עיניים שלי

היום נפלה עליי בשורה לא פשוטה בכלל, שהולכת להשפיע עליי ועל החיים שלי בצורה לא פשוטה בזמן הקרוב.

נתחיל בזה, שמי שמכיר אותי, יודע שהמספר שלי במשקפיים גבוה מאוד. הוא עומד, ב-2 העיניים, על מעל 11-. בנוסף, אני מתמודד גם עם סכרת מבוגרים, שהתפרצה לפני כ-12 שנים.

הבוקר, אחרי תקופה של כמה חודשים שבהם הרגשתי שהראייה שלי מידרדרת, ואני צריך לקרב את הפנים שלי למסך המחשב, לעיתון וכו' – הלכתי לרופא עיניים. הוא בדק אותי במשך קרוב ל-40 דקות, ונשאר פעור פה.

מתברר שמצב הרשתית שלי הפך להיות קטסטרופלי, עד כדי סכנה ברורה ומיידית לאבד את הראייה שלי, תוך זמן שבין חודשים בודדים לשנים בודדות. הוא שלח אותי בדחיפות בהולה למיון עיניים בבי"ח שיבא (שלשמחתי, קיבל אותי מהר מאוד וטיפל בי במהירות רבה, למרות שביתת האחיות – שלא הורגשה במכון העיניים כלל).

הרופאים שבדקו אותי, מצאו ממברנות רבות על הרשתית, והמסקנה היתה, שהסכרת פגעה לי ברשתיות ב-2 הכיניים בצורה מאוד קשה, שעלולה להיות בלתי הפיכה. אי לכך ובהתאם לזאת, קבעו לי תור בהול למחר בבוקר לצילום OCT (צילום של פנים העין) ומיד לאחריו פגישה עם מומחה לרשתית. הם הסבירו לי שבזמן הקרוב אאלץ לבצע שני דברים:

ראשית – טיפולי לייזר – והרבה מהם. לפחות אחת לשבוע-שבועיים אני אצטרך להגיע למכון העיניים בתל השומר בכדי לעבור טיפול. עוד לא בדיוק ברור מה יהיה אורכה של סדרת הטיפולים הזו. זה בעיקר יהיה תלוי ביכולת של העין לסבול ולקבל את הטיפול. בעבר עברתי משהו דומה, אך קצר בהרבה. זה לא מאוד נעים – אבל גם לא מאוד נורא. אני יכול רק לקוות שהטיפולים הללו לא יהיו שונים בהרבה. עם זאת, כבר אמרו ליהרופאים היום, שעליי לזכור תמיד להביא איתי משקפי שמש, כי לאחר טיפול לייזר כזה – העין נעשית מאוד רגישה לאור.

שנית – אני אאלץ להתחיל לעבוד קשה מאוד על הסכרת שלי, ולדאוג שהיא תהיה מאוזנת ב-100%. זה הקושי הכי גדול, כי בלי איזון מוחלט, כל הטיפולים האלה לא יהיו שווים דבר. ומה לעשות – הסכרת שלי אף פעם לא היתה מאוזנת לאורך זמן.

כמו כן, מחר – לאחר ביצוע ה-OCT – אני אדע בוודאות אם יש לי בצקות על הרשתית. בינתיים, בבדיקה הראשונית, לא מצאו בצקות כאלה. עם זאת, הרופאים ממש לא שוללים שאכן יש לי בצקות, ובמקרה זה – אני אאלץ להתחיל לקבל זריקות הישר לתוך הרשתית, של חומר שימיס את הבצקות הללו. וזה כבר ממש-ממש לא נעים.

נכון לרגע זה, אני מפחד מכל זה – אבל משתדל להיות אופטימי. כמה עובדות גורמות לי להיות אופטימי לגבי כל מצב העיניים שלי:

  1. כמות הידע וההתקדמות הטכנולוגית בענף רפואת העיניים התקדמה ב-15 השנים האחרונות בקפיצות אדירות של שנות דור. היכולות בענף הזה מטורפות היום. לכן גם יש לי אמונה גדולה ברפואה הקונבנציונלית בתחום זה.
  2. אני הולך להיות מטופל במרפאת העיניים בשיבא – אולי המרפאה המתקדמת והטובה ביותר בישראל.
  3. אין לי ברירה. אני לא יכול להרשות לעצמי להתעוור. אני לא מסוגל לדמיין את החיים שלי בלי נהיגה, מחשב, אינטרנט ובכלל – תפקוד מלא, עד כמה שאפשר לקרוא לתפקוד שלי היום "מלא".

מחר בבוקר אני מתחיל דרך חדשה.
תחזיקו לי אצבעות…

עדכון: הרגע חזרתי מתל השומר. נכון לרגע זה, נקבעה לי סדרה ארוכה של 10 טיפולי לייזר דחופים, שיתחילו בעוד כ-10 ימים. לצערי, בעין שמאל נמצאה בצקת אחת (בימנית לא נמצאה בצקת), וכאמור – ממברנות רבות ב-2 העיניים. לשמחתי, עד כמה שאפשר לקרוא לזה שמחה, הוחלט בינתיים לטפל בבצקת באותו אופן כמו הממברנות – עם טיפולי לייזר בלבד, וללא זריקות אוואסטטין (AVASTATINE), מהחשש שזה יגרום נזק גדול יותר לרשתית, מאשר יסייע להחלמתה. המצב הוא אכן קטסטרופלי כפי שחששנו, ולכן סדרת הטיפולים תחל ב-16.12, יום לפני יום הולדתי ה-38, ותימשך מדי שבוע – למשך תקופה לא קצרה. עדיין מוקדם לקבוע אם 10 טיפולים יספיקו או לא.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

2 תגובות לפוסט “עיניים שלי”

post_author." -->\n"; ?>
  1. דניאל הגיב:

    מחזיקה אצבעות שיהיה מהיר, קל, ובעיקר – יעיל.
    חיבוק!

כתובת טרקבק | RSS תגובות

הערות והארות