בר-מסעדה “תפוז” במושב בצרה

ביום שישי האחרון, ביקרנו בגלל היותינו בסביבה, בבית קפה-מסעדה "תפוז" שבמושב בצרה.
הבטחתי לעצמי שאני אפרסם את מה שקרה שם, רק כדי שאנשים לא יחזרו למקום הזה שוב, ואם זה יגיע לפחות לבנאדם אחד – עשיתי את שלי.

כאמור, התיישבנו במקום בשישי בצהריים, בסביבות 13:15, כדי למלא את קיבתינו.
הדבר היחיד שהתמלאתי ממנו שם, היה כעס. והרבה ממנו.
מיד אחרי שהזמנו את האוכל, וידידי עירא עשה דרכו לפדר את אפו, התיישבו בשולחן לידי, בתוך בית הקפה, מנהל העבודה/עובדים של המקום, בחור בשם רן, ומלצרית שאת שמה אני לא יודע. כל מה שאני כן יודע, הוא שברגע שהם התיישבו לידינו, אותו רן – החליט לפטר את העובדת. מילא אם הוא היה עושה את זה יפה, או אולי אפילו לא בפני הלקוחות, אלא בחדר אחורי או מחוץ למסעדה (יש מתחם לא קטן שם) – אבל לא. הבחור החליט שזה זמן טוב לפטר אותה בקולי קולות, והשתמש באלימות מילולית כזו כלפי המלצרית, שמזמן לא שמעתי מאנשים בוגרים. "סתמי ת'תפה", "תעופי לי מהעיניים", "אני לא רוצה לראות אותך יותר", "תשתקי" ועוד כל מיני פניני לשון (שאת חלקן אני לא רוצה ולא יכול לצטט מסיבות רבות מדי), יצאו מפיו המלוכלך של הבחור הזה.
לאף אחד – אבל ממש לאף אחד – לא מגיע שידברו אליו בצורה כזו. אתה לא מרוצה מהתפקוד של המלצרית? אין בעיה – תפטר אותה. אבל יש צורה לכל דבר.
שולחן לידינו ישבה משפחה עם ילדים, וכך היה גם ברוב רובו של בית הקפה. איך הבנאדם מעז לדבר ככה אל עובדת שלו? מי הוא בכלל? עוד איזה מאצ'ו מפגר שהצבא לא יצא ממנו? למה אני צריך לראות מלצריות מגניבות מבטים מפוחדים לאיש הזה כל הזמן?

בכל מקרה, באותו רגע לא הרגשתי את היכולת ללכת ולדבר עם האידיוט הזה, אבל בסיום הארוחה, ניגשתי לבעלת הבית, שאלתי אותה לשמו של הבחור, והסברתי לה שלא אני, ולא חבריי לא נחזור למקום הזה בגללו ובגלל היחס המחפיר שהעובדים מקבלים ממנו. היא לא ממש הבינה על מה אני מדבר, ועשתה את תנועת ה"אין מה לעשות" הכל כך ישראלית.
אז הנה אני – לפחות רוצה לפרסם את מה שראיתי ושמעתי שם, ואני מקווה שעוד כמה אנשים יחשבו שזו סיבה מספקת לא לתת להם את הכסף שלהם.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

6 תגובות לפוסט “בר-מסעדה “תפוז” במושב בצרה”

post_author." -->\n"; ?>
  1. ליאור הגיב:

    אני מזועזע, מדובר במקום כל-כך נחמד.

  2. גיא הגיב:

    זה גם מה שאני חשבתי כשנכנסתי לשם.
    הפעם האחרונה שישבתי שם היתה לפנ י כמה שנים ואז דווקא נהניתי. אבל דברים כנראה השתנו. לי, בכל מקרה, נמאס לראות אנשים מתייחסים לאנשים בצורה אלימה שכזו.

