ביקורת סרט: Yes Man
מה לא כתבו כבר על ג'ים קארי?
את זה שהוא מוכשר, הן כשחקן דרמטי והן כקומיקאי, ראינו כבר בלא מעט סרטים ("שמש צלולה" ו"המופע של טרומן" היו מצוינים, לטעמי). ואיכשהו – הוא עדיין מצליח לא ממש להצליח, במובנים הוליוודיים. איכשהו, מעולם הוא לא ממש היה מגה-סטאר. זוכרים אותו, אבל לא ממש מצפים לסרט חדש ממנו. לא ממש מצפים למוצא פיו. הוא לא מגיע לרמות של אל פאצ'ינו או רוברט דה-נירו (שאפילו קומדיות מתאימות עליו, כמו כפפה ליד). ובכל זאת, בסו"ש האחרון יצא לי לראות עם שני חברים את Yes Man. זו קומדיה די פשטנית, על בנאדם שרגיל להיות נרגן וכעסן, מסרב לכל דבר שיכול לעשות לו כיף (בילויים עם חברים נכללים בעניין), מאז אישתו זרקה אותו. ביום אחד, הוא נתקל באדם שנותן לו ברושור על כנס ה"כן". אנשים שלומדים לומר רק "כן" על כל מצב ושאלה, וזאת כדי לחיות בצורה חיובית יותר וכדי לאפשר לדברים חיוביים לקרות להם. יש להם אפילו את הגורו האמריקאי המתבקש, והסיסמאות הנלוזות שמלוות כל כת שהיא באמריקה ה"מודרנית". קארי הולך לו לכנס, נודר נדר לחיות כך במשך שנה, וכמובן – הדברים מתחילים להסתבך 2 דקות אחרי זה. כמובן, שיש גם את כל הדברים החיוביים האלה (שהרי קומדיה רומנטית של ממש לא היתה מצליחה בלי זה), אבל בתכל'ס, בסופו של דבר – המסר של הסרט נמצא די בתקציר שלו: תגיד "כן" והעולם יחייך אליך. תחיה חיובי. פשוט, נכון? טוב – בעיקר פשטני… אולי גם קצת חסר אופי.
Yes Man הוא סרט חביב, לא יותר ולא פחות. יש לו את הרגעים המצחיקים הקלילים מפעם לפעם, אבל זהו. יש גם יותר מדי דרמות. אמריקאי, כבר אמרתי? בקיצור – אין צורך לרוץ ולראות. בטח שלא בקולנוע, אם אתם עוד זוכרים בכלל איך נראה אולם. חכו לטורנט הקרוב לביתכם, וגם אז – תחשבו אם אין לכם סרט יותר מצחיק לראות לפני השינה..
ציון של קופי השבת: 6.5.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
אני זוכרת איך נראה אולם! הייתי לפני שבועיים בשני סרטים יום אחרי יום. שניהם מאוד מומלצים אגב – מילק ונער החידות ממובאי שהיה מקסים במיוחד ושווה לראות על מסך ענק בעיקר בגלל הצילומים והצבעים המדהימים.