כפיית דת חילונית 2

בהמשך ישיר לפוסט הקודם מאתמול, עירא שלח לי הערב לינק מעניין מאוד מטמקא לגבי הפגנה שהתקיימה היום בפאתי שכונת מאה שערים בירושלים. בניגוד לרוב ההפגנות שיש בשכונה זו, וכוללות בעיקר חרדים שמפגינים את חוסר סובלנותם לאחרים, הפעם ההפגנה היתה חילונית דווקא.

אני מניח, שאם הייתי מביט מן הצד, מתוך עינה של אותה טדיגירל (מהפוסט ההוא של ואנדר), התגובה היתה: "אתה רואה?! לזה אני מתכוונת כשאני מדברת על כפיית דת חילונית!"

ואכן – אין ספק שההפגנה הזו נראית ככפייה חילונית, במיוחד כשהיא נעשית במאה שערים – לב-ליבה של השכונה המזוהה כהכי חרדית בישראל.
נוספה על כך תגובתה של אחת הנשים החרדיות להפגנה זו היתה:

"זו חוצפה שאין כדוגמתה, חיות. זה מקום מאוד ספציפי לאנשים מסוימים שרוצים לחיות בדרך הזו. יש להם את הזכות לעשות בבית שלהם מה שהם רוצים. מה הם נכנסים? זה כמו שיגידו לי מה לבשל במטבח שלי"

ואתם יודעים מה? אני חושב שבגדול, היא באמת צודקת.
אלא שהיא קצת מתבלבלת פה בעניין הזה של "חיות" והעניין של מי פלש למי למטבח:
אני חושש שלגברת נוח מאוד לשכוח, שדווקא היא וחבריה נכנסים לנו למטבח, בכל פעם שהם רוצים בכך, ומבלי שהתבקשו. והם עושים זאת בכוחנות ומבלי לבקש רשות. זה נכון לגבי רוב המאכלים שאנחנו קונים בסופרמרקטים, ושעוברים דרך הכשרה בד"צית כלשהי – שבהחלט מפריעה לי, ואני אגע בזה בהמשך.
לאותה אישה נוח גם לשכוח, שבגללה ובגלל שכמותה, אנחנו – בתוך השכונות "שלנו" – לא יכולים לעשות ככל העולה על רוחינו, בגלל אותם חברים שלה, ששולטים במדינה הזו, כאילו היו הרוב.

אני חושב שזה הוגן ונכון לומר בפה מלא, שהחרדים במדינת ישראל פולשים למטבח שלנו מדי יום, ובעיקר בחגים.

בשבתות אין לנו סופרמרקטים פתוחים, אין לנו קיוסקים פתוחים מתחת לבית, ובחגים מסוימים גם סוג האוכל שאנו אוכלים מוגבל על ידם (בהנחה שמותר בכלל לאכול. הם גם מחליטים מתי נצום). לא שיש לי בעיה עם יום מנוחה בשבוע, אבל זה צריך לבוא מתוך בחירה של העובדים, לא מתוך כפייה של החרדים. אם העובד חושב שהוא רוצה וצריך להרוויח על משמרת נוספת, אני לא מבין למה לחרדים זה מפריע מחוץ לאיזור מגוריהם, ולמה בעליהן של חנויות הפועלות בשבת צריכים לשלם קנסות על כך.

דוגמא נוספת, היא כאמור – כל עניין הכשרות של מאכלים שאנו צורכים באופן בסיסי למדי: הרי ברור לכולנו, שאילולא הכשרת הבד"צ הזו, היינו משלמים פחות על מוצרי מזון רבים. כל מפעל ההכשרה של בד"צים אלו או אחרים, מגלגלים מיליונים בשוק. ונחשו מי משלם על כל זה? כמובן שאנחנו. הרי אתם לא באמת מצפים שבעלי רשתות המזון יספגו את העלויות האלה, נכון? באמת שקשה לצפות לכך.

