ה”קשר” בעולם הרפואה
כבר שנים שאני רואה את הקשר הזה נרקם בין עולם הרפואה הציבורית לבין חברות התרופות. אני רואה את כל אותן תועמלניות, שנכנסות לחדרי הטיפולים של הרופאים בלי להקיש בדלת, תוך הפרעה בוטה גם לרופא וגם לפציינט. זה קורה בעיקר בבתי חולים, אבל לא רק. אותן נציגות נכנסות בסערה למרפאות ללא כל התחשבות, ודורסות בצורה גסה את הפרטיות של הפציינטים. ומה עושים הרופאים או האחיות? כלום. אני המום בכל פעם מחדש כשאני רואה את זה.
תמיד עלה אצלי סימן שאלה גדול בראש: עם כל המתנות האלה שהרופאים מקבלים מחברות התרופות השונות – איך הם מחליטים איזו תרופה עדיפה לפציינט? האמנם הם רואים רק את טובת הפציינט לנגד עיניהם, או שטובתן של חברות התרופות העשירות, היא זו שמכריעה? האם חברה אחת שנותנת עט לרופא אחד, בדיוק כשהוא זקוק לכך, תקבל תעדוף על פני חברות אחרות?
אני יודע שזה נשמע קיצוני, אבל ב"ידיעות" מתפרסמת היום כתבה ב"מוסף לשבת", על הקשר שבין חברות התרופות ובתי החולים בארץ. מתברר שחברות התרופות מממנות כמה וכמה תקנים של אחיות ומטפלים בבתי חולים בארץ. תקנים שמשרד הבריאות לא מסוגל לממן מסיבותיו הוא. אולי זה רק אני – אבל נראה לי שיש משהו מאוד לא "בריא" (סליחה על משחק המילים, הוא פשוט מתבקש) במערכת היחסים הזו. פרופ' גבי ברבש, מנכ"ל איכילוב, חושב שאין פה שום סתירה. להיפך – הציבור נהנה ממספר רב יותר של מטפלים, ומצד שני – אותם מטפלים אינם רושמים באופן ישיר תרופות לחולים.
עניין אחד הוא לראות את חצי הכוס המלאה, אבל לשחק אותה טמבל, זה לא משהו שהייתי מייחס לפרופ' ברבש, למרות חוסר החיבה העמוק שיש לי לבי"ח איכילוב, לאופן שבו הוא מתנהל ול"שירותים" שקיבלתי בו בעבר. איך אפשר להתעלם מהעובדה, ש"יד רוחצת יד" מתקיים בצורה בוטה כל כך בבי"ח שממומן ע"י הממשלה, ובין חברות התרופות, שהן בעלות אינטרס מובהק לרווחיות? אם חברת תרופות מסויימת תחליט לממן תקן של אחות, שתעזור לרופא מסוים – גם אם היא ישירות לא חותמת על מרשמים, כפי שטוענים כמה מנהלי בתי חולים בכתבה – תהיה לה בהחלט השפעה על שיקול דעתו של הרופא, בעת מתן התרופה. במיוחד אם בעקיפין הרופא עלול להבין, שבמקרה וחברת התרופות לא תרוויח מכל המהלך, הוא עלול "לאבד" עזרה כל כך יקרה. אני לא מבין איך פרופ' ברבש מתעלם מזה. ושוב – איכילוב זו רק דוגמא. מתברר שגם בהדסה "הר הצופים" בירושלים, חברת תרופות אחרת מממנת כמה תקנים שכאלה, וע"י כך מקלה על העמוס.
דווקא בגלל מה שעברתי לאחרונה, אני יכול לומר שכל העניין הזה מפחיד אותי. אני לא מחשיב את עצמי כפרנואיד מי-יודע-מה, ובטח שלא כקונספירטור – אבל נניח שקופת חולים מסויימת מתחילה לקבל עזרה דומה לזו שקיבלו בתי החולים – כיצד אני אוכל לדעת בבירור שאני מקבל את הטיפול הטוב ביותר, ולא את "המלצת הבית", שתהיה מושפעת ע"י גורמים חיצוניים?
