על מהפיכת החינוך החדשה

כל מי שקורא בקביעות בבלוג הזה, יודע שיש לי הרבה ביקורת על מערכת החינוך בישראל (וזה בלשון המעטה). הרבה פוסטים כבר כתבתי בנושא הזה, ואני מאמין בכל נימי נפשי, שהבעיה הכי גדולה ומרכזית של מדינת ישראל היא לא הביטחון, אלא רמת החינוך. כתבתי בעבר גם על תכנית מהפכנית שהוצעה במערכת הזו – בינתיים היא רק על הנייר (או במקרה הזה על דף ה-Web), וחבל.

אבל הנה נחתמה לה שלשום תכנית חדשה, ששמה המגוחך הוא "עוז לתמורה" או משהו בסגנון וכשמגיע לפרגן – אני הראשון שאעשה זאת.

בימים האחרונים אני שומע לא מעט ביקורת מכל מיני מורים עלומי-שם ובלוגרים למיניהם, על כך שהתכנית הזו רעה ביסודה.
אך לצערי, הטיעונים שהם מעלים הם שטחיים במקרה הטוב, ופופוליסטיים במקרה הרע. אני יוצא היום מתוך הנחה, שמערכת החינוך שלנו הולכת לכיוון אחד: קריסת מערכות. ולכן יש צורך במחשבה קצת אחרת, מקורית, מה שמכונה "לרבע את המעגל". אני חושב שהתכנית החדשה הולכת בכיוון הנכון, ואני בהחלט מקווה שהיא תבלום את ההידרדרות הזו.

אני רוצה לנסות לעבור טענה-טענה, ולהסביר לכם למה הטיעונים נגד התכנית החדשה הם מופרכים מיסודם (ואיפה כן ניתן לשפר את התכנית):

בואו נתחיל עם הטעות הגדולה ביותר: החישוב הישיר. אכן, שכר המורים יעלה ב-51%, ואכן – כמות שעות העבודה השבועיות "יעלה" מ-24 ל-40 שעות, שזו עלייה של 66%. על פניו – עבור כל שעה המורים יקבלו פחות כסף. אבל האם זה החישוב הנכון?
התשובה היא לא. וזה לא חד משמעי.
הרשו לי להסביר: התכנית החדשה תביא לכך, שהשעות הפרונטליות של המורים מול הכיתה לא ישתנו, ויעמדו על 24 שעות שבועיות.
יתווספו לכך 6 שעות נוספות, שתהיינה מיועדות לתיגבור החלשים – מה שמכונה "לימוד פרטני". בהחלט דבר ראוי וחשוב.
בנוסף תהיינה 10 שעות נוספות, שבהן המורים והמורות יישארו בין כותלי בית הספר, לצורך בדיקת שיעורי בית, הכנת מערכי שיעור, ישיבות צוות וגם הכשרות. בשום מקום לא נרשם שהמורים ייאלצו ללמד בשעות האלו. להיפך – התוכנית כוללת סיכום מפורש, שב-10 השעות הללו המורים לא יעבירו שיעורים פרונטליים או פרטיים.

מה שמדהים הוא הנתון האחרון, שמשום מה אף אחד מכל המתלוננים לא נתן עליו את הדעת.
היום, הרבה אחרי שעות הלימודים הרשמיות, מורים ומורות יושבים בביתם, ועושים בדיוק את מה שהם אמורים לעשות ב-10 השעות שהם אמורים להיות בבית הספר לפי התכנית החדשה. על השעות הללו, אף אחד לא משלם למורים. לפחות כך זה היה עד היום. זו הרי היתה אחת הזעקות הגדולות של המורים – שהם לא מתוגמלים על הזמן הזה שהם משקיעים להכנת שיעורי בית, מערכי שיעור וכו' – והנה באה הממשלה, ואומרת: "אין בעיה. נשלם לכם על השעות הללו. אנחנו רק מבקשים שתעשו את זה בין כותלי בתי הספר. אנחנו אפילו נכין מקומות ייעודיים לכך במתחם בית הספר".
אני לא חושב שהבקשה הזו היא בלתי הוגנת. היא גם מאוד ראויה.
בכל מקצוע אחר, אנחנו נדרשים להגיע למקום העבודה, ולעבוד בו לפחות 40 שעות שבועיות, כדי שנתוגמל בהתאם. למה אצלינו זה בסדר ואצל המורים לא?!