עוד דוגמא? הנה אחת אקטואלית במיוחד: שר הפנים אלי-"גזעני"-ישי וחברו הטוב סגן שר הבריאות יעקב-"עצמות"-ליצמן רוצים לסגור את אתרי משרדיהם בשבת. כמובן שזה יחול גם על חילונים.
למה?? האם מישהו מועסק בשבת כשהאתר פועל? במה מפריעה להם העובדה, שאני – כחילוני – יכול לגשת לאתר משרד הפנים בשבת, ולהוריד טפסים, לקרוא על חוקים מסוימים או זכויות שמגיעות לי כעובד (שעסוק כל השבוע, ורק בשבת יש לי זמן לקרוא, לצורך העניין)? הרי לא לכולנו יש זמן אחר – לא כולנו מזייפים את היותינו תלמידים בישיבה שבה מעולם לא ביקרנו, תוך ישיבה רגל-על-רגל בבית, וקבלת קצבה מהמדינה.
יתרה מכך – הרי החרדים כמעט ולא משתמשים באינטרנט בכל מקרה, לא? זה הרי מה שהרבנים דורשים מהם, בגלל איזה וודו-דת/אינטרנט שטני או כל בולשיט שקר-כלשהו אחר שמוכרים לנו ולהם, לא? אם בכל מקרה החרדים לא פותחים מחשבים בשת, למה שיפריע לאלי-המגרש-ישי שאני נכנס לשם? הרי לו זה בטח לא יפריע (אני מתעלם ביודעין מהעובדה, כמובן – שמאוד יפריע לו שהוא לא מצליח לכפות עלינו את אמונתו, כן?).

כך שהציטוט הנ"ל של אותה אישה חרדית, היא סוג של "הפוסל במומו פוסל".
מצד אחד היא ושכמותה צועקים עלינו, שאנחנו פולשים למרחב שלהם ומכריחים אותם לעשות דברים מסויימים שנוגדים את אמונתם, ומצד שני – ובאופן פוגעני ביותר – הם עושים את אותו דבר בדיוק לחברה החילונית:

הם מתיישבים בשכונות חילוניות, בערים הנחשבות לחילוניות – ומכריחים אותנו לנהוג כפי שהם נוהגים בדלת אמותיהם. ובאיזו תואנה? בתואנה של "התחשבות ברגשות הציבור הדתי", כאילו שרגשותיהם של הציבור החילוני שווים פחות. כאילו שהם יותר בני אדם מאיתנו. ושוב: אני חוזר לעניין הזה של "חיות". לצערי הם באמת חושבים שאנחנו חיות. ואפילו גרועים מהן (אישית, אני דווקא הייתי לוקח את זה בתור מחמאה, כי "חיות" יותר טובות מהרבה חרדים שאני מכיר, אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר).

מה שאני לא מבין זה, למה אני, שחי בשכונה חילונית למהדרין (כן – יש לי בית כנסת ש"סניקי מתחת לבית, בתוך בית הספר התיכון, ועדיין, זו שכונה חילונית של משפחות צעירות בעיקר), צריך לסבול את העובדה שהסופר סגור בשבת? או שבכלל קשה למצוא פה משהו פתוח בשבת? או אפילו שאין תחבורה ציבורית בשבת? האם יש לכל זה הצדקה?
הרי קרית ראשון בראשל"צ היא לא בדיוק מאה שערים, ואפילו לא בני ברק.
ובחיפה, שגם היא אינה נחשבת דתית, דווקא שם התחבורה הציבורית פועלת באופן נפלא בשבת, ולאף אחד אין ממש בעיה עם זה (באופן ממש לא מפתיע). אז למה שם כן ופה לא? מה ההבדל בעצם?

ולמה כשהם נכנסים אליי לשכונה עם חוקים אלו או אחרים, אשר נוגדים את אמונתי, זה בסדר – אבל כשאני נכנס אליהם לשכונה זה פסול?

בג"ץ קבע אתמול, שהפרדת המדרכות בין גברים לנשים הינה פסולה, ומהווה אפליה מינית קשה. הוא דרש מהם לא לבצע אפליה כזו על מדרכות שכונת מאה שערים. מה שברור הוא – שאני יודע בדיוק כמה תושבי "מאה שערים" שמים על בית המשפט העליון של מדינת ישראל, כך שאני לא רואה את החרדים קופצים על פסק הדין הזה ומבצעים אותו כהלכתו וכלשונו.

