מופרכ-ולוגיה

במהלך הימים האחרונים, שמעתי יותר טיעונים מופרכים ממה שחשבתי שאשמע כל חיי.
הניסיונות של אנשי הממשלה ו/או מתנגדי המחאה כל כך מופרכות, כל כך חסרות שחר, שקשה לי לתאר איפלו איך הרגשתי כשקראתי אותן. האם הם עד כדי מנותקים? האם הם עד כדי כך חושבים שאנחנו מטומטמים?

בכל מקרה, ולרגל תחילתו של השבוע הרביעי של המחאה, החלטתי לרכז עבורכם את הטענות המופרכות ביותר שעלו במהלךך הימים האחרונים בכלי התקשורת השונים, ובעיקר באינטרנט ובעיתונות.
אך לפני הכל – דיסקליימר קל: כל הציטוטים שאביא בפניכם/ן הם ציטוטים מדוייקים מתוף אותם אתרים / עיתונים. אם היתה עריכה מגמתית בעת ציטוטם, היא לא נעשתה על ידי.

נתחיל עם המופרך מכל: ראיון של גד ליאור עם שר האוצר יובל שטייניץ (יום חמישי, 4.8.11, מוסף "ממון" של ידיעות).
שטייניץ, לראשונה, צוטט כך:

"אני אומר כאן בפעם הראשונה במפורש – כן, המחאה צודקת. כן, יש יוקר מחיה שמעיק על מעמד הביניים. כן, מחירי הדירות גבוהים וקשה מאוד לצעירים לרכוש דירה ביששראל. כן, יש בהחלט צדק במחאה. השאלה היא רק מה רוצים המוחים להשיג. את זה אני מתקשה עדיין להבין".

אז ראשית, מר שטייניץ, אני שמח שאתה מבין שהמחאה מוצדקת. באמת. חבל רק שחיכית עד כה (כמו כל השרים שאומרים לאחרונה שהמחאה צודקת, כולל רוה"מ הנערץ היידה ביבי), ועד שהכל התפרץ לך בפרצוף.

שנית, הרשה לי לסייע לך עם התהייה מה אנו, המוחים,רוצים:

"נייר הלקמוס", כפי שהעליתי בפוסט הקודם, מדבר בדיוק על זה – הגירעון הוא לא מילה גסה. הוא יכול להביא לצמיחה. אף אחד לא מדבר פה על קומוניזם, שמאל קיצוני או שטויות אחרות שיוצאות לאנשי הממשלה ודובריהם מהתחת.

מספיק ממצה, מר שטייניץ?

הלאה – לטענה המופרכת הבאה: לאחר הסכמתו של מר שטייניץ עם המחאה, ממשיך הראיון כך:

מראיין: אתה לא חושב שקיים יוקר מחיה בלתי הגיוני בארץ? אנשים עובדים לא גומרים אפילו חצי חודש.
שטייניץ: "אני בהחלט מסכים. המחירים גבוהים וקשה להסתדר. אני מצדיק את המחאה אבל אני רוצה להסביר משהו שאף אחד עוד לא דיבר עליו: למה מחיר הגבינה בבריטניה נמוך היום באופן משמעותי ממחיר הגבינה בישראל"

מראיין: ומהו ההסבר?
שטייניץ: "רק לפני שלוש שנים עלתה גבינה קשה בבריטניה ליש"ט אחת – וגם היום היא עולה ליש"ט. לפני שלוש שנים עלתה גבינה מקבילה בישראל 7 שקלים, והיום היא עולה 8 שקלים. ומה בדיוק קרה? אז אני אסביר את מה שאולי לא הפנימו פה הרבה אנשים: הליש"ט היתה שווה לפני שלוש שנים שמונה וחצי שקלים והיום היא שווה חמישה וחצי שקלים. לכן לפני שלוש שנים הגבינה בארץ עלתה 20% פחות מאותה גבינה בבריטניה, והיום אותה הגבינה עולה בבריטניה 30% פחות מאשר בישראל. בזה אנחנו אשמים? בזה יצרני החלב אשמים?"

