פסטיבל אביב – בית היין, מעברות
היום התחיל האביב באופן רשמי. לפחות על פי בית היין במעברות. ואם התחיל האביב, הדרך הטובה ביותר לחגוג אותו, הוא עם יין כמובן…
התקבצו והתאספו להם לא מעט יקבים ישראלים (וגם מעט יבואני יינות מחו"ל), על מנת לחלק טעימות מההשקות החדשות/ישנות שלהם, במחיר של 45 ש"ח לטועם (הכוס ניתנת במתנה, הטעימה היא ללא הגבלה). אנחנו (תמי, דרינק'לה, מכנס, עירא ואנוכי) הלכנו לבדוק ולהביא לכם רשמים מהאירוע.
דבר ראשון – מבחינת הסדר, המקום מותאם מאוד לאירועים מסוג זה, ואין שום תלונות. האוכל שנמכר היה סביר (סושי, אמפנדס צמחוני/בשרי, קבבים, סנדוויצ'ים), אבל לא לשם כך התקבצנו כאן. לא את כל היינות טעמנוי (היו כמה עשרות, וזה בהחלט יותר מדי ליום אחד), אבל מאלה שכן טעמנו, תוכלו להתרשם גם בבלוג של ליאור. ציונים של היינות הם בין 1 ל-5.
נתחיל:
דלתון, סוביניון בלאן ריזרב, 2006 – בריח: ליצ'י, ומעט וניל ועץ. טעם: קליל, פירותי, מותאם לקיץ. העץ כמעט ולא מורגש. ציון: 3.
דלתון, רוזה 2007 – ריח: תותים בכמויות. טעם: מתקתק (חצי יבש), פירותי וכיף לשתיה קיצית. ציון: 4.
יתיר, סוביניון בלאן 2006 – ריח: ליצ'י, ליים. טעם: מתוק מאוד, כמעט סירופי עם סיום מריר. ציון: 3.
יתיר, קברנה-מרלו-שיראז 2004 – צבע: אדום בינוני. ריח: פירות טריים – תפוחים, אגסים. טעם: גוף בינוני, הרבה פירות בוסר. ציון: 3.
יתיר, קברנה סוביניון 2005 – צבע: אדום ארמני. ריח: עץ ופירות בשלים, ומעט טחב ווניל. טעם: פירות בשלים ומעט ווניל, העץ מורגש. יין מאוד עוצמתי. ציון: 5
ברבדו, קברנה סוביניון 2005 – צבע: אדום כהה. ריח: פירות בוסר ועץ. טעם: קשה לשפוט: היין עדיין סגור, ולדעתי עוד לא מוכן לשתיה. כרגע מריר מדי. בעתיד? יש מצב לשימור לעוד שנתיים-שלוש ולבדיקה חוזרת. ציון: 3.
ססלוב, סובניון בלאן ניו זילנד 2006 – ריח: ליצ'י וליים. טעם: קליל, חמצמץ, מומלץ לשתיה בלחות התל אביבית. ציון: 4.
עגור, רוסה רוזה – רוזה המורכב מקברנה פרנק ובקרנה סוביניון. מאוד פירותי ומאוד מאוזן. כנראה הרוזה הטוב ביותר בטעימה. ציון: 5.
טוליפ, מוסטלי שיראז 2005 – צבע: אדמדם. ריח: מעט עור וגם קצת וניל מרומז. טעם: אנמי למדי. חסר עוצמה ובעל גוף בינוני מאוד. ציון: 2.
בזלת הגולן, קברנה סוביניון רזרב 2005 – צבע: אדום ארגמני. ריח: תותים, ןניל, מעט טחב. טעם: סגור עדיין. גם פה קשה לשפוט. 2003 היתה שנה מעולה ליקב, עדיף להשקיע בה לעניות דעתי. ציון: 3.
רקנאטי, רוזה – ריח: תותים בשמנת. טעם: דובדבנים ווניל. יופי של רוזה. ציון: 4.
