פינטו, הפרקליטות וההסדר המגוחך

יאשיהו פינטורבות נכתב לאחרונה על הסדר הטיעון המגוחך שנחתם עם "הרב" יאשיהו פינטו, שנחשד במתן שוחד ובקניית שוטרים בכירים במשטרת ישראל. הפרקליטות חתמה איתו על הסכם, לפיו הוא יישב לא יותר משנה אחת בכלא, וזאת בתמורה לראיות (שעדיין לא ידועות) נגד השוטרים הבכירים (ניצב) ארביב ו(תת ניצב) ברכה.

ההסדר הוא מגוחך, כי העבריין, שמחזיק את בכירי המשק בביצים, עושה מה שבא לו, פחות או יותר – נכנס ויוצא בשערי המדינה כאילו הוא מלך שלא ניתן לגעת בו.

שלשום, בדיון בעתירה (של עמותת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון) נגד ההסכם בביהמ"ש העליון, פנתה השופטת מרים נאור – נשיאת ביהמ"ש העליון הבאה – לנציגת הפרקליטות, ושאלה:

"איך ניתן לאפשר למישהו שהוא עבריין בעצמו להכתיב כיצד תתנהל חקירה? במבט רחב יותר בנוגע להסדרים עתידיים, איך נותנים לעבריין להכתיב את עיקרי החקירה? מה הסדר זה משדר לעבריינים על גבולות המותר והאסור?"

ועל זה נאמר: בוקר טוב, אליהו.
תסלח לי כבוד השופטת נאור, אבל התמימות שנשמעת מגרונה פשוט מגוחכת – לא פחות מההסדר שאותו דחתה (ובצדק רב). ויש לזה כמה סיבות, שכל נער גבעות ו'חייל' בארגון פשע כבר יודעים לדקלם אותן:

א. נתחיל בזה, שכל מערכת המשפט, שהענישה בה לפעמים נראית כמו זלזול אחד בוטה בחוק, מסייעת לשדר לעבריינים – בעיקר הבכירים שבהם – שהכל מותר. לא פלא שכבר היו נסיונות להחיל עונשי מינימום רציניים יותר, אבל בינתיים כולם נדחו. תשאלו את בית המשפט העליון והפוליטיקאים למה זה מתעכב.

ב. הפרקליטות, בראשותם של היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין והפרקליט הראשי שי ניצן, היא בדיחה. עבריינים כמו ליברמן ופינטו (שלא לדבר על האופן שבו ויינשטיין מתנהל בתיקים של ביבי) עושים ממנה צחוק. לא פלא שהם מקבלים הסדרים מגוחכים. אף אחד היום לא סופר את הפרקליטות, מלבד אנשים שהם באמת שומרי חוק (הו, האירוניה). ברוב המקרים, העבריינים מושכים זמן בכוונת תחילה, תוך ידיעה שאחרי שנה-שנתיים ויינשטיין כבר יעשה בשבילם את העבודה, וידבר על עינוי דין מתמשך (כאילו שזו לא אשמתם הישירה). במקרים אחרים, נחקרים אוספים מידע מרשיע על אנשי ציבור אחרים, כאילו זה היה כרטיס "Get out of jail" והופכים למוגנים בחסות הפרקליטות (גם אם מעשיהם חמורים לא פחות, ולעתים אף יותר, מאלה של אותם אנשי ציבור).

המקרה של פינטו בוטה במיוחד, שכן עלילותיו של האיש ידועות ולא מאתמול, וכאמור – הראיות שעליהן נשען התיק, עוד בכלל לא ידועות לאשורן (למעט בדיקת פוליגרף מסתורית, שמהימנותה היא כמהימנות של הטלת מטבע. אולי אפילו פחות – והיא אינה קבילה בביהמ"ש). כך שמוזר שהפרקליטות נותנת מתנה למי שעוד לא סיפק את הסחורה. הם למעשה נשענים על הבטחה של עבריין, שקורא לעצמו רב.

ג. המשטרה – אני באמת צריך להוסיף? כמעט כל הקצונה הבכירה נגועה בשחיתות או באימפוטנציה (אני כבר לא יודע מה גרוע יותר). שוטרים שסרחו וכשלו בתפקידם מקבלים קידום על סמך קשרים. הטובים (סנ"צ ארליך, שהיום מתייבש כנציג המשטרה בכבאות) מוזזים הצידה לטובת אנשי שלומינו. אלה שנתפסים בקלקלתם לא מועמדים לדין לרוב, ובמקרה הטוב יש איזה דין משמעתי פנימי, שעליו הם מקבלים מכה קטנה על היד, עד לקידום הבא.

====================================

אז איך בדיוק, כבוד השופטת נאור, את מצפה שהעבריינים לא ינהלו את סדר החקירה, ולא יחזיקו את המדינה בגרון?! הם עושים את זה, כי כל המערכת מאפשרת להם לעשות את זה, ואפילו פורשת בפניהם שטיח אדום!


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.