עבדאללה ב-toto

יום שישי בערב. אחרי הטראומה והכאבים של התאונה מהיום הקודם, ולאחר שהוזמנו מקומות כשבוע לפני כן (כדי לחגוג את יומולדתו של אביה של אישתי), אנחנו מוזמנים לערב משפחתי עם ההורים שלה ושלי ב-toto. (זהירות – החלישו רמקולים אם לא בא לכם לשמוע מוסיקה באתר).
toto היא מסעדה איטלקית בתל אביב, שכבר שמעתי עליה כמה וכמה דברים טובים.אז החלטנו לבדוק הכצעקתה.
את המקומות הזמנו לשעה 21:00, וטוב שזה נעשה שבוע מראש. המקום היה מפוצץ, ומספר לא מבוטל של אנשים חיכו בחוץ. אמנם השולחן שלנו כבר היה מוכן (ההורים שלי כבר ישבו בו), אבל לצערינו הוא היה קצת קרוב מדי לשירותים. אבל זה מה יש. לשמחתינו, זה לא מה שהפריע לנו במהלך הערב.
כרוב המקומות האופנתיים בעיר הזו, מסעדת טוטו (תסלחו לי על התרגום הסימולטני) מתאפיינת בתאורה עמומה משהו וללא עשן סיגריות (תודה אל), אבל זה עוד מילא. הבעיה העיקרית, מלבד הצפיפיות הוא רעש בלתי נסבל. המוסיקה, סוג של לונג' מאוס ורפיטטיבי, מומשעת בדציבלים שלא מאפשרים דיבור עם שכנית לשולחן, שלא לומר עם המלצריות. דבר זה, כמובן, יוצר מצב שכולם מסביבך צועקים, כדי להתגבר על הווליום. אני עדיין מנסה להבין בשביל מה כל זה טוב, אבל נו.. שיהיה. באנו לאכול, וננסה לעשות זאת על הצד הטוב ביותר.

לטוטו יש תפריט מאוד עשיר ומעניין. יש גם תפריט ערב ב-120 ש"ח לאדם, הכולל מנה ראשונה ועיקרית, מתוך רשימה מצומצמת למדי של מנות. רובינו ויתרנו על התפריט הזה, כי המנות בתפריט ה"רגיל" היו מעניינות בהרבה. את האוכל, מלבד כמות נכבדה של בקבוקי סן-פלגרינו (22 ש"ח לאחד), ליווה יין איטלקי שאבי הביא מהבית (עבור דמי חליצה לא נוראיים של 35 ש"ח) – Gallina Spinata Barbera D'alba 2004 – יין מצויין, שכבר נפתח כמה שעות קודם לכן. למרות שטעמתי ממש מעט ממנו, בשל אילוצי כאבים מוכרים, אני חייב לציין שהוא הצליח להיפתח באופן יוצא דופן במהלך הערב, ורק השתבח ככל שהערב המשיך. זה יין "כבד", עם החמצמצות הידועה של ענבי הברברה, לצד מרקם "לעיס" – דבר זה בהחלט הולך נפלא עם אוכל איטלקי משובח.

נעבור לאוכל (לפי שמות הנוכחים והמנות אותן הם הזמינו) –

מנות ראשונות:

אלה – חציל שרוף באש (48 ש"ח) עם טחינה שחורה, גבינת טולום, זעתר ושמן זית – אמנם אני לא מחובבי החצילים (אני די מתעב אותם, למען האמת), אבל נרשמה הצלחה מסחררת מכיוון המזמינה.
אמא שלי – גספאצ'יו קטלוני (כחלק מתפריט ערב של 120 ש"ח) – גם שם נרשמו ליקוקי שפתיים.
אמא שלה – סלט ירוק (גם כן – חלק מתפריט הערב) – לא היו דיעות לכאן או לכאן.
אבא שלה – רביולי ארטישוק ירושלמי (72 ש"ח) – שמנת חמוצה, תרד, במיה, פטה טורקית וזעתר.
אבא שלי ואני התחלקנו במנה של פיצה לבנה (68 ש"ח) – בצק דק ופריך מאוד, עם שמנת ופטריות כמהין, בייקון וגבינת גאודה – יוצא מן הכלל! ליקקנו את השפתיים. הבצק היה יוצא דופן באיכותו ובטריותו.