אז דבר ראשון – הורדנו את העניין הזה של "ערך השעה". המושג הזה, שחוזר בכל ביטויי ההתנגדות לתכנית, הוא פשטני ואינו נכון, בלשון המעטה. "ערך השעה" לא יורד. אם כבר – הוא עולה.

אז למה הם בכל זאת מתלוננים?
אוה. התשובה היא פשוטה. בשעות האלה המורים יכולים להעביר שיעורים פרטיים במאה ומשהו שקלים לשעה. אלה דברים שלא רואים בתלוש המשכורת, וגם לא בדיווח למס הכנסה (אולי אני מכליל, אבל בינינו – זה אחד ה"סודות" הידועים ביותר במקצוע). ושוב – אני לא טוען שהמורים משקרים. אני פשוט חושב שחלקם פשוט לא מבינים את התכנית הזו, או שהם מסרבים לוותר על שעות אחר הצהריים הפנויות.

בנוסף, יש את העניין של סמכויות המנהלים.
לפני שאני נוגע בעניין עצמו ולמה שמתוכנן החל מהשנה הבאה, תנו לי לספר לכם סיפור קצר:
לפני 20 שנה, כשהייתי תלמיד תיכון (בתיכון 'אוסטרובסקי' ברעננה, שנחשב בזמנו לאחד התיכונים העיוניים המובילים בארץ), הביאו לנו מורה למתמתיקה – עולה חדשה מברית המועצות לשעבר – שלא ידעה כמעט אף מילה בעברית. מה לעשות – היא היתה בסה"כ 3 חודשים בארץ. מלבד 4-5 תלמידים שהיו דוברי השפה מבטן אימם, כל שאר 30 התלמידים לא ידעו מה לעזאזל היא רוצה מאיתנו. נאלצנו ללמוד מתמתיקה – ואני נשבע לכם שאני לא ממציא את זה – עם מילון עברי-רוסי-עברי, ולשלם אלפי שקלים למורים פרטיים ולחוברות תרגול. זו היתה המורה ש"הכינה" אותנו לבגרות. סיוט שאתם לא מתארים לעצמיכם. כתוצאה מכך, ועד ההורים מיהר להקים קול צעקה. והמנהל? הוא לא יכל לעשות כלום. יוק. יש וועד מורים חזק, אי אפשר לפטר. או אפילו להעביר לבית ספר אחר. המורה הזו "לימדה" אותנו במשך שנתיים שלמות.

למעשה, עד היום למנהלים לא היתה סמכות בשיט. הם לא יכלו לפטר מורים, ומלבד ניהול אדמיניסטרטיבי נטו, הם היו נטולי סמכות בעליל. בקיצור – ניהול "חסר שיניים". עתה באה ה'מהפיכה' הזו, והופכת את המנהלים לברי-סמכא ולבעלי סמכות ניהולית אמיתית. הם יכולים לפטר מורים כושלים (ויש לא מעט כאלה – בואו נודה בזה), שמקומם לא צריך להיות במערכת, וילדי ישראל לא צריכים לשלם את המחיר בגלל יכולתם האפסית ללמד ולחנך.

אבל העניין הוא, שהם גם יכולים לתגמל. התכנית החדשה מאפשרת למנהל לתת "ציונים" ומשובים למורים באופן פרטני, ולחזק את הצוות הפדגוגי בבית הספר. מורים טובים יקבלו מענקים שסכומם נע בין 3,000 ל-8,000 ש"ח מדי שנה. זהו תמריץ שלא היה קיים עד היום. הציון לכל מורה יינתן ע"י המנהל באמצעות בדיקה של פרמטרים שונים (לצערי הם לא פורטו בתקשורת. אני מקווה שלא רק ציונים במבחנים בינלאומיים יהוו פרמטר חשוב).
הרעיון בזה הוא נהדר, לטעמי. הגיע הזמן שלמנהל תהיה סמכות להעיף הביתה מורה שאינה מתאימה למקצוע, ולתגמל את הטובים ביותר. אני מאוד מקווה שזה גם יביא מורים טובים להכנס למערכת. אני מניח שימים יגידו.

