להיות חנון
האמנם ראו עיניי את הפוסט הזה?
האמנם קמות בחורות בבוקר סתווי אחד, ואומרות בריש גלי את מה שאני טוען כבר שנים, על אזניים ערלות של בחורות רבות מדי?
הפוסט הזה של אלמה הצליח להשאיר אותי קצת בהלם, אני חייב להודות.
לא שכל העניין חדש לי – כבר הרבה זמן אני טוען שחנונים הם בעלי הפוטנציאל הגבוה ביותר להיות טובים במיטה. זה לא שאני חושב שאני כזה "גאון בין הסדינים", כן? (אני דווקא מאלה שאוהבים ללמוד מחדש בכל פעם, כי כל בחורה היא אחרת). אבל לחנונים, או לפחות לגיקים, יש חסכי נעורים "לפצות" עליהם, והם בדרך כלל ישקיעו יותר בנשים שלהם. וכן – זה נכון לא רק בחיזור וברגשות, אלא גם במיטה. אולי ייקח להם זמן, אולי יש להם יותר מה ללמוד, אבל סהדי במרומים שהם ינסו!
ועדיין אני מופתע קצת מכל העניין: פתאום קמה בחורה, ואומרת בראש חוצות (טוב.. זה עדיין לא בראש חוצות, אבל לפחות בבלוג פומבי), שיש הסכמה בינה ובין חברותיה, על זה שסקס של לילה אחד עם גבר מ-א-מ-ם, הוא לא משהו בכלל. על זה שעדיף תמיד מישהו שירצה ללמוד איך "להפעיל" את הגוף של הבחורה שאיתו, ואיך "לתפעל" אותו. איך להגיע למקומות האלה שתגרומנה לכן לצחוק, להשתגע, לצעוק או מה שזה לא יהיה שאתן רוצות לעשות כשטוב לכן.
אז אולי, רק אולי (ואולי אני, כמו תמיד, סתם אופטימי חסר תקנה), תקום לה איזו תנועה קטנה לשחרור החנון מכבלי הסטריאוטיפים חסרי השחר האלה של נחנחים (אלמה, יש מצב להרמת כפפה פה?), ואולי – רק אולי – תוכלו לתת לנו צ'אנס, גם אם אנחנו לא בדיוק בנויים פיסית, כמו מקרר עם מוטת כנפיים של בואינג 747. אני חושב שאתן ממש עשויות להיות מופתעות לגלות שמשיכה יכולה להגיע גם מבפנים. אני יודע שזה אולי לא נשמע "גברי" במיוחד, אבל זה קרה לי מהכיוון ההפוך יותר מפעם אחת. בחורות שגרמו לי לחייך, בחורות שיכולתי לדבר איתן (כן, כן – ולא רק דיבור מלוכלך!), כמעט על כל נושא, הן אלה שאני נמשך אליהן בעיקר.
אל תדאגו, כל הקטע הזה בפוסט של אלמה לא עומד לעלות לי לראש או משהו כזה, אבל היום קיבלתי סיבה נוספת להיות גאה (ולא במובן הוורוד של המילה), כשאני מגדיר את עצמי כחנון. וזה פשוט כיף (אני שוקל להחליף את השם לאולאף, ואז בכלל הכל יסתדר). 
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
כן כן, חנון זה טוב, חנון זה מעולה, חנון זה הדבר. עד שזה מפסיק להיות.
כי בסופו של דבר- גם חנונים הם גברים!
ומשוואה קלה שחיברתי עם חברתי לסיום דברי:
כל הגברים שמוקים! גבר טוב הוא גבר חסר שמוק. לסביות הן גברים חסרי שמוק. גבר טוב=לסבית.
אוי! זה מכליל ופשוט לא נכון.
טוב, כנראה ואני לא אשכנע אותך. ואם את לוחמנית כל כך, וכבר החלטת לוותר על גברים לטובת המין השני, זה עניינך. הפסד שלך, אני מניח.
ו.. גבר חסר שמוק, זה גבר שלא היית יוצאת איתו בחיים, אז ב-א-מ-ת, עשי לי טובה, מקפיסטה.
לצערי ניסיונותי לנהוג בצד השני עלו בתוהו והסתיימו ב"אוקי, ו? מה התכלית של כל המשחקים האלו?".
אה, וזה מ ק פ י ס ט ה .
