עבדאללה בפרנצ'סקה בעיר
יום שישי בערב, הרעב מקונן בבטני, וכל מה שאני רוצה זה משהו פחממתי, כדי להרגיע את קיבתי.
ידידתינו ואנדר מצטרפת אל אלה ואליי.
עוד בבית, הוטלה עליי המשימה למצוא משהו באיזור, שאיננו מוגדר כ"בית קפה".
הסיבה: באותו בוקר כבר אכלתי את ארוחת הבוקר שלי בבית קפה חנד'לה ברעננה, יחד עם שני הזקנים שלי. עכשיו אני צריך משהו קצת יותר רציני.
אז הלכתי על הדבר הכי פחממתי שאני מכיר – אוכל איטלקי.
הכנסתי את איזור החיפוש ואת סוג האוכל המבוקש ל-rest.co.il, וקיבלתי כמה תוצאות מספקות ביותר. מתברר שבאיזור התעשייה הישן של ראשל"צ, יש 3 מסעדות, די צמודות זו לזו (כולן נמצאות בשני רחובות קטנים שחוצים זה את זה): פרנצ'סקה בעיר, Rafaelo וגם Formajo .
קצת אחרי 22:30, הגענו למתחם, ובחרנו, כפי שהכותרת מרמזת, בפרנצ'סקה בעיר. ומתברר שעשינו אחלה בחירה.
פרנצ'סקה בעיר מעוצבת בפשטות יחסית. המחירית לא יקרים יחסית, השירות מעולה, המוסיקה על טהרת האייטיז (איזה כיף צרוף!), ואפילו אפשר לדבר! כן, כן! מתברר שאפשר גם בשקט.
המסעדה היתה כבר די ריקה, מלבד מספר שולחנות. השעה כבר היתה מאוחרת, המטבח כבר עמד להיסגר (את זה הבנו רק אחרי שהתיישבנו והזמנו) , ויחד עם זאת, קיבלו את פנינו בחיוך ובחום.
שוב, אני חייב לעצור לרגע, לפני התיאורים שיעלו ריר בפיכם, כדי לדבר איתכם על שירות, ואיך הוא צריך להיות. כי פרנצ'סקה בעיר היא דוגמא נפלאה לזה. 2 המלצריות במקום היו מחויכות כל הזמן, ואפילו אם קצת שיגענו אותן, הן לא הראו את זה בכלל. יתרה מכך, כשהתנצלנו הן לא הבינו על מה אנו מדברים. כשהזמנו קראף של מים רגילים, הוא הגיע תוך דקה וחצי, קרים, בבקבוק יין שעבר הסבה לצורך העניין. גם הקראף השני שהזמנו הגיע באותה מהירות. האוכל הוגש בצורה יוצאת מן הכלל, והיה חם וטרי, גם אם המסעדה היתה על סף סגירה. הדבר היחיד שאני יכול לכתוב בגנות המסעדה, היה שהמלצריות הפנו אותי לשירותי הנכים (דווקא לשם?), כשהייתי זקוק להם, ואלה היו די מלוכלכים.
אבל בואו נתחיל את התכל'ס:
לפני הכל, לפני שעוד הזמנו בכלל, המקום מזמין אתכם לפוקצ'ה טריה, שאופים אותה במקום, עם מגוון מטבלים – חמאה, פסטו, חצילים, אבוקדו (הפסטו עם החמאה הוא שילוב קטלני, לטעמי). וכן – כאמור, זה על חשבון הבית. כבר התחלנו ברגיל ימין.
ואנדר החליטה ללכת על שתי מנות ראשונות: פטה כבד כפרי בליווי ריבה ולחם קלוי (24 ש"ח), כאשר הריבה המצורפת באותו היום היתה ריבת גזר! כן, כן. מישהו חושב שם קצת מחוץ לקופסא, ויוצרים דברים שונים מצ'אטני תאנים, ריבת בצל או כל הדברים הצפויים הרגילים. אמנם ואנדר לא מאוד התלהבה מהריבה, אבל אני טעמתי ממנה, והיא היתה ממש מעניינת!
המנה השנייה שהיא לקחה, היתה קלאמרי פריטורה (24 ש"ח) – טבעות קלמר בציפוי פריך, בליווי רוטב איולי. בניגוד לדיעה הרווחת, כשאנו מזמינים טבעות קלמארי, אנו מצפים למצוא אותן בקלות, ולא לדוג אותן בין עלי חסה ענקיים. אנו גם מצפים שתהיינה יותר מ-4 טבעות כאלו, גם אם מדובר במנה ראשונה. ואכן – בפרנצ'סקה, ואנדר קיבלה כלי חרסינה, מלא וגדוש בטבעות קלמארי מצויינות! אני מדבר על כלי לא קטן, עם כמה עשרות(!!) של קלמארים. אני לא יודע אם זה כך תמיד, או שזה בגלל שעת הסגירה – אבל זה היה יותר ממפתיע, מה גם שטעמן היה טרי וטעים.
