הקמפיין של "עורו" – יתרונות וחסרונות
תנועת "עורו" עורכת היום את קמפיין הבחירות הפנימי הכלל-ארצי שלה, וז\ה זמן טוב לנער קצת את מה שקורה שם, ולראות מה עומד מאחורי הקמפיין הזה, ובעיקר מה חסר.
ראשית, אני אתחיל בזה, שאני חושב ש"עורו" זו תנועה טובה, חשובה, ואין זמן טוב יותר להקימה מעכשיו. בדיוק בתקופה שבה כולנו מרגישים שהממשלה לא סופרת אותנו, האזרחים (או ליתר דיוק ה"נתינים" במקרה של ביבי וחבורת המושחתים שלו). לפני מס' ימים אף הצבעתי באתר של "עורו" על הנושאים שהכי חשובים לי מתוך אלו שנבחרו על ידם, ופאילו העליתי כמה נושאים נוספים (כן – יש גם אפשרות כזו. אינני יודע אם נעשה בזה משהו, אבל האפשרות קיימת).
ייאמר לזכותם שהם מעלים כמה נושאים חשובים מאוד, ושהכוונה שלהם באמת יפה ואמיתית. כך לפחות התרשמתי. מדובר בכמה חבר'ה (חלקם אנשי עסקים, חלקם פעילים חברתיים) שלקחו את נושא הלוביסטים, והחליטו להשתמש בשיטה הזו (מעוותת ככל שתהיה) לטובת הציבור, במקום לטובת קבוצות אינטרסנטים חסרי בושה. הם עושים זאת בעיקר מחוסר ברירה – כי כך מתנהלת מדינת ישראל בימינו אנו, וברור לחלוטין שההליכה לקלפי כל כמה שנים כבר אינה עובדת ואינה מהווה דמוקרטיה אמיתית. הממשלה הפסיקה לשרת את העם ששלח אותה למשול.
כך שבגדול – אני בעדם. אני מאחל להם בהצלחה, כי אני מאמין ש"עורו" – זה גם אנחנו. כל אחד מאיתנו.
מהם הנושאים ש"עורו" מעלה להצבעה? הנה הרשימה המלאה (כפי שהיא מופיעה באתר):
בתחום החינוך, הם מציעים הגדלת ההשקעה הממשלתית בחינוך ובמשכורות המורים, וכן מתן שיוויון הזדמנויות לכל ילד בישראל.
בתחום משק וכלכלה, הם מדברים על הוזלת יוקר המחייה באמצעות הורדת הריביות והעמלות של הבנקים ללקוחות ועסקים קטנים.
בתחום תעסוקה ובטחון חברתי, הם כותבים על החלת ואכיפת חוקים נוקשים יותר על קבלנים ומעסיקים, והעלאת מס' המיטות וצוותי הרפואה בבתי החולים (הם מכנים זו הנגשה של מערכת הבריאות).
בתחום הביטחון האישי, הם מעלים את החמרת הענישה על עברייני רכוש וגוף (ומה עם עברייני נפש? יש לא מעט כאלה, והם לא פחות חשובים. ומה עם בעלי החיים? האם הם גם נחשבים תחת הקטגוריה של נפגעי גוף?) וכן על העלאת מס' השוטרים ברחובות.
בתחום הממשל והדמוקרטיה, הם כותבים על "חיזוק דעת הרוב" (דבר שאני לא לגמרי מסכים איתו, אני חייב לציין. הרוב לא צודק במקרים רבים) וכן על הגבלת מס' השרים וסגניהם ל-18.
בתחום שוויון זכויות וחובות, הם מציעים גיוס לכל נער בן 18, בלי הבדל דת, גזע או מין. כמו כן ההצעה כוללת גמול גבוה יותר למשרתים והגבלת ההקצבות לאלה שפטורים משירות (ומה עם מקרי הביניים של בעיות רפואיות שצה"ל מחליט לא לגייס אותם מיוזמתו? הדברים האלה קיימים כל הזמן. האם אותם חולים ונכים ייענשו על לא עוול בכפם?).
ולבסוף, בתחום סביבה, אנרגיה וקיימות, הם מציעים אנרגיה ממקורות מתחדשים, ומשאבי טבע ציבוריים, אשר ינוהלו באמצעות קרן שתנהל את הכנסות המדינה ממשאבים אלו.
עד כאן הנושאים ש"עורו" מעלה להצבעה.
אלה, כאמור – נושאים חשובים מאין כמותם. עם חלקם אני מסכים, ועם חלקם פחות (כפי שכתבתי). אבל הרעיון הוא טוב.
אבל אחרי שכל זה נאמר – יש שם המון נושאים שהם לא מעלים כלל, ואני חושב שהגיע הזמן להציף אותם. דווקא היום, דווקא עכשיו. בדיוק בזמן שבו מתקיים הקמפיין שלהם. חורה לי שהנושאים הללו לא עלו באתר שלהם, כי הם חשובים לא פחות משימוש באנרגיות מתחדשות, ואני בטוח שתהיה הסכמה רחבה מאוד לגביהם.
הנה כמה דוגמאות שאני חושב עליהם כבר תקופה ארוכה, אך לא העליתי אותם על הכתב עד כה:
1. השקיפות בטיפול מול ביטוח לאומי והפיכתו של הטיפול לפשוט יותר לאזרח ההדיוט – היום אנחנו עומדים מול ארגון מסואב, ביורוקרטי, שהאזרח הפשוט לא יכול להתמודד מולו ומול המפלצת הזו שנוצרה, מה שמחייב שכירת עו"ד או שימוש בעמותה שגובה עמלה מטורפת של 15-30 אחוז מהקצבה. הטופסיאדה הזו הופכת את הארגון הזה לכזה שמבזה את מטרתו המקורית – להוות רשת ביטחון עבור מי שזקוק לה. הנכים והעניים נאלצים לפנות לעזרה חיצונית – דבר שמשולל כל היגיון ומוסר בסיסי.
2. טיפול טוב יותר והקצאת משאבים לקשישים (כן. אותם אלה שכבר לא יכולים ללכת להצביע) – ואני לא מדבר רק על ניצולי שואה, אלא גם על קשישים סיעודיים. האנשים האלה בנו את המדינה הזו בשתי ידיים, עבדו כל חייהם ושילמו מיסים. הגיע הזמן שנדאג גם להם, למרות שהכוח האלקטורלי שלהם נמוך מאוד. רבים מהם לא מסוגלים ללכת להצביע מפאת מצבם הבריאותי וגילם המתקדם.
3. מע"מ דיפרנציאלי – זה ממש מתבקש. יש מוצרים כמו פירות וירקות או ספרים, שאין טעם לגבות עליהם מע"מ בשיעור מלא. אלה לא מותרות, אלא צרכים בסיסיים של כל אדם. בארצות רבות במערב הדבר הזה כבר קיים. למה לא כאן?
4. שינוי מאסיבי במערכת החינוך הישראלית – אני מדבר כאן על מהפיכה אמיתית, לא על טלאים חסרי חשיבות (כמו מדד הזכאות לבגרות שהוא מעוות לחלוטין). כאן יש כמה הצעות, חלקן הועלו בעיתונות לאחרונה, והן חשובות מאוד לעתיד ילידנו והעתיד שלנו כמדינה: חינוך לערכים ולא רק שינון של החומר; עידוד וטיפוח יצירתיות; החזרת האחיות לבתי הספר (במקום ההפרטה שנכשלה כישלון חרוץ. פעמיים – עם שני קבלנים שונים. הכישלון היה כ"כ חרוץ, שכ-30% מהתלמידים לא קיבלו חיסונים. ועכשיו הולכים להמשיך עם השטות הזו לעוד 3 שנים עם מכרז חדש שפרסם משרד החינוך); הורדת כמות הבגרויות למינימום המתבקש, ואת השאר להשאיר בידי בתי הספר, כבחינות גמר (או פרוייקטים); החזרת בתי הספר המקצועיים למרכז הבמה. וכמובן שיש עוד.
