200 חולצות
זה מה שהבטיחו ב-H&M, מתברר – ל-200 הראשונים שיצלחו את
דרכם בחיים לתוך החנות הראשונה שלהם בישראל. 200 חולצות בחינם. 
ואין דבר יותר חסר אחריות ממה שהם עשו. הם טענו תחת כל עץ רענן ובכל ראיון לכלי תקשורת ישראלי, שהם למדו את הטעם הישראלי. שהם יודעים מה טוב בשבילינו. רק דבר אחד הם שכחו לבדוק – את עצמם. ובגלל זה מצאו את עצמם מאות ישראלים ב"פסטיבל ערד 2".
למה לעזאזל ציפו שם? והרי זו לא הפעם הראשונה שזה קורה להם! יש גם הוכחות שזה קרה גם בצרפת. ואני מניח שגם במקומות אחרים בעולם. וכלום לא השתנה – הטירוף הזה בעיניים, כשמציעים משהו בחינם – לא משנה מאיפה אתה על הגלובוס הזה – זה משהו שאפשר לעשות עליו מחקרים מדעיים. מטריף אותי לראות איך אנחנו, המתיימרים להיות בעלי יכולת חשיבה, המצהירים על עצמינו כטובים מכל חיות הבר – מתנהגים כמו קופים שמנפנפים מול עיניהם הרעבות בצרור בננות.
H&M הם נבלות על כך שעודדו את מה שעודדו. למען הסר ספק – אני בטוח שגם אם לא היו נותנים 200 חולצות חינם, היה טירוף בכניסה ביום הפתיחה. אבל עצם העובדה שהם עודדו את הטירוף הזה – זה בזוי בעיניי, ברמות שקשה לי לתאר. אין לי מושג מתי היה או יהיה יום הפתיחה של איקאה בראשל"צ, אבל אני מניח שקרה/יקרה דבר דומה. כי ככה אנחנו. עם סגולה שכמונו.
אני לא איש של אופנה ושל מותגים. המותג היחיד שאני לובש עליי הוא נעליים של Saucony, וגם זה בגלל הנוחות בלבד, ובגלל שהמחירים של הדגם שאני לובש כבר 10 שנים (בלי להחליף – קונה אותו שוב ושוב), הולכים ויורדים, והם סבירים בהרבה מאלה של המותגים ה"יוקרתיים" יותר.
ועכשיו כמה מילים למטורפים שהיו מוכנים להקיז דם שלהם ושל אחרים – בשביל לקבל חולצה ששווה במקרה הטוב 20 שקל (והיא שווה הרבה פחות לסינים שמקבלים דולר אחד ליום על ייצורן): אתם טיפשים. אתם אנשים שבויים, חסרי יכולת הבנה בסיסית בכלכלה ובחישוב של כספיכם שלכם. אתם כמו קופים בכלוב, ואתם אפילו משוויצים בזה, כאילו הייתם בבונים שחשפו את ישבנם לפני קהל מלא צחוק. הצורה שבה דרסתם נשים מבוגרות, תינוקות ובכלל בני אדם אחרים – היא בושה לאנושות ובושה לנו – עם ישראל.
אין לכם שום ערך לחיים, ואתם מוכנים להקריב את עצמיכם ואחרים בשביל חולצה. הנה, תסתכלו על עצמיכם תראו כמה אתם יכולים להיות גאים בעצמיכם:
אבל כדי שלא תרגישו בודדים – הנה, אתם יכולים להשוות את עצמיכם ל"עם סגולה" אחר:
הערה: את הפוסטים האלה כתבתי אחרי שראיתי ב"גלובס" את התפארת הזו. לדעתי, עידוק מיכל ויצמן דווקא הצליחה לראות את העניין בהומור האופייני לה, ולסכם את האירוע קצת יותר טוב ממני.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
הפעם, ההומור האופייני לי הגיע דווקא מהכותבת האורחת מיכל ויצמן.
זו דווקא ההוכחה שהם למדו היטב את הטעם הישראלי, לא?
@עידוק – לזה לא שמתי לב… פאדיחה.
@שמוליק – הלוואי שיכולתי לכתוב שאתה טועה.
כמו שכתבת, אני חושבת שגם בלי ה-200 חולצות חינם הייתה הסתערות כאילו זו חנות הבגדים הראשונה שנפתחה בישראל. מדהים, איך מוותרים על חווית קניה נעימה ושלווה, רק כדי לומר שהיינו ראשונים, היינו בפתיחה.
@לימור – אכן צודקת.
אישתו של חבר שבא ללמוד איתי היום, היתה בחמישי בעזריאלי עם הרך הנולד שלהם, אבל לא ידעה בכלל שיש אירוע מזוויע כזה. היא אמרה לנו שהיא עמדה שם בצד, המומה, ופשוט הרגישה בושה אדירה עבור כל האנשים האלה. החבר, שראה את הסרטונים לעיל, בכלל היה בשוק. תודה לאל שאישתו היתה מספיק חכמה לתפוס מרחק מהזוועה הזו.