עבדאללה ב-SOFIA
אחרי כמה חודשים, ולאחר לא מעט הקרנות שכבר ראיתי, החלטנו, עירא ואני, ללכת אתמול ל"מוסד הסגור", שכבר כתבתי עליו בעבר (למי שעדיין לא ראה, יש הקרנה נוספת ב-12 לספטמבר – רוצו לראות). אבל על הדרך, אם אנחנו כבר באיזור, החלטנו להוריד איזה המבורגר ב"אודיאון". בלי שהזמנו מקום ולאחר שקנינו כרטיסים לסרט, הגענו בערך ב-21:00 למסעדה, ואחרי כמה דקות הבנו שאוכל לא ייצא לנו משם. המסעדה היתה מפוצצת, רועשת, והמארחת ביקשה מאיתנו בנימוס לחזור ב-22:00. נרשמנו, אבל החלטנו ללכת לעשות "סיבוב ברחוב". מאחר ו"פאפאגאיו" היא בכלל לא אופציה, מאז שהם התחילו לרצוח לי את הבשר לפני כמה שנים טובות (עירא טוען שככה זה היה מאז היווסדם, ואני חושב שכן היתה להם איזו תקופת חסד טובה), מצאנו פתאום מקום קטן ומואר, עם שלט שעליו כתוב בפשטות: SOFIA.
זה המקום לציין, שכבר הרבה זמן שאנחנו מחפשים מסעדה בולגרית טובה ומה שנקרא "אותנטית". גם ביפו, שם הבולגרים שולטים, לא קל למצוא משהו יוצא מן הכלל. בתחומי תל אביב – המצב עוד קשה יותר. למצוא אוכל ברמות גבוהות במחירים סבירים, זו בהחלט לא משימה קלה. האווירה במסעדת SOFIA מעניינת – היא די מוארת, אין בה מוסיקה מפריעה, קהל הסועדים מדבר בווליום נורמלי (שימו לב להדגשה – אין צורך לצעוק שם), וההרגשה הראשונה שאתה מקבל, היא בעיקר ביתית.
בקיצור, את פנינו קיבלה אשה מחוייכת בשם ווניה, שהראתה לנו תפריט, ומה שראינו – מצא חן בעינינו. התפריט מורכב ממנות ראשונות מסקרנות כמו ריזוטו פירות ים (25 ש"ח), צ'יפס עם גבינה בולגרית (15 ש"ח – התברר שזה פשוט כמו שזה נשמע, לפי מה שווניה אמרה), חצילים, סלטים וממולאים נוספים. המנות העיקריות כוללות מבחר נפלא שנע בין הממולאים המיוחדים של איזור הבלקן, תבשילים למיניהם וגם בשר על הגריל, והמחירים נעים בין 35 ל-90 שקל.
אנחנו פתחנו בשתי מנות ראשונות: כבד קצוץ (25 ש"ח) ולוקנקה (סרסיצ'ה – 30 ש"ח). המנות הגיעו עם 3 לחמניות חמות. הכבד הקצוץ היה משהו שעירא ואני הסכמנו שהוא מזכיר טעם ילדות נשכח. אני חושב שמאז "חיים הרומני" לא אכלתי כבד כזה במסעדה. הכבד היא נימוך, מעט פחות גס מבחינת המרקם שלו, מאותו "טעם ילדות", אבל הטעם סחט מאיתנו הרבה מחמאות. הוא היה אחד הדברים הכי דומים לזה שסבתא שלי עושה, ואין מחמאה גדולה מזו, מבחינתי. הלוקנקה הוא נקניק קשה, שמיובא במיוחד מבולגריה, והוא מוגש כפרוסות דקות-דקות, וממלא צלחת, כשלצידו כמה עלים ועגבניית שרי (בשבילי מדובר בקישוט נחמד ותו לא. עירא אכל את זה). הלוקנקה הוא נקניק נהדר, ואנחנו נהנינו מאוד לאכול אותו ביחד עם הכבד. שילוב מנצח.
ברקע הזמנתי גם סן פלגרינו 750 מ"ל (17 ש"ח).