מנות עיקריות:

אלה ואבא שלי – 2 מנות של ניוקי עם ערמונים (78 ש"ח) – עם חמאת כמהין ופרמז'ן מיושן – מנה יוצאת מן הכלל. הניוקי ממש נמסים הפה, ופרוסות הפרמז'ן הדקיקות מוסיפות המון לטעם המיוחד של המנה.
אמא שלי – צלעות חזיר שחומות (כחלק מתפריט ערב של 120 ש"ח) – כמות לא גדולה אך גם לא קטנה מאוד של צלעות ורדרדות. אני חייב לומר שלא ציפית גדולות ונצורות מאכילת בשר במסעדה איטלקית, אבל התבדיתי – המנה באמת נפלאה, ונמסה בפה. שווה!
אמא שלה – סטייק קצוץ (כחלק מתפריט ערב של 120 ש"ח) – לא ידוע איך היה (באמת יש גבול לכמות הבשר שאפשר לאכול במסעדה מהסוג הזה). אני יודע רק שאמא שלה אמרה שזה פשוט "המבורגר" – פשוט איכותי יותר. היא אהבה את זה, וזה מה שחשוב.
אבא שלה – מנה של שרימפס וקלאמרי (90 ש"ח) – נרשמה הנאה די גדולה בצד ההוא של השולחן.
אני – לקחתי מנה מה"ספיישלס" – פסטה ירוקה עם פירות ים (90 ש"ח) – תמנונים, קלאמרי, מולים ושרימפס, בציר דגים עם פלפלים חריפים וקליפת לימון – מנה מ-ד-ה-י-מ-ה! פשוט ללקק את האצבעות. התמונונים אמנם נעדרו להם מהמנה, מה שאכזב קמעה, אבל מעבר לזה – הכמות היתה נדיבה למדי, והמנה בהחלט סיפקה את תאבוני.

קינוחים:

נלקחו 5 קינוחים –
קומפוט של חורף (42 ש"ח) – קרם ברולה בשטרויזל שוקולוד, עם כדור גילדת שוקולד-ויסקי מעליו, קצפת בצד ו"קומפוט" של פירות יבשים – מנה טובה מאוד, אבל לצערי, הקרם ברולה הולך לאיבוד בכל בליל השוקולד והפירות הזה. קרם ברולה לא זוכה לדעתי, לכבוד שמגיע לו בארץ, וכל מיני שפים מנסים להכניס לו "תוספות" שאינו מתאימות לו (פסיפלורה, תותים, שוקולד ועוד). למרות שמנה טובה, זה לא בזכות הקרם ברולה. כדאי אולי להפריד את העניין ל-2 מנות שונות או משהו.
טראפלס (26 ש"ח) – 4 חתיכות של טראפלס המיובאים ישירות מאיטליה. בגלל הכמות המועטה – הנחתי לאימי, שהזמינה את המנה, לסיים אותם לבדה.
קנולי מסקרפונה (38 ש"ח) – גליל מסורתי של קנולי קלאסי, עם מסקרפונה בתוכו. לצד הגליל הזה מגיעים פירות יבשים ותותים על קצפת. מנה איטלקית מסורתית, שעושה חשק לעוד.
2 מנות של מנת קינוח ספיישל – כדור שוקולד (48 ש"ח) – כדור גדול של שוקולד, ממולא במוס שוקולד בכמה טעמים, עם פירורי עוגיות ופירות יער מסביב (בעיקר אוכמניות). המנה מגיעה עם רוטב שוקולד מריר חם, שאותו יוצקים על הכדור, וזה גורם לתהליך של המסת השכבה החיצונית של כדור השוקולד. מנה נפלאה. לא לחולי סוכרת…