5. החזרת מס בריאות על המעסיקים – ב-2003 ביבי (כשר האוצר) נתן מתנה למעסיקים, וביטל את מס הבריאות שהם שילמו על העובדים (עד אז היה מס בריאות של 5%, זהה לזה שהעובדים משלמים עד היום). דבר זה גרם לעלייה מטורפת בעלות הביטוחים הפרטיים ושל קופות החולים. מי שלא יכול לשלם – מקבל טיפול מתחת לכל ביקורת, ואנחנו בדרך להיות ארה"ב 2. בינתיים אנחנו משלמים על אותו טיפול 3 פעמים לפחות: פעם ראשונה באמצעות מס הבריאות, פעם שנייה באמצעות קופת החולים (ביטוח משלמים על כל סוגיו) ופעם שלישית באמצעות ביטוח פרטי. ואם זה לא אבסורד – אני לא יודע מהו אבסורד…
6. מיסוי גבוה יותר לאלה שיכולים וצריכים לשלם – עם כל הכבוד, הגיע הזמן שנזכור שהעשירים לא מייצרים מקומות עבודה. מי שמייצר מקומות עבודה הם הצרכנים, מעמד הביניים. ללא צריכה אין מקומות עבודה, כי אין ייצור. זה מעגל פשוט מאוד. אם אין ייצור – מפטרים עובדים. ומי שרוצה קצת לשמוע עוד על העניין הזה, הנה הרצאה שהועברה באתר TED, והורדה רק בגלל שהיא הוגדרה "שנויה במחלוקת". זו ההרצאה היחידה עד כה שמנהלי האתר בחרו למחוק. תחשבו בעצמיכם למה הם עשו זאת. אני ממליץ בחום לראות את ההרצאה הזו. היא תפקח את עיניכם.
7. פיקוח טוב יותר על הטייקונים שמקבלים שוב ושוב כסף ציבורי בשביל ההימורים שלהם, ואחר כך לא מחזירים אותו (וחוזר חלילה) – אלה הן הפנסיות של כולנו, ואין גוף אחד שמפקח על זה כמו שצריך. ויסלח לי המפקח על הביטוח פרופ' עודד שריג – אבל הוא כמו חותמת גומי מגוחכת. כל פעם שאזרח פונה אליו בבעיה מול חברת ביטוח, הוא מפנה את האזרח לבית המשפט. גם כן פיקוח. העובדה שכל טייקון מסוגל לומר היום "הסדר חוב" או "תספורת" בלי למצמץ, זה כישלון טוטאלי של השיטה הכלכלית המעוותת שלנו.
8. תחבורה ציבורית – אנחנו אחת המדינות המערביות היחידות, שבהן הרכבות לא מגיעות למרכזי הערים. למה? ככה. הרכבת בישראל כל כך לא יעילה, שזה מדהים שהיא בכלל עוד פועלת, עם כל השביתות, בעיות הבטיחות, והעובדה שהיא מגיעה רק לפרברי הערים (במקרה הטוב). הגיע הזמן לשנות את זה. במיוחד אם אנו רוצים להוריד את כמות הרכבים בתוך הערים הגדולות. הפתרון הפרטאצ'י המוצע של שר התחבורה – אגרות גודש ואוטובוסים – פשוט לא מתאים, לא מספיק ויוצר מצבים אבסורדיים. מה שטוב ללונדון, פריז, ניו יורק ומינכן – טוב גם למדינת היהודים, לא? בינתיים היישום של זה בירושלים הוא נוראי, ארוך ומייגע. אז אם כבר מדברים על סביבה ירוקה – בואו נתחיל בדבר הבסיסי הזה.
ויש עוד כמה שאולי שכחתי. אבל כל אלה דברים שלא הופיעו במצע של "עורו".
חשוב לי לציין, שבדומה לתנועת "עורו" – לא כתבתי כאן דבר על הפרדת הדת מהמדינה, למשל, שהוא נושא מאוד שנוי במחלוקת, או נושאים של מדיניות שמאלנית או ימנית. אין טעם להכניס אותם לכאן, למרות שאני מאמין שהם חשובים. המטרה של "עורו" היתה להגיע להסכמה רחבה ככל האפשר בנושאים מסויימים. עד כמה שזה נשמע אולי פופוליסטי, הרעיון – כאמור – הוא חיובי. לכן לא גלשתי גם אני לנושאים שעלולים להביא לוויכוחים חסרי טעם.
אם יש לכם נושאים נוספים שאתם חושבים שלא הזכרתי כאן – אשמח לשמוע מה דעתכם.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
הבעיה העיקרית שלי היא, שיש המון דברים שחסרים/כלליים מידי במצע שלהם (כן הם תנועה ולא מפלגה).
למשל מה שאתה אולי רואה כחינוך "טוב" הוא לא בהכרח מה שאני רואה ככזה. אני למשל רוצה חינוך ששואף לחשיבה ביקורטית, וללמוד ללמוד מידע, ולא לשנן מידע. אני חושב שאין מקום למבחנים למשל ועוד הרבה דברים. סתם כנקודה קטנה בנושא.
אני חושב שכל הנושא של עסקים קטנים (שאני שייך לשם), אף פעם לא נידון כמו שצריך.
