עבדאללה חוזר למקורות – ביקור ב”אל באבור”, וגם: “בייוולף”, הסרט
אחרי הכתבה הנהדרת שאני די בטוח שהרבה אנשים ראו לפני כ-10 ימים, ובהמלצת השף חיים כהן, החלטנו לחזור למסורת הטיולים למיטיבי לסת שלנו, והפעם – עבדאללה נוסע לאום אל-פחם, למסעדת "אל באבור". אתחיל ואומר, שהביקורות באתר rest היו מאוד מגוונות, ולצערי גם רובן לא היו טובות. מה לא נכתב שם? שהמקום היי טקי ו"קר", שהשירות מאכזב, שהאוכל והאווירה פלצניים ויקרים, שהסלטים הם גניבה ביודעין, כי מגישים כמה צלוחיות מסכנות ולוקחים עליםה 2-30 שקל לבנאדם (מתברר שהגרסאות היו שונות כמספר התגובות). אבל מה? צריך לנסות.
אז נסענו שישה חבר'ה, 2 מכוניות.
דבר ראשון שאתה שם לב אליו בכניסה למסעדה, היא העובדה שאם לא הזמנת מקום מראש, אכלת אותה. התור משתרך, ואנשים חוזרים כלעומת שבאו. אני המזנתי לנו מקום יומיים לפני, וגם כך חיכינו עוד 10-15 דקות כדי לההיכנס ולהתיישב. אין פה ביקורת על המסעדה. זה המצב, ואם אתם רוצים לנסות, אולי מומלץ להגיע ביום שהוא לא שבת. המסעדה יושבת על כביש ואדי ערה, בצומת איברהים, ואת השלט רואים בצורה ברורה. למי שמגיע מאיזור חדרה, כדאי מאוד להיזהר בצומת הזאת. אנשים נוהגים שם כמו במדינת עולם שלישי. רמזור אדום, גם אם יש ניידת משטרה לידך (והיו שתיים), הוא המלצה בלבד.
לגבי המקום עצמו – איזה היי טקיסטי ואיזה נעליים. המקום מושקע, אבל הקשתות בתוך המבנה, הקירות המעט טחובים, שולחנות וכיסאות העץ, נותנים למקום מראה אותנטי.
עכשיו לדברים שבגללם התכנסנו כאן: האוכל.
כאמור – בשעה 15:10 בערך התיישבנו וישר הגיע מלצר והציע לנו ללכת על ארוחת טעימות. סלטים למנה ראשונה, ואחרי זה עוד 3 מנות בשריות. מאחר ונאמר לנו שהכל ביחד יעלה כ-110-120 שקל לבנאדם, החלטנו ללכת על זה. זה נשמע מפתה מדי.
התחלנו בסלטים שהיו פשוט מצויינים. בערך 10 סלטים שונים (לדעתי אף יותר) עם פיתות טריות, הישר מהטאבון. באמת – מכל טוב. זה כבר גרם לנו לחשק ולליקוק שפתיים, ומי שמכיר אותי יודע שזה באמת לא קורה לי מדי יום (ללקק שפתיים בגלל סלט כלשהו). החומרים היו מאוד טריים, והטעמים פשוט התערבבו בכיף בפה.
הלאה – מנת ביניים – כל אחד קיבל צלע טלה קטנה, שהחיסרון היחיד שלה היה שהיא אכן היתה קטנה. הבשר היה מאוד עסיסי, רך, כמעט בלי שומן ועם עצם נהדרת.
אחריה הגיעה אחת ממנות הדגל של המסעדה – קבב חלבי. מדובר בחתיכות קבב כבש, שמבושל בסיר במשך 9 שעות עם עגבניות, שום, בצל ועוד עשבי תיבול, ומוגש בתוך בצק. כל אחד קיבל שתי חתיכות בשר, ושוב – ניצחון! אחלה בשר. מרגישים ישר שמדובר בכבש, כי בשר כבש הוא קצת קשה יותר מבקר, ונטחן לאט יותר בפה. התבלינים לא השתלטו יתר על המידה על הבשר, וכאמור – יופי של מנה.
מנה עיקרית היתה מגש ענק שעליו הגיעה כתף טלה ממולאת באורז וצנוברים. עוד מנה מאוד מיוחדת. הבשר בושל עד שהוא פשוט היה רך ונימוח בפה. האורז היה עשוי במידה הנכונה, והצנוברים התפצחו בפה. את המנה הזו פשוט לא הצלחנו לסיים (למרות שנורית ממש ניסתה, ייאמר לזכותה). אני נהניתי מאוד.
ברקע, לא שתינו הפעם אלכוהול בכלל, וזה כולל גם יינות. שתינו לימונדה טבעית ומיץ רימונים שהיה נהדר. היה קצת חסר לי עניין היין, אבל בהחלט זה לא היה נורא.
הקינוחים שהוזמנו היו מלבי וכנאפה. המלבי היה לא רע (לא בדיוק כוס התה שלי, לרוב), והכנאפה הגיע כמין משטח עגול ומדהים, שעזר לסיים את הארוחה עם רמת סוכר משובחת. אחרי דבר כזה – אף בית קולנוע לא יכול לגרום לי לקנות משהו בקיוסק.
סיכום:
חשבון: 738 ש"ח לפני טיפ ל-6 אנשים.
אווירה: ביתית. תשכחו מרומנטיקה. הילדים שם יעשו לכם חור בראש. ממש כמו בבית.
אוכל: מעולה.
שירות: אדיב וחברותי.
ציון למסעדה: 9.
אחרי המסעדה, עוד המשכנו ל"קריון" כדי לראות את "בייוולף" על מסך ה-IMAX בטכנולוגיית תלת מימד. שני הדברים הכי טובים שאני יכול להגיד על הסרט הזה, הם שהטכנולוגיה לא רעה בכלל, ושהכורסאות היו מאוד נוחות.
לצערי, הסרט, כמו הרבה סרטים שיוצאים מהוליווד על סמך ספרים, היה חסר עלילה, שגם עוותה בניגוד מוחלט לספר. המשקפיים התלת מימדיים, היו קצת בעייתיים, במיוחד כשאתה קצת מזיז את הראש. זה פשוט מעצבן. היו כמה קטעים בסרט ש"הושחרו" או יצרו נקודות שחורות על המשקפיים האלה, וזה גרם לי לכאב ראש. שמעתי כבר שדרימוורקס החליטו שהחל מ-2009 הם מחזירים את התלת מימד לרמה כזו שלא ייצא אף סרט שלהם שהוא לא בטכנולוגיה הזו. ואני אומר: "בבקשה לא. אל תעשו לנו את זה. אני יודע שיש לכם הרבה כסף שאתם לא יודעים מה לעשות איתו, אבל יש סיבה שזה נכשל כבר בשנות ה-80, כשניסו את זה לראשונה". חוצמזה – כמה בתי קולנוע יש היום בארץ שיכולים להקרין בטכנולוגיה הזו ברמה סבירה ומעלה. שניים? שלושה?
זהו. יום נהדר עם אנשים טובים הסתיים שוב, ואני שמח שלפחות אני יכול להמליץ לכם על מסעדה מצוינת.
בקרוב – עבדאללה חוגג יומולדת 33. עבדאללה יהיה ילד גדול ביום שני הבא. צפויים כמה אירועים לחגיגות היווסדי. עדכונים – בקרוב. הכינו את הממחטות.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.