בחירות או לא להיות
השבוע התקיימו ב"רופין" בחירות לאגודת הסטודנטים.
לא הייתי נדרש לנושא הזה, אלמלא מה שקרה שם, שגורם לי לתהות על כל העניין הזה של הפוליטיקה הקטנה, זו של המוסדות האקדמיים.
אין חדש בזה שאני לא ממש אוהב את כל אגודות הסטודנטים, אחרי שנתקלתי בלא מעט נציגי אגודות אלו או אחרות בעבר ובהווה, ואני אומר זאת כמי שעזר בזמנו להקים מאפס את אגודת הסטודנטים של "אפקה", כסגן יו"ר לעניינים אקדמיים, או שם מפוצץ מפגר אחר. אין ספק שהאגודה הקטנה-מאוד שלנו צברה מעט כוח במהלך קיומה, אך לצערינו היא התפרקה מיד לאחר תום הלימודים שלנו, והניסיון להרים משהו טוב נכשל במבחן התוצאה. למרות שאני יודע היום, שיש דבר כזה אגודת סטודנטים למכללה ההיא, אין ולא היה לה שום קשר איתנו.
אך ברופין, כמו באוניברסיטאות יש לא מעט כיעור בכל התהליך הזה, שאמור להוות התכלית של הדמוקרטיה.
שני מועמדים ליו"ר האגודה היו השבוע ב"רופין": האחד – צחי שומרוני, איש החוג BA במנהל עסקים למנהלים (החוג בו אני לומד) ומי שהיה יו"ר האגודה בשנה האחרונה.
השני – בחור בשם נדב צוריאלי, אשר היה סגנו של הנ"ל, והוא לומד בכלל בלימודי יום, בחוג להנדסה.
שניהם לומדים בשנתם האחרונה לתואר.
במהלך השנה האחרונה אכן היו לא מעט אירועים עבור הסטודנטים, והאגודה הצליחה למנף את כוחה (כאשר יש לה כ-5,000 סטודנטים מאחוריה) על מנת לארגן להקות, זמרים, מסעדות ועוד ארגונים לא קטנים – למתן הנחות לסטודנטים ולתנאים מועדפים שונים. ובאמת – על כך אין לי מילה רעה אחת לומר. ואפילו נתתי את קולי ליו"ר הנוכחי.
הבעיה היא, כמובן, עם הוולגריות. כן, אותה וולגריות שהיו"ר היוצא (אין לי מושג אם הוא זכה או לא, אני מניח שייקחו עוד יומיים עד שיודיעו לנו מי באמת זכה) נוהג באנשים שונים. הלחץ הבלתי נורמלי בו הוא נמצא ביום הבחירות. אחרי שנתתי לו את קולי, והלכתי לכיתה בה אני לומד, הגיע גם האיש לאותו איזור של הקמפוס עם חבר מרעיו, וצעק לכל עבר "תצביעו לי! תצביעו לי! אם לא – אני אפרוש כאן ועכשיו!", משל היה זה עם הארטיק שצועק תמיד בחוף הים "חבר'ה – אני הולך!" ולא זז ממך במשך שעתיים.
יתרה מכך – כשהוא שאל אותי אם הצבעתי, ועניתי בחיוב, האיש היה כל כך לחוץ מעצמו, שמבלי משים קרא לי "שקרן", והפנה לי את עורפו. ואולי הוא כן שם לב. מבחינתי הוא נראה כמו אידיוט באותו רגע, לא כמועמד מוביל ליו"ר אגודת סטודנטים.
בנוסף, הוא דיבר על סגנו לשע בר, כמי ש"בגד" בו, לא פחות ולא יותר! בכלל, אנשים משתמשים במילים כמו "בגידה" בצורה נמהרת מדי לטעמי.. לא מבינים את חוזקן של מילים.
אולי זוהי בעצם התמצית של כל הפוליטיקה: כולם צועקים, מקללים, לא מאמינים לאף אחד, נמצאים במצב של פראנויה ספק-חולנית. בואו רק נאמר, שלרגע התחרטתי על כך שנתתי לאיש את קולי. וכשמישהי בכיתה שלנו צעקה על אנשים אחרים שאינם הולכים להצביע, וכי "צחי שומרוני לא יילך לפוליטיקה אם לא תצביעו לו!", ממש הצטמררתי. עם עוד אדם כזה בפוליטיקה הישראלית – ואבדנו. רק זה חסר לנו.
לעומת זאת, גם המועמד שעמד מולו לא היה משהו. צוריאלי חילק פלאיירים עם תמונתו שלו, וכן כמה נקודות על מצעו:
הנקודה הראשונה שהוא בחר להציג כמצע היא: "להיות אלטרנטיבה ליו"ר הנוכחי".
יקירי, אם זה מה שאתה שם בראש המצע שלך, כנראה ואין לך הרבה מה לומר. או מה באמת לעשות. זה כמו לשים במצע שלך כנקודה ראשונה את הסעיף: "לנשום".
הדבר השני שהוא העלה: "לקצץ בכ-25% מהוצאות האגודה".
כאילו שזה משנה משהו. ברופין אתה משלם את דמי האגודה כחלק משכר הלימוד, בין אם אתה רוצה בזה או לא. הכסף יישאר אותו כסף. ובנוסף – למה שתקצץ בהוצאות? היו"ר הנוכחי הביא הרבה אמנים, מבצעים והנחות לסטודנטים. הרי הרבה מעבר לזה אתה לא באמת יכול לשנות. זו לא אוניברסיטת תל אביב, אם שכחת לרגע. אין לך 40 אלף סטודנטים מאחוריך…אז למה לקצץ? תבטיח להביא עוד אמנים! תבטיח עוד הנחות! בשביל זה משלמים לכם, לא?
בקיצור – כל העיסוק הזה בזוטות, הצליח מעט לשעשע אותי מצד אחד – אך גם לראות כיצד צומחים פוליטיקאים בזעיר אנפין. היכן הם מתחילים.
להסתכל ולדעת שהעתיד שלנו לא פחות שחור מההווה. חווייה ממאיסה ומרטיטה…
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
צודק!
בכלל, נראה שצריך להיות סוג של אגו-מנייק בשביל להיות פולטיקאי טוב בימינו.
ואני אומר, לעצור אותם כשהם עדיין קטנים..
"להיות אלטרנטיבה ליו"ר הנוכחי"
שמע – זה הלך לא רע לחברה מקדימה.
הייתי אומר שקצת הפריזו בתיאורים בכתבה, אני מקבל את הביקורת כמשהו בונה. מעולם לא אמרתי "אני אפרוש כאן ועכשיו" אני לא אדם שפורש או מוותר גם כשקשה, ולאלו שהיו מעורבים בהליך הבחירות וראו איך התנהלה מערכת הבחירות הזו, המילה כיעור היא קטנה!
אני מודה שהשתמשנו בהרבה קולניות בקמפיין, וכמו שרשמת "כנראה ככה זה בפוליטיקה" העובדות בשטח מדברות בעד עצמן, זכינו!
אציין שמעולם לא קראתי לאף סטודנט שהצביע או לא הצביע, שקרן.
אלף-בית בלאבד את אמון ציבור הבוחרים זה לפעול בדרך כזו וזו לא המטרה.
בנוגע ל"בגידה" המציאות מלמדת את כולנו שתפקיד של "מספר 2" הוא משרת אמון, הדרך בה בחר ה"מתחרה" לאורך השנה לפעול ונסות להדיח אותי מתפקיד לא פעם – זה נקרא בגידה.
למזלי הצוות המדהים שלי תמיד עמד מאחורי והאמין בי ובדרך שלנו ולא נתן לו את המנדט לעשות זאת
המלצה לכותב: כתבה טובה חשוב לדייק בפרטים ולא לפאר.
צחי שומרוני
@צחי – את הדברים שכתבתי, לא בדיתי מליבי.
אין לי שום כוונה לפגוע בעתיד שלך או במה שאתה קורא לו עתיד.
אתה ועוד איך סיננת לעברי "שקרן" ועוד איך צעקת ש"תפרוש כאן ועכשיו".
אני עמדתי לידך, פחות ממטר ממך כשזה קרה.
אתה אולי לא זוכר, אבל זה בסדר – אני גם ככה לא מצפה מאף פוליטיקאי שיזכור את מי שבחרו בו או את מי שעמדו לידו.
אני שמח בשבילך שנבחרת שוב.
אני שמח פחות בשביל המדינה שלנו, שאנשים כמוך יילכו לפוליטיקה.
גיא,
קמפיין בחירות מטבעו הוא אירוע מלחיץ, מדרבן, מעייף, קולני, לא פשוט בכלל ( יש עוד המון תיאורים נוספים שאני אחסוך…)
תנסה שלא לשפוט בן אדם ואף להשמיץ אותו ברבים, מתוך חוויה בודדת שהייתה לך, במהלך ימי בחירות מלחיצים.
הלא אתה בעצמך רושם שבמהלך השנה קיבלו הסטודנטים הרבה מאוד מהאגודה ששירתה נאמנה את המטרה שלה ובנוסף פועלת בהרבה ערוצים שונים שיניבו את הפירות עם חלוף הזמן.
מאחלת לך ולכל הסטודנטים בישראל שנת לימודים מוצלחת
ותודה שבחרת בצחי…
גיא,
רק רציתי להוסיף דבר אחד חשוב בהמשך לתגובה שלי,
יתכן ונאמרו דברים, ואני לא שמתי לב לדברים אלו מתוך לחץ,אלו היו ימים לא קלים.
אוסיף התנצלות במידה ונפגעת ממני או ממילותיי, זו אינה דרכי ואם טרחת להעלות דברים אלו הכתב כנראה שיש דברים בגו
אוסיף תודה על הפרגון בכתבה על פעילות האגודה השנה.
ויותר חשוב, תודה על שבחרת בי למרות הכל, כנראה שאתה כן רואה בי כאדם ראוי להמשיך להוביל את האגודה עוד שנה
שבת שלום
צחי
@מאיה – אני מודע ללחץ שיש בימי בחירות. כאמור – אני בעצמי הייתי חבר אגודת סטודנטים בעברי.
אבל מעולם – גם מתוך הלחץ הכי גדול בעולם – תמיד נשארתי בן אדם, ולא הרמתי את קולי על אף אחד, ובטח של השתמשתי בשמות גנאי לאנשים שבחרו או לא בחרו בי.
בחירות אמורות להיות הליך חיובי ודמוקרטי, לא שוק ולא באסטה.
וכבר אמרו לפניי –
If you can't stand the heat – get out out of the kitchen.
ועוד משהו קטן – מאיה, אינני נוהג "להשמיץ" אף אחד פה, אלא להעלות על הכתב דברים שקרו וחורים לי, כאדם, כאזרח, כסטודנט וכו'.
אני חושב שחשוב להעלות על הכתב דברים כאלו, דווקא בכדי שאותם אנשים יפנימו את אשר עשו. חוויה אישית זו או אחרת היא בדיוק מטרתו של הבלוג הזה.
@צחי – אני מודה לך על התנצלותך ומקבל אותה בחום.
אני בהחלט מעריך את פועלך במהלך שנת הלימודים, ואני מקווה שתמשיך ותצליח בה.
אני גם מאמין בלב שלם בהליך הדמוקרטי ובבחירות, ואני חושב שחשוב מאוד להצביע. אבל הכי חשוב, יותר מכל דבר אחר – צריך לזכור להיות אדם ראוי, במיוחד כשאתה מתמודד לתפקיד שדורש דוגמא אישית.
הפוליטיקה בישראל הפכה לביצה סרוחה כבר לפני שנים. אין בזה חדש. אך מפעם לפעם, יש בי עדיין תקווה – אולי מאוד נאיבית מצידי – שיקום מישהו או מישהי – שיהיו באמת דוגמא ומופת בהנהגת המדינה.
עדיין יש בי משהו שרוצה להמשיך להיות פה, למרות הכל, ולהאמין שיש סיכוי שדברים ישתנו.
את הדברים שכתבתי על הבחירות הנוכחיות לא כתבתי תוך חיוך זדוני, רצון להשמיץ או שמחה לאיד – כתבתי אותם מתוך סוג של ייאוש מהמצב הזה, שמי שמנהיג אותנו – משום מה תמיד "צריך" להיות קולני, וולגרי וחסר ערכים כדי לקדם את מרכולתו בפוליטיקה.
ואיכשהו אני עדיין מאמין ומקווה – שיש דרך אחרת, שקטה יותר.