כפי שאתם יכולים לנחש, החשבון לא היה זול במיוחד. זוהי מסעדת גורמה לכל דבר ועניין, והיא מתומחרת בהתאם, למרות שהיא לא מגיעה לרמות התמחור של "קלואליס" או מול-ים".
יחד עם זאת, הנה כמה יתרונות למסעדה:
1. האוכל מצוין ברובו, ומתאים לחיך של כמעט כל אחד. גם לאנשים שאוהבים אוכל יותר "פשוט". כולנו ליקקנו את השפתיים והיינו מאוד-מאוד מרוצים.
2. יחסית לתל אביב ביום שישי בערב, יש הרבה חניה באיזור. המסעדה ממוקמת ממש מאחורי בית המשפט (ליד איכילוב), במשכן לאמנויות הבמה. מאחורי המשכן, יש חניון לעובדי ויצ"ו, שבימי שישי בערב ניתן לחנות בו חינם! כן, כן רבותיי וגבירותיי – חניה חינם בתל אביב! זה לא חלום! מאחר וזו גם המסעדה היחידה באיזור, אין בעיה של של חניה בבכלל.
3. במהלך היום, טוטו מציעה בית קפה to go, שיש בו עוד מיני מאפים ושתיה חמה/קלה.

טוב.. לפני שאני משתפך פה – הנה השורה התחתונה:
חשבון: 1,138 ש"ח ל-6 סועדים. כלומר: 200 ש"ח פלוס לסועד. אבל אל תשכחו שכולם לקחו מנות ראשונות, עיקריות וגם קינוחים. יחד עם זאת, שימו לב לחשבון. לנו הכניסו בטעות עוד קינוח בסך 42 ש"ח. לא הרבה ביחס לחשבון, ועדיין – זה כסף. בשעות לחץ כמו זו שהגענו בה, קל למלצרים להתבלבל, במיוחד שלא מלצר אחד בלבד הגיש לנו את האוכל והשתיה במהלך הערב.
שירות: נהדר. סובלני, מחוייך, מהיר, ונותנים לנו את הזמן בין המנות. אין לחץ לעוף לשום מקום. אנחנו יצאנו משם בחצות.
אווירה: המוסיקה מעצבנת ורועשת. זה בעיקר מה שהוריד לה את הציון. גם האורות עמומים מדי. ועם זאת, המקום מתאים למשפחות בוגרות, רומנטיקה ופגישות של חברים. לא לילדים. .
חניה: לא יודע איך באמצע השבוע. בשישי בערב – יש בשפע. יש גם חניון מתחת למוזיאון תל אביב (הכניסה מאחור, מרח' ברקוביץ').
ציון כולל של קופי השבת: 9.


מסעדת toto

רח' ברקוביץ' 4, תל אביב
טלפון: 03-6935151


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

4 תגובות לפוסט “עבדאללה ב-toto”

post_author." -->\n"; ?>
  1. תמר הגיב:

    אני מפרגנת למסעדה – אכן כל הנאמר בפוסט המקסים הזה זאת אמת, אוכל טעים, ויחסית לתל אביב גם לא יקר. אני גם ממש אהבתי את מסעדת מדזו בהרצליה – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=3080&txtSR=1 ממש הפתעה נעימה שאני לא צריכה לבשל את האוכל שקניתי בסופרמרקט באינטרנט אלא שאני יכולה להנות קצת.

  2. יאיר הגיב:

    נהגתי הרבה זמן לאכול שם עסקיות עם אמא שלי. באמת אחת המסעדות הטובות של תל אביב. לאורך השנים המנות נעשות קטנות יותר, ויקרות יותר ויותר. עדיין אחלה אופציה.
    וכן אפשר לייצר שם אווירה קצת יותר נעימה והמלצרים של קצת מבולבלים.
    לא נורא.

  3. frankteh הגיב:

    מחמם את הלב לדעת שעוד קיימים אתרים אישיים שכאלה

כתובת טרקבק | RSS תגובות

הערות והארות