אבידן, בלנד אדום (קברנה סוביניון-שיראז-פטיט סירה) – צבע: אדום רגיל. ריח: פירות מתקתקים. טעם: פירותי ומאוזן, אבל גוף מאוד בינוני וחסר עוצמה. ציון: 3.
צרעה, הרי יהודה – צבע: אדום. רגיל. ריח: פירות בוסר. טעם: שום דבר טוב לא ייצא ממנו. הוא פשוט מת. יבש עד כדי חנק. ציון: 1.
ועכשיו.. אני מניח שאני לא צריך להוסיף הרבה, אבל בכל זאת. היקב שניצח את הטעימה הזו, מבחינתי:
ויתקין, מסע ישראלי ורוד 2007 – ריח: פירותי, אבל מאוד עדין ובקושי מורגש. טעם: הסוכר הופחת, והיין יבש לגמרי ולא מתחנף כמו בעבר. יש לזה פלוסים, אבל גם מינוסים. ציון: 3.
ויתקין, מסע ישראלי לבן 2007 – ריח: אשכוליות, מעט ליים. טעם: שוב – אשכוליות וחמציצים. יין פשוט נהדר לקיץ. לדעתי – הטוב שבטעימת הלבנים. ציון: 5.
ויתקין, פינו נואר 2005 – צבע: אדום-חום כהה. ריח: פירות יער, וניל, מעט עץ. טעם: עוצמתי, פירותי בשל, מוכן לשתיה. ותחשבו שהוא נפתח רק בגלל שנגמר להם ה"מסע ישראלי אדום", שלא הספקתי לטעום.. ציון: 5.
מהיקבים המיובאים, הנה כמה התרשמויות:
ארה"ב:
ברינג'ר סטון זינפנדל – צבע: אדום ארגמני. ריח: מתקתק. טעם: סירופ רימונים, גוף בינוני. ציון: 3.
ברינג'ר סטון קברנה סוביניון – צבע: אדום ארגמני. ריח: טחב, עץ, עור, וניל. טעם: פירות יער, וניל, עץ. ציון: 4.
צרפת:
שאטו מונרוז – צבע: אדום. רגיל. ריח: פירות בוסר. טעם: מריר ובעל גוף מאוד בינוני. ציון: 2.
ספרד:
מרקס דה קסרס רוזה – ריח: פירותי עדין. טעם: רוזה עם גוף רציני. מאוד פירותי. עוד רוזה מצוין מספרד. ציון: 5.
מרקס דה קסרס, קריאנזה, טמפרניו זני, 2004 – צבע: אדום-חום כהה. ריח: פירות יער בשלים. טעם: שנה נהדרת בספרד. פירות יער שולטים פה. ציון: 5.
סיכום קצר: אני אולי כבר משוחד, אבל זה הפך קצת למסורת בשנתיים-שלוש האחרונות. ויתקין היה ונשאר היקב הכי מעניין בשכונה. זה יקב שאתה רוצה להתחיל איתו וגם לסיים איתו את הפסטיבל הזה, וכך אכן עשיתי. אני מחכה כבר שמישהו ירים את הכפפה ויתחיל לתת תחרות רצינית לויתקין. היו כמה איתותים בפסטיבל היום (כמו הרוזה של "עגור", למשל), אבל הם עדיין לא מצליחים להגיע לרמות הכוללות האלה של יקב שמחדש כל שנה, ועם זאת מוכר את היין שלו במחירים שפויים לכל כיס. רק היום נודע לי שחברים שלי שהלכו אתמול לנורמה ג'ין, חיפשו במפורש בקבוקים של ויתקין בפאב ושאלו את הבעלים למה הוא אינו בנמצא. וזה אומר דרשני.
כאמור – היו גם נציגים ליקבים נוספים – כרמל, רימון, בנימינה, הרי הגליל ורמת הגולן מישראל וגם רוזמאונט האוסטרלי, ועוד יינות מהיקבים שהוזכרו שלא טעמתי. אף על פי כן, יש כמה תמונות..
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.