צבא העם בכפייה
במהלך הימים האחרונים, רץ לו סיפור ברשת על עברי לידר והאגודה למען החייל. מי שלא שמע על זה, הנה התקציר המאוד מקוצר: האגודה הזמינה את לידר להופיע באירוע שהיא אירגנה למען החיילים, אבל התנתה את הופעתו בכך שיחתום על מסמך שבו הוא מפאר את צה"ל וגאה בו ויהיה מוכן לשרת במילואים כל אימת שייקרא לדגל. מעבר לריח הטוטאליטרי שיוצא מתוך הסיפור הזה, מגוחך ככל שיישמע, נראה שיש פה בעיה רצינית של כפייה. כאשר בנאדם משרת בצה"ל במשך 3 שנים, הוא מוכן לכך שיקראו לו למילואים. אישית – אין לי בעיה עם זה. אבל כשצה"ל כופה על אזרחים לחתום על מכתב שיאדיר אותו, זה כבר ממש לא מצחיק. זה מזכיר מחנות "חינוך מחדש", כפי שסין עברה (ועוד לא נגמלה מזה לגמרי) בימיו של מאו צה טונג.
האם זה החינוך שצה"ל מנסה לגבש עכשיו עבור פקודיו לעתיד? איך זה שהם עדיין מתפלאים שיש נטישה כל כך רצינית של תלמידים משירות סדיר? היום, נער בגיל 17, או אפילו עוד לפני כן, שמקשיב/מעריץ אושיות מוסיקליות, ושומע סיפור כזה, יחשוב פעמיים לפני שהוא יתגייס. וזו לא הפעם הראשונה שזה קורה בהסטוריה העולמית. קחו לדוגמא את מלחמת ויטנאם הידועה. כולנו יודעים מה יצא ממנה, מעבר להפסד הצורב של ארה"ב (פיסית ותודעתית) – וודסטוק, גבירותיי ורבותיי. וזה לא היה רק סמל חסר משמעות. אמנים, שהנוער המריקאי (קראו להם אז ילדי פרחים) האזין להם, התחילו להפגין בחוסר נוכחותם ובבריחתם מגיוס לצבא. זה הפך לתנועה ענקית, ששינתה הרבה בצורת החשיבה. היום, המצב לא עד כדי כך שונה. זה מגיע אמנם באיחור של 40 שנה, אבל הצבא שלנו מנסה להחזיר את עטרתו ליושנה, ע"י כפייה.
בעולם המודרני, המפוכח, אין מצב בכלל שזה יעבוד. אני לא מכיר אמן אחד שיסכים לחתום על מכתב שערורייתי כל כך, כדי לעשות עוד הופעה מול חיילים. מי שישלם את המחיר בסוף, יהיה צה"ל בעצמו, כמובן. האמנים מופיעים מול חיילים, על מנת לעזור בעניין המוטיבציה, שמדברים על ירידתה על בסיס יומי. עד עכשיו זה עבד נהדר. בשביל מה לעזאזל הכניסו את "מסמך הגאווה" הזה?
הרי עברי לידר, ואני מוכן לחתום על זה (סליחה, לא יכולתי להתאפק), לא יפסיד מהסיפור הזה דבר. הוא אמן מבוקש, עם צה"ל או בלעדיו. אני לא מכיר אף אחד שלא יילך להופעה שלו בגלל המכתב הזה (מחבריי הקרובים אני גם לא מכיר אף אחד שיילך להופעה שלו בכל מקרה, אבל זה כבר סיפור אחר.. 🙂 ). אז למה? מה גירד למפקד ששיחרר את הנפיחה הזאת לחלל האוויר?
העניין הזה שוב מחזיר אותי לפוסט אחר שכתבתי, על כך שצה"ל נכשל כארגון. אם אתם צריכים עוד הוכחה, אז הנה – הלכה גם מחלקת השיווק.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
נפיחה תקשורתית. ושמעת על הספור שרשויות ומועצות לא יזמינו אמנים שלא שירתו בצבא להופיע באירועים שהן מארגנות? אני מקוה שזה יקרה, ושהאמן (מי שזה לא יהיה) יתבע את המדינה על כך שהיא פוגעת ביכולתו להשתכר ולהתפרנס. נראה אותם אז.