עוד אחת הביקורות שאני שומע מכל עבר היא: "ומי יפקח על המנהלים?"
אז ככה:
צריך לזכור, שיש עדיין היררכיה ברורה במערכת החינוך. יש מפקחים איזוריים או מחוזיים, יש ועדי הורים וכו'. המצב הזה קיים בארגונים רבים, ואין שום סיבה שזה לא יקרה במערכת החינוך.
אני מניח שהפחד – שאינו בלתי-מוצדק לחלוטין – הוא שבשל פוליטיקה זו אחרת, בשל ניגודי אינטרסים והעדפות אלו או אחרות, מנהלים יוכלו לקדם מורים או לנקום בהם. רוצה לומר: הכח שניתן למנהלים נרחב מדי.

היכן הייתי משפר את הצד הזה של התוכנית?
הייתי משנה מעט את הסמכות הבלעדית של המנהל בעניין מתן המשובים והציונים, והייתי משתמש במה שמכונה "משוב 360" – דהיינו קבלת משובים והערכות הן מהמנהלים הישירים, הן מהקולגות – אך גם מהלקוחות הישירים והעקיפים, כלומר: מהתלמידים עצמם ומההורים. כך לא יהיה מצב (או לפחות יקטנו הסיכויים לכך באופן משמעותי), שבעקבות פוליטיקה פנימית, מרצה מסוים יפוטר או יקודם. האם ניתן לבצע זאת? התשובה היא כן – ואפילו בעלות נמוכה באופן יחסי. ארגונים רבים, המחוייבים לשמור על רמת תחרותיות גבוהה, ועל רמה גבוהה של העובדים בהם, פועלים בצורה זו, ולעיתים משובים מסוג זה עוזרים לארגונים לייצר יתרון תחרותי בר-קיימא מול המתחרים באותו ענף.

אמנם נכון הוא הדבר, שלא נהוג לראות בענף החינוך מודל תחרותי, אבל אני חושב שגם זו טעות יסודית, וכאמור – כבר כתבתי את דעתי בנושא בעבר.

הטענה האחרונה ששמעתי בימים אלו, היא העובדה שדווקא בחטיבות הביניים, התכנית הזו לא תיושם מיידית.
חברים – תנו לי לחדש לכם משהו. זוכרים את הסכם "אופק חדש"? אז בהסכם ההוא, יש סעיף קטן ומאוד משמעותי, שבו מוסכם כי בעתיד – כל הסכם שיחול על המורים בבתי הספר העל-יסודיים, יחול גם על המורים בבתי הספר היסודיים. אז אולי זה לא יקרה מחר בבוקר, אבל תנו לזה שנה-שנתיים, וגם זה יקרה. וכשזה יקרה, כל בתי הספר ייהנו מהשינוי הזה.
ד"א – אתם מוזמנים להכנס לכאן ולהשוות בין ההסכמים. .

והכי חשוב – מי שייהנה מזה יהיו התלמידים וההורים, וכן – מותר לומר את זה בקול רם וברור – גם מדינת ישראל.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

9 תגובות לפוסט “על מהפיכת החינוך החדשה”

post_author." -->\n"; ?>
  1. שמוליק הגיב:

    בקשר לשם, פירושו "אומץ לשינוי" ואם אני מבין נכון, זה רמז למאמר של בן אהרון בשם "עוז לתמורה בטרם פורענות", שבכלל קרא לאיחוד מפלגות השמאל (והקמת "המערך"). ככה שאלא אם שם המאמר של בן אהרון הוא בעצמו אירמז למקום אחר, אז בחירת השם תמוהה מצדדי צדדים.

    לגבי מה-הייתי-משפר, גם עם התוספת הזו השכר של המורים לא ממש אטרקטיבי. למה שמישהו ילך לעבוד בשביל כזה סכום, אם התעשייה חוטפת אותו ונותנת לו בתור מתחיל כפליים שכר מאשר מורה ותיק?