למשל להכיר ב"שוטף+" כהלוואה לכל דבר כמו שלקחת בבנק, כולל ריבית של בנק או גבוהה יותר, הכרה בך כנושה וכו' …
ואלו רק דוגמאות ממש ממש פשוטות לדברים שחסרים לי שם.
אני חושב שכחברה אנחנו שסועים מידי והרבה מאוד חברים שלי או היגרו מישראל, או מנסים להגר מהמדינה.
השינוי חייב להיות מאוד דרסתי, ואף שלטון שבאמת אכפת לו מהמדינה יותר מהכיסא שלו, לא יעשה, כי זה גם יהרוס את המדינה.
וזו הבעיה שלי עם התנועה
אתה צודק. כל מה שהעלית נכון, ואני מסכים עם כל מילה.
נתחיל עם זה, שיש לנו בעיה עם מערכת החינוך היום. הדרך שבה המערכת פועלת היא מיושנת ולא מתאימה למאה ה-21, שבה כל המידע זמין בלחיצת כפתור. מערכת החינוך מלמדת את הנוער את המיומנויות הלא נכונות.
וד"א – זה נכון גם לאקדמיה היום.
במקום ללמד איך ללמוד ולהעביר ידע בצורה מספיק מעניינת, אנחנו עבדים לבחינות שלא באמת מודדות ידע – אלא יכולת שינון. מה שאנחנו מקבלים זה צבא של בעלי תעודות, שאין שמץ של מושג מה לעשות עם אותן תעודות. הן לרוב לא שוות את הקלף שעליהן הן מודפסות, כי בשוק לא משתמשים בידע הזה. אם בעבר השתמשו לפחות בבסיס שקיבלנו באוניבסיטאות ובמכללות – היום גם זה כבר הופך לבדיחה עצובה. זו גם הסיבה שהדרך הכמעט יחידה להתקדם באמת היום היא דרך תואר שני ומעלה – שם אתה מתחיל להשתמש באמת במיומנויות "נכונות".
לגבי עסקים קטנים אין לי מושג – אבל אני יכול רק להניח שאתה צודק. אני אמנם מכיר חבר או שניים שהם (או לפחות היו בעבר) עצמאיים, אבל אני לא מכיר מספיק את הנושא בשביל לכתוב עליו.
תנועה "עורו" (ואני מודע לזה שהם לא מפלגה – אם הם היו, הייתי הרבה יותר ביקורתי כלפיהם) מנסה להרים רעיון, אבל היא עושה את זה בצורה קצת מסורבלת וכללית, והיא עושה את זה אחרי תקופה שבה חלקינו למדנו להיות הרבה יותר סקפטיים, בעיקר אחרי המחאה של הקיץ שעבר. אנחנו כבר לא מוכנים שימכרו לנו שטיות באריזה יפה. אנחנו דורשים תוכן ושינוי אמיתי וממוקד. ויחד עם כל זה, מצד שני – הם לפחות מנסים, וצריך לתת להם את הקרדיט על זה.
אתמול קראתי על תנועה אחרת (כרגע חברים בה 2 יזמים), שמנסה להכניס לשיח הישראלי "דמוקרטיה ישירה" באמצעות הצבעות בפייסבוק וטוויטר. אני חושב שיש עם זה לא פחות בעיות מאשר עם "עורו" – ואני לא מדבר רק על הזיופים המתבקשים, גניבת זהויות ושיח שלא מכבד אף אחד – דברים שקורים בישראל כל הזמן. אני מדבר בעיקר על ההשוואה שיוזמי הרעיון הזה עושים לסרטונים פופולאריים ביו-טיוב או להצבעות בתוכניות ריאליטי סטייל "כוכב נולד". הם מדברים על יישום של "חוכמת ההמונים", אבל לא מבינים שההשוואה בין יצירת חוק לבין הצבעה בסימוס לנער או נערה ששרים יפה – זה ממש לא אותו הדבר. למעשה, זה אפילו לא קרוב לכך – ודי אם נבחן את ההשפעה שיש לכל אחד כזה על כלל העם. הדיון שלהם הוא קצת שטוח לטעמי, ודורש התעמקות יותר רצינית. מצד שני – קראתי על זה במוסף של "ידיעות אחרונות", כנראה לא המקום הכי נכון להתעמק ברעיון מסוג כזה.
אבל אם נניח לרגע לכתבה במוסף ההוא, ונפתח קצת את הדיון בנוגע לאותו "רוב" ש-2 התנועות מדברות עליו ('עורו' והדמוקרטיה הישירה) – כל מי שמאמין אוטומטית ש"אם הרוב קובע אז הרוב צודק" – הוא קצת בעייתי עבורי. יש מושג שנקרא "עריצות הרוב", והוא מצביע בדיוק על הבעייתיות, של מי שמנסה לייצג את "הרוב".
על פי השיח שהולך היום באינטרנט בישראל, אם נשתמש באותו "רוב" דימיוני, אני צופה חוקים גזעניים וחשוכים, בהנחה שניתן לרוב לקבוע את סדר היום. אני מתקפל בכיסא כשאני חושב על מדינת ההלכה שתקום כאן, רק בגלל שהחרדים יצביעו בהמוניהם לפי הוראת הרב, וה"רוב" יצטרך לבלוע את מה שהוא בישל לעצמו.
בקיצור – 'עורו' צריכה להיות מבוקרת דיה, ועליה להיות מספיק שקופה מחד אך גם גמישה לשינויים מאידך. השיח השטחי והחד-מימדי חייב לעוף משם, ומהר.
ואם כבר מדברים על שקיפות – כבר עבר כמעט שבוע – ועדיין לא שמענו על תוצאות ההצבעה. אני תוהה מה נגמר עם זה. באתר שלהם אין שום תזכורת לכך שהיו בחירות אצלם, ועמוד הבית לא השתנה ועדיין מציע למשתמש חדש להצביע. הם עשו הרבה מאוד רעש תקשורתי לפני אותו תאריך בחירות, ומצד שני השתתקו ונעלמו מעל פני השטח מאז אותו יום.
מסכים בהחלט עם כל מה שכתבת, רק רוצה להוסיף דבר שמאד חסר לי ברצף שלך ולדעתי, עליו בלבד, עשוי לקום או עלול ליפול הכל :
נושא הנשיאה בנטל !
לא יעלה על הדעת שאסופת טפילים, משתמטי קיום חובותיהם האזרחיות אשר 'תורתם (או שנאתם)-אומנותם', תקבע לכלל אזרחי ישראל את אורחות חייהם, קיום חובותיהם האזרחיות והקיומיות.(מלחמה ושלום, למשל…)
הבעיה העיקרית בכאוס המתמשך אצלנו היא שהמיעוט ה'פראיירי' הוא היחיד הנושא בחובות הנטל ולעומתו, הרוב התחמן, בעידוד קומבינות ההון-שלטון, משתמט מחובותיו ומשפיע לרעה על כל החברה בכוחו הפוליטי המופרז וע"י סחיטה לשמה.
הפתרון המוצע, מדהים בפשטותו:
ע"י ביטול זכות ההצבעה בקלפי לכל המשתמט מחובותיו האלמנטריות כלפי המדינה, תיצטמקנה כל מפלגות הטפילים למיניהם, יפול כוח המיקוח שלהן בשלטון ובחלוקת עוגת השלטון ותקציביו ויוחזר כוח ההכרעה למי שראוי לו, קרי : הנושאים בחובת הנטל.
(אשר כתוצר לוואי, יזכו גם לחוויה המתקנת בחלוקת העוגה, לפי הצדק והיושר של "מי שטרח-יאכל".)
למותר לציין שאם וכאשר יווכחו הטפילים בטעותם, יתקנו דרכיהם ויקחו חלק פעיל במימוש חובתם לנשיאה בנטל – תשקל גם האפשרות לשלבם מחדש במעגל הנושאים בנטל וכפועל יוצא, זכאותם לזכויות, (תוך פרק זמן סביר, שייקבע בהתאם למקרה והמשכיות ההוכחה שדרכם תוקנה).
לא עוד פראיירים !!!
מפלגה, מימין או משמאל, שתקדם ברצינות נושא זה במצעה, תקבל קולי ביום הבוחר.
@באבא – באופן כללי אתה צודק. אני לא אמהר להצביע למפלגה זו או אחרת, שיש בה מצע שכל תוכנו הוא לגייס חרדים, אבל אני מסכים איתך שזה נושא קריטי שחייב להשתנות.
אני לא מבין למה כתבת שזה לא נכתב במצע שלהם. אפילו כתבתי את הדברים בפוסט עצמו:
הסיבה היחידה שבגינה לא התייחסתי אני לנושא באופן מפורט, היא בגלל שהם התייחסו לזה לפניי, ואילו אני חיפשתי להוסיף, ולא לחפור בנושאים שהם כתבו עליהם באתר שלהם.