מראיין: אז מי אשם?
שטייניץ: "האשם הוא המצב הכלכלי המצוין של ישראל, שהוביל את השקל להתחזק מול כל המטבעות בעולם. הוביל לשיעור האבטלה הנמוך בעולם, והוביל את הצמיחה הגבוהה במערב. החוזק הזה של המטבע הישראלי לעומת החולשה של הליש"ט, הדולר והיורו, גרמו לכך שמחירי הגבינה ומוצרים אחרים בחו"ל נמוכים היוםמאשר בישראל. יש משהו לא נכון בחישוב הזה? מישהו מוכן לסתור את זה? זה ההסבר העיקרי".

טוב, חברים. אני שמח לדווח, כי נמצא האשם העיקרי במצבה ה"מצויין" של ישראל – השקל.
תודו שלא חשבתם על זה עד עכשיו.
תודו שלא תצליחו לסתור את דבריו של שטייניץ. הם כל כך מופרכים, שאין אפילו טעם לסתור אותם.
בחיים לא שמעתי כזה גיבוב של שטויות מפי אדם שאמור לנהל את הקופה הציבורית. האם ההתייקרות של כל המוצרים – מקורם בהתחזקות השקל? הרי אם השקל התחזק, אתה אמור לשלם פחות על מוצרים מיובאים מחו"ל, לא? זה א-ב של כלכלה!
אם השקל מתחזק מול הדולר, היורו או הליש"ט, אזי שהיבואן משלם פחות שקלים על מוצר מיובא. זה פשוט עד כדי כך!

יתרה מזאת – מה הקשר בין השטויות האלה לבין עלויות החינוך בישראל?
מה הקשר בין זה לבין עלויות הבריאות המטורפות?
מה הקשר בין זה לעובדה שהבטחת להוריד את המיסים על הסולר לצורכי חשמל – ובכל זאת מחר הולך להתייקר החשמל בכ-12% (וגם זה רק אחרי שנלחצתם לפינה)?
מה הקשר בין זה ובין העובדה שהממשלה גובה 52% (!!) מס על מס על הדלק?
מה הקשר בין זה ובין מחירי השכירות הבלתי-הגיוניים? האם גם הם קשורים לגבינה הקשה מבריטניה…?

===

ההחלטה והטענה המופרכות הבאות, איך לא – הן של ביבי נתניהו עצמו.
הראשונה – ההחלטההצגת צוות הידברות בן 18 (!!) איש – יותר מחצי ממשלה! אני מניח שככה זה כאשר כולם מנסים לרכב על הגל של המחאה ה"שמאלנית" הזו. אני לא יודע מה איתכם, אבל כש-5 חברים שלי ואני מנסים להחליט לאן לצאת לבלות זה לוקח לפחות חצי שעה. מישהו מוכן להמר כמה זמן ייקח לגבש החלטות עם 18 איש מסביב לשולחן?! האם יהיה בכלל מקום למוחים, או שזה מין תרגיל איגוף של הממשלה? האם יצטרכו אודיטוריום בשביל כל ישיבה כזו?
מצד שני – זה לא מאוד מפתיע – האיש הקים את הממשלה הגדולה ביותר שקמה בישראל אי פעם. הוא מחזיק יותר שרים בלי תיק מכל ממשלה לפניות.

השנייה – הטענה המופרכת לא פחות – הניסיון להקטין את מס' המפגינים בישראל. אני מוכן אפילו ללכת לקראתו עם העניין הזה: נגיד שהיו אתמול "רק" 200 אלף מפגינים ולא מעל 300 אלף, כפי שטענה התקשורת. מה זה משנה?! ההתעסקות הזו במספרים כל כך מופרכת וחסרת טעם!
ביבי – העם יוצא לרחובות כבר מעל ל-3 שבועות ברציפות! אין יום שאין תהלוכות, מצעדים, מחאות וצעקות. אתה באמת מוכן להישבע שאלה תמיד אותם אנשים שהולכים ברחובות ומגיעים בשבתות? האם שלחת את אופיר אקוניס או את דוד עמר ("מר סושי ונרגילה") לבדוק את כולם אחד-אחד?!

===

ונעבור ישירות לישיבת הר ברכה, בה מנסה הרב אליעזר מלמד, ללמד אותנו על היותה של היהדות קרובה יותר לקפיטליזם מאשר לקומוניזם.
כה אמר הרב מלמד:

"בין שני הקצוות של קפיטליזם וקומוניזם, היהדות ככלל נוטה לקפיטליזם, מפני שהבחירה החופשית והאחריות האישית היא יסוד קיומו המוסרי של האדם בעולם".

