כמה ריגושים! (או: מזל טוב, אלה!)
כן, כן.. אני נעשה דביק בבלוג שלי.. תכינו את מזרקי האינסולין, כי הפוסט הזה הולך להיות מלא במתיקות.
במהלך השבוע האחרון, היו כמה וכמה מחוות מרגשות, שחווינו, זוגתי אלה ואני, מצד המשפחות.
זה התחיל ביום ראשון שעבר, שבו סבתהּ של אלה (מצד אמהּ), שאלה אותי בזהירות, אם הייתי מסכים לענוד, כטבעת נישואין, שילוב של 2 טבעות: של בעלה ושל אביה זכרונם לברכה. רק הדבר הזה היה מרגש מאוד, אבל אתם חייבים להבין את הסיטואציה. סבא של אלה (סבא פרץ), והסבא-רבא שלה, היו הדמויות הנערצות על אלה, והן כאלה עד היום. שניהם היו גברים מזן נדיר – ג'נטלמנים, אהובים על סביבתם ועושי חיל בחייהם. שניהם היו בעלים למופת לנשותיהם. שניהם היו אנשים חכמים לאין שיעור. ואת הטבעות של שניהם, סבתהּ של אלה, שאני כבר מכנה אותה "סבתא טוניה" (כי ההרגשה היא כבר ממש של משפחה אחת) – רוצה שאני אענוד מיום חתונתי ועד יומי האחרון.
אין לכם מושג איזה הרגשה זה גרם לי. התחלתי לרעוד מרוב התרגשות. זה העלה את הרגשות הכי עמוקים אצלי.
כמובן שהסכמתי. זה כבוד אמיתי בשבילי.
ואז הגיע אתמול, ערב ראש השנה, שבו התכנסנו אצל סבתי, סבתא אדה, בביתה בתל אביב. אלה ואני, ההורים שלי, ההורים שלה, ו-2 הסבתות הנפלאות. סבתא שלי החליטה להפתיע את אלה, מבלי שידעתי על כך מראש, ונתנה לה מתנה ליום הולדתה (שעוד רגע נגיע גם אליו): צמיד מזהב, שסבא יוסף (האיש אני נקרא על שמו בשמי האמצעי, ושלא יצא לי להכיר מעולם, יען כי הוא נפטר לפני שנולדתי), בעלה הראשון של סבתא אדה, קנה לה ממשכורתו הראשונה אי פעם, עוד ברומניה. צמיד יפהפה, שאימי דאגה לנקות אותו, לשפץ אותו אצל צורף ברעננה – ואלה קיבלה אותו במתנה.
אתם יכולים לנחש מה הרגשנו, אלה ואני, באותם רגעים, שבהם סבתא טוניה נתנה לי את הטבעות, וסבתא אדה נתנה לאלה את הצמיד. אני חושב שזהו אחד הרגעים הכי מכוננים בחיי. רגע, שאני תמיד אנצור בליבי. הרגע הזה חייב היה להכנס לקטגוריה של יומן חתונה.. הוא חלק בלתי נפרד בעליל ממנו..
ועכשיו לאיחולים (זה הזמן להכין מזרקים, לכל מי שעוד נמנע מלעשות את זה):
אלה שלי חוגגת היום, יום שבת – 19.9.09 – יומולדת 33. ה-3 הכפול הגדול.
בשנה שעברה, בגלל הפרידה הקטנה שהיתה לנו, לא יצא לנו לחגוג את יום הולדתה. אני יודע היום, שדבר כזה כבר לעולם לא יקרה שוב.
אלה, בגלל שאני יודע שאת מאמינה במספרים ובמשמעות שלהם, בדקתי בשבילך באתר הזה, מה המספר 33 בעצם אומר.
מתברר ש-
33 – מסמל רוחניות גבוהה ואהבה ללא תנאי.
אני לא יודע כמה זה נכון, כי אני לא מכיר את את "התחום". אבל דבר אחד אני כן יודע – את האהבה שלי אלייך שום דבר לא יוכל לקחת או לעצור.
אלה שלי, את האישה של חיי, ואני מרגיש שזכיתי בכל הקופה, כשאני איתך, כשאני מתועורר לידך בבוקר – לראות את החיוך שלך, וכשאני נרדם לידך בלילות. אם יש הגדרה לדברים הטובים שבכל זאת קורים לי בשנה וחצי האחרונות – התמונה שלך נמצאת תחת ההגדרה הזו. את נותנת לי את המרחב כולו להתפתח, ללמוד מטעויות, ולצחוק בכמויות.
שיהיה המון איחולי מזל טוב, אהובתי! אושר, בריאות, אהבה והבנה..
מצוות קופי השבת
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
מרגש! יום הולדת שמח 🙂
ג'יזס, אתה לא צחקת, באמת יש לי סכרת עכשיו… מזל טוב, אליטה! המון בריאות ואושר דל סוכר!
מזל טוב מידאלע 🙂
אוהו! תראו מי השיג חיבור לאינטרנט!
ברוך שובך, יקירתי! מקווה שהכל טוב שם בצורריה..
הכל סבבה, תודה.
מאד מרגש הספור עם הסבתות.
מרגש,אני שמח שיש אנשים שעדיין מתרגשים (ושומרים על קשר כלשהו עם) הסבים והסבתות שלהם (כשהם עוד בחיים), ולא רק מספרים עליהם בדיחות לא כל כך מצחיקות.
שיהיה רק במזל לאלה ולך!
זיגמונד