בעד ונגד: טלפון סלולרי לילדים
אני יודע שרבות נכתב גם על הנושא הזה, ורבות דובר בו. האם כדאי לתת לילדינו טלפונים סלולריים?
אני מניח שאפשר למצוא הצדקה לשתי הדיעות. מצד אחד, בעד – כי העולם היום מפחיד בהרבה. כי הילד עלול להיתקע בדרך/בסמטה חשוכה/במצב קריטי.
מצד שני – נגד – כי עדיין אפשר להסתכל אחורה על הימים שבהם לא ממש נזקקנו אפילו אנו למכשיר הקטן והמעצבן הזה. לא בילדותינו ולא בבגרותינו. לא היינו חייבים להיות זמינים 24/7. ספציפית במקרה שלי, אני נגד טלפונים סלולריים לילדים\, מהרבה סיבות, לאו דווקא ה"רגילות" שבהן.
ראשית – עניין האחריות. ילדים, ואין מה לעשות במקרה זה, הם פחות אחראיים מאדם מבוגר. רבים מהם זקוקים לתשומת לב רציפה, ורבים מהם הופכים ליותר מדי מפונקים כתוצאה מכך. אין ספק שתפקידו של הורה הוא להגן על ילדו, אבל אני לא בטוח שטלפון סלולרי יכול להיחשב ככלי הגנה במקרה הזה. אני חושב שחשוב יותר לעטוף ילד בחמום ואהבה, כך שירגיש מוגן גם ללא משהו שיירטוט במכנסיו…
שמעתי כבר על מקרים שבהם טלפון סלולרי עזר לאנשים רבים בסיטואציות שונות ומשונות. אבל עם כל הכבוד, לראות את זה בתור כלי מציל חיים, אני חושש שזה קצת מוגזם. כל עוד ראו את הסלולרי בתור התקדמות טכנולוגית, לא היתה לי בעיה עם זה. העולם מתקדם, ואתה יכול לבחור לעצמך אם להשתמש בכלים שהעולם נותן לך, או שלא. זה כבר לא המצב היום. היום, אם אין לך סלולרי – אתה פשוט לא קיים. זה הפך לאבסורד. מתי הפכו אנשים שעדיין מקשיבים לתקליטי ויניל לפאסה? בשנים האחרונות זה אפילו הפך לטרנד אופנתי. אבל לא סלולרי. אם אין לך את הגאדג'ט האחרון באופנה, אתה לא קיים. אני מחזיק בעצמי בסלולרי פשוט, שתפקידו בעולם לחייג, לשלוח כמה SMS-ים ולהעיר אותי כשצריך. בלי מצלמה, בלי BT, בלי אינטרנט מכל סוג שהוא. אני מרגיש מצוין עם זה. מהעבודה קיבלתי טלפון עם חלק מהתכונות שאין בסלולרי הרגיל שלי. כמה אני משתמש בהם? בהתחלה שיחקתי עם במשך חצי שעה. אחרי זה עבר לי. לא נגעתי בזה מאז.
אם נחזור רגע לעניין הילדים, הנושא שבו פתחתי את הפוסט (וכרגיל קצת נסחפתי לנקודות אחרות), אני לא חושב שילד צריך שיהיה לו המכשיר הכי מעודכן. אין שום סיבה שהילד שלי ישחק במכשיר, שעלול גם להסיח את דעתו במהלך היום מהלימודים, ועלול להכניס לקטגוריה של "מקובלים"/"לא מקובלים". בכל מקרה – אני באמת מכבד את דעתו של כל אחד לעשות עם ילדיו מה שירצה, אבל כמו שלמדתי בגיל צעיר, גם נער צעיר צריך להוכיח אחריות לפני שהוא מקבל מכשיר שיכול לסיים באותו רגע את החיים להוריו…
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
אני לא חושב שילדים צריכים פלאפון. אנו לא יודעים איזה נזקים אנו גורמים לעצמינו עם הפלאפונים ואני בטוח שהנזק יהיה גדול יותר לילדים.
ואני חושב שהם צריכים לפתח את הימיון ולפתח את קישוריהם החברתיים עם האנשים הסובבים אותם ולא להיות תקועים בבועה שהמכשיר הערור יוצר.
מסכימה עם הג'ירפה. ילדים לא צריכים פלאפון. הם צריכים אינטראקציה עם ילדים אחרים, פנים אל פנים. הם צריכים לצאת ולפתח כמה כישורי השרדות, דימיון ויצירתיות, ולא על כל פיפס להתקשר לאמאבא ש"יסדרו". וכן, הם צריכים גם ללמוד דחיית סיפוקים. לא הכל צריך "בשניה זו עכשיו מיד". אפשר לחכות קצת לפעמים.
לא יזיק גם להורים ללמוד איך להגיד לילד לא!!! ולהישאר בחיים