ישראל 2011: המהפיכה שלא תגיע
העולם כולו מסב את תשומת ליבו בימים האחרונים למה שקורה במדינות ערב. 'מהפיכות העם' פושה בתוניסיה ובמצרים, ויש דיבורים גם על מרוקו, ירדן, תימן ועוד.
הסיבה העיקרית למהומות במדינות אלה היא רמת חיים בעייתית, בלשון המעטה: המחירים הולכים ומתייקרים, המשכורות מגוחכות, אנשים משכילים מוצאים עצמם מובטלים או בעבודות מבזות שאינן תואמות את כישוריהם, וכן – גם השלטון המושחת והדיקטטורה רבת השנים עושים את שלהם.
בישראל כל זה לא יכול לקרות.
אך אצלינו הסיבות אחרות לגמרי. גם אצלינו יש האמרת מחירים חסרת פרופורציה (דלק, מזון, מיסי ארנונה, תחבורה ציבורית ועוד כהנה וכהנה), גם אצלינו יש עוני (אמנם לא כמו שבמדינות ערב – ועדיין, העוני קיים גם אצלינו) וגם אצלינו השלטון מושחת. בימים האחרונים קראתי ושמעתי כל מיני טענות, שבגלל שאצלינו יש דמוקרטיה, אצלינו זה לא יקרה לעולם: אנחנו בעלי שלטון ומשטר יציבים, נאורים וכו'.
לצערי, כל מי שטוען כך – טועה ומטעה.
הסיבה העיקרית שאצלינו זה לא יקרה, היא בגלל שכל הזמן משתמשים עלינו בנשק ההפחדה.
שמתם לב לאחרונה כמה מנסים להפחיד אותנו? האיום האיראני, האיום הטורקי, האיום האמריקאי, האיומים מהאיחוד האירופאי, היום של המדינות המקיפות אותנו, האיום באבטלה, האיום בזכות הקיום שלנו במדינת ישראל, האיומים של חברות הסלולר (שלא לדבר על הקרינה), האיום במזון ובמים, האיום במחסור במים, ובאמת – היד עוד נטויה. האנשים שהביאו לכם את איווט, ברק וביבי (ולצערי לא רק הם) נמצאים היום בשלטון מסיבה אחת ויחידה – אנחנו מפחדים מדי מכדי לחשוב בהיגיון.
קחו לדוגמא את הגזירה האחרונה מהשבוע: מחירי הדלק. 7.26 ש"ח לליטר בנזין מסוג 95 אוקטן – וזה עוד בשירות עצמי! בשירות מלא אתם מוזמנים להוסיף לזה עוד 13-14 אג' לליטר. ומה אנחנו עושים לגבי זה? מקימים קבוצת מחאה ועושים LIKE בפייסבוק. זה המקסימום שאנחנו מסוגלים לעשות. לצקצק קצת, לתדלק ביום שישי בבוקר, ולצעוק בשבת (כשהמכיל עוד מלא, כמובן): "מחר לא מתדלקים!", "יום ללא תדלוק!", "מחאת המונים" ועוד כל מיני סיסמאות והבלים שכאלה. בפועל – כל מי שצריך להתנייד במכונית פרטית וזקוק לדלק ביום ראשון – יתדלק גם ב"יום המחאה" הזה. מי שלא זקוק לזה, יצעק "די ונמאס", ישאיר את הרכב מתחת לבית בחניה (במיוחד אם הוא בתל אביב, ששם אם מצאת חניה אתה בכל מקרה לא מזיז את הרכב), ולא יתדלק, כי בעיקר הוא לא צריך את זה באותו יום.
כדאי כבר עכשיו להפנים את העובדה הפשוטה: במדינת ישראל שנת 2011 לא תהיה שום מהפיכה. לא בגלל מחירי הדלק ולא בגלל שום דבר אחר. חברות הסלולר, התאגידים, נציגי השלטון – כל אלה יכולים לחייך. שום דבר לא יקרה להם. במקרה הטוב הם ינועו קצת בחוסר נוחות בכיסא (בעיקר כי משהו יגרד להם בגב, לדעתי), ירימו כוסית ויגידו "לחיי הרווחים שבדרך". או באנגלית קצת פחות עדינה: Here's to you, suckers!
במקביל לעליית מחירי הדלק, הועלו מחירי הרכבת. הם טוענים שב-3%, אבל חישוב פשוט מראה שזה קרוב יותר ל-7%. ככה שליטינו ה"נאורים" רוצים שנעבור לתחבורה ציבורית – שלא רק שלא מתפקדת בשום צורה (ואני באמת לא מדבר רק על לוחות הזמנים) – אלא יש לה את החוצפה להעלות מחירים על גבינו. מחירי המכוניות הפרטיות בישראל הן מהיקרים בעולם בגלל מיסוי מטורף, ועכשיו הוסיפו לרמת הטירוף הזה גם את מחירי הדלק. פשוט נהדר. שרי האוצר מפחיד אותנו ואומר שאם נמשיך להתנגד לזה, הוא "ייאלץ להעלות את מס ההכנסה ומיסים נוספים". אז אנחנו מפחדים ויושבים בשקט, העיקר לא להעיר את האריה מרבצו.
מי נהנה בכל זאת מהסיפור הזה?
אנשים שהממשלה מוכרת להם את התשתיות שלנו. דוגמא? הנה אחת: הנתיב המהיר לכניסה לתל אביב, שהופקע מהנהגים והועבר לזכות חברה פרטית. בינתיים לאלה שיושבים בפקקים יש עוד בזבוז דלק, עוד בזבוז זמן שעולה למדינה מיליארדים. רק מי שיש לו כסף וזמן לעשות סיבובים סביב מחלף שפירים, יכול לקבל את השירות הזה. למה? ככה. תשלם או תידפק. או ליתר דיוק: 'שלם ושתוק. ככה אנחנו אוהבים אותך'.
אבל אנחנו לא נעשה עם זה כלום. אנחנו נשב בבית, נדבר על הדברים האלו בינינו לבין עצמינו, ולא נעשה שום דבר משמעותי.
שימו לב לרשימה הבאה: החינוך במדינה הופרט כבר מזמן (רק שעוד לא סיפרו לכם את זה), הבריאות במדינה כבר הופרטה מזמן (ותגלו את זה רק כשתצטרכו שירות אדיב, מהיר וטוב – ותראו איך בעל המאה יכול לבחור לעצמו מתי הוא יקבל חדר לבד, את האוכל ואת המנתחים הטובים ביותר – כמובן שזה יהיה על חשבון הזמן שלכם), הרווחה במדינת ישראל הופרטה ממש מזמן, ויש עוד מערכות בדרך (לפני הכל – התשתיות. ותזכרו איפה קראתם את זה קודם). .
ואנחנו לא נעשה עם זה כלום.
במקרה הכי טוב – נחכה שמישהו יעשה את העבודה בשבילינו, ונברך על כך שאנחנו לא היינו צריכים לעשות את זה.
אנחנו אנשים עובדים ולומדים – אין לנו זמן מיותר להתעסק בזוטות כמו שמירה על הטבע, מחאות חברתיות, הפגנות למען שמירה על זכויות אדם או העלאת מחירים בצורות שונות. ככה בדיוק מנסה השלטון לשמר אותנו – עם חפוי ראש שעסוק מדי בהישרדות היום-יומית שלו, ואינו יכול להתפנות לעשות דברים כדי לשנות את מצבו.
ומה עם הדמוקרטיה?!
הדמוקרטיה במדינת ישראל מתחילה ונגמרת ביום אחד בקלפי. אנחנו חושבים שאנחנו משפיעים, אבל אנחנו ממש לא.
אם היינו משפיעים באמת – נסו לענות לי על הכנות על השאלות הבאות: האם היינו מחזיקים היום את ביבי כראש ממשלה, את ליברמן כשר חוץ ואת ברק כשר ביטחון? האם היינו מאפשרים לאלי ישי להיות שר פנים ולמשה גפני להחליט מה יעבור אצלו בוועדת הכספים ומה לא? האם היינו מוכנים לשלם את המחיר של להיות מדינה, שהדבר ביחיד שמאחד אותה ואת תושביה הוא פחד מהלא-נודע?
המהפיכה בישראל לא תגיע בזמן הקרוב (אם בכלל).
אני יכול להרגיע את השליטים ה'נערצים' שלנו, שאין להם ממה לחשוש.
אנחנו שבויים באיזה קונספט כזה, שאין ברירה. שזה יעבור. שאין שום דרך לשנות באמת. ועם מחשבות כאלה – לא הולכים לכיכר.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
בישראל של 2011 לא צריך מהפכה. צריך תיקונים בתחומים מסויימים.
יש שלטון חוק חזק מאוד ועיתונות חוקרת (ראש ממשלה, נשיא ומיועד לרמטכ"ל כולם מטופלים כאחרון הבוזגלו-ים).
