עבדאללה בלוקאס

אוי, כמה קשים חייו של עבדאללה…
אתמול, אחרי שידידתי הנפלאה נוקית, הודיעה שהיא חוששת שהיא אנמית ושחסר לה B-12, החלטנו ללכת, כמה מפתיע, לאכול ארוחת ערב בשרית. מאחר ונוקית כבר היתה כמה פעמים בלוקאס, בחלקן היא חזרה עם חיוך ענק על הפנים (ובאחת מהפעמים פחות, לצערי), החלטנו לתת עוד צ'אנס.
אז הגענו ב-20:00, בלי להזמין מקום מראש. המארחת הביעה צער על העובדה שהיא תיאלץ לפנות אותנו מהשולחן ב-22:00, אבל אותנו זה לא ממש הפחיד. התחלנו במנה ראשונה של קרפצ'יו בקר. האמת – לא נפלתי מהכסא מהתרגשות. הבשר עצמו היה לא רע, אבל התיבול היה פשוט מוגזם. יותר מדי מלח, יותר מדי לימון. לא שילוב מלהיב במיוחד. בשלב הזה הזמנתי לי כוס של נוטג' היל 2004 של הרדי'ס, יקב אוסטרלי גדול וחביב. יין שיראז נחמד ביותר, שאפילו הצליח להתפתח בכוס לאורך הארוחה בצורה נחמדה מאוד.
ואז הגיע הרגע להזמין את המנות העיקריות ולראות מאיזה חומרים עשויה המסעדה הזו.
נוקית הלכה על 300 גרם אנטריקוט (הנתח שנראה ששולט בתפריט בגדלים שונים והוא התמחות הבית, ככל הנראה) במידת M, ואני הלכתי על 400, במידת עשייה MR. כתוספות, הזמנו ביצה עלומה, צ'יפס, ירקות שורש אפויים וקונפי שום, כדי שיהיה מה למרוח על הבשר. ואיזה בשר זה היה..
דבר ראשון, כשהגיעה המנה שלי, המלצרית שאלה מי מאיתנו הזמין את ה-660 גרם. כן – אתם שומעים נכון. התברר שעשו טעות במטבח והביאו לי 600 גרם במקום 400. המנה הוחזרה במהירות למטבח וחזרה אליי כעבור חצי דקה, עם המלצר שלנו. כל מה שהוא אמר היה: "יאללה. פונקתם". לי לא צריכים להגיד דבר כזה פעמיים. מתברר שמידת העשייה היתה בדיוק נכונה, ואפילו מעט מדממת יותר, מה שבהחלט העלה חיוך גדול וקולות של אורגזמות קלות מהצד הזה של השולחן.. 🙂
את חלקו חלקתי עם נוקית, כפי שהצדק מחייב. הבשר היה רך מאוד, והוא ממש נמס לי בפה.
התוספות היו לא רעות, אבל יחסית סתמיות. הצעה שלי – תתרכזו בבשר. עזבו את כל שאר הירקות ודומיהם. הם נחמדים, אבל ממלאים מקום יקר בקיבה.

משם הלכנו לכיוון המנות האחרונות, ובחרנו, בהמלצת המלצר, במשהו שהם קוראים לו "בבילון". מדובר בקינוח עשיר מאוד. וופל בלגי, ועליו פונדנט שוקולד, שעליו כדור גלידה וניל ועליו מרנג נחמד, וליד כל אלה – רוטב פירות יער. המנה חוממה במהירות (ככל הנראה במיקרו, אבל מי הרגיש בשלב הזה, בכלל?!), והוגשה בצורה יפהפיה. בקיצור – סיום נאות לארוחת שחיתות כזו.

רוצים בונוס? קבלו בונוס – אין בעיות חניה! מרכז תל אביב, ואין בעיות חניה!
למה? כי לחניון "רובע העיר" שמעליו נמצאת המסעדה (גישה גם מרחוב מאז"ה וגם מבלפור), יש עסקה עם "לוקאס" בהצגת חשבונית מהמסעדה, רכב אחד יכול לחנות בחניון למשך 3 שעות, ב-10 שקלים!!! אם זה לא בונוס (כבר הזכרתי שזה במרכז תל אביב?!), אני לא יודע איך אתם חיים עם עצמכם (אלה שיש להם קטנוע – תשתקו).

חשבון סופי, כולל כל התוספות, הבשר, היין, המנה הראשונה ונאחרונה – 246 שקלים. ממש לא נורא. בלי המנה הראשונה והתוספות, גם היינו יורדים מ-100 שקל לבנאדם. אחלה עסקה.

סיכום:
חשבון: 246 ש"ח, לפני טיפ.
שירות: מצוין!
אוכל: לכו על הבשר, עזבו את כל השאר.
רומנטיקה: אפשרית. תאורה עמומה. קצת צפוף, אבל לא נורא.
חניה: יש! ובמחיר מצחיק. חבל על כל רפורט.
ציון כולל: 9.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.