למנות עיקריות, אחרי התלבטויות לא רבות לקחנו מנת קציצות ברוטב עגבניות עם אורז (36 ש"ח) ופלסקביצה (48 ש"ח) עם תוספות של סלט כרוב וצ'יפס. מנת הקציצות עוף ברוטב עגבניות היתה נפלאה (!). הורגש שהעגבניות הן טריות (ולא מקופסא), שהתבלינים היו בדיוק במינון הנכון, שהקציצות (3) הוכנו בקפידה, ובאמת – ליקקנו את האצבעות. הפלסקביצה היתה מעולה לא פחות – מדובר בקציצה ענקית המורכבת מבשר עגל וטלה, ואשר ממולאת בגבינת קשקבל. הבשר נעשה בדיוק נכון, הקשקבל באמת נמסה בתןך הקציצה (לא סתם חתיכות קשות), והקולות שהשמענו יכול לגרום להארי וסאלי לקנא..
בשלב הזה היינו יחסית שבעים. לא מפוצצים, אבל במצב בדיוק נכון. כלומר, נכון לקינוחים. בעניין הזה, אין מגוון רחב של קינוחים במסעדה. אנחנו הלכנו על "פוטיפרים" (38 ש"ח), אשר בגרסת SOFIA מדובר ב-3 דגימות של מוס תאנים, מרקיז שוקולד ומוס טריו. מלבד מוס התאנים, שהיה מצופה בסוג של שוקולד לבן, למיטב הבנתי, ושהיה באמת טוב מאוד ויוצא דופן, שני הקינוחים האחרים היו חביבים, אך לא יותר. עירא עוד קינח פה עם איזה קפה בוץ, בשביל הנשמה והעירנות.
בכל מקרה, בפעם באה, כשיהיה לי מקום לעוד נקניקיה פה, אני באמת אלך על עוד נקניקיה. או על איזה ממולא.
אם כבר בהמלצות עסקינן, חשוב לציין שקיבלנו המלצה חמה לפיה, אם נרצה לחזור למסעדה פעם נוספת, ואם אין לנו בעיה עם בשר לבן, כדאי לנסות את האוסובוקו הלבן שלהם, שמבושל על אש קטנה ובבישול איטי עם יין אדום. מתברר שזו מה שנקרא, "מנת הדגל" של המקום. רשמנו לפנינו בהתלהבות. חשוב לציין גם, שבימים א'-ה' בין 12:00 ל-17:00, יש למסעדה תפריט עסקיות מעניין מאוד, שנע בין 39 ל-89 ש"ח. צריך לבדוק את העניין פעם.
בנוסף לאוכל, האווירה הרי לא פחות חשובה: השירות היה פשוט מעולה. מקצועי. שתי מלצריות (ווניה, שהיתה גם המארחת, וילנה), שאחראיות גם על הבר המצומצם, מגישות הכל עם חיוך נדיב. ההמתנה למנות היא קצרה מאוד. המקום נראה פשוט משפחתי ונעים. השקט, שכל כך לא אופייני למרכז תל אביב, הוא אי קטן של שפיות באיזור הזה (ותחשבו שאני מדבר פה על רחוב הארבעה!). נראה שאין מגבלות גיל פה, וזה דבר טוב, כי הסינון הוא די "אוטומטי". לכאן באים לשבת ולאכול טוב. זה יכול להיות כזוג, כמשפחה או סתם חברים, העיקר שהשקט יישמר, ושכולם יהיו מרוצים.
סיכום:
חשבון: 201 ש"ח לזוג, לא כולל טיפ.
אוכל: מ-ע-ו-ל-ה-! אני מציע לכם להכניס את המסעדה הזו לרשימת המקומות שאתם חייבים להיות בהם, אם עוד לא ביקרתם.
שירות: מ-צ-ו-י-ן-! פשוט ככה.
אווירה: מתאימה כמעט לכל אירוע, כל עוד זה יהיה רגוע. השילוב המושלם בין שקט, לשירות מצוין לאוכל מעולה.
חניה: יש חניונים מסביב, במחירים מאוד סבירים (למרות שלנו היה מזל אתמול, ושאשכרה נמצאה חניה בדיוק מחוץ למסעדה).
ציון כולל: 10. (כן, 10 עגול – כל עוד אתם לא בונים על הקינוחים).
אירועים, בולגרי, ביתי, בשרים, גריל, תבשילים
הארבעה 16, תל אביב
טלפון: 03-5614725
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.