אלה הלכה על פסטה ברוטב בולונייז (49 ש"ח), כהרגלה במסעדות איטלקיות. אמנם לא טמתי ממנו, אבל נראה שאלה היתה מאוד מרוצה, למעט פרט אחד קטן: כמות הבשר ברוטב היתה די אפסית. כדאי אולי לפרנצ'סקה לשים לב לדברים אלו. מצד אחד, זה השביע את אלה, מצד שני, היא הרגישה שחסר לה משהו, אז הזמינה עוד המבורגר בנוסח השף (220 גרם – 49 ש"ח) עשוי היטב-היטב (אני לא מכיר אותה. לא מוכן לקחת אחריות למחדל הזה). כמה דקות מאוחר יותר היא התחרטה, אבל האוכל כבר היה מוכן, אז לקחנו אותו בדוגי-בג הביתה.
עבדיכם הנאמן עבדאללה, החליט להתחיל עם מה שהמסעדה מכנה "פיצה גורמה", וליתר דיוק – על פיצה דה לה קזה (42 ש"ח) – זוהי פיצה דקה למדי, פריכה ומצויינת עם פפרוני, עלי בזיליקום, צ'ילי ופרמזן, והכי חשוב – הם לא מתקמצנים על הגבינה. איזה כיף! פשוט נפלא! בהמשך, מאחר ועוד הייתי רעב למדי, לקחתי מנה של ניוקי תפו"א (42 ש"ח) שהגיע ברוטב רוזה. המנה היתה גדולה מאוד, וטעימה לא פחות. הניוקי היו עשויים בדיוק במידה הנכונה, והרוטב הרגיש טרי ומדויק.
לסיום, חלקנו שלושתינו ב-2 קינוחים: הראשון היה טירמיסו (29 ש"ח) שהגיע בגביע, מעוטר בלימון מסוכר, כאשר מדובר בשכבות של אספרסו ובייליס בקרם מסקרפונה ובטעם יוצא מן הכלל. אפילו הוסיפו לנו זיקוק (סתם כי בא להם).
גילוי נאות: יומיים לפני כן, במהלך החג, אמא שלי הכינה טירמיסו תוצרת בית, שהיה טעים יותר, אבל אין מה לעשות – זה אוכל של אמא.
הקינוח השני נקרא טוליפס (29 ש"ח) – שלושה גלילי וופל במילוי קרם וניל, על מצע בראוניס שוקולד. המנה מעוצבת בצורה חמודה להפליא, עם כמה נגיעות קצפת בצדדים, ורוטב שוקולד חם ומענג. גם הקינוח הזה היה נהדר.
בקיצור – מי שחושב שיש לנו במה להתבייש בישראל מבחינה קולינארית, מוזמן ללכת למסעדה הקטנה הזו, ותראו כמה איטליה זה כאן.
כמה נקודות קטנות לציון, ושאינן קשורות לפרנצ'סקה ישירות: כשהגענו ב-22:30, עוד היתה הרבה חניה באיזור. רק בשעות שלאחר מכן, התחלנו להבחין בכמות נכבדת ביותר של ניידות משטרה מסביב, ונזכרתי שאיזור התעשייה הישן של ראשל"צ הוא לא מקום סימפטי במיוחד בלילות שישי. הרבה מעשי אלימות קורים שם כמעט בכל סו"ש. יש מסביב הרבה מועדונים, והרבה מקומות בילוי לצעירים, כמו בורגוס, נאפיס ומועדונים ובארים למיניהם. מעניין, אפילו בתור חוייה אנתרופולוגית, לראות את כל הצעירים בני הטיפש-עשרה, הולכים שם ומסתובבים בין כל המקומות הללו. לרובם אין עדיין רכב, והם מגיעים ברגל (ולכן גם כשיצאנו, אחרי חצות, עוד היתה חניה באיזור), והבחורות מתחרות ביניהן על מי תלבש פחות בגדים או פחות בד לס"מ מרובע. רובן נראות כמו נערות עובדות. אני יודע שכגבר, היה צפוי שאני אהנה מזה, אבל אני ממש לא. זה באמת מעציב אותי.
אבל לפני שאני פותח פה יום אבל לאומי על מותו של הבד בקרב בני נוער, הנה הסיכום שלי לפרנצ'סקה בעיר:
חשבון: 327 ש"ח לפני טיפ ל-3 אנשים. לא צריך לשבור משכנתה.
אוכל: ללקק את האצבעות. כל מנה מלמיליאן.
אווירה: כיף! פשוט תענוג. מוסיקה מצויינת, אפשר לדבר, ורומנטיקה בהחלט אפשרית.
שירות: מדהים. באמת מדהים.
חניה: אני מניח שזה תלוי ביום ובשעה, אבל בשישי בערב יש, ובשפע.
ציון סופי של קופי השבת: 9.5 (ירד קצת בגלל השירותים).
francheska – פרנצ'סקה בעיר
איטלקי, ביסטרו, בשרים, דגים, פירות ים
א.תעשייה ישן, משה בקר 11, ראשון לציון
טלפון: 9567676–03
שעות פעילות: כל יום מ-12:00 עד חצות.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.