מה שמעניין זה, שלא נראה שלמחוקק ממש אכפת מהעניין הזה. כל חלוקת המתנות הזו, מתבצעת ממש מתחת לאף. אני לא מאמין שהמחוקקים מעולם לא נתקלו בזה. חלוקת המתנות הזו, היא שוחד, פשוטו כמשמעו. "היום אנחנו מחלקים עטים, מחר אנחנו מממנים אחיות" – זו כבר לא סתם הגזמה – זה מתקיים באופן ישיר, מעל השולחן, ללא בושה – ואין אף אחד שמתריע כנגד זה. אולי זה מתחיל להסביר את העובדה שאופטלגין (שנאסרה לשימוש לפני יותר מ-3 עשורים ע"י ה-FDA וגם באירופה), משמשת את ישראל ואת מדינות העולם השלישי בלבד, כתרופה גנרית, שמנסים לדחוף אותה בכל מיון או מחלקות האשפוז, לא משנה איזה סוג של כאבים יש לך. היום, זו כבר תרופה ש"מוכרת את עצמה" בגלל ה"מוניטין" שלה בארץ. אבל מה עם תרופות ידועות פחות? האם טבע תנסה "לדחוף" גם אותן בעזרת "מתנות"?
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
ישראל-עולם שלישי כבר אמרנו.
אין ספק שיש קשר מאוד לא בריא בין קופ"ח\רופאים\בתי חולים לבין חברות התרופות, מספיקה העובדה שבמכבי מחליפים כל שני וחמישי תרופות ,שהן תחליפיות על מנת לראות שיש שמשהו לא בריא בתהליך הנ"ל ובעיקר לחולה שהגוף צריך להתרגל לשינוי הקל ברעל שהוא בולע.
אני לא רואה הבדל בין מנתח שמקבל בקשיש על מנת שיקדם מישהו בתור לניתוח, לבין קופ"ח\בית חולים שמקבל כסף על מנת לקדם תרופה כזאת או אחרת.
ואולי לפי תגובתי הקודמת, רופאים הם אנשי\מקדמי מכירות לחברה כזאת או אחרת – שלפחות יהיה שלט במשרד של הרופא – איש מכירות זה אינו רופא!
כבר נאמר שבעל המאה הוא בעל הדיעה (באמא שלי זה לא אני כתבתי את זה).
רק שימנא לב שלא מדובר רק ברפואה, אלא יש אור ירוק שממנת למשטרה ניידות! מדים! ובזכות זה גם קובעת למשטרה נהלי אכיפה!
אכן..
ואנחנו עוד מנסים להתקבל לקבומת ה-OECD (קבוצת המדינות המתועשות). אחד הדברים הראשונים שעליהם ראשי הקבוצה האלה עומדים, הוא רמת שחיתות נמוכה במיוחד, וזה כולל, כמובן, גם ובעיקר מתן שוחד.
כולם מזדעזעים כשאיזה ראש עיר או נוכל/מאכער קטן נתפסים, אבל לדעתי כל העניין הזה מקבל כותרות, כשהדברים החשובים באמת, עוברים לידינו בלי שיישמע ציוץ.
שחיתות כאן היא דרך חיים
אף אחד לא מתרגש מאיזה פקידון בתפקיד רה"מ שנמצא ב4 או 5 פרשיות שחיתות, אף אחד לא מתרגש שלוקחים לאנשים את התשלומים שקיבלו מגרמניה והם חיים מתחת לקו העוני, אז למה שנתרגש מזה שמוכרים את בריאותינו ואת איכות חיינו?!
לא מדובר על עניין מקומי, למרות שהזרקור יכול להיות מקומי וישראלי.
חברות התרופות לא המציאו כאן כלום, לכן, כשמפרסמים תוצאות של מחקר, חשוב כל כך לציין את מקורות המימון. הרבה מאד מחקרים בעולם ממוממנים ע"י חברות תרופות, תרופות שאין להן ביקוש רב, אף אחד לא חוקר כי אין מימון.
בימי עיון האחרונים, שביקרתי בהם, בנושאים שקרובים למחלות הסרטן, מצאתי לא רק מתנות קטנות של חברות התרופות, אלא גיליתי שכל יום העיון ממומן על ידם. זו דרך השיווק שלהם.
הרפואה התפתחה וזקוקה להרבה כסף, לכן יש מי שמממן, ואף אחד לא עושה את זה כנראה סתם.
וחוץ מזה, נכון: חבל שחברות התרופות נכנסות ברגל גסה על חשבון הלקוחות שמחכים בשקט בחוץ, וזמנם מתקצר.
קשה לי לקבל את זה שאם "אצל כל העולם זה ככה", אז בסדר.
זה שזה לא עניין מקומי לא הופך את הבעיה לפחות בעייתית.
ושוב – גם אם מדובר ברעיון שהוא לא "מקורי" של חברות התרופות, גם כאן – זה לא אומר שכל העניין הזה "כשר". פעם אחת הייתי רוצה לראות שאנחנו, במדינת ישראל, לא נגררים אחרי מדינות "נאורות" במידת השחיתות שיש בהן. בכתