משה כחלון – מפלגת "כולנו"
אז למה בחרתי להתחיל דווקא עם משה כחלון? כי משה כחלון הוא האניגמה של בחירות 2015. הוא החידה הכי מסקרנת בסביבה. למעשה, אנחנו כמעט לא יודעים עליו דבר.
מצד אחד – איש ליכוד, איש ימין מובהק, שכל בר דעת היה מיד חותם לכם, שהוא ימליץ על ביבי נתניהו לראשות הממשלה הבאה. ומצד שני – בינו ובין ביבי עבר כל כך הרבה דם רע, ונראה שכחלון פשוט לא מסוגל לסבול את האיש הזה (ואני הראשון שאצדיק אותו), כך שנכון לרגע זה – הכל פתוח. הוא לא מונח בכיסו של איש. כחלון יילך עם מי שייתן לו יותר יכולת השפעה וביצוע. המפלגה שלו היא מפלגת קואליציה קלאסית. בקדנציה הראשונה שלו – כמו במקרה של לפיד (ובניגוד להצהרות של לפיד) – הוא לא יוכל לשבת באופוזיציה. וזה הופך את העסק להרבה יותר מעניין. למרות תחינותיו המופרכות של גלעד ארדן, אין שום סיבה שכחלון יתחייב עכשיו, הרבה לפני הבחירות – לאיזו ממשלה הוא יחבור.
גם אם ככל הנראה לא אצביע עבורו בבחירות הללו, אני חושב שכדאי ואף חשוב להקשיב לדברים שמשה כחלון אומר. האיש הזה, על שמו של כחלון רשומה רפורמה שהצליחה הרבה מעבר למשוער. במדינה מתוקנת, כחלון היה פוליטיקאי שעושה בדיוק את מה שבוחריו שלחו אותו לעשות – לפעול למען האזרח, ולעמוד מול החברות שמנסות לעשוק אותו. בישראל, לעומת זאת, מדינת כל-לוביסטיה, משה כחלון נחשב למשיח – לא פחות. והכל בזכות רפורמה מוצלחת אחת בענף הסלולר, רפורמה שרק חיכתה לאדם אמיץ, שיהיה מוכן להתמודד עם הלחצים של בן דב ודנקנר ושליחיהם. אינני מזלזל ברפורמה החשובה הזו. אנו משלמים בזכותה בשנתיים האחרונות מחירים זולים ב-60-90 אחוז ממה ששילמנו לפני כן. אך האם זה הופך אותו לאל עלי אדמות? מסופקני.
הראיון בהמשך התקיים באמצע ספטמבר, בכנס דה מרקר האחרון, עוד הרבה לפני שמישהו חשב, שאנחנו נהיה כבר בימים אלו בתקופת בחירות (3 חודשים הם נצח בפוליטיקה הישראלית..). להלן הראיון (המשך הפוסט מתחתיו):
כחלון, למרות הנטייה שלו לענות תשובות חלקיות (פוליטיקאי, לא?) – נותן גם (בעקבות התעקשות של המנחה) כמה תשובות לשאלות, שמעסיקות אותנו לגביו ולגבי המשנה החברתית והכלכלית שלו – משנה שעשויה/עלולה (מחק את המיותר) להיות חלק מהאופן שבו תתנהל המדינה שלנו בשנים הקרובות.
וכאן המקום להדגיש: זהו ראיון מרתק גם בגלל הדברים שלא נאמרים בו במפורש, ואפילו בשל שפת הגוף של כחלון, כשהוא נשאל שאלות קשות (למשל לגבי קשריו עם קובי מימון, הבעלים של ישראמקו – חברה שהיא חלק ממונופול הגז).
ויש כמובן עוד נקודה חשובה:
בנקודת הזמן שבו נערך הראיון, כחלון לא דיבר עדיין על צירוף אנשים לרשימתו העתידית. היום המצב שונה, והמצב של כחלון כרגע מאוד לא פשוט.
הציפיות ממנו – בדיוק כפי שהיו מלפיד לפני שנתיים – הן מרקיעות שחקים. בלתי הגיוניות אפילו. ייאמר לזכות לפיד, שהוא הצליח להקים נבחרת, שברובה נחשבה ליוצאת מן הכלל, עם אנשים ישרי דרך ואומץ ציבורי, או לפחות כך זה נראה בזמנו (זה לא גרם לי להצביע עבורו, אבל חייבים להודות שרוב האנשים אכן היו מרשימים).
כחלון לעומתו, נמצא בבעיה. הבחירות הגיעו לו מוקדם מדי. המסע לגיוס האנשים שלו נתקל בביקורות (מוצדקות ברובן – הגיוס של יואב גלנט למשל – וגם שמות אחרים ששמענו לפני כן, כמו רמי לוי, הם בהחלט לא מה שאנחנו מצפים ממנו), ובשל המחסור באנשים טובים ונקיי כפיים שמוכנים "להתלכלך" בפוליטיקה, הוא מנסה למצוא דרך ביניים – שגם תעמוד בציפיות הבוחר, אבל גם תסגור את הרשימה עד תחילת פברואר.
למי שלא הבין את משמעות הדבר: זהו לוח זמנים מטורף. לפיד, לשם השוואה, הקים את רשימתו במשך קרוב לשנה(!). ומכיוון שאנחנו (ואפילו כחלון, כך זה נראה) לא יודעים מי יהיה ברשימתו, אנחנו גם לא יודעים מה תהיה משנתם (חברתית, כלכלית וגם מדינית), ואם היא תהא תואמת לזו שלו. יש לו אמנם פריבילגיה לגייס את מי שהוא רוצה (הוא למד את השיטה מלפיד וליברמן), ולוודא שהאנשים הללו אכן יהיו דומים לו, אבל שום דבר לא ידוע ולא סגור בשלב זה.
חשוב לזכור, שהבחירות הללו אינן פרסונליות, כפי שטוענים ראשי מפלגות שונים. זה לא רק ביבי מול הרצוג-לבני או לפיד. מאחורי האנשים האלה יש פוליטיקאים ברשימותיהם, אנשים בעלי דעה עצמאית והשפעה, שלפחות בחלקה תבוא לידי ביטוי במהלך הקדנציה הקרובה (זו הסיבה, למשל, שעד כמה שאני מעריך את ח"כ דב חנין ופועלו למען הסביבה, לא אצביע לחד"ש, מאחר ששאר חבריה הם פרובוקטורים רעשניים, שעושים מעט מאוד למען המגזר שאותו הם מייצגים או בכלל). לכן, הצבעה למשה כחלון היא לא רק הצבעה לכחלון האיש והרפורמה – אלא לשאר אנשי מפלגתו, שכרגע הם בגדר חידה מסתורית.
כמו כן, למרות ההבטחה שלו (לקראת סיום הראיון), שנדע עוד לפני הבחירות מהי המשנה המדינית שלו, בינתיים גם זו נשארה חידה לא פתורה. הוא רמז עליה פה ושם (ימין פרגמטי מתון, כולל ויתור על שטחים תמורת שלום), אבל שום דבר רציני לא נאמר עד כה. למשנתו המדינית תהיה השפעה גם על משנתו הכלכלית-חברתית, בין הוא רואה זאת כעת או לא.
זה המקום להבהיר: שקיפות היא לא רק אמירה או מס שפתיים (כפי שרבים מהח"כים נוהגים). שקיפות היא אסטרטגיה. שקיפות היא אג'נדה שלמה. ובעיקר – שקיפות היא מעשים יום-יומיים קטנים, שמסייעים לאזרח להיות מעורב בהליך החקיקה וניהול חייו במדינה באופן דמוקרטי, בעיקר בעידן, שבו טכנולוגיות ורשתות חברתיות שונות מאפשרות זאת בקלות יחסית.
האם כחלון יעמוד במשימות שלו? ימים יגידו. אני כן מקווה, שהוא יביא תרבות אחרת, צנועה יותר מחד, אך אגרסיבית (מול המונופולים והטייקונים) ומוטת-אזרח יותר מאידך.
בינתיים – הצעתי לכם היא זו: הקשיבו לדבריו ושיפטו בעצמיכם. היו מעורבים. הפעילו את הראש, העיניים והאוזניים. כי ההחלטה שלכם היא זו שתקבע כיצד תיראה המדינה הזו בשנים הקרובות. וללא מעורבות פעילה של האזרח – כל הדרישה הזו לשקיפות היא חסרת טעם. הדרך הטובה ביותר, מלבד קריאת חדשות והבנת רשת האינטרסים (סקרנות בריאה וספקנות חשובות גם הן), היא כניסה לאתר "כנסת פתוחה", ובחינת המועמדים שלכם לכנסת.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
מה סוד ״ההצלחה״ של משה כחלון – ״ילד מעברת גבעת אולגה״ (ציטוט מדברי ביבי), בן לעולים מלוב, ש״עלה כמטאור״ בשמי הפוליטיקה הישראלית הרדודה?
לאחר חמש שנות קבע בצה״ל בחיל החימוש, השתחרר משה כחלון בדרגת רב סמל.
משה כחלון הבין כי האפשרות שלו להמריא בגבעת אולגה מצומצמת ולכן העתיק את מגוריו לחיפה, שם רכש מכספי הפרישה מצה״ל, חנות קטנה ברחוב תל אביב בחיפה, שעסקה במכירת אביזרי רכב, מכשירי רדיו טייפ וכיו״ב
מאוחר יותר רכש לידה גם פנצ׳ריה וחנות למכירת צמיגים.
במקביל דאג כחלון להתפקד לסניף הליכוד בחיפה והחל למפות לעצמו את רשת הקשרים בעיר.
האחיזה שלו בחנות לאביזרי רכב וצמיגים, סייעה לו מאוד בראשית דרכו כ״מנוף״ לעשיית הנחות, טובות וצ׳ופרים לחברים מסניף הליכוד בחיפה.
אט אט הפך משה כחלון למוכר יותר ויותר בין פעילי הליכוד בחיפה; קפיצת המדרגה שלו התרחשה בעת הבחירות לעיריית חיפה בהתמודדות שבין תא״ל (מיל) רמי דותן (דבוש) לראש העיר המכהן אריה גוראל.
כדאי בנקודה זו לשים לב לקשרים המיוחדים של משה כחלון עם מקורבים על בסיס חמולתי עדתי, וזאת כמו במקרה רמי דותן (דבוש) שגם הוא יליד לוב (בהמשך יוצגו גם היחסים המיוחדים של משה כחלון עם טייקונים נוספים יוצאי לוב, הבולטים בהם הינם: יצחק תשובה וקובי מיימון).
תוך כדי פעילותו בסניף הליכד בחיפה במערכת הבחירות המוניציפליות, נוצרה היכרות בין כחלון לעוזי לנדאו, שמינה אותו לתפקיד ראש לשכתו בעת שכהן כשר לביטחון פנים.
הקשרים שיצר משה כחלון עם פעילים בליכוד, כעת משהתמקם במרכז העשייה של הליכוד, הדרך להתברג במוסדות הליכוד הארציים, היתה כבר קלה יותר עבורו.
כחלון ניצל ביעילות את קשריו המסועפים עם עסקני הליכוד בחיפה והצפון, את התמיכה שידע לגייס מ״האחווה״ הלובית טריפוליטנית, ומפעילי ליכוד ארציים.
במהרה הוא הצליח להשתלב במוסדות הבכירים במרכז הליכוד, ובשנת 2003 נבחר לכנסת.
גם כשנבחר לכנסת, דאג לתחזק את קשריו ומעמדו בחיפה, ובמסגרת זו עמד בראש אתו״ס (הגוף האחראי על התרבות והספורט בחיפה); כל זאת תוך שילוב אינטרסים עם ראש העיר יונה יהב.
בהמשך גם נראה כי משה כחלון ידע לנצל קשרים אלה ואחרים לטובתו האישית ובתיאום עם יונה יהב הצליח להבריג את אשתו ליאורה כחלון לתפקיד עוזרת מנכ״ל מרכז התרבות ״בית קריגר״.
יונה יהב דאג גם לקדם את ליאורה כחלון לתפקיד מנכ״לית בית קריגר, וזאת למרות כישורים חסרים, מה שהבטיח לו ״שקט תעשייתי״ מצד כחלון בכך שהוא אכן גם נמנע מלהתמודד מולו על ראשות העיר.
לאחר שהתמקם משה כחלון בצמרת הליכוד, הייתה הנאמנות שלו נתונה בעיקר לחבריו הטייקונים מהאחווה הטריפוליטנית; קשרים אלה שהיו הדוקים מאוד, נעשו די בהיחבא ובחשאיות, וזאת במטרה שלא לחשוף את מוקדי ההשפעה האמיתיים להם היה נתון.
בעמדותיו המדיניות היה משה כחלון ממוקם באגף הניצי והימני של הליכוד; כיום הוא מנסה משיקולי בחירות לטשטש עובדה זו, והוא בונה על ״זיכרון חלש״ שלא יציף את העובדה שהוא היה בין המצביעים שהתנגדו לתכנית ההתנתקות.
כאשר התמנה לשר התקשורת ולא התבלט במיוחד, הוחלט אז ב״אחווה הטריפוליטנית״ שמשה כחלון כשר תקשורת, ״יטפל״ בחברות הסלולר – סלקום, פלאפון ואורנג׳.
חברות אלו לא מושתתות על ועדי עובדים חזקים, וגם בעיון קל ניתן להיווכח של״אחווה הטריפוליטנית״ אין בהן אחיזה משמעותית.
זאת הסיבה שמשה כחלון העדיף לטפל תחילה בחברות הסלולר ולא בחברות הטלוויזיה בכבלים. בתקופת כהונתו כשר בממשלה, לא עלה בידו לסייע ל״טייקון״ הדלק והנדל"ן יצחק תשובה, ויש הטוענים כי זאת היתה הסיבה העיקרית לקרע בינו ובין ביבי נתניהו.
יצחק תשובה התאכזב מאוד כאשר בעקבות "ועדת שישינסקי" הושתו על רווחיו מיסים נוספים, ודרגות החופש שהיו לו בנושאי הזיכיונות לחיפוש והפקה צומצמו. בעקבות כך, החליטה ״האחווה הטריפוליטנית״, לתכנן מהלך שיכריע את הכף הפוליטית לטובתם; בפרטי תכנון המהלך, זוהה משה כחלון כמי שיוכל להוות תשתית לכינון גוף – מפלגה, שתרכז מספיק עוצמה בכיוון שיאלץ את ממשלת ישראל להיות ״הרבה יותר קשובה״ לתכניות ההתעשרות של יצחק תשובה ושותפיו. על פי המהלך, תוכננה ובוצעה פרישה דרמטית של משה כחלון, עם נופך של מסתוריות. במקביל בלי לאבד אף רגע, סוכם עם ״מכללת הבית״ של יצחק תשובה – ״מכללת נתניה״, שהיא תיתן חסות לפעילות הנדרשת להקמת ״מפלגת כחלון״. מכיוון ומכללה לא יכולה להיות אכסניה פוליטית שכזו במוצהר, גובשה תכנית לפיה ״מכללת נתניה״ מכוננת אכסניה אקדמית לכינון של ״מרכז לרפורמות ומנהיגות״. בראש המרכז לא נבחר לעמוד איש עם הישגים אקדמית אלא הפוליטיקאי משה כחלון. את מקור התרומות הרבות שהתקבלו למרכז זה, ואת שכרו שלו, מסרב בדבקות, משה כחלון לחשוף; אבל ידוע לכל שחלק ניכר מן המשאבים נתרמו על ידי יצחק תשובה. במהלך השנתיים בהן שימש משה כחלון כראש המרכז, לא הוצגו תוצרים ופרסומים אקדמיים משמעותיים, ועיקר הפעילות סביב לשכתו המפוארת והמאוישת של משה כחלון נסבה סביב אין פגישות פוליטיות רבות, תכנון והתארגנות יסודית להקמת המפלגה, לרבות מינוי אנשי שטח, ואיסוף הנתונים הרלבנטיים. הערכה הנכונה של ״האחווה״ הייתה שממשלת נתניהו לא תחזיק מעמד מעבר לשנת 2015 ואכן כך בערך גם קרה. כחלון והצוות הגדול שהתקבץ השלימו את התארגנותם והם מקווים לרכב על גל של פופולאריות, להיבנות מחולשתו של נתניהו, מהפירוד בש״ס, מהתפוגגות הזוהר שליווה את מפלגת יש עתיד, ולגרוף קולות ומנדטים מכל חוגי הבוחרים המאמינים לתומם שכחלון הוא ״לוחם ללא חת בטייקונים״, ״רפורמאטור״, ״בעל השקפה מדינית שקולה״ וכו׳ וכו׳ בקיצור קריצה לימין, קריצה לשמאל, נטיעת תקוות ל״דיור בר השגה״, ״שכר מינימום הוגן״, וכו׳ וכו׳ תוך פיזור סיסמאות ומילים סתם של בחירות: שינוי, תקווה, עתיד טוב יותר, ומה לא; ״העיקר שהבוחרים לא יתעמקו יותר מדי, ועל בסיס נפשם הנקועה מכל הבטחות השווא שקבלו עד כה, יהמרו באווילותם כי רבה, הפעם, במה שעוד נותר להם, על מפלגתו של משה כחלון!
משה כחלון מנסה להרכיב מפלגה מכל מיני שאריות, שבכלל לא מובן מה משותף להם.
ככה בונים מפלגה דימוקרטית?
הרי בכל מסגרת פוליטית מתוקנת צריך להתקיים הליך מסודר לבחירת מועמדים, אך אצל כחלון פועלת שיטה הזוייה של ״הכתרה״ על ידיו בלבד, היתכן?
עד היום לא הבהירה כחלון לציבור מספר נושאים:
א. מי מממן אותו?
ב. מה טיב קשריו ומחויובותיו לטייקון תשובה?
ג. מה הזיקה שלו לטייקונים?
ד. למה הוא הצהיר שלא רוצה להתקוטט עם הועדים?
ה. מה שכרו ב״מכללת נתניה״ ומי משלם אותו?
ו. מהיכן כל התקציב הענק של המרכז ״הכאילו אקדמי״?
ז. מי סידר לאשתו ליאורה ג׳וב בקרן הפנסיה של הע״ל?
ח. מי סידר לליאורה כחלון את הג׳וב – מנכ״לית בית קריגר?
ט. מה עמדותיו לגבי גיוס חרדים?
י. האם יתמוך בביבי נתניהו?
הבעייה היא שמשה כחלון ממלא פיו מים ולא משיב!
@חיים ומיכאל – דבר ראשון, ברוכים הבאים לבלוג.
האמת היא שאין לי מושג מה מכל מה שכתבתם נכון. אין לי גם האפשרות לברר. אני לא מכיר את העבר שלו, לא מכיר את את העובדות לגבי אישתו. אני גם לא מתכוון להצביע עבורו, כפי שכתבתי בפוסט.
עם זאת – דבר אחד שכתבתם אינו נכון בוודאות: כחלון פרסם את השכר שלו כבר לפני די הרבה זמן. הוא קיבל במכללת נתניה כ-38 אלף שקלים – שכר של ח"כ (ויש מי שאמרו שהוא אף התעקש על כך). זה פורסם בכמה וכמה מקומות, כולל ידיעות אחרונות ורדיו 103FM.
הנה הלינק: http://103fm.maariv.co.il/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=GELGKD&c41t4nzVQ=EF
האם זה שכר מוגזם? אולי. אולי לא. קשה לי לשפוט. אין ספק שזה שכר גבוה, ואינו בדיוק עומד בקריטריון של מעמד הביניים או של השכבות החלשות (ומצד שני רחוק מאוד משכר מנכ"לים ואף של עובדי ציבור בכירים בנמלים וחברת החשמל – שמרוויחים כפול ואף יותר).
מה שחשוב, לכל הפחות, הוא לדבוק בעובדות במלואן.
חלון היא הכי הזוייה בקשת הפוליטית? א. כי מה שבאמת עומד מאחוריה זה טייקון הגז והנדל״ן הדורסני יצחק תשובה. ב. כל כל הזמן מנסים שם לטאטא מתחת לשטיח את קובי כחלון שהומלץ על ידי המשטרה להיות מועמד לדין באשמת מעשה רמייה והפרת אמונים. ג. מנסים להסתיר את חלקו של היועץ רונן שנעצר בפרשת הגב׳ קירשנבאום מישראל ביתנו. ד. מנסים להסתיר את הג׳ובים שמשה כחלון סידר לרעייתו ליאורה כחלון. ה. מנסים להפחית בחשיבות הברית הטפשית של כחלון עם ישראל ביתנו. ו. חושבים שהציבור שכח את מעללויו של שודד הקרקעות גלנט. ז. חושבים שהציבור לא רואה את הבלוף באללוף שמרוויח 75 אלף ש״ח לחודש מקרן רש״י. ח. מתעלמים מהשאלות בדבר המרכז המסותרי במכללת נתניה שבראשו העמיד תשובה את כחלון. וכו׳ וכו׳ וכו׳ אז מה הפלא שמפלגת ״קוקולנו״ מתרסקת אל מתחת לאחוז החסימה.
כל פעם שמשה כחלון פותח את הפה הוא מפסיד עוד ועוד מנדטים, ומתקרב לגרד כלפי מטה את אחוז החסימה.
הציבור מבין במהירות שמשה כחלון הוא פיון, מריונטה בידיו של הטייקון יצחק תשובה!