    שמעתי את שמשון שושני מקשקש אצל לונדון וקירשנבאום על זה שיעלו את הרף בסימנרים למורים. עאלק יעלו את הרף. המערכת צריכה לייצר X מורים חדשים בשנה. אם תעלה את הרף מאיפה תביא סטודנטים להוראה? כשהרף יעלה פתאום יהיו אלפי מועמדים איכותיים? אם האיכותיים כ"כ רוצים להיות מורים, האם דווקא עכשיו הם מסוננים החוצה מהסמינרים למורים? איכות המורים היא המיץ של הזבל. תביא/תפתה מורים טובים, גם מספר הטלפונים הם יוכלו לעשות שיעור הסטוריה לתפארת ותקבל תלמידים עם ערכים והבנה. בלי כל המדידות המטופשות האלה.

    לא זכור לי שבגימנסיה הרצליה שהוציאה את מיטב ההנהגה (כשעוד היתה הנהגה) היתה מונהגת שיטת דירוג למורים. תביא עובד איכותי ולא תצטרך למדוד אותו כל היום וכל הלילה. ובנוסף, למדוד ביצועים זה טוב לנהגים, מהנדסים, רופאים… אבל מורים זה ליגה אחרת. מורים צריכים להיות מהסוג שאין בכלל לחשוד בו. לא הבררה שמטמטמת היום את הנוער.

    (וכמובן, פחות תלמידים לכיתה, יותר סמכויות משמעת וכו')

    • גיא הגיב:

      @שמוליק – אם המורים הם אכן המיץ של הזבל (וזה לא נכון לגבי כולם, אבל נכון לגבי רבים מהם), אז צריך – על אחת כמה וכמה – למדוד את יכולתם באמצעים אובייקטיביים כלשהם, ואני לא מדבר רק על מספרים נטו, כמו ציונים או אחוז התמידים שהם מכינים לבגרות.

      מעבר לכך, העלאת הרף היא בהחלט דבר חיובי, לדעתי.
      אכן צריך "לייצר" מס' מסוים של מורים, אבל זה לא אומר שלא צריך להעלות את רף הקבלה. מצב טוב יותר היה יכול להיות, אם היו מחייבים בכל בי"ס להציב X מורים שיש להם תואר שני או תואר מתקדם יותר בהוראה, כאשר הרף לסיום התארים האלה יהיה גבוה יותר בהרבה.

      אלה רק הצעות, כמובן.

      ברור שהמורים אמורים להיות ב"ליגה אחרת". אבל במצב היום, צריך למצוא דרך יצירתית יותר להשאיר את הטובים ולהעיף את אלה שלא מתאימים. התכנית החדשה היא לא מושלמת – יש לה כמה נק' קריטיות שצריך לשפר. אבל כן – היא הולכת סוף-סוף בכיוון הנכון.

      האם באמת תהיינה סמכויות למנהלים לפטר מורים כושלים? האם זה ישפר את הידרדרות מערכת החינוך בישראל? אני מניח שזה סימן השאלה הגדול, ורק ימים יגידו.

      • שמוליק הגיב:

        אתה יכול לסנן החוצה רק במצב שיש לך עודפי מועמדים.

        טוב, נגיד שמיינת מבין המורים בפועל ומצאת את 20% הכי כישלונרים.
        טוב, העפת אותם.

        את מי תביא במקומם? הרי ממילא מי שיבוא במקומם הוא בדיוק כמוהם. זה לא כמו שבתעשייה יש המון אנשים טובים בפנים, ויש גם המון אנשים מוצלחים שהולכים כל שנה ללמוד הנדסה מתוך תקווה להתברג לתעשייה האטרקטיבית.

        אותו דבר אם העלית את הרף לקבלה: נגיד שהיום כל שנה הסמינרים צריכים לייצר 1000 מורים, ויש 1300 מומעדים שרוצים ללמוד הוראה.

