ביקורת קולנוע: יס פלאנט ראשל"צ
זו הפעם הראשונה שאני כותב ביקורת על בית קולנוע. אני כותב את זה כי זו היתה אחת החוויות המזעזעות שחוויתי עם זוגתי בקולנוע אי פעם.
ביום חמישי, החלטנו שבסו"ש נלך לראות את Judge Dredd החדש. אני מאוד אוהב סרטים המבוסיים על קומיקס, ולמרות שלפעמים הם קצת חלשים בעלילה ובאמריקאיות-יתר, אני אוהב את זה. גם זוגתי חיה עם זה בשלום לרוב.
אבל הפעם – זה היה ממש שונה.
אתחיל בזה, שאישתי ואני מאוד אוהבים את יס פלאנט איילון ברמת גן. זה בית הקולנוע הקבוע שלנו, ואנחנו לרוב מגיעים לשם בימי שישי בערב, בשעה מוקדמת יחסית, מוצאים חניה בקלות, אוכלים להנאתינו, ורואים סרט באווירה מצויינת. האולמות מאוד נוחים – גם הגדולים וגם הקטנים שבהם, ולרוב אין שם מלא ערסים, דחיפות וכאלה.
עכשיו נעבור ליס פלאנט ראשל"צ – פאר היצירה החדש שלהם. קומפלקס ענק של מסעדות, 26 אולמות קולנוע ומה לא. אבל יש שם כמה בעיות בסיסיות:
למרות שהם מתגאים בכ-2,000 מקומות חניה – זה פשוט לא מספיק. אנשים דורסים אנשים אחרים בדרך לעוד ניסיון להחנות את הרכבים שלהם, צפירות אין ספור ובעיקר המון בלאגן. אבל זו רק ההתחלה. בכל הקומפלקס הענק הזה, יש רק איזה 4 מכונות כרטיסים אוטומטיות עבור מי שהזמין כרטיסים מראש. כלומר: יש לפחות 10 מכונות, אבל רק 4 פועלות. למה? למנהלי המקום הפתרונים.
אבל זה עוד כלום.
הזמנתי כרטיסים מראש במקומות טובים באמצע. הכוונה היתה לא להיות קרובים מדי לרמקולים, בעיקר בגלל הרגישות של אישתי לווליום גבוה מדי. ביס פלאנט איילון – גם בסרטי הפעולה עם הכי הרבה בום-בום שתשמעו, הווליום נשאר סביר. במקרה הכי גרוע, שמים אטמים באוזניים, וזה מסתדר. ביס פלאנט ראשל"צ החליטו להפוך אותנו לחירשים. על אף העובדה שעבדיכם הנאמן ביקר במהלך חייו בהמון מועדוני והופעות מטאל – כך שאני רגיל לווליום מטורף – בחיים לא ראיתי סרט שהיה מלווה בווליום כזה. זה היה כל כך חזק, שגם עם אטמים יצאתי עם כאב באוזן השמאלית שלי. הרגשתי כאילו אני אשכרה מדמם מהאוזניים. אישתי יצאה עם הרגשה קשה עוד יותר. היא היתה פשוט חיוורת ומסוחררת.
אני לא יודע של מי ההחלטה המטומטמת להחריש את כולנו – אבל זו בהחלט לא היתה חוויה מהנה. ממש לא. המסקנה שלנו מהסיפור הזה: אנחנו בחיים לא חוזרים לשם יותר. אני לא אסכן את השמיעה של אישתי ושלי בגלל סרט.
ועוד משהו מעבצן:
ביום חמישי הזמנתי לנו כרטיסים בכוונה ללכת ביום שישי. בגלל השעה המאוחרת, לא שמתי לב שהזמנתי בטעות ליום שבת (ההקרנה היחידה של "דרד" היתה ב-23:00 בראשל"צ ובחצות באיילון. אנחנו רצינו הקרנה מוקדמת ככל האפשר). חשבתי לתומי, שאם באתר שלהם הם מפרסמים שניתן לבטל כרטיסים או לפחות לנסות להחליף אותם עד 6 שעות לפני הסרט – זה אכן יהיה פשוט. אבל לא. ממש לא. באתר הם מפרסמים מס' טלפון וכתובת מייל. כתבתי מייל שעתיים אחרי ששמתי לב שטעיתי. זה היה בשישי בבוקר. ניסיתי גם להתקשר. שם ענה לי מענה קולי, שמספר לי שבטלפון זה יש מענה רק החל מ-14:00 בצהריים ורק כאשר אין עומס בקופות. התחלתי להתקשר אליהם שוב אחרי 14:00. אני מניח (אולי בטעות, לכו תדעו), שאין יותר מדי עומס בקופות בשעות 14:00-16:00 בבתי הקולנוע של יס פלאנט. אבל בכל זאת – מענה לא היה. למעשה, לא ענו לי גם במייל כלל. בסוף נאלצנו לשנות את לוח הזמנים שלנו, וללכת במוצ"ש. אבל כאמור – זה היה רק החלק הקל והפחות מעצבן.
ולסיום – הסרט עצמו: אל תלכו. באמת. אל תלכו. אם חשבתם ללכת רק בגלל שזה סרט מבוסס קומיקס – אל תלכו. אין בינו ובין הקוטמיקס כלום. פשוט כלום. שני שוטרים, המון יריות חסרות פשר מהתחלה ועד הסוף, עם דיאלוגים ששוורצנגר היה רואה בהם דיאלוגים ארוכים. אני אפילו לא יכול לתת ציון לסרט הזה מרוב שהוא היה גרוע.
השורה התחתונה: שלום ולא להתראות יס פלאנט ראשל"צ.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.