סליחה.. טעות כתיב שלי… זה מה שקורה כשכותבים תגובה ב-2 בלילה.. 🙂
את צודקת לגבי המשחקים. אני איתך לגמרי בעניין הזה. את חושבת שאני לא נתקלתי במשחקים כאלה מבחורות שונות? יש לך מושג כמה פעמים היה לי דייט מדהים עם מישהי, שהודיעה לי בשמחה שבא לה להיפגש שוב רק כדי להיעלם ביום למחרת? מקפיסטה, טיפשות היא לא נחלת הגברים בלבד. וגם משחקים ילדותיים לא (ד"א – אנקדוטה מעניית, סתם כמאמר מוסגר: לפני כמה שנים יצאתי עם מישהי, שמה שחירמן אותה היה דווקא העובדה שהתווכחתי איתה על תיאוריות פמיניסטיות לוחמניות. זה מה שעשה לה את זה. לקח לי לפחות שני דייטים לקלוט את זה, בגלל שאני כל כך לא לוחמני בעניין הזה).
זה עדיין לא גורם לי להחליט שבחורה מושלמת היא בחורה בלי מחזור או ביציות, אוקיי? (ובטח שלא להחליט על ויתור טוטאלי על נשים) אני חושב שזה לוחמני מדי, וזה לא גורם לי להפסיק לחפש מישהי "נורמלית" שמאסה במשחקים מפגרים.
"מלחמת המינים" זה משהו שהומצא ע"י אנשים שרואים בכל הקטע הזה מלחמה. אני לא. אני מחפש זוגיות שלווה ונהדרת. לא זקוק למלחמות מאף אחת.
תודה.
אה, לא התכוונתי למשחקים האלה.
איך אשנה את דברי בלי להיות בוטה מדי?
אוקי, ה"קשרים" האלו הסתיימו בשאלה שלי "אוקי, מה הייתה התכלית של כל השעשועים האלה?" הממממ ובאנגלית girl on girl- where is the point in that?
יש? הבנו?
אוקיי. הבנתי.
אז הרשי לי לתת לך נקודת מבט אולי קצת בנאלית, אבל בכל זאת – אחת שאני מאמין בה בכל ליבי ומאודי:
בכל מערכת יחסים שהייתי בה, למדתי משהו. זה יכול להיות אפילו חצי משפט שריגש אותי, וסימן עבורי תפנית מסויימת או אפילו השלמה לנקודת מבט שהיתה לי קודם. מכל בחורה למדתי משהו. את יודעת מה? הרשי לי אפילו לתקן את זה. גם מכל חבר שהיה או יש לי. כל אדם שעבר בחיי, או אפילו כזה שעדיין נמצא שם, מלמד אותי משהו. נותן לי פרספקטיבה. אלה מסוג הדברים שאני לא מעז לזלזל בהם.
אני לא יודע בת כמה את (למרות שאני מנחש שסביב אמצע שנות ה-20, לפי מה שאת כותבת בבלוג שלך, תקני אותי אם אני טועה), ואני אשתדל מאוד לא להשמע מתנשא, אבל תאמיני לי, לכל בנאדם שעבר בחייך יש מטרה. אולי את לא רואה את זה עכשיו, אבל זה יגיע. זה לא שאני כזה זקן, כן? כולו בן 34 בעוד חודשיים, אבל עברתי כמה דברים בחיים האלה (רובם לא משהו, אני חייב להודות), ואני יודע היום, בדיעבד, שכל בן אדם שעבר בחיי סימל תקופה מסויימת והיה לו/ה תפקיד מסויים בחיי.
ואני מדבר גם על אלה שהיו גועליים, רעים, טיפשים, אגוצנטריים ומה לא. הם פשוט חיזקו אצלי את נקודת המבט בעניינם.
זו היתה הפואנטה בכל העניין. זהו. No bigi. בקטנה.
זה עדיין לא אומר שוויתרתי על אנשים חדשים שאני מכיר, ובטח שלא על בת זוג פוטנציאלית. ודרך אגב – את ה"שעשועים" האלו צריכים לעבור (בהחנה שאת לא מתכוונת למשחקי כוחות מעצבנים), כדי למצוא זוגיות. זו דרך הטבע. המממ… אולי תרשי לי עוד איזו שאלה חוצפנית קטנה: מה את מחפשת בבן זוג? באמת. אני מתכוון לזה ברצינות. בלי משחקים. תכל'ס. ואין לך ממש מה לחשוש – את הרי נשארת אנונימית לגמרי פה. אני באמת אשמח לשמוע: מה את מחפשת בבן זוג?