        כבר היום (עם תנאי הקבלה הרופסים) דוחים את 300 המועמדים הכי מעאפנים. אתה לא יכול לקבל ללימודים את מי שלא מבקש להיות מועמד. לא? בשביל לייצר מורים יותר איכותיים אתה צריך מועמדים יותר איכותיים. אני לא רואה איך פתאום צובאים אנשים ששווים משהו על הסימנרים למורים. זה שהם לא באים היום זה לא בגלל תנאי הקבלה, אלא בגלל מה שמצפה להם אח"כ בשוק העבודה.

      • ולנסיה הגיב:

        מצטערת שאני נתפסת לנקודה קטנה מתוך הדברים, אבל תואר מתקדם הוא ממש לא ערובה לאיכות הוראה.
        תארים מתקדמים הם בעלי אוריאנטציה מחקרית ואפשר לומר אפילו שיש קורלציה הפוכה בין אנשים הנמשכים אל התארים המתקדמים ואל המחקר ובין אנשים שיאהבו ויהיו טובים בתקשור התחום שלהם לילדים ולנערים.

        • גיא הגיב:

          @ולנסיה – את צודקת לחלוטין. הבאתי את זה בתור דוגמא, כי זה הדבר הראשון שעלה לי לראש.

          @שמוליק – אני חולק עליך בעניין הזה. אני חושב שדווקא בגלל שיש יותר מדי מורים מעאפנים, צריך להעלות את הרף. אז נכון – זה אולי יצור זמנית מחסור במורים, אבל מהפיכה אמיתית חייבת להתחיל כמעט מאפס.
          כדי ליצור שיפור אמיתי במורים בבתי הספר, צריך להעלות את הרף, או לפחות להעביר הכשרות או ימים מיוחדים אחת למס' שנים, בהם ייבחנו המורים ביכולתם להעביר את החומר הלימודי בפני כיתה.

          אחת הבעיות אצל מרצים, גם בהשכלה הגבוהה, היא שהעובדה שהם מעבירים את אותו חומר שנה אחרי שנה, שוב ושוב, גורמת ל"עייפות החומר" ולשחיקה, שכתוצאה ממנה המרצה מנסה קצת לשבור שיגרת לימוד ולמצוא שיטות חדשות, שאינן מתאימות לעיתים. הדבר הזה נעשה על גבם של התלמידים. בסופו של דבר, הסטודנטים / תלמידים יוצאים מההרצאות ללא הבנה אמיתית של החומר.
          אני זוכר את זה בקורס ספציפי בתואר הראשון שלי מלפני 14 שנים. בשנה הראשונה בסימסטר הראשון, נכנס ראש המגמה ללמד אותנו שפת C. אני, שכבר שלטתי בתכנות בשפה, הייתי בהלם מהדרך בה הוא פתח את השיעור הראשון. הוא התחיל לדבר עם סטודנטים על תכנות הנוגע לניהול קבצים, עוד לפני שהם ידעו מהם משתנים, ומהו פוינטר. הוא צייר על הלוח כוכבית (פוינטר), וביקש מהסטודנטים להתעלם בינתיים מהעניין הזה. הסתכלתי ולא האמנתי למראה עיניי ולמשמע אוזניי: ככה לא מלמדים שפת C!
          במשך כל השנה הראשונה היו אצלי סטודנטים שביקשו שיעורים פרטיים, כי אף אחד לא הבין מה לעזאזל רוצים ממנו.

          וזה לא היה מקרה יחיד.
          בשנה השנייה שלי כסטודנט, כבר הייתי מתרגל בשפת C – ואח"כ גם מרצה – ביחידה ללימודי חוץ של הטכניון בתל אביב. המרצה ההוא עשה "תעלולים" אחרים כדי לעניין את עצמו בעיקר. זה היה פשוט מטורף.

          צריך להבין, שגם מורים נשחקים, ולעיתים אף מהר יותר ממקצועות אחרים. זה לא אומר שצריך מיד להעיף אותם. יש פתרונות אחרים, כמו הכשרה ללימוד מקצועות אחרים. אבל ברור לגמרי שצריך לבחון ולמדוד את מידת היכולת שלהם ללמד תלמידים אחת לכמה שנים.

