על פמיניזם – משני צידי המתרס

יצא שביום חמישי קרו שני דברים, שבגללם החלטתי לכתוב את הפוסט הזה, ושניהם קשורים לפמיניזם.
אבל בואו אני אספר לכם קצת יותר פרטים, ותשפטו בעצמיכם:

הראשון נערך בערב חמישי, כאשר קיבלנו שיחת טלפון הביתה, וזוגתי ענתה לטלפון.
לאחר מספר שניות, היא שאלה אותי אם בא לי לענות לאיזה סקר טלפוני, והחלטתי שהפעם אני מסכים (לעיתים נחה עליי רוח כזו).
הסקר עסק בכל מה שקשור לבטיחות בדרכים, באופן שיש לבצע מיגור לתאונות הדרכים ועל האחריות שיש לגופים השונים בנושא (לא ממש נושאים מגדריים, לכל הדיעות). כמו כן, עסק השאלון בצורה מפורטת יותר, בעמותת "אור ירוק" ובדרך בה היא מכלה את משאביה.
עניתי לכל שאלותיו של הסוקר בסבלנות יתרה.
כשניתקתי, תהיתי למה זוגתי לא רצתה לענות בעצמה, והיא אמרה לי שהסוקר ביקש לדעת "אם יש גבר בבית".

אוה.. זה כבר הצליח לעצבן אותי:

נניח שהסקר יועד עבור קבוצת גברים. נניח. אבל העניין הוא, שהסוקר הזה שאל שאלות, שאין להם שום דבר עם מצ'ואיזם, עם מה שמכונה "גבריות" וכו', והיה ברור לי שגם לכל אישה נוהגת, יש זכות בסיסית לענות על שאלון מסוג זה.
אולי זו קצת הגזמה, אבל מבחינתי, מדובר פה בשוביניזם ותו לא.
האם גברים נוהגים יותר טוב מנשים?
האם הם ערים יותר לתשתיות, לחינוך או לעמותות השונות הקשורות בנושאי בטיחות בדרכים?
מדומני שלא נכון להעלות השערות כאלו, וכי סקר כזה מפלה לרעה נשים בצורה בוטה למדי.
בואו רק נאמר, שבדיעבד אני לא בטוח שהייתי עונה על הסקר, אם הייתי יודע שהסוקר שאל את אישתי – נהגת זהירה מאוד בפני עצמה – "אם יש גבר בבית".

הצד השני הפמיניזם – זה שאני פחות נמשך אליו, הוא הרדיקלי, שרואה בכל אישה או דמות מצויירת עם לבוש סקסי, כמשהו ש"צריך להוקיע" וכו'.
הסיפור התפרסם באחד מעמודי "ידיעות אחרונות" ביום חמישי, ובו סופר על שר המשפטים הקנייתי, מר מוטולה קילונזו, אשר הגיע לפגישה בפני סטודנטים ומרצים באוניברסיטת תל אביב, ובין השאר, במהלך הפגישה, הוגשה לו כוס קפה ומפית (לצערי לא מצאתי אסמכתא אינטרנטית לעניין הזה).
אך אבוי – כמעט קרתה תקרית דיפלומטית, בגלל משהו לא ממש צפוי. את הקפיטריה בפקולטה למשפטים מפעילה רשת "קקאו", והלוגו שלה, אשר מופיע על הכוסות שהיא מגישה ועל מפיותיה, היא אישה שחומה בשמלה סקסית. כך זה נראה:

תהרגו אותי אם אני מבין מה בדיוק קרה ולמה – אבל שר המשפטים הקנייתי נזעק בתדהמה, לאור הלוגו של החברה. הוא מתואר בעיתון כמי ש"איבד את התיאבון" וכן טען ל"פגיעה ברגשותיו". בנוסף, כך נכתב, "התלוננו סטודנטים ואנשי סגל על תמונת האישה השחומה, שמופיעה על קירות בית הקפה".

קמו כל המפגרים למיניהם, וצעקו את המילה החדשה שלמדו בשנים האחרונות: החפצה!!
הגדילה לעשות ד"ר דפנה הקר, ראש הפורום ללימודי נשים ומגדר (להלן: ראש הפורום ל"סוףסוף יש לי הזדמנות להופיע בעיתון!"), ופנתה במכתב רשמי (לא פחות ולא יותר!) למנהלי הרשת, בו כתבה חריפות כי:

"…קשה להאמין כי בפתח העשור השני של המאה ה-21, יש צורך להסביר מדוע התמונה מהווה פגיעה הן על רקע מגדרי והן על רקע גזעני".