משה כחלון לא מסוגל ומסרב לתת הסברים לשאלות שעולות מן הציבור בדבר קשריו ההדוקים עם יצחק תשובה; בנוסף לכך קהל שומעיו מתרשם שהוא עילג ומבולבל, ואין לו כל משנה סדורה.
כדי להתגבר על ה״באג״ הרציני הזה, שהופעותיו בציבור של משה כחלון הן ״פיאסקו״ אחד גדול, אמצו סוללת היועצים שלו ״מעקף״ בצורת הדלפה כביכול מדברים שאמר בתום האירוע בפגישה סגורה.
יש להצטער על כך שחלק מכלי התקשורת בולעים את הבלוף ומפרסמים את הדברים המגוהצים של היועצים.
בפועל משה כחלון לא מסוגל לעמוד מול הציבור ולהציג בקולו דברים ברורים ומשכנעים ובעיקר לענות על שאלות נוקבות בעניין הטענה המוכחת שהוא בסך הכל ״פיון״ על לוח המשחק של טייקון הגז והנדל״ן יצחק תשובה.
״לו הייתי כחלון״, הייתי מבין כי מבין כי ״נפלה המסיכה״, הייתי מבין כי התדמית ש״מפלגת כחלון״ היא ״לוחמת צדק״ התנפצה לרסיסים!
הייתי מבין כי הציבור לא מקבל את העובדות ש:
1. שקובי כחלון חשוד במרמה והפרת אמונים.
2. גלנט היה ונשאר ״שודד הקרקעות״
3. אללוף עם המשכורת החודשית של 70 אל״ש.
4. נחשפו הקשרים עם הטייקון תשובה.
5. לא ניתן הסבר מניח את הדעת לגבי המרכז האקדמי במכללת נתניה, ששימש בפועל כצוות להקמת מפלגה לטובת הטייקונים.
לסיכום:
הייתי מקפל את הזנב והולך הביתה.
מי אוכל את הכובע עכשיו? תפסיקו לברבר כמשועממים ביום קיצי המתאים לים. מלבד דיבורים תפנו לעשייה אמיתית עבור החברה. מה בדיוק הבאתם לסביבה הקרובה אליכם מבחינת שיפור מצב הרוח אפילו? חבורת ברברנים ללא אפשרות לראות מטר קדימה.
@מייק– על מה אתה מדבר? מי אכל את הכובע לגבי מה?
כחלון קיבל 10 מנדטים, ושנייה אחרי שהוא חתם על ההסכמים הקואליציוניים – הוא כבר מפר הבטחת בחירות ראשונה שלו – לא לשבת בממשלה צרה של ימין קיצוני וחרדים. כך שההיפך הוא הנכון – אם כבר – אני כרגע חושש הרבה יותר מכחלון, שנראה כאופורטוניסט חסר מצפון, אדם שיש לו קשרים שהוא מסתיר מהציבור, ולא פחות מזה – כעת הוא יוכל להרוס את הסביבה בישראל מבלי שיהיה מי שיעצור אותו.
אני דווקא רואה לא רק מטר קדימה – אלא 10 מטרים קדימה – ומה שאני רואה ממש לא מוצא חן בעיניי.
מה אתה עושה למען שינוי? מה עשית בחיים שלך לשם שינוי? מלבד תלונות על משהו שיש לך הבנה מינימלית בו, לא נתת כלום בחיים שלך לחברה. מבלי להכיר אותך אנימיודע שאתה כזה. תפסיק להסתתר מאחוריי בלוגים, צא לשטח ותתרום דקה מזמנך המבוזבז על הספה כל היום. לפחות אנשים יוצאים ונותנים מעצמם לחיים הציבוריים. מה עשית אתה בשביל המדינה? לציין דברים שליליים על אחרים המשרתים את הציבור-לטוב ולרע- כי מה לעשותמאי אפשר לרצות כל איפנטיל-מצביע על לא פחות מחוסר יכולת אישית בכל רמה אפשרית. כולם טובים בדיבורים, עשה משהו אחר כך תדבר
@מייק – לא שאני חייב לפרט מה בדיוק אני עושה למען השינוי בעם הזה, אבל רוב הסיכויים שעשיתי הרבה יותר ממך.