ואתם יודעים מה? אני חושב שבג"ץ צודק. אבל אולי אני אפתיע אתכם, כשאומר לכם שהעניין הוא כזה: אין לי בעיה שבתוך מאה שערים, או בתוך כל גטו אחר שבו יחליטו לחיות עם קיצוניותם – הם יפרידו מדרכות, בגדים, מכוניות או כל דבר אחר שהם חושבים להפריד – אפילו בין חלבון לחלמון.
אבל ברגע שהם יוצאים צעד אחד מחוץ לגטו הזה – שינהגו כפי שהחברה בחוץ נוהגת: ללא אפליה בין גברים לנשים, בלי להחליט עבור אחרים מה מותר או אסור ללבוש, לאכול ולומר. ברגע שדבר זה יופר, לנו תהיה הזכות המלאה לעשות דבר דומה בתוך הגטו שלהם.

לצערי – הסיכוי שדבר כזה יקרה הוא אפסי. הסיבות לכך הן רבות:
ראשית – רפיסותה של החברה החילונית. אני לא מאמין שיהיה אחד שיסכים להעביר חוק כזה במדינת ישראל. אפילו החרדים בעצמם לא יסכימו לכך.
שנית – סיבה הנובעת מזו הקודמת – החרדים הם קונטרול-פריקס. הם חיים על שליטה על אחרים. ברגע שתיטול מהם את היכולת להפריע למישהו אחר באמונתו, הם ישתגעו בתוך עצמם. כל מפעל החזרה בתשובה פועל על הבסיס, שהאדם שאינו כמוהם, אינו טוב – יש בו משהו "מקולקל", שצריך לתקן אותו ואת דרכיו. הם לא יכולים לחיות בלי לפלוש לנו לחיים. ולכן הם עושים זאת בכל מקום שמתאפשר להם לעשות זאת: בירושלים ובבית שמש, אך גם בערים שעדיין נחשבות ל"מעוז חילוניות" כמו רעננה.

פעם אחת הייתי רוצה להעמיד את החרדית ההיא, שצעקה היום על המפגינים החילונים, על טעותה – ולהראות לה את המציאות כפי שהיא משתפקת מבעד לאנשים שנכפית עליהם אמונה לא להם. פעם אחת הייתי רוצה להראות לה איך מרגישים אנשים, שאינם מאמינים במה שהיא מאמינה בו – ועדיין מחוייבים להתחשב בה, במקום בו היא לעולם לא תתחשב בנו.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

7 תגובות לפוסט “כפיית דת חילונית 2”

post_author." -->\n"; ?>
  1. tallyco הגיב:

    רק לגבי תחבורה ציבורית בשבת בחיפה, אלו הם שאריות הסטטוס קוו.

  2. עירא הגיב:

    גיא, אני מופתע ולא מופתע מכמה מההבדלים שביננו. אני בהחלט נגד שיעשו הפרדה בתוך השכונות שלהם, ואני גם לא חושב שכל תלמידי הישיבות יושבים בבית, או שהם מייצגים את כל הציבור הלא חילוני. יש לך כמה בעיות במקומות שאתה מעביר קווים בין אוכלוסיות.

    מצד שני אני מאוד נגד הרעיון שעובדים יעבדו שבעה ימים בשבוע "אם הם רוצים". כשתשלם משכורות נמוכות אנשים יגרדו את הקירות ויקרעו את עצמם כדי להתפרנס. לא. בשביל זה יש חוקי עבודה בארץ. אם עסקים בארץ לא מצליחים להקפיד על שבוע עבודה של חמישה עד חמישה וחמי ימי עבודה, אז כמו בצרפת, בתי עסק צריכים לסגור יום אחד בשבוע. לא חייב להיות שבת אם לא בא להם, אבל יום אחד סוגרים.

    ולבסוף, לגבי אתר התשלומים של משרד הפנים

    • גיא הגיב:

      עירא – אהבתי את הלינק.
      ד"א – אני לא זוכר אם שמעתי את זה ממך או ממישהו אחר, אבל מתברר שש"ס די צבועים בעניין הזה: האתר שלהם דווקא מאוד זמין בשבת, אם אתה רוצה לתת תרומה לרב עובדיה.

      ולגבי עבודה בשבת – לא אמרתי שאני בעד משכורות נמוכות או לא הוגנות. אני חושב ששכר המינימום ואף יותר מזה, צריכים להינתן על 5 ימי עבדוה, כפי שהם נכתבו בספר החוקים.
      אבל מה שאני לא בעד זה, שאם בא לי להרוויח עוד שעות נוספות, יבוא מר ישי, ויחליט בשבילי שאסור לי.
      בהנחה שזו בחירה שלי – אני רוצה את האפשרות הזו בדיוק: לבחור.

  3. עירא הגיב:

    אני יודע שהוא פתוח, גיא. אנשים שלחו לעובדיה ביום כיפור את דעתם על שעון החורף דרך טופס המשוב באתר. תראה מה אתה מפסיד כשאתה לא בטוויטר…

    לגבי הזכות שלך לבחור לעבוד שבעה ימים בשבוע, אני מקווה שאתה תהיה מוכן לחשוב על זה טיפה יותר. כל המחקרים מראים שעובד שלא מקבל מנוחה עושה טעויות איומות ותאונות עבודה. צריך להגביל את ימי העבודה בשבוע לשישה ואפילו חמישה, וגם ככה זו בעיה לעשות את זה כשאדם עובד בשתי משרות, ויש כאלו בארצנו, והבחירה שלהם היא לא ממש מרצון, אז עצוב לקרוא לה בחירה. מה שאתה מדבר עליו זה פתרון לסימפטום בטווח הקצר אבל החרפת המצב בטווח הארוך. אני לא מדבר על פתרון לטווח הארוך כרגע (פחות בזבוז מיסים, יותר רווחה, פתרונות שחיתות ועוד הרבה דברים), אני רק מדבר על אי-החרפת המצב הקיים ע"י שחרור כל רסן ולתת לאנשים להרוג את עצמם בלי ימי מנוחה.

    • גיא הגיב:

      אני מניח שאני באמת מפסיד לא מעט כשאני לא בטווויטר. או בפייסבוק. או בפורסקוור. או אפילו בגוגל באזז או בהרבה מקומות אחרים.
      אבל אני צריך להציב את הגבול איפושהו: אין לי זמן לקרוא הכל.
      הרידר שלי מפוצץ, כמות החומר שיש לי לקרוא ללימודים (בשני הסימסטרים הקרובים) והספרים שיש לי בבית (ואני מת לקרוא קצת יותר מהם) – לא ממש מאפשרים להיות בכל מקום כל הזמן. לצערי, אפילו לא חלק מהזמן.

      מבחינתי, טוויטר וגוגל באזז הם פשרה (בפייסבוק ופרסקוור לא היית מוצא אותי מת בכל מקרה). אני משתדל לקרוא את מה שאני באמת רוצה ברידר. אני משתדל לכתוב קצת בבלוג.
      אבל יש גבולות לכל דבר.
      ראית כמה פוסטים פרסמתי ביולי-אוגוסט האחרון (4 בסה"כ!! ). זה לא בגלל שלא היה לי על מה לכתוב..

      ולגבי עניין המנוחה – אני מבטיח לנסות ולחשוב על הדברים בצורה קצת שונה. בינתיים, אני חייב לציין, שנכון שיש לט מעט מעסיקים שמנצלים את המצב, ומכריחים (בעיקר בעבודת משמרות, סטייל זו שעבדתי בפרטנר) את העובדים לעבוד גם 6 ימים בשבוע (ולא רק חמישה) – ולדעתי זה מעצבן מאוד.
      אני לא מדבר על אלה.
      ברור לי שצריך להעמיד איזהשהו גבול בין ניצול לבין בחירה. כרגע – קטונתי מלהיות זה שמציב אותו או יודע היכן להציב אותו.
      מצד אחד, אני שמח ש"טיב טעם" עובדים בערב החג גם הרבה אחרי ששאר הסופרמרקטים סגורים, וכך גם בשבתות, ומצד שני – ברור לי שיש איזשהו ניצול שם של קופאיות/עובדות – אבל אין לי דרך לשנות זאת (חרם מעולם לא עבד באמת כאן). השאלה היא – אם קנסות על מעסיקים בשבתות היא הדרך הנכונה. ולגבי זה – אני ממש לא בטוח.

      • Lem הגיב:

        אני לא בטוחה של – %200 שכר על משמרת אפשר לקרוא ניצול כלכך בקלות..
        אולי לא לקופאית הנ"ל, אבל אני מכירה כמה חבר'ה שכן אהבו לעבוד בשבת, ולקחת את יום המנוחה שלהם ביום אחר. מצד שני, אם שבת יהיה יום רגיל כבר לא יקבלו עליו %200..

        המשך נהדר לפוסט הקודם, שוב נהניתי 🙂

כתובת טרקבק | RSS תגובות

הערות והארות