ביקורת סרט: אליס בארץ הפלאות

אתמול בערב הלכנו, כמה חברים, זוגתי ואני, לראות את
"אליס בארץ הפלאות", בגרסת ה-3D שלו.
יצאתי משם עם כמה וכמה תובנות, שאותם אשמח לחלוק עימכם.
ראשית, כרגיל – מעולם לא סמכתי על ביקורות שקראתי בעיתונים ובאינטרנט, וטוב שכך. רוב הביקורות קטלו את הסרט מסיבות שונות ומשונות: חלקם טענו שהוא בכלל לא נאמן למקור, אחרים חשבו שהגרסה זו – כמו הרבה אחרות – היא לא יותר מניסיון יומרני של טים ברטון להכניס לספר המופת הזה של לואיס קרול את היצר האפלולי שלו (של ברטון). והיו עוד. בשורה התחתונה – ציונים בינוניים ומטה.
ואני חייב לומר שוב – אני שמח שאני לא מקשיב ל"יודעי דבר" למיניהם. הסבר בהמשך.

שנית – בית הקלונוע. למרות שאני אוהב מאוד את "יס פלאנט" בקניון איילון ברמת גן, הפעם, בעקבות בקשה של אחד מחבריי, אשר היה אמון על קניית הכרטיסים, נסענו כל הדרך לקניון "שבעת הכוכבים" בהרצליה. ואם לדבר על כישלון כלשהו, זה היה הכישלון הגדול ביותר, ואפשר אף לכנותו קולוסאלי.
הנה כמה פרטים:
המושבים באולם 1, היו צפופים בטירוף, וחצי סרט הזעתי. כמוני, גם חבריי אינם אנשים קטני-גוף, ואנו הצטופפנו בחוסר נוחות משווע במשך כל 108 הדקות של הסרט. יש גם בעיה לא קטנה בכל מה שנוגע לנגישות לבעלי מוגבלויות. אם אתה בכיסא גלגלים, או מוגבל ברגליך, ב"שבעת הכוכבים" לא רוצים אותך. הדרך רצופה מדרגות, ללא מעלית.
בנוסף, על מנת לראות את הסרט ב-3D, אנו זקוקים הרי למשקפיים מיוחדים, נכון? את הדרך לחלק אותם כנראה, לא השכילו ללמוד בבית הקלונוע הזה. בכניסה לאולם, עמד בחור כלשהו, חילק את המשקפיים בדרך הבאה: הוא לקח ממני (וזה נכון גם לגבי כל אלה שלפניי ואחריי) את הכרטיס, סובב אותו כהנה וכהנה, במשך כ-2 דקות, כאילו הוא מתכוון לעשות עליו דוקטורט, ואז ביצע קרע קטן בצידו. רק אז, נתן לי את המשקפיים, ביחד עם הכרטיס, ונתן לי לעבור. דבר זה יצר, באופן צפוי למדי, תור לא קטן בכניסה לאולם. גם העובדה שהכניסה למתחם בית הקולנוע הוא בעל דלת יחידה וצרה, יוצרת תורים חסרי כל היגיון. בקיצור – אני לא רואה את עצמי חוזר בקרוב לבית הקולנוע הזה.

הלאה – תובנה נוספת – לא כל סרט שמופיע ב-3D, מחוייב צפיה בגרסה הזו שלו. "אליס בארץ הפלאות" הוא כל דבר חוץ מסרט שכדאי לראות ב-3D. לגרסת התלת-מימד שלו אין שום משמעות לצופה, מלבד עלות נוספת. הכרטיס, שעולה 49 ש"ח (45 ש"ח לכרטיס + 4 ש"ח עמלה) – מחיר מופרז בטירוף לדעתי, הוא הסיבה העיקרית להוצאתו בגרסה זו. אם אתם הולכים לסרט הזה, לכו לגרסת הדו-מימד הרגילה. זה לא אוואטר. לפחות תחסכו קצת כסף.

ועכשיו לגבי הסרט עצמו – לכל המקטרים למיניהם, לכו לחפש סרטים זרים. הסרט היה באמת נהדר. אם אתה לא מגיע עם ציפיות גדולות מדי, אתה מבין, שטים ברטון עשה את זה שוב (ואין מה להשוות להייפ של אוואטר של קמרון, שלא ברור לי על מה היה כל הרעש).
הוא הביא עימו את "הסחורה הרגילה" בדמותם של ג'וני דפ הנפלא והלנה בונהאם-קרטר (אישתו של ברטון), וכרגיל – החבר'ה יודעים מה לעשות. דמויות המשנה ברובן, היו לא פחות ממושלמות, ואני מוריד את הכובע בפני מי שעשה את הקאסטינג: את צ'שייר-קאט, גילם בקולו האלמותי סטיבן פריי, ואת הזחל הכחול גילם אלן ריקמן ("דוגמה"), שחקן אופי נהדר, שלדעתי פשוט לא מוערך מספיק. גם טווידלי וטווידלדם היו חמודים וכך גם השפן, אליס בעצמה ודמויות אחרות.
דווקא שתי דמויות משניות יחסית, הפריעו לי בצורת המשחק המוגזמת שלהן: המלכה הלבנה, בגילמוה של אן האת'אוויי, שיחקה ברמה של כוכבת "רמת אביב ג'". זה היה ילדותי בעיקר. לא יודע מה ברטון ניסה להשיג בזה, אבל זה באמת היה מוגזם. הדמות השניה, היתה של נסיך הלבבות (סטיין, בגילמו של אחד קריספין גלובר, ששיחק עד כה בסרטים סוג ז' בעיקר), שהיה פשוט סתמי ולא תרם דבר לעלילה. אפשר היה לוותר עליו.

אבל זהו, בערך – יש עלילה, גם אם היא צפויה לגמרי, יש הומור, יש קטעים חמודים להפליא בדמותם של כלבלבים מתוקים, יש מפלצת ויש רעים וטובים – ובקיצור – זה סרט לכל המשפחה. מי שדיבר על יצירה "אפלה", יכול לשכוח מזה. אין בזה קמצוץ של "אפלה". מה שכן יש פה – זה סרט בלי יומרות, סרט פשוט וכיפי שגם מבוגרים וגם ילדים יוכלו להנות ממנו.

ציון של קופי השבת: 8.5.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

תגובה אחת לפוסט “ביקורת סרט: אליס בארץ הפלאות”

post_author." -->\n"; ?>
  1. […] היינו ב"שבעת הכוכבים" בהרצליה ועברנו גהינום, והפעם – היינו במתחם החדש-דנדש של […]

כתובת טרקבק | RSS תגובות

הערות והארות