אני התנדבתי עם ילדים ממשפחות מצוקה במשך שנה. התנדבתי לחלק מזון למשפחות מצוקה במשך יותר מ-3 שנים. אני תורם לאגודה למלחמה בסרטן מאז שאני בן 18 מדי חודש – כבר למעלה מ-22 שנים – גם כשהייתה לי משכורת חייל מסכנה של 300 שקל בחודש, וגם היום, כשאני מרוויח בקושי 1,500 שקלים בחודש.
ובנוסף, אני גם השתתפתי בהרבה מאוד הפגנות (כולל במחאת 2011), הייתי פעיל מאוד בשביתת הסטודנטים של 1998 ועוד. למשך תקופה קצרה גם סייעתי לפרוייקט "100 ימים של שקיפות". היום, לצערי, מבחינה פיסית, אני קצת מתקשה להתרוצץ ולהתנדב, אבל אני חושב שבסה"כ עשיתי לא מעט עד היום.
כך שעם כל הכבוד – יש לי ועוד איך זכות לדבר. אשמח לדעת מה אתה עשית למען שינוי בעם הזה עד היום.
אתה האחרון שאצטרך לתת לו דין וחשבון. קודם כל אני מאחל לך בריאות מלאה על פי המשתמע, אבל מעבר לכל, אתה רק ממורמר. אל תבחן את הממשלה על פי הראש, תן לגוף לעשות את שלו. יש אנשים כמו כחלון שהגיעו עם תוכניות לשינוי וקיבלו את שרצו. אם הממשלה תיפול כי לא איפשרו לו לעשות כלום, תתקוף אותם אז. עד אז צא בסיסמאות חיוביות על העתיד, אפילו אם הן בסופו של דבר לא יתגשמו, עקב גורמים אינטרסנטים כאלו ואחרים, זו הממשלה ועם זה יוצאים לדרך. יהיו לך עוד הרבה הזדמנויות לצעוק אני בטוח. ואם לפיד או בוז'י יצטרף מחר ויהיה שר חוץ? מה תגיד אז? על פי ההיסטוריה שלך כאן, אין לך מושג בפוליטיקה ובמשחק אותו חייבים לשחק נכון וחעם עד כמה שאפשר. שב ותהנה מהסרט.
@מייק – קודם אמרת שאין לי זכות לדבר כי אני לא עשיתי דבר למען שינוי בעם. אחרי שהוכחתי לך אחרת, אתה מסרב לומר מה אתה עשית בעצמך, אבל אומר שאין לי זכות לתקוף את הממשלה הארורה הזו שקמה – ושבינתיים נראית כמו הסיוט הכי שחור של כל אדם ליברל באשר הוא, שלא לדבר על כך שאנחנו עומדים בפני בידוד בינ"ל בגלל המטורפים שמונו פה לשרים.
אני רוצה להבהיר נקודה שאולי לא הייתה ברורה לך: אם לפיד או בוז'י היו עושים את אותם הדברים – הייתי צועק בדיוק באותו אופן. באופן אישי, הצבעתי למרצ בגלל הפן החברתי (פחות המדיני) שלהם. לאחרונה התבררו כל מיני דברים מאוד לא טובים שדבקו בפעילותם – ואני הראשון שביקרתי ואמרתי שאני מתחיל לתהות אם בחרתי נכון.
אני לא צריך להבין בפוליטיקה, כדי לדעת שהממשלה הזו מושחתת מהיסוד. כשגנב אדמות כמו גלנט ממונה לשר הבינוי, כשעבריין מורשע ממנה שופטים בבתי הדין לעבודה ודיינים לבתי הדין הרבניים, וכשאישה שרוצה להרוס את מערכת המשפט הופכת לשרת המשפטים – ואלה רק חלק מהדוגמאות ההזויות שקרו פה בשבועיים האחרונים (כולל העברת ראשות ועדת המדע לאיש יהדות התורה! מה להם ולמדע?!) – אני לא אחכה שגועל הנפש יצוף. אני אצעק כאן ועכשיו. כי זו מהות הדמוקרטיה.
כחלון הוא אולי – אולי – היחיד שנמצא כרגע במקום הנכון, אבל גם הוא כבר אמר בעצמו בשבוע שעבר, שהוא "טיפה כבול" שזה חתיכת אנדרסטייטמנט. ויחד עם זאת – גם הוא כבר הספיק, כאמור, להפר הבטחת בחירות משמעותית ראשונה עוד לפני שהממשלה הושבעה – שזה חתיכת הישג ושיא חדש באופורטוניזם.