מדהים, נכון?! אבל האיש הרים לי להנחתה – ואני לא אנחית?
מר מלמד, יש גם מצבי ביניים בין קומוניזם לקפיטליזם. טוב שאתה מסביר לנו למה השיטה הקומוניסטית לא הצליחה ברוסיה, אך אתה שוכח שדווקא ליהדות יש כמה פנים מאוד קומוניסטיים, או לפחות סוציאליסטיים.
בוא נתחיל בעובדה שרוב החרדים גרים על חשבון מדימת ישראל ועל חשבון אלה שכן עובדים. מאוד קפיטליסטי מצידם, הא?
נמשיך דרך כל מיני גמ"חים – מאוד קפיטליסטיים כמובן – שהם אבני היסוד של כל חברה חרדית.
וכמובן – כל אותם אברכים מתים שעדיין מיישבים ישיבות – אני בטוח שהם היו רואים פרי ב"עמלם" – לו היו בחיים.

היהדות היא דת מאוד סוציאליסטית, דואגת לרווחת היתומים, לשכבות החלשות ומה לא (מישהו שכח כאן את המעשר לאביונים?). אני חושב, מר מלמד, שהגיע הזמן שתתחיל לקרוא תורה. אתה מפספס הרבה דברים סוציאליסטיים נהדרים שם.

===

במצעד האיוולת העיתונאי, צועדת גם הגברת אמילי עמרוסי, כתבת טור ב"ישראל היום", מתנחלת לא-מבריקה במיוחד, שמנסה בכל כוחה להראות שהמחאה הזו אינה אותנטית ("מחאה אותנטית כמו שחורדינית", גיחי גיחי), שאינה במקומה וכו'.
בשבוע שעבר, היא כתבה בטור של ב"מוסף השבת" של "ישראל היום":

"הפעילים הכבדים בפייסבוק ובטוויטר הם לרוב צעירים שאין להם עבודה אמיתית או שאינם מטופלים בילדים"

השבוע, היא כבר כתבה "מכתב אישי" לסתיו שפיר, אחת ממובילות המחאה:

"אני לא יודעת אם את יודעת, סתיו, אבל בעוד יומיים נציין את יום השנה לעקירת גוש קטיף וצפון השומרון על פי הלוח העברי. 'מאוד קשה לנהל את המאבק', אמרת אתמול בטלוויזיה, ואני הבטתי בך ונזכרתי בהשתקה של המחאה שלנו, לפני שש שנים… יש לי אינספור דוגמאות, סתיו, איך בקיץ ההוא ניטלה מאיתנו הזכות הדמוקרטית הפשוטה למחות. אלו היו ימיה החשוכים של העיתונות הישראלית".

ושוב – הרמה להנחתה! (אני מתחיל להנות מזה….)
אני לא יודע אפילו איפה להתחיל. עמרוסי, כמו עמיתיה הרבים ב"ישראל היום", חיה על הזיכרון הקצר של כולנו. לקראת ההתנתקות, כל יום דווח בעיתונות, במשך כשנה, על ההתארגנויות של הכתומים, על ההפגנות שלהם. כל פאקינג יום. בשלב כלשהו, כפי שקורה תמיד (וגם יקרה בעוד חודש או פחות), התקשורת עוברת לדווח על הסקופים המרעישים הבאים, וגם המחאה הזו תעבור לדפים האחוריים.

אין לי בעיה עם הבעת דעה, גברת עמרוסי, אבל יש לי בעיה עם שקרים וחצאי-אמיתות.

===

ולסיום, הנה כמה מופרכויות חדשות:
בטמקא, במדור "יהדות" כתב אריאל שרפר בטורו "כך זרקו את הדתיים מההפגנה הגדולה":

"כיצד יכול להשתתף בה ציבור שלם בישראל, שאינו שומע מוזיקה בעצם הימים האלה, כחלק ממנהגי האבלות על חורבן הבית (ולא על הצפיפות באוהל)? איך רוצים שמגזר שלם שסובל ממצוקת דיור איומה כבר עשרות שנים, יגיע באלפיו – על נשיו וטפו – לעצרת שבה משמיעים שירת נשים, ולא שומרים על הפרדה בין גברים לנשים?"

