יש דברים שמסתדרים מעצמם
לפעמים יש דברים בחיים האלה, שפשוט מסתדרים בעצמם. זה לא אומר שלא צריך להשקיע (אני האחרון שיחכה שהכל ייפול מהשמים, למרות שזה לא היה מזיק מפעם לפעם).
כשהגעתי לרופין, אחד הקורסים שהכי "הדליק" אותי, היה קורס בשם "ניהול עסקי בסין". כמי שלמד מנדרינית במשך כמעט 3 שנים, תמיד סיקרנה אותי גם התרבות העסקית במזרח הרחוק. אין לי מושג אם אני אעשה עם זה משהו, אבל ברור שלהזיק זה לא יכול. הבעיה היתה, שברופין קובעים לך כסטודנט בתכנית למנהלים, את קורסי הבחירה ואת מערכת השעות בשנה הראשונה.
התמזל מזלי, ובימי שישי בסימסטר קיץ, אותו התחלתי לפני כשבועיים, יש לי פטורים משני הקורסים (סטטיסטיקה ואנגלית, אם אתם מוכרחים לדעת) בגלל שעשיתי אותם בתארים הקודמים. זה פינה לי את כל היום. אנשים רבים, אני מניח, היו לוקחים את היום הזה בשתי ידיים. אני החלטתי שאני רוצה ללמוד.
לפני חצי שנה בערך, לקראת אמצע סימסטר א', חיפשתי קורס להירשם אליו בקיץ, ביום שישי. באופן צפוי. התעניינתי בקורס בניהול עסקי בסין. לצערי, לא היה קורס פנוי כזה בקיץ, ובטח שלא ביום שישי. באסה.
במקום זה, הציעו לי להירשם ל"סוגיות משפטיות נבחרות" (ואני ממש לא רוצה להיות עו"ד – קורס ב"מבוא למשפט עסקי" הספיק לי בינתיים, תודה רבה) או ל"מבוא לפסיכולוגיה" (נאי מקווה שאני לא צריך להסביר למה זה לא מעניין אותי). מה שנשאר היה קורס בשם "תכנית עסקית". נשמע מאוד מעוד מעניין, קראתי את התקציר, מה שבהחלט הרשים אותי (סילבוס מפורט עוד לא היה באתר הסטודנטים). אז נרשמתי. יום שישי, 10 בבוקר – לא מוקדם מדי, לא צריך להתעורר לפני 6 בבוקר, ומצד שני – משהו שאפשר לעשות.
אז לאט לאט מתקרב לו סיסמטר קיץ. יום לפני שמגיע הקורס, עולה לאתר הסילבוס. אני יושב וקרא אותו בבית, ולפתע מבין שהקורס הזה בנוי על לא מעט קורסים במימון ובמאקרו, שעוד לא עברתי. מאחר ומי שרשמה אותי לקורס ידעה שאני בשנה א', לא הבנתי איך היא רשמה אותי לזה.
למחרת הגעתי מוקדם יותר לרופין, כדי לברר מה אפשר לעשות. הגעתי למנהלת הסטודנטים, ישבתי עם אותה אחת שרשמה אותי לקורס (שגם כמובן לא הודתה בטעות שלה – למה שתודה?), ושאלתי לאן אנחנו הולכים מכאן. היא שוב הציעה לי את שני הקורסים "ההם", ואז שאלה אם אני מתעניין בסין! היי – מה אתם יודעים! באותו יום, באותה שעה, מתנהל קורס ב"ניהול עסקי בסין"!
אז כן – דברים אכן נופלים למקומם.
בשיעור הראשון, המרצה שאלה כמה שאלות, שידעתי את תשובתן בגלל שהתשובה היתה קשורה לשפה המנדרינית והחשיבות לניואנסים הקטנים בה. היא ממש התלהבה, שאלה מאיפה אני יודע מנדרינית, הסברתי לה, ובשלב כלשהו במהלך ההרצאה, היא הודיעה לכיתה – בלי להתייעץ איתי, כמובן – שבאחת ההרצאות הבאות, אני אספר לכיתה על השפה המנדרינית ועל ההשפעות מהתרבות הסינית על השפה. הממ… מגניב! אני ממש נהנה מכל זה!
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.