          • sorter הגיב:

            גיא,

            אתה מתאר בעיה שמתאימה לאוניברסיטאות בעיקר, כשהמרצה הוא הכל חוץ ממורה. צריך לזכור שהוא לא נמצא באוניברסיטה בשביל ללמד סטודנטים. הוא שם בשביל המחקר שלו, אתה מוזמן לנחש כמה עניין יש לפרופסור שחוקר את תורת הקוונטים ללמד מבוא לפיסיקה לסטודנטים שנה א'. לא שזה תירוץ (האמת שזה כן) אבל זה מסביר למה המרצים במוסדות ההשכלה הגבוהה בדר"כ לא מרצים טובים כ"כ.
            גם לי יש סיפורים כאלה בעשרות (השיא היה מרצה לאלגברה לינארית שכלל לא ידע עיברית, רק אנגלית רצוצה במבטא רוסי כבד מאוד).

            במערכת החינוך יסודית/תיכונית זה לא המקרה. המורים הם רק מורים. הם שם בשביל ללמד בלבד. ולכן הם אמורים להיות מקצוענים בזה. וכמובן אמורים לרצות לעשות את זה.

            לא חוכמה להפיל הכול על המורים.
            גם בבועה שלנו (בבית ספר היסודי בקצה העולם) המורות הן לא מדעניות טילים. לא כולן בורכו בחוכמה יתרה. אבל המערכת נותנת להם את הכלים להצליח, ולכן כולן נחשבות לפי הקריטריונים שלי מורות טובות.
            כשהבית ספר קטן, כשמספר הילדים בכיתה קטן, כשיש סייעת ליד המורה בכיתה, כשהיחס אישי וקשוב, אז אפשר להצליח.

            ואני חייב להשוויץ, שבכל פעם שנושא החינוך או התנהגות הנוער עולה לכותרות, אני מודה למי שצריך (ךאישתי) על כך שאני גר פה בקצה העולם בבועה שלי ומנותק מכל התופעות המוכרות במרכז הארץ.

            • גיא הגיב:

              @סורטר – באמת יש לך על מה להודות.
              במקום מסוים אני מקנא בך שיש לך את האפשרות הזו.
              אולי בעתיד גם אני אצליח להתנתק מכל הסביבה הזו ולעבור למקום מרוחק.
              בינתיים אני רק מנסה להתנתק מהרעש המטורף של העולם, באמצעות הוצאת הטלוויזיה מהבית, באמצעות הקשבה למוסיקה שאני בוחר לעצמי (רמז: היא לא כוללת את המילים "פרח", "אהובה", "ילדונת", "בלבלי אותו" או כל מיני שירים מאוסים אחרים).

              אני רוצה להדגיש משהו חשוב: יש מורים טובים בארץ. הם לא רבים מאוד, אבל יש והם גם לא מעטים כלל וכלל. מדינת ישראל צריכה רק לדעת לבחור אותם בפינצטה, לתגמל אותם כראוי, ולעזור להם להפוך למופת ודוגמא אישית – הן לנוער, הן להורים של אותו נוער – והן לסביבה הפדגוגית.

    • מודי תולשששש הגיב:

      "תביא עובד איכותי ולא תצטרך למדוד אותו כל היום וכל הלילה." – בהחלט, וגם בכיוון השני: תפסיק למדוד עובדים כל היום וכל הלילה ואיכותם תשתפר

      "למדוד ביצועים זה טוב לנהגים, מהנדסים, רופאים…"

      למדוד ביצועים זה רע לכולם. מנהל צריך להכיר את העובדים שלו בלי למדוד את ביצועיהם.

  2. מודי תולשששש הגיב:

    שעה בבית שווה לעובד הרבה יותר מאשר שעה במשרד. במיוחד אם אתה אישה, ובמיוחד אם יש לך ילדים, ובמיוחד אם את חיה בחברה סקסיסטית שבה בעלך עובד על מאוחר. אם את במשרד, את צריכה מישהו שייקח את הילדים מהגן, ולשלם לו (אחרי מס). הגמישות שווה המון גם אם אתה לא מלמד שיעורים פרטיים.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

הערות והארות