הוא גם טען שציבור שלם לא יכל לקחת חלק בהפגנה בגלל קיומה בשבת.
אז בואו נתחיל בעובדות הפשוטות:
ההפגנה נערכה במוצאי שבת. לא בשבת. הרבה אחרי שעלו 3 כוכבים.

שנית, כמובן שהרב בני לאו אינו אדם דתי. נכון? העובדה שהוא נאם אתמול מעל הבמה המרכזית בתל אביב לא משנה דבר, נכון? ועזוב את העובדה שחלק מדבריו היו דברים שאני אינני מסכים איתם – העובדה שיש לו דעה משלו והוא השמיעה אותה בפני 300 אלף איש (אוי! סליחה ביבי – "רק" 200 אלף. אני כל הזמן שוכח) – היא האמא של ההוכחות שיש פה פניה לכלל הציבור, ולא רק לחילונים.

שלישית – איך לא חשבתי על זה קודם? כמובן שרוב העם צריך לפעול לפי חוקי המיעוט, ולחייב הפרדת גברים ונשים, איסור שירת נשים וכו' – כאילו שניתן היה לאפשר בעצרת בגודל הזה הפרדת נשים וגברים. הצחקת אותי.

ד"ר חיים משגב (מרצה למשפט במכללה האקדמית נתניה) מופרך עוד יותר. גם הוא כותב בטמקא, והפעם זהו הטור ששמו "הם לא נחמדים". כותרת המשנה של הטור נראית כך:

"ההמונים נוהים אחר אנרכיסטים שמונעים מעצר מחבלים וזמרים שגורפים הון בהופעות, והכוונה ברורה – להדיח ממשלה נבחרת. זו לא מחאה אותנטית. זו מחאה שכולה דמגוגיה ושנאה"

וההמשך אפילו טוב יותר!

"זו מחאה לא נחמדה. וגם אם יספרו לי שהיו שם הרבה מאוד-מאוד אנשים אף אחד לא יצליח לחבב אותה עלי…. אפילו עופר עיני לא הצליח לחבב עלי את המחאה. עשרות האוטובוסים שהביאו אלפי עובדים חסרי ישע אל המדשאה הענקית הנמצאת במקום הכי יקר במדינת ישראל בוודאי לא העידו על אותנטיות… יש רבות אחרות שעמן אינני יכול להזדהות. קחו לדוגמה את האמהות החד-הוריות. כלום לא הגיעה השעה להסיר את מעטה השקר בנושא זה? הרי לא מדובר באמהות שהתאלמנו מסיבה כלשהי, או בגרושות, אלא בנשים צעירות שמחפץ נפשן ביקשו לעצמם את הסטטוס הזה לאחר שהן הלכו לבנק הזרע, אז למה צריכה החברה כולה לתחזק אותן? מה קרה? מה לנציגה של אלה בהפגנה הלא-נחמדה שהתקיימה אמש?"

ושוב – איפה להתחיל? כל כך הרבה שטויות בטור אחד! אין איזה דף אינטרנט שיכול לצעוק "אובג'קשן"?! איזה 404 אוטומטי?

אוקיי.. בואו נתחיל עם העובדה שהמחאה הזו "אינה נחמדה". מי רוצה לענות על זה? יש מתנדבים? ד"ר משגב חושב שמחאה צריכה להיות "נחמדה". מחאה. נחמדה. ועוד בישראל, שבה אם אתה לא דופק על שולחנות אף אחד לא מקשיב לך, כן?

שנית – פעילי ההסתדרות "חסרי הישע" (לא פחות!) – אלה חסרי ישע??! חסרי ישע הם קשישים סיעודיים, ד"ר משגב. חסרי ישע הם ילדים קטנים, יתומים, נכים – שאינם מקבלים טיפול הולם בידי רשויות הבריאות והרווחה בישראל. אנשי ההתסדרות הם הכי לא חסרי-ישע שאפשר לדמיין.

ושלישית – אני לא יכול שלא לגעת בטענה המטומטמת לגמרי לגבי האמהות החד-הוריות. השקר היחיד בנושא זה הוא שלך – או שעיניך עצומות בכוונת תחילה. אינני יודע כיצד להגדיר אפילו את משפטי ה"חוכמה" האלו שלך. גם אם האמהות החד-הוריות מחליטות להביא ילד ללא בן זוג – למה זה משנה? האם חרדים שמביאים 10 ילדים לעולם של חיים על חשבון המדינה זה בסדר, ואילו ילד או שניים שמביאות האמהות החד-הוריות לא?
השוביניזם המגעיל נוטף ממך בשלוליות, ד"ר משגב. בשלוליות.

אני שמח שהמחאה הזו לא "התחבבה" עליך. באמת.
ועל זה נאמר: "ברוך שפטרנו מעונשו של זה".


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

11 תגובות לפוסט “מופרכ-ולוגיה”

post_author." -->\n"; ?>
  1. שמוליק הגיב:

    מעניין ששטייניץ, כזה פילוסוף דגול, מזהה את הנושא שהמוחים מפגינים עליו (יוקר המחייה), מודה שזה אמיתי, אבל לא מבין מה הם רוצים. טמבל! הם רוצים להקל את יוקר המחיה. מה הוא עשה כל השנים האלה בתור פילוסוף? הוא לא אמור להיות אמון על חשיבה ועל הסקת מסקנות לוגית?

    כל שאר החיים בהכחשה פשוט מרגישים את הקרקע נשמטת להם מתחת לרגליים. הם יודעים שלעוגה יש גודל סופי. בין אם הסקטור שמייצר את העוגה יקבל את דרישתו לייצר פחות עוגה (פחות נטל) ובין אם תתקבל הדרישה שלהם להנות גם קצת מהעוגה, ברור שהטפילים יקבלו פחות עוגה להנות ממנה. והברכיים שלהם רועדות. אז הם מצדיקים את עצמם בכל מיני תיאוריות קונספירציה. פשוט תגובה בריאה כשאדם עושה במכנסיים ומאבד עשתונות. מפריחי התיאוריות נחלקים לשניים: המטומטמים שמאמינים לעצמם, והנוכלים שיודעים שזה שקר ורק מנסים להטות את הדיון בטיעונים לא מן העניין. והרי אפילו שטייניץ וביבי "זיהו את הבעייה"
    http://www.youtube.com/watch?v=GegWR5-BpIA&feature=player_embedded

    מעניין שחיים משגב משתמש בביטוי "הם לא נחמדים" שזה ציטוט של גולה על הפנתרים. וידוע לאן מחאת הפנתרים התגלגלה בסופו של דבר, להעפת המערך מהשלטון ב-77. טוב שלא אמר "אם אין לחם שיאכלו עוגות".

    • גיא הגיב:

      @שמוליק – ראשית – אהבתי מאוד את הלינק. שרשרתי אותו בגוגל+.
      שנית – לא שטייניץ ולא שגב ולא אף חבר ממשלה – הם לא חכמים גדולים.

      הנה ציטוט מליברמן מכתבה מטמקא:

      "אין ספק שכולם צודקים. הרופאים, הרפתנים, העובדים הסוציאליים, הפרקליטים, המורים, השוטרים – כולם צודקים, השאלה מה עושים עם כל התביעות יחד", אמר ליברמן. "לא חסרות בעיות, יש מה לעשות, אבל קודם כל יש לנו נכס גדול בישראל והוא היציבות הכלכלית ואני מציע לא לפגוע בה בהחלטות חפוזות"

      .

      השאלה הנכונה, מר ליברמן – היא לא "מה עושים עם הכל יחד", אלא "למה חיכיתם עד עכשיו?". היתה לכם אפשרות לגמור עם כל המחאות האלה מזמן, כשהם הרימו את ראשן. אבל אתם דחיתם. ודחיתם. ודחיתם.
      עכשיו תאכלו את מה שבישלתם.

      אם כולם צודקים, כפי שליברמן וחצי מהשרים טוענים – אז ברור שמישהו אחר לא בסדר. שיחשוב לבד מי זה יכול להיות… (רמז: זה לא השקל).

      הכל היה עניין של זמן, בסופו של דבר.
      כרגיל – מהממשלה הזו (והאמת שגם לא מקודמותיה) אני כבר לא מצפה לחשיבה לטווח ארוך.
      השליפות והדחיות הפכו לדרך חיים והישרדות. הישרדות הפכה למטרה.

      • שמוליק הגיב:

        מציע לך לראות את ההרצאה של ירון זליכה
        http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8
        ולהבין מה המשמעות העמוקה של "שחיתות" וקשרי הון-שלטון, וזה יתן לך גם רעיון למה ליברמן מתנגד ל"זעזועים ביציבות הכלכלית".

        סרטון של שעה וחצי, אבל ההרצאה נמשכת 50 דקות ואח"כ שאלות ותשובות שגם הן מרתקות, מחכימות ולעיתים גם משעשעות.

        יש שם איזו נקודה שלא הסכמתי איתה, אבל 98% מהזמן הוא מדבר לעניין.

        • גיא הגיב:

          @שמוליק – אני לא כל כך אוהב טת האיש, וזאת בלשון המעטה. הוא מנופח מעצמו כל כך (וגם בהרצאה הזו, שכבר ראיתי), שדבריו אובדים בחשיבוות העצמית שלו.

          יתרה מכך – האיש הואשם בעצמו בשחיתות, כשעבד וקיבל שכר במקביל גם ממכללת קרית אונו. ולא מדובר בסום מבוטל – מבקר המדינה קטל אותו בצורה רצינית מאוד.

          כדאי לך קצת לקרוא על מעשיו של זליכה, לפני שאתה מאמין לכל מילה שלו.
          בגדול – יש דברים במה שהוא אומר. העניין, שמי שאומר אותם, אינו צח כשלג – וזאת בלשון המעטה..

          • שמוליק הגיב:

            אפשר לא לאהוב את האיש ואף לטעון שהוא מושחת (לא אכנס לזה בנדון דנן), אבל במקביל אפשר גם להתרשם עניינית מהטיעונים שלו – לאכול את הפרי ולזרוק את הקליפה.

            זה כמו שאם ביבי יגיד איזה דבר טעם אני בשמחה אצטט אותו. עכשיו רק נותר לחכות שיגיד משהו שיש בו טעם.

            • גיא הגיב:

              קשה לי קצת להוציא דבר מהקשרו.
              ואם כבר ביבי – האיש טוען שעיקר האשמה היא של הטייקונים. אני לא פוסל את העניין הזה, אלא כשזה מגיע ממנו – זה נשמע (איך לומר בעדינות?) קצת צבוע.
              גם אם ברק היה אומר את אותם דברים זו היתה בעיה.

              כאמור – אני לא חושב שהדברים של זליכה לא נכונים. אני מאמין שיש בהם לא מעט. אבל אני לא יכול להתנתק מהרושם שהאיש, שרודף את הפוליטיקאים ואת השחיתות, הוא חלק בלתי נפרד חלק מכל העניין הזה.

      • תמר הגיב:

        "קודם כל יש לנו נכס גדול בישראל והוא היציבות הכלכלית". יציבות כלכלית של מי, כבוד השר?
        לא של הרופא, העובד הסוציאלי, המורה או החקלאי שתורמים לחברה חלק מהמשאבים הבסיסיים והחיוניים שלה.
        לא של הזוג הצעיר שלא קונה דירה ומחכה עוד שנתיים עם ילד ראשון כי יוקר המחייה פה בלתי אפשרי.
        לא של סבא שלי, שאחרי ששים ומשהו שנות עבודת כפיים ותשלום מיסים צריך להוציא אלפי שקלים בחודש על בית אבות שיתאים לבעיותיו הרפואיות, להוכיח לנציגי ביטוח לאומי שקשה לו לשרוך שרוכים וללבוש מכנסיים, ולהודות לגרמנים, שהם היחידים שמואילים לתת לו קצבה חודשית סבירה, וגם זה בתמורה למות שני הוריו במחנה השמדה.
        לא של ההורים שלי, שמעל גיל חמישים, עם השכלה אקדמית והכנסה שנחשבת לגבוהה בהרבה מהממוצע נוסעים כל שבוע לסופרמרקט החרדי בעיר השכנה וגם שם משווים מחירים, ושכאשר שהאוניברסיטה דורשת מאחי הסטודנט סכום גדול, מקפידים לשלם אותו רק אחרי שהמשכורת נכנסת.
        ובטח לא שלי, שמאז גיל עשר מקפידה להיות מחושבת כלכלית ולא להוציא יותר ממה שיש לי. שבגיל 27 (אחרי שירות צבאי מלא בשטחים) חיה בדירת שותפים, בלי רכב*, בלי כבלים, בלי אייפון, בלי מזגן ובלי קוטג'. שעובדת בשתי עבודות תוך כדי סיום תואר שני ומחשיבה קניית ספר משומש פעם בחודשיים כמותרות, ועדיין, אחרי כמה מלגות הצטיינות, לא חוסכת סכום משמעותי. מה זה סכום משמעותי? ובכן, בכל השנים האחרונות גם יחד הצלחתי לחסוך כ-20,000 ש"ח. יותר מרוב חבריי הסטודנטים, אבל עדיין, לא מספיק אפילו לרכב משומש, שלא לדבר על דירה או גידול יד, חלילה. אז מה כן אפשר לעשות בסכום הזה? חשבתי לקחת חופש לראשונה מזה חמש שנים, ולנסוע לחופשה קצרה באירופה, אבל אני כבר שומעת את כל אילי ההון והשלטון נזעקים: "חופשה בחו"ל? הפקרות! בזבזנות! לא פלא שלא נשאר לך כסף לדיור! קודם תלמדי להתנהל כלכלית ורק אז תבואי בדרישות, יא שמאלנית-מחששת-באוהלים!"

        ובקיצור, מר ליברמן, יציבות כלכלית בתחת שלי. אולי לך יש יציבות כלכלית, אבל לא לי, למשפחתי ולחבריי. עדיף לחיות במדינה שהגיעה לתקרת החוב הלאומי שלה, אבל אפשר לחיות בה, מאשר במדינה ש"משגשגת" על גבם הכפוף והמנוון של אזרחיה.

        *מה שלא מאפשר לי לגור בפריפריה, כמובן. צריך להגיע לעבודה איכשהו, ולך תמצא אוטובוס ממעלה אבק עילית לאוניברסיטה.

  2. מודי תולשששש הגיב:

    שטייניץ כפילוסוף דגול לא ממש חזק בהסקת מסקנות לוגיות, וכל מי שקרא מספריו יודע זאת.

    בעניין השקל – מדהים כמה חוסר הבנה יש לאנשים בענין ה"ממוצע" – הממוצע בישראל טוב מאוד, ולכן חוזקו של השקל ונתוני הצמיחה המדהימים. הבעיה היא שכשהממוצע גדל, ואתה לא גדל, אתה רק מתרחק מהממוצע. כלומר: הצמיחה רק מזיקה לרוב האנשים אם היא לא מתלווה במדיניות רווחה.

    בייחוד, זה מוכיח שהתיאוריה של ביבי שגויה: העושר לא מחלחל למטה, אלא להפך.

    • גיא הגיב:

      @מודי – אתה צודק לחלוטין. הייתי מוסיף גם, שאם יש צמיחה, אבל אין עלייה במשכורת בהתאם לרמת החיים החדשה במדינה, הפערים גדלים, ובאופן חד.

      תראה עכשיו את הסיפור הזה עם העלאת שכר המינימום ל-4,300 ש"ח (שיעלה סופית לסכום הזה רק בעוד שנה פלוס): נכון שזה נשמע סכום גבוה? אז זהו, שלא.

      הצמיחה בישראל בעשור האחרון ובכלל, מראה שהשכר הזה לא מתאים ליוקר המחיה בארץ, ושהצמיחה עלתה בהרבה על העלייה בשכר המינימום. כלומר: שכר המינימום לא ממש מצליח לעמוד בקצב הצמיחה.

      אז מה בדיוק שווה הצמיחה, אם אי אפשר לחיות איתה?

      • מודי תולשששש הגיב:

        לצמיחה יש מתאם חיובי לעלייה ברמת החיים של תושבי המדינה, לכן כדאי למדינה שתהיה צמיחה.

        הבעיה היא שכמו כל מדד, ברגע שמתחילים למדוד מתחילה מגמה לנסות לשפר את המדד, _במקום_ לטפל בבעיות. כשמתחילים לעשות את זה, המתאם כבר לא עובד כל-כך טוב, ושוכחים שהמדד הוא לא הדבר האמיתי.

        אותו דבר קורה עם אחוז מקבלי תעודות הבגרות, עם אחוזי הפשיעה, ואם ראית "הסמויה", אז אחוזי הפענוח של מקרי רצח. אפילו מחלה: חום גבוה הוא מדד למחלה, ולכן אם למישהו יש חום, מטפלים בהורדת החום במקום לטפל במחלה.