רגע, רגע.. Fuck-The-WHAT?????
קשה לי להאמין, גבירתי היקרה, שדמות מצוירת, שדומה יותר לבטי-בופ של וולט דיסני מקס פליישר, מעוררת כזו סערה!
יתרה מכך, קשה לי להאמין, שבפתיחתו של העשור השני של המאה ה-21, עדיין נותנים לטמטום הזה להישמע!
לעזאזל, מילא לומר "החפצה" על ג'סיקה ראביט, אבל הדמות הזו???? איזה מקרר נפל על אמא'שלך, תגידי?

אני מציע שמעתה, בכל פעם שתועלה פרסומת / לוגו / או כל דבר שעלול לכלול חלק כלשהו של אישה ו/או אישה בשלמותה (בין אם מדובר בקומיקס או אישה אמיתית), יועלו מעלי הרעיון הזה על המוקד, ועדיף בכיכר העיר. או אולי יותר טוב מזה – בואו נקרא לד"ר הקר להבעיר את השריפה בעצמה. אני בטוח שהיא ממש תהנה מזה…

"ידיעות" בכלל הגדילו לעשות, והפנו את הסוגיה המרעישה אל כל מיני דיפלומטים אפריקאיים אחרים המשרתים בישראל, כגון שגרירי קמרון וגאנה. סהדי במרומים אם אני יודע מה לעזאזל ניסו להשיג בכך – עוד תקרית דיפלומטית? שמחתי שלפחות השגרירים האחרים הגיבו בנחת ובפחות בוטות. נראה שלפחות אצלם השפיות חשובה קצת יותר…

אבל רגע ברצינות: אני חושב שברובן המוחלט של הדעות המגדריות, ניתן להגדיר אותי כפמיניסט.מושבע.
בעבר, כבר טענתי בבלוג הזה, שפמיניזם רדיקלי עושה עוול לפמיניזם השפוי, וגורם לכל תנועת הפמיניזם להיראות מגוחכת. רציתם עוד הוכחה? הנה קיבלתם. וזה כבר ממש לא מצחיק.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

12 תגובות לפוסט “על פמיניזם – משני צידי המתרס”

post_author." -->\n"; ?>
  1. גורו יאיא הגיב:

    כל הפוסט הזה, ובלי מילה על נחום ברנע?
    http://www.shelly.org.il/node/4478
    ועכשיו ברצינות – הבעיה היא שפמיניזם הוא שם גג לדי הרבה תפיסות. להגיד "אני פמיניסט", נהיה פחות ופחות כמו להגיד "אני סוציאליסט" (גם זה אוסף של השקפות), ויותר ויותר כמו להגיד "אני מאמין באלוהים" (פה כבר מדובר באוסף של השקפות שיכול להיות סותר לחלוטין, עד כדי קונפליקט).
    אני לא יודע אם היית חותם על הפמיניזם של ליעד קנטורוביץ'. אני לא יודע אם היית חותם על הפמיניזן של שולמית ליר. למרות זאת – כל אחת מהן הייתה משוכנעת שהשניה נמצאת לגמרי בצד השני של הויכוח הפמיניסטי (בחרתי בהן כמייצגות מה שאני תופס כשתי עמדות הפוכות, ועם שתיהן יש לי נטיה שלא להסכים עם חלק ניכר מהאמירות שלהן, ולמרות זאת – גם אני פמיניסט).
    אני בטוח שיש די פמיניסטיות כנות, שיטענו כלפי ד"ר דפנה הקר, שעצם העובדה שהיא טוענת שאישה אינה יכולה לחפוץ במין כמו גבר (ולכן להיראות כמו גברת קקאו, או אפילו ג'סיקה ראביט), או שהיא אוסרת עליה להשתמש במין ככלי בידה (שים לב לדמותה של ג'סיקה ראביט בסרט. לא בדיוק מדובר ב"עלמה במצוקה".), היא מגבילה את החירות של הנשים, לא פחות מגבר המשתמש בכוחו כדי להשיג מין מאישה. אני, לא הייתי מרגיש בנוח עם אף אחת מהעמדות הפמיניסטיות הללו. אולי גם אתה.
    הנקודה היחידה שאני לא מסכים איתך, היא הטענה שד"ר דפנה הקר, מייצגת עמדה פמיניסטית יותר ראדיקאלית. כיוון שאני תופס את הפמיניזם כאוסף של דעות, לפעמים סותרות, עם מכנה משותף מאד חמקמק (אם לנסות להגדיר: פמיניזם היא תפיסה של האישה כאינדווידואל בעל רצונות משלו, ולא כאמצעי להשגת מטרות בלבד). לכן עמדתה לא נראית לי כמישהו שלקח תפיסה ברורה שבקצה מסויים שלה עומדת ד"ר דפנה הקר, בקצה השני שלה משה קצב, ואפשר להגיד שאתה איפשהו באמצע שלה. פמיניזם נתפס מבחינתי כמרחב בעל מימדים רבים (החפצה מינית, מעמד חברתי, יכולת טכנית, תפיסת עולם מנקודת מבט נשית, תפקידים הוריים, מעמד ההורות בחברה ועוד), ובה דפנה הקר מרוחקת ממך רק במימד אחד שלה. ייתכן שאתה וד"ר דפנה הקר מאד קרובים בדעותיכם הפמיניסטיות, בנודע לתפקידים הוריים, או יכולת של אישה לתפקד כראש ממשלה. אני לא חושב שנכון, כאשר אתה מנסה לבחון את תפיסת עולמך, ואת מידת ההסכמה שלך, במיוחד כשמדובר בפמיניזם, לתפוס מישהו כבעל עמדות רחוקות ממך, כאשר העמדה שלו יכולה להיות מורכבת ורב שכבתית.

  2. גורו יאיא הגיב:

    ומילה נוספת: אור ירוק היא עמות שמעצבנת אותי מהרבה בחינות, אבל אני לא בטוח שהסקר, והבקשה לקבל גבר בהקשר זה היא בעייתית.
    1. ייתכן והם מתכננים קמפיין שמיועד לגברים, דווקא מתוך הכרה בכך שגברים נוטים לקחת יותר סיכונים על הכביש. אם תבחן את אחוז התאונות הקטלניות בהם מעורבים גברים – הסטטיסטיקה יוצאת נגד המין המכוער. במילים אחרות: זה שביקשו לדבר איתך, זה לא בגלל שהם חושבים שצריך לתת לגברים לנהוג, אלא בגלל שהם מודאגים מהאופן שגברים נוהגים.
    2. ייתכן וענו להן יותר מדי נשים בסקר, והם כרגע זקוקים למדגם מייצג של גברים, כדי למנוע הטיה מינית בסקר. כשהתקציב לביצוע סקר מוגבל, מניעת הטיות שכאלה היא חיונית, כדי שניתן יהיה להסיק מהסקר על אף גודל המדגם הקטן.
    יש כל כך הרבה דברים מעצבנים בלגבי אור ירוק, שחבל להתעצבן על מה שאין צורך.

  3. יונתן הגיב:

    בדיוק להיפך.
    המקרה הראשון נשמע הגיוני לגמרי. יתכן שעמותת אור ירוק עורכת סקר השוואתי בין דפוסי הנהיגה של גברים ונשים, ויתכן, כפי שכתב גם המגיב לפני, שעד כה ענו בעיקר נשים והסוקרים לא רוצים ליצור הטייה מגדרית בסקר שאינו עוסק בנושא. כך או כך אין סיבה לחשוב שהעובדה שביקשו לדבר עם גבר אף שהשאלות מתאימות גם לגברים וגם לנשים מעידה על שוביניזם.

    המקרה השני, לעומת זאת, מעיד גם על שוביניזם וגם על אוריינטליזם. התגובה של השר מאד מובנת לאור שתי עובדות – האחת: אין כל קשר בין כוס קפה לבחורה בשמלה חושפנית. השנייה: אין גם שום קשר בין הקפה לבחורה כהת העור.
    הדמות המצויירת הזו לא נפסלת ע"י השר והמגיבות משום שהיא מגרה מינית, אלא משום שהיא מייצגת עולם דימויים גברי, לבן ופטריארכלי התופס את הנשים והנשיות כפי שהן מוצגות בציור – חושפניות, פתייניות ובעלות כישורים אינטלקטואלים המתמצים במלצרות (וזה עוד לפני שדיברנו על נורמות היופי והפרופורציות שבציור, הרחוקות, כידוע לרוב בני האדם, מהנורמות והפרופורציות של רוב בנות (ובני) המין האנושי).
    השימוש בתמונה עושה בדיוק את ה"מילה החדשה שלמדו" ואתה מציין בזלזול – החפצה. מדוע? מפני שהוא משתמש בגוף האשה (פעמיים – פעם כאשה ופעם כשחורה), כחפץ מפתה שבינו ובין הדבר שהוא משווק אין דבר וחצי דבר. שיווק בית קפה באמצעות תמונה כזו אינו שונה משיווק דגמי אופנועים ומכוניות באמצעות בחורות בשלבים שונים של התפשטות היושבות/נשכבות על כלי הרכב בחיוך מפתה, ואני תוהה כיצד היית מגיב לו בנק אירופאי היה בוחר לשווק את עצמו באמצעות תמונה של יהודי עם זקן, אף ארוך ושאר סממנים אנטישמיים שמזוהים עם דימוי היהודי החמדן המלווה בריבית.

    • גורו יאיא הגיב:

      יהונתן, אני חושב שהבנת את זה לגמרי לא נכון. האישה בציור היא בעלת ראש גדול מאד, מה שמצביע על דגש אינטלקטואלי, העיניים שלה גדולות, כיוון שהן יותר חשובות מאברים אחרים בגוף, היא שחורה כדי לאזן את היחס המפלה לשחורים בתרבות שלנו, והיא אינה מחייכת אליך בנחמדות אלא עומדת על שלה.
      אני מתבדח? לא לחלוטין. למראה של ג'סיקה ראביט לא הייתי יכול לעשות אנאליזה הפוכה כזו (אם כי בהחלט ניתן לעשות זאת לאישיות שלה). אבל ההסתכלות שלך משוחדת לחלוטין. גבר שמצוייר כמו ג'סיקה ראביט, היה חומק תחת עינך בלי לשים לב. אנחנו רואים גברים בבגדים מינימליים במספיק הזדמנויות, כדי שניתוח כזה יעבור גם על גברים, אבל הקונצנזוס הוא שכשגבר מתלבש, זה בגלל שזה מה שהוא חושב שיפה, וכשאישה מתלבשת זו אמירה.

  4. גיא הגיב:

    @יונתן – ראשית, ברוך הבא.
    שנית – אני חושב שמישהו לקח את הסיפור הזה קצת רחוק מדי.
    שלא תבין לא נכון – אני נגד החפצה של נשים בכל צורה (גם כזו שבעזרתה מפרסמים בחורות בלבוש מינימלי על גג/מכסה-מנוע של מכונית), אך כאן מדובר בלוגו פשוט, של אישה בעלת ראש גדול במיוחד, וזה הכל. לא לכל דבר יש כוונה נסתרת.
    לעזאזל – תסתכל עליה: היא לא מצוירת כמישהי בעלת מאפיינים "זולים" בשום צורה! באותה מידה, הם יכלו לבחור בסמל של מכונית או של גבר, או סתם של עניבה או שמלה. זה כל כך מגוחך, שאני לא מבין איך לעזאזל מייחסים לזה שוביניזם.
    זו פאקינג קריקטורה, בנאדם – כמו זו שמופיעה כל יום בעיתונים, כמו זו שמופיעה בסרטי וספרי קומיקס ותו לא!
    סליחה, אבל לקחת את זה קצת רחוק מדי לטעמי.

    לגבי מה שכתבתם (גם אתה וגם הגורו) על הסקר, אני יכול להבין זאת באופן מסוים. ועדיין – קצת חרה לי שביקשו בצורה כזו.

  5. יונתן הגיב:

    הניתוח ה"אלטרנטיבי" של הדמות אמנם משעשע, אך הוא מנותק מכל הקשר לעולם בו אנו חיים. בעולם דמיוני גברים ונשים בעלי זכויות שוות היו מצולמים או מצויירים ברמות לבוש דומות והכל היה בסדר, אבל בעולם הנוכחי לנשים וגברים (כמו גם ללבנים ושחורים), יש מקום שונה בסולם המעמדות. גברים מופיעים בבגדים חשופים אך ורק (ואם יש יוצא מן הכלל הוא מעיד על הכלל), בפרסומות שבהן הביגוד החשוף רלוונטי למוצר המפורסם. כשהם מצולמים בתחתונים, זה בגלל שהם מפרסמים תחתונים או חופשה באילת, לא כוס קפה. גברים שמפרסמים קפה לרוב יופיעו בחליפה אלגנטית שמשדרת עסקיות, אלגנטיות ורצינות, או לחילופין בביגוד סטודנטיאלי שמשדר צעירות, מגניבות וכו', אבל האם אתם יכולים לדמיין גבר בסנדלים, מכנסיים קצרים וגופיית סבא שיושב על כוס קפה בלוגו של המקום בדומה לדמות המצויירת?

    גיא, אתה שואל ברצינות האם יש בתמונה מאפיינים זולים? הבחורה בלבוש חשוף, בשפתיים צבועות ופתייניות, יושבת בתנוחת "בוא אלי" על פתח ספל הקפה, כמו אומרת ללקוח "בוא ללגום אותי". זה ניטראלי בעיניך? אין פה "כוונה סמוייה"? אז מה יש פה אם לא זה? הם אמנם "יכלו לבחור בסמל של מכונית או של גבר, או סתם של עניבה או שמלה", כדבריך, אבל הם לא עשו זאת, ונדמה לי שברור למה.

    אגב, עניין שלא עלה פה די הצורך הוא העובדה שהאיש שהצית את המחאה הוא שר אפריקאי שחור ולא אשה, וסביר להניח שהדבר הראשון שזעזע אותו היה העובדה שמדובר באישה שחורה – דרגה נמוכה אף יותר בסולם ומי שמלכתחילה נתפסת כחפץ שתכליתו מצומצמת לשירות – הגשת מזון במקרה הטוב ומין במקרה הפחות טוב, או כפי שהלוגו מציע – שניהם ביחד.

    ובעניין ג'סיקה רביט – יציר כפיהם של גברים, אגב: היא אמנם דמות חזקה, אבל היא לא כזו בגלל שוויון מגדרי אלא מפני שהיא יודעת לנצל חולשות שנתפסות כ"גבריות" לטובתה. זאת אומרת שהסיבה לעוצמה שלה אינה נובעת משינוי חברתי אלא מיכולתה לתמרן במסגרת הסדר המעמדי הישן. אשה מצליחה כזו, אגב, היא יציר דמיון בלבד. בפועל מה שקורה לנשים חזקות הוא שהן מוקעות כמי ש"עושות שימוש במיניות כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלהן" (דרך מנומסת לקרוא להן "זונות"), או לחילופין נתפסות כ"גבריות".

  6. ולנסיה הגיב:

    בסך הכל אני מסכימה עם יונתן, אז רק שתי הערות קטנות:

    1. מהזמן הקצר מאוד שביליתי כסוקרת טלפונית למדתי שכל סקר טלפוני מתחיל בבקשה לדבר עם גבר צעיר, אם ישנו כזה בנמצא. לא משנה אם הוא נוגע לנהיגה בטוחה או לנייר טואלט ברכות חדשה. הסיבה הפשוטה היא שמדובר בפלח אוכלוסיה שלא נוהג לענות לסקרים ולכן תמיד חסר ממנו.

    2. בטי בופ היא דמות אנימציה סקסית שאינה של דיסני
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%98%D7%99_%D7%91%D7%95%D7%A4
    בטי בם זה שיר מפסטיגל נשכח.

    • גיא הגיב:

      @ולנסיה – מקבל את התיקון בענווה.

      • אור הגיב:

        ברשותך, אני רוצה להסביר לך ולצופים מה מקומם בלוגו הסקססיטי הנורא. אין מדובר בפגיעה בפמניזם כלל וכלל אלא בדבר גרוע הרבה יותר. היחס הלא פרופרציונאלי של הראש והגוף בא ללמד כי אין מדובר באשה בוגרת אלא בילדה ואף תינוקת. הלבוש החושפני, האיפור ובעיקר נעלי העקב (שמטרת הגברים בהן היא לעצב את ישבן האשה) אינו גורם להחפצתה של הדמות הנשית אלא מעשה נכלולי להזנייתה הכוללת. פדופיליה מרושעת בריש גלי.
        לגבי צבע עורה של הדמות, הנגזר ישירות מן שם המקום קקאו: אין ספק כי הרמיזה שצבע הקקאו דומה לצבע עור היא מעליבה ומכעיסה גם יחד. לא תעלה על הדעת השמצה שיטנית גורפת כדוגמת זאת. רק נסה לחשוב אם היו למשל משייכים את השנהב לצבע העור הלבן. דווקא מדינה שכבר סבלה רבות ממשפטים גזעניים "היהפוך כושי עורו" המכוון כנגד פליטי סודן בעת הישנה, צריכה לדעת לקבל את השונה ולהצניע ככל האפשר את המיוחד בו.
        אני קורא בזאת להוריד במהירות את התמונה גם מאתרך לפני שיבוצעו בעקבותה מספר רב של פשעי שנאה ברחבי האינטרנט.

        • גיא הגיב:

          @אור – אבל אני אוהב פשעי שנאה! מה רע בקצת פשעי שנאה באינטרנט?! גם ככה משעמם פה יותר מדי בזמן האחרון.
          קצת פשעי שנאה עוד לא הרגו אף אחד…

  7. זרש הגיב:

    כל הכבוד, גיא! אי של שפיות בבלוגוספירה הרדיקלית הישראלית, שנהייתה בלתי נסבלת בזמן האחרון.

    אני פמיניסטית גאה, כפי שכבר ציינתי מספר פעמים בבלוג שלי. וגם אותי תקפו כשכתבתי פוסט שבא להכניס קצת פרופורציות בנוגע לאירוע מסוים. חבל לי מאוד שדווקא נשים שתומכות בשוויון מנסות לסתום פיות ולהשתיק דעות שלא ממש מתאימות לדעה הספציפית שלהן.

    לגבי הלוגו – מעולם לא עלה בדעתי שהוא עלול להעליב מישהו. אני שונאת פרסומות שעושות שימוש בגוף האישה כדי למכור פריטים שונים, והכי מתעבת את אלה שמזלזלות באינטליגנציה הנשית (מישהו זוכר את הפרסומת הנוראה ל"סן דלפור"? נמנעתי מלקנות את הריבה הטעימה הזו רק בגלל הפרסומת). אבל אני חייבת להודות שדווקא חיבבתי את הלוגו של "קקאו", ותמיד חשבתי שהוא חמוד. מצד שני, אני אישה לבנה במדינה מערבית, ולכן קשה לי "להיכנס לראש" של גבר שחור מאפריקה. כנראה שהדימוי הזה באמת פגע ברגשותיו, ואני לא יכולה לשפוט אותו.

    א-ב-ל, התגובות של הדוקטור המכובדת היו מוגזמות לגמרי. מדובר בדמות מצוירת, למען השם. גזענות? בגלל שמדובר באיור של נערה שחורה (ויפה)? בחיי שאני לא מצליחה להבין את הטענות האלה.

  8. פוביה ספציפית הגיב:

    כמו שולנסיה כבר אמרה, בסקרים בטלפון יש מכסה של נשים ומכסה של גברים. פלח האוכלוסיה שהכי לא עונה לסקרים הוא גברים בין הגילאים 18-29. אז לפעמים הסוקר מטומטם, ובמקום להשתמש בניסוח הזה (גבר בין הגילאים ככה וככה לככה וככה) שהוא יותר ניטרלי, הוא פשוט שואל אם יש גבר בבית. לי אישית זה מזכיר את "חנות מתנות לגבר" אבל נו.
    מקרה יותר גרוע הוא של אחת שעבדה איתי, שנהגה לשאול נשים בטלפון "אפשר לדבר עם בעלך?"
    היא התפלאה מאוד כשאמרתי לה שהיא לא יכולה להגיד את זה, כי לא לכל אישה ביקום יש בעל, מהרבה סיבות אפשריות.

כתובת טרקבק | RSS תגובות

הערות והארות