  3. דפי הגיב:

    אתם כולכם באמת לא מבינים מהחיים שלכם… אני עובדת במסעדה הזאת כבר כמה חודשים וכמו כל בוס שאי פעם היה לי תמיד היו לי תלונות עליו אבל לזכותו של רן הוא עובד קשה והוא מסור לעבודה שלו ונכון לפעמים יוצא לו להתעצבן מאוד על כמה מהעובדים שלו (למזלי עדיין לא קרה לי) אבל זה כי בימי שישי כל העובדים לחוצים יש עומס אדיר שמציף את המסעדה כל שעות הבוקר המאוחרות..
    אני לא יודעת מה בדיוק קרה שם גם אם אני מנחשת שאני יודעת את מי הוא פיטר אבל לפעמים אתם צריכים לחשוב על הדברים שאותה עובדת עשתה ותאמינו לי שאם זאת באמת האישה שאני חושבת אחרי כל מה שהיא עשתה מגיעה לה קצת צעקות שיעמידו אותה במקום,
    אני יסגור את התגובה הזאת כאן כי היא באמת מתחילה להיות ארוכה אבל לפני שאתם שופטים בצורה כזאת ובנוסף לזה מעלים את זה לאינטרנט אני יבקש ממכם לא לקפוץ למסקנות….

    • גיא הגיב:

      @דפי – ראשית, ברוכה הבאה לבלוג שלי.

      שנית – כפי שאת יכולה לראות, הדברים נכתבו ביולי 2007. כלומר לפני חמש שנים וחצי. אין לי שום דרך לדעת מה קורה שם מאז, כי כאמור – סירבתי לחזור לשם אחרי התקרית הזו.

      כשכל זה נאמר, אני עומד לחלוטין מאחורי דבריי.
      האופן שבן אותו רן התבטא היה מגעיל, ולא משנה בכלל הסיטואציה. אין שום הצדקה לאלימות מהסוג הזה. אם המלצרית היתה חוטפת סטירה ממנו, גם היית מצדדת בו? הרשי לי לקוות שהתשובה שלילית.

      מה שאותו רן עשה, היה לא פחות גרוע מסטירה פומבית, והדברים שאת כותבת נשמעים ציטוטים של אישה מוכה, שתחזור לבן זוגה, כי "הוא לא תמיד ככה".

      אולי זה לא נפוץ מדי במחוזותינו, אבל אני מסוג הגברים שלא מוכנים לחזות בהשפלה של אדם אחר, מבלי לעשות מעשה. רן השפיל בצורה בוטה את אותה מלצרית, עמד, צרח וגידף אותה מול כולם.

      העובדה שאת מתארת שבפועל כלום לא השתנה, ושאת זקוקה למזל בכדי שזה לא יקרה לך, רק מחזקת את טענתי ואת סירובי לחזור לתפוז.

      אם את נהנית לפחד במקום העבודה שלך, שיבושם לך. זו זכותך המלאה. רק אל תבקשי ממני "לא לשפוט". כי בתור אדם מוסרי, אכפת לי מאנשים אחרים. מבחינתי אין שום נסיבות מקלות לאלימות. שום נסיבות. וכן – זה פשוט עד כדי כך.

  4. הייתי הבוקר בקפה תפוז במושב בצרה . מאכזב ביותר !!!! שירות גרוע אוכל ירוד מחיא מופקע ומנהל מתנצח ,,, חבל מאוד !!!!! לא ממולץ !!!!

    • גיא הגיב:

      @שמחה – תודה על התגובה.
      מתברר שיש דברים שלא משתנים גם אחרי שנים, וחבל.
      אותי מפליא שהמקום הזה עדיין קיים עם בעל בית כזה.
      כנראה זה בגלל שזה בית הקפה היחיד ביישוב. אחרת אין לי שום הסבר לכך, שיש עובדות שעוד מוכנות לסבול את האלימות המילולית והאווירה במקום הזה (ראה את תגובתה של דפי, מדצמבר האחרון).