אני לא יודע אם לקרוא את דעתך כירידה על לסביות או על גברים שאינם מאצ'ואים או מה לעזאזל.
לגבי "מה הפואנטה?", אהה… קודם כל מי אמר שלכל מערכות היחסים יש את אותה הפואנטה? הרבה מערכות יחסים יש להן יותר מפואנטה אחת, ואולי פואנטות שונות לבני הזוג (ובל נקפח – אולי לא רק זוג אלא שלישיה או יותר?). יש כיף של בילויים, יש סקס טוב, יש נזקקות רגשית, יש אושר מהפגת הבדידות, יש שותפות כלכלית או לגידול ילדים…
יש מי שאוהבות בחורות, יש מי שאוהבות גברים נשיים או סתם כאלו שאינם בודי-בילדרים, יש מי שרוצים ליצור זוגיות בלי ילדים ואז יש "points" אחרים… ויש לי גם שלושה זוגות בנות שאני מכיר אישית שבחרו לגדל ביחד ילדים (אחת מהן היא חנית שהקימה את בלוגלי), ובקיצור אין שום דבר מוחלט ונכון לכולם.
אז חזרה לעניין, תסבירי לנו אולי בעד מה ונגד מה את, כי בהודעה אחת את אומרת ש"חנון" (אני שונא את המילה הזו) זה טוב עד שמתקלפות השכבות והוא מתגלה כגבר וזה שלילי בעינייך, והודעה אחרת שלך מתייחסת לאכזבתך גם מנשים, אז מה את אומרת? שאת נגד זוגיות עם כל ארבעת המינים?
סוכות שמח!
אוקי, להסביר את עניין הפואנטה/point/תכלית- עבורי, לסביות ויחסים עם לסביות הם חסרי פואנטה, כי, וואלה, אני לא לסבית ואני רוצה/צריכה את הדבר הזה שיש לגברים ושאין לבחורות.
ועכשיו מה אני מחפשת- בן אדם, משעשע, ממוצע, לא צריכה אדם עם שאיפות להשתלט על העולם, לא רוצה אדם שכל היום תקוע בטלפון שלו עם אלפי אנשים ועובד על מאות פרוייקטים במקביל. מישהו שיהיה לי כיף איתו, שיסבול את האובססיה שלי להתחיל כל יום עם אפרת רייטן. מישהו שאוכל לשבת איתו בערבים אחרי יום לימודים/עבודה מטריד, שנחלוק את הקטעים המצחיקים יותר והמצחיקים פחות ונבהה יחד באיזה ריאליטי גרוע תוך כדי אמירות סרקסטיות.
מישהו שירצה להיות איתי ושאני ארצה להיות איתו, בלי קטנוניות, בלי פולניות, בלי מרמור.
אני מבקשת יותר מדי?
פוסט בהשראתך… http://macphista.blogli.co.il/archives/17
את ממש לא מבקשת יותר מדי. להיפך – אני חושב שאלה שאיפות נורמליות לחלוטין.
יותר מזה – חוץ מהריאליטי (איזה כיף להחרים טלוויזיה במשך 13 – עוד מעט 14 – שנה), אני מחפש את אותם דברים בדיוק. לא מחפש דוגמנית ריקת מוח, אלא מישהי שתצחק איתי על הכל ולא כלום, שתעניין אותי, ושבאמת נוכל לדבר על הכל.
היה ספר שקראתי לפני משהו כמו 10-12 שנה, שנקרא "בדרך חדשה" של ד"ר מ.סקוט פק, שאני ממליץ עליו לכל מי שרק רוצה שיעור בחיים. הוא "הציל" את נשמתי הרבה פעמים – הוא לוקח כל מיני "אקסיומות" שאנחנו חיים איתן, והוא מנתץ אותן אחת לאחת, אבל בדרך מנומקת שפשוט נגעה בי. אחד הפרקים, כמובן, מדבר על אהבה והתאהבות. מתוכו, בנאלי ככל שיישמע, אני תמיד מצטט את ההגדרה שלו לאהבה, והיא: "הרצון שלי להיות עם אותה מישהי בגלל ולמרות מי שהיא". זה תמיד בא ביחד. בגלל ולמרות.
אקסית שלי, לפני כמה שנים, הוסיפה למשפט הזה משהו שמאז משלים אותו עבורי (וזה הדבר שלקחתי איתי ממערכת היחסים איתה) : ".. והרצון להשתנות עם אותה מישהי לאורך זמן". כי כולנו משתנים. אם לא – פשוט אין לנו תקווה.
זו האמת שלי.
נשבע לך שאני לא יודע ממה אני נהנה יותר, מהפוסט או הדיון הלוחמני בתגובות 😆
כמו שאני רואה את זה, להיות טוב במיטה זה סה"כ עוד תוספת חבויה של חנונים שאמורה לתת לנו איזהשהוא fighting chance נגד פחות-או-יותר כל השאר.
אבל עזוב אותך, ראית את התגובה של Lizibee בפוסט של אלמה? לעזאזל, אני מוכן להתחתן עם הגאונה הזאת.
אגב, מיותר לציין שהמסקנה היחידה שעולה משלישיית הפוסטים היא שאף אחד פה לא מזיין מפסיק..
אהלן גיא ומקפיס',
שניכם התחבבתם עליי ביותר בעקבות ההתכתבות הטרנס בלוגית שלכם…
בבלוג שלי (אל תיכנסו! זה לא בשביל שתיכנסו!) אני מנסה לפתח רעיונות שעוברים לי בראש לרמה של מעבר למחשבה חולפת,
וגיא, אתה בדיוק נוגע בנקודה שאני מנסה לפתח…
הרבה אנשים, לדעתי, מנסים למלא חור בחיים בעצם חיפושם אחרי אהבה,
מה ז"א?
הם יודעים שצריך בן זוג – אז הם מחפשים בן זוג.
הם חושבים שהם צריכים בן זוג עם תכונות א ב ג, אז זה מה שהם מחפשים.
יוצא, שהם לא מתאהבים בבנאדם, אלא 'מוצאים' בנאדם.
והרבה פעמים גם מדביקים לו תכונות, שהם לא באמת שלו, ומתאכזבים מציפיות – שלא הוא העמיד וביקש.
(אני צריך עוד לפתח את זה קצת..)
תשמע יניב, אני מבין לאן אתה חותר בנקודה שלך.
היו לי אפילו דיונים ארוכים מאוד בנושא הזה עם חברים בעבר. אני לא מסכים עם הטענה הזו.
כן – אהבה זה דבר נפלא, וכן – אחרי ש"טעמת" ממנה אתה רוצה עוד. אבל אתה לא רוצה אותה בשביל "למלא חור", אלא באמת ובתמים רוצה אותה. לפחות ככה זה לגביי. אהבה היא דרך חיים. היא חלק מהאופטימיות שהיא אני. בת זוג, זה לא בגלל ש"צריך", אלא בגלל שאני באמת רוצה. אני לא "צריך" מישהי. זה לא שאני מחפש מישהי כדי להתרבות איתה בשביל כל היהודים באשר הם. אני מחפש בת זוג בכדי להקים משפחה, כי נראה לי שזה הדבר הכי יפה עלי אדמות.
לגבי החיפוש אחר תכונות, תשמע – תכונות מסויימות, שאני מרגיש טוב איתן בבת זוג פוטנציאלית – ברור שתגרומנה לי להתאהב בה. אין לך מושג כמה פעמים התאהבתי בעבר, בדיוק בגלל אותן תכונות.
אבל אתה מעלה כאן נושא אחר וכאוב למדי אצל אנשים רבים – אתה צודק לגבי ה"הדבקה" של תכונות מסויימות על אנשים, כדי למלא צורך מסויים ברגש. בדרך כלל, כשזה קורה, אתה רואה אחר כך גירושים, בגלל האכזבה הזו, או במקרים קיצוניים – אלימות במשפחה.
אני יכול לפתח כאן תיאוריות מכאן ועד הודעה חדשה, אבל ברור לי דבר אחד: כן, אני מחפש בת זוג. אני גם חושב שאני די בוגר היום כדי לבחון אם התכונות האלה שאני "מחפש" קיימות בבת זוג פוטנציאלית. אני לא מוצא שום טעם לפגם ב"למצוא" בת זוג. כמי שהתאהב בעבר בקלות יתרה מדי, היום אני דווקא מעריך את היכולת שלי להסתכל בצורה גם רגשית, אבל גם רציונלית על דברים בסיסיים שאני מחפש בבת זוג.
אני חשושב שאתה מסכים איתי,
אתה פשוט רואה את הדברים בצורה שאני מכוון אליה,
ולא כמו הצורה שרוב האנשים רואים.
סליחה – רוב זו הכללה, אבל 'הרבה' זו בהחלט מילה מתאימה.