים רבים משלמים בחייהם ובסבל רב, רק כי כמה לוביסטים מסרבים להוציא את המריחאונה (וזו באמת רק דוגמא אחת מיני רבות, למרות שהיא בולטת וזועקת לשמים) מפקודות הסמים הבינלאומיות. היא מסוכנת כמו אקמול בערך, ויעילה פי כמה. ודבר אחד בטוח – להפסיק להשתמש במריחואנה, קל בהרבה מאשר להפסיק לשתות אלכוהול או לעשן סיגריות (ובפעם האחרונה שאני כותב את זה כאן – אני יכול על כל אלה בעצמי).
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
נראה לי שהקפיצות והעריכה זה כי הורידו את התרגום של הבחור בצד מאנגלית לשוודית.
יש מצב. היה חשוב לי לציין את זה, בכל מקרה..
ספקנות היא תמיד דבר חשוב.. 🙂
למה רופא שוודי שהיה מנכ"ל חברה שוודית (אבל לא נראה שוודי) צריך מתרגם לשוודית?
אבל זו לא הבעיה של הסרטון, אלא הבעיה היא בצופה היקר גיא, שמפספס ברקע את הסמלים הסיינטולוגיים ולא עושה בדיקות רקע על סרטונים הזויים.
מה שכן נכון, חברתת איליי לילי הם בעייתיים סדרתיים, וזה ידוע.
http://en.wikipedia.org/wiki/Eli_Lilly_controversies
מי שיש לו קרובי משפחה או שהוא בעצמו היה קורבן לתרופות הכושלות של חברות התרופות- לא צריך את הסרט הזה ולא הוכחות ודיבורים כדיי להבין את גודל השחיתות שיש בעולם הרפואה וחברות התרופות. זה מובן מאליו למי שעושה את החשבון הפשוט 1+1.
אלפיי תרופות יוצאות לעולם מדיי שנה,
לרובן ככולן יש תופעות לוואי מרחיקות לכת (למי שהתנסה)
הרופאים וחברות התרופות הולכות ומתעשרות,
האזרח התמים והקטן חסר הידע הולך אחריהם בבורות-
יש עוד הרבה דברים שחברות התרופות היו מעדיפות לטאטא מתחת לשולחן.
למשל שהTHC (החומר הפעיל במריחואנה) הורג תאי סרטן באופן יוצא דופן בעוד שאינו מזיק לרקמות הגוף כלל. אם העולם היו יודעים את זה- היה דיי בזה למוטט את תעשיית הענק של תרופות הסרטן המגלגלת מליארדים בכל יום.
חומר למחשבה.
אוקיי.. עכשיו באמת הפתעת אותי, שפינוזא.
עירא גם הלך ובדק את המשפט האחרון שלך יותר לעומק (על הריגת תאי סרטן), והממצאים שלו באמת מאשרים, ולו באופן חלקי, את הדברים שלך (לינק בתגובה של עירא למטה).
אני חייב לציין, שאחד הדברים שאני מתמודד מולם כרגע, זו עבודה להגשה, כחלק מלימודי מנהל עסקים שלי, שמעלה שאלות אסטרטגיות של חברת איליי לילי, בתחילת העשור האחרון.
יש שם דיונים רבים על הגורמים להצלחה וכישלון, על הפטנטים, על הגורמים שמשפיעים כל מבנה תעשיית התרופות היום, אבל הדבר שבעיקר חורה לי – אין מילה אחת על תרופות "טבעיות" כמו מריחואנה. כן מוזכרות תרופות ל"שיפור איכות חיים", אבל אין שום מילה בנושא הכל כך שנוי במחלוקת הזה.
אני חייב לומר שאני די מופתע מכל זה – ולא לטובה. לצערי, אין לי האפשרות להציג את עמדתי בעניין בעבודה הזו, מכיוון שהמרצה התעקש שלא נביא ידע אישי, אלא רק מידע מתוך הניתוח שנעשה על החברה באותה עת.
זה מאוד מעצבן.
ד"א – לאחרונה יצא לי לדבר קצת עם רופאת המשפחה שלי על עניין המריחואנה הרפואית. היא הסתכלה עליי במין מבט ששמור לנרקומנים. ואתה יודע מה? היום כבר בהחלט אפשר לכנות אותי "נרקומן", עם כל משככי הכאבים שאני לוקח.
אם רק יאפשרו לי לקבל שמן עם THC מרוכז, אני אוכל לחיות טוב יותר, עם פחות כאבי פאנטום – ובתקווה – כשרישיון הנהיגה שלי בתוקף. אבל על מי אני עובד? במדינה שלנו? ועם הלובי הגלובלי של חברות התרופות? אין לי באמת סיכוי…
[…] מתלהבת שהשאיר אחד "שפינוזא" בבלוג של גיא, שם הוא הפליג בשבחי המריחואנה וטען ש־THC מרפא סרטן. כבר התכוננתי לעשות ממנו צחוק על ההכרזה ההזויה אבל […]
המחקרים הכי פוריים בנושא נעשים בהדסה עין כרם. אולי מהמעבדה הזו ואולי מאחרות יצאו אפילו שלושה מוצרים לשוק. אחד מהם תחת המותג "מרינול" והמרכיב הפעיל בו הוא דרונאבינול, שהוא מעין טטרהידרוקנאבינול סינטטי, מאושר ע"י ה-FDA ולא מסווג כנרקוטי! עוד פרטים בלינקים. לא ברור אם היא פותרת את בעיות הכאבים שלך, רשום רק שהיא מיועדת לבעיות ההקאה והתאבון של חולי איידס ומטופלי כימו. תריץ חיפושים על מרינול וFMS, אני לא הולך לצלול לשם.
הלכתי בשבילך עד למאגר התרופות באגף הרוקחות של משרד הבריאות, לצערי לא מצאתי שם מרינול, ולמעשה שום תרופה שמכילה רכיב פעיל של נובינול, דרונבינול או THC. הסנדלר הולך יחף…
הכי מעצבן זה שהם מבזבזים כספי ציבור על פיקוח על יבוא הומאופתיה, עד כמה שאני יודע ה-FDA מתעלם מזה לחלוטין כי זה פלאסבו לפי הספר. מה יש לפקח שם? להקפיד שלא יהיה רכיב פעיל חלילה וחס?
בקיצור, אם תגלה שיש מצב שהמרינול עוזר ל-FMS, אני מציע לך לקפוץ לאתר בשבוע הקרוב ולהציץ באגף למדיניות טכנולוגיות רפואיות, הם האנשים שאחראים לאשר תרופות למאגר התרופות אם הבנתי נכון. בשנה שעברה חלון הגשת הבקשות היה 12/1 עד 3/3, אז יכול להיות שהשבוע הם יפרסמו קול קורא ותוכל לנסות לבקש את אישור המרינול (אפילו אם מחוץ לסל התרופות, סה"כ זה מאושר בארה"ב ואירופה).
ועכשיו אני באמת הולך (לנסות) לישון.
[…] קצת על הקשר לחברות התרופות, שכבר כתבתי עליו בעבר: […]