יש צמיכה כלכלית המובילה ב OECD.
יש רפורמה מאוד רחבה בחינוך (אופק חדש ביסודי, תוכנית מקבילה בתיכונים וזינוק מאוד משמעותי בתקצוב האונברסיטאות). וחינוך ציבורי איכותי הוא התשובה הטובה ביותר לחנוך הפרטי.
ויש מערכת בריאות ציבורית מהטובות בעולם.
מחירי האוכל מטפסים בכל העולם (בעיקר בגלל פגעי מזג אוויר המורידים את התפוקה). כך גם מחירי הנפט (גידול בצריכה העולמית + הנפט לאט לאט נגמר).
אז כן – יש המון מה לתקן. אני ממש לא טוען שהכל טוב.
אבל בבקשה לא לפספס את העיקר – למדינה שמתמודדת עם הרכב אוכלוסיה מאוד מאוד מורכב (יהודים, חרדים ופלסטינאים), מאבקים צבאיים ומדיניים קשים וכו כו – יש לישראלים המון דברים להיות גאים בהם. המון.
@שי – אני דווקא חושב שכן צריכה להיות פה הפיכה של השלטון.
ה"תיקונים" הם כבר ממש לא כאלה קלים.
זכויות אדם נרמסות פה ברגל גסה, האזרחים נרמסים ע"י ביורוקרטיה מטורפת, המחירים לא מפסיקים לעלות, וכוח הקניה שלנו נשחק מיום ליום.
לצערי, מנקודת מבט מאוד אישית, כמי שחי עם הכנסה כמעט לא קיימת (וכזוג אנחנו חיים בשנתיים האחרונות עם משכורת של 2,000 שקל פלוס במקרה הטוב), אני יכו לומר לך שההרגשה היא שרגלינו נדחקות במדינה הזו מיום ליום.
שלא תבין לא נכון – אני שמח ששופטים פה גם אזרחים סוג א', אבל תאמין לי שאלה מקרים בודדים. עדיין, אנשי צווארון לבן זוכים פה לתנאים מפליגים בהרבה מאזרחים סוג ב' ו-ג'.
זה לא שאני אומר שאנחנו צריכים לחזור למשטר קומוניסטי, אבל ההבדלים פה ואי השיוויון מטורפים, ובזה אפילו מדינות ה-OECD מסכימות.
ד"א – לגבי עניין הצמיחה שהזכרת:
בדיוק סיימנו עכשיו קורס, עם מרצה שהראה לנו כמה הנתונים שאתה מסתמך עליהם בהצהרה שלך מגמתיים. אנחנו ממש לא מובילים את מדינות ה-OECD ואפילו מזנבים אחריהן. הצמיחה שאתה מדבר עליה אינה לוקחת בחשבון את ההכנסה הפנויה לנפש. גם בתל"ג אנחנו בין המדינות המזנבות במדינות המערב. מדינת ישראל היא היחידה בעולם המערבי, שבו עדיין האוכלוסיה גדלה בקצב מהיר יותר מאשר הצמיחה בשנים האחרונות (בעיקר בגלל שכבות חלשות של הערבים והחרדים – בשנה האחרונה יותר ממחצית התלמידים שנכנסו למערכת החינוך הישראלית הם ערבים וחרדים. ואת יכול לסמוך על זה שתכנית הלימודים שלהם היא ממש לא 'ממלכתית').
אם ייצא לך לקרוא קצת את רוברט מאלתוס, תראה שאנחנו עלולים למצוא את עצמינו בבעיה לא קטנה בשנים הבאות – והדבר היחיד שאיכשהו מציל אותנו זה קצב צמיחת הטכנולוגיה (המקום היחיד בו מאלתוס באמת טעה). יחד עם זאת, מאחר שיש יותר ויותר חרדים וערבים – שאינם בדיוק מגזרים שלומדים טכנולוגיות חדישות, אנחנו עלולים למצוא את עצמינו בשואה כלכלית תוך כמה עשורים, כפי שקורה במדינות עולם שלישי.
שי, יש המון מה לשנות פה, ובעיקר צריך לשנות פה דברים מהיסוד:
מבחינת החינוך, תכנית 'אופק חדש' היא עוול למורים מצוינים ומנציחה בינוניות אצל מורים בינוניים.
המערכת הבריאותית פה טובה לאנשים שיכולים לשלם. תאמין לי, יצא לי לדבר ב-4 וחצי השנים האחרונות, מאז שפרצה המחלה הזו אצלי, עם כל מיני נשים ממעמדות שונים ובמצבים שונים, וראיתי איך מתייחסים אליהן בקופות החולים ובבתי החולים. לצערי יצא לי גם לראות בבתי החולים עצמם איך מתייחסים לאזרחים בעלי ממון מול כאלה שאין להם.
מחירי הנפט אמנם עולים בכל העולם, אבל אצלינו הבעיה היא בעיקר גובה המס המטורף. המחירים עולים בצורה חסרת פרופורציה כאן. כמו שזה נראה כרגע, אם המחירים בישראל נגזרים מהמחירים בעולם, לא ירחק היום שנשלם גם 10 שקלים לליטר בנזין. תבין – יותר מ-50% ממה שאתה משלם היום על ליטר בנזין בישראל הוא מס. ובאוצר ממשיכים להעלות אותו. אלה לא נגזרות של עליות המחירים בעולם, אלא של שלטון שלא מחבור לעם שלו.
למדינת ישראל יש דבר אחד גדול להתברך בו ולהתגאות בו, והוא ההון האנושי ובעיקר – מעמד הביניים.
אבל כמו שזה נראה כרגע, המעמד הזה הולך ונשחק מיום ליום תחת עול בלתי אפשרי, וסליחה שאני לא כל כך אופטימי – אבל אם אנחנו נמשיך בדרך הזו, לא יישאר במה להתגאות פה.
גיא אני חושב שהפסימיות \ אופטימיות שלך אינה במקומה. המצב צפוי לדעתי, להתדרדר עד כדי שהלהט המהפכני יחחוז גם בנו. הדמוקרטיה היא שסתום לחץ יעיל למדי. אם תחשוב על מצבם של ערביי ישראל, שמקבלים דמוקרטיה מסורסת, ועדיין רמת ההתקוממות שם היא די מזערית – אתה יכול ללמוד מכך עד כמה יעילה הדמוקרטיה.
יותר ויותר ציבורים בישראל, נגמרת להם הדמוקרטיה. מנהיגי ישראל משחקים צ'יקן עם הציבור הישראלי: ניקח לך קצת את חופש הביטוי, נראה אם אתה עומד בזה. אחר כך, קצת מחופש הדת. מכיוון שהתהליך הזה הוא חד כיווני, אני לא רואה איך אפשר יהיה להימנע מכך, שהמדכאים בסופו של דבר יהיו מיעוט. אז, השלטון יאלץ להתמודד עם הזעם בציבור הישראלי. זה יכול לקחת שנים – אבל לשם אנחנו הולכים.
הדאגה היחידה שלי היא: מה יקרה עם המהפיכה תהיה, ואהוד ברק איכשהו לא יסבול ממנה. כי אלוהים יודע כמה שמגיע לו כמעט יותר מכל אדם אחר (לחברה מאם תרצו, מגיע הכי הרבה, אבל קשה לי להאמין שזה יקרה).
יופי של פוסט! לצערי הרב, אני שותפה לפסימיות שלך לגבי הנכונות של העם היושב בציון להתקומם נגד הגזרות. עם ישראל עסוק כרגע בצפייה ב"אח הגדול", הוא לא שם לב שגונבים לו את המדינה מתחת לאף.
@יאיא – מהפה שלך להוא במרומים. All hale the spaghetti monster!
לצערי, אני לא רואה את העם שלנו זז מהכורסאות שלו. לפחות לא בעתיד הנראה לעין.
בעבר חשבתי שלפחות בתחום החינוך יהיו מי שיקומו ויזעמו על המדרון התלול שאליו מערכת החינוך צוללת. נתבדיתי. לאף אחד כבר לא רכפת מכלום חוץ מלקום בבוקר, לשרוד את היום, ולחזור הביתה למנוחה.
@ואנדר – לצערי, זה לא ייגמר, אלא תקבלי עוד מאותו דבר. לפי מה שהבנתי, הרשות השנייה אישרה לזכייניות השונות להעלות את מינון ה"ריאליטי" בשנה הקרובה.
היה הרבה יותר "משעשע" לעשות תכנית ריאליטי עם אנשים ממעמד הביניים. זו יכולה להיות אחלה תוכנית הישרדות: נראה כמה איש מעמד הביניים יכול לספוג עד שהוא מתמוטט, ומתחיל לירות בכל הסובבים אותו. הסרט "בדרך למטה" מעולם לא נראה מציאותי יותר.