עבדאללה ב-Amore Mio וחוויות פחות נעימות
אתם מכירים את התחושה הזו ששום דבר לא הולך כמו שצריך? אז זה בדיוק איך שאני מרגיש לאחרונה. המצב הבריאותי לא משהו (מעבר לבלאגן הרגיל הצלחתי לארגן לעצמי גם דלקת אוזניים – גם במבוא האוזן וגם על עור התוף באוזן ימין. אני אצטרך לנוח רוב השבוע בהוראה חד משמעית של הרופא, תוך טפיול אגרסיבי אנטיביוטי, שכולל כדורים של 875 מ"ג, טיפות לאוזן ומשחה לאוזן). המצב הזה גם אומר שאני כנראה גם לא אוכל לחגוג את סנט פטריקס השנה כמו שצריך (מחר, 17.3) וגם מסיבת הפורים המתוכננת שלנו – גם לגביה אני בספק, כי לרקוד אני כנראה לא אוכל שם, ולשתות – אין סיכוי. ביום שישי הקרוב מתוכנן גם אירוע יין שיהווה את חגיגות היווסדו של אבי, וגם זה מוטל בספק כרגע.
תוסיפו לזה את העובדה, שאת הדירה שרציתי לקנות והתרוצצתי בגללה חודשיים – הדיירים החליטו בשנייה האחרונה לא למכור (לפחות זה מה שהם אמרו), מה שאומר שאני צריך להתחיל את כל המירוץ אחרי דירה מחדש, ולכו תדעו כמה זמן אני אתקע שוב אצל ההורים שלי. בקיצור – השבוע היה אחד השבועות המתסכלים שהיו לי כבר הרבה זמן.
הדבר היחיד שהציל אותו, היתה יציאה ביום חמישי בערב ל-Amore Mio. עירא כבר המליץ לי עליה מזמן, ואני הלכתי לשם עם מ' כדי לבדוק את המצב, לאחר שהיא הבהירה לי חד משמעית שהיא גוועת, וחיפשנו משהו קרוב לביתה. ה-Amore Mio נמצאת על אבן גבירול, מעט צפונה מ"לב העיר" בתל אביב, והיא שייכת גם לאותם בעלים של ה"פיצה פצה" האגדי. כשהגענו לשם, בערך ב-21:00, המקום היה מאוד צפוף, ואנחנו, שלא הזמנו מקום בתמימותינו, קיווינו לטוב. היה לנו מזל. המארחת מצאה לנו שולחן לשניים, וישר הביאה לנו את התפריט.
כדי להרגיע את הרעב המוגבר, פתחנו בברוסקטה – 4 חתיכות טוסט עם עגבניות טריות ועשבי תיבול, כמנה ראשונה. למרות שיכולתי לומר באותו רגע שהייתי יכול לאכול הכל, אני חייב לומר שדווקא פה, לא נרשמה חוויה מדהימה. מנה נחמדה. המנות העיקריות כבר היו משהו אחר: מ' הלכה על "רגו" – פסטה ברוטב בולונז (למרות שהם לא קראו לזה ככה, זה בדיוק מה שזה היה), שהיתה מעט פיקנטית, ותוספת הפרמזן עשתה לה רק טוב. אני הלכתי על "ציו ג'יובאני" – פסטה ברוטב עגבניות עם נקניק, חזה אווז ועשבי תיבול. גם המנה הזו היתה ממש מעט פיקנטית, והפרמזן הוסיפה לה. בסה"כ – שתי מנות מצוינות, משביעות מאוד ולא נורא יקרות (51 ש"ח כל אחת).
יחד עם שתי כוסות יין של ד"ר לוסן המצוין (ריזלינג 2006), יצאנו משם עם טעם של עוד (על הקינוחים ויתרנו).
דבר אחד באמת ראוי לציון במסעדה הזו, והוא השירות: אף על פי הלחץ במקום, השירות הוא אדיב, לא לחוץ ולא לוחץ מדי, מגיע בדיוק כשצריכים אותו. בהחלט יכול להוות דוגמא למקומות אחרים.
סיכום לגבי המסעדה:
חשבון: 174 ש"ח לא כולל שירות.
חניה: כבר אמרתי שזה ליד לב העיר? תעשו את החשבון לבד..
שירות: מעולה.
אוכל: טוב מאוד.
רומנטיקה: יש סיכוי, אבל אולי רק בשעות הקטנות יותר של הלילה (בטח שלא בצפיפות הזו).
ציון כולל: 8.5.
אמורה מיו
אבן גבירול 100, תל אביב
03-5244040
סיכום לגבי השבוע שיהיה:
אני רק מקווה שהמצב קצת ישתנה לעומת זה של השבוע שעבר. כרגע לא נראה שיש הרבה בשורות משמחות. ככל הנראה רק מנוחה רצינית תשפר את המצב. על חשבון מה זה יבוא? עוד מוקדם לדעת (מעבר לחג האירי שכאמור – אני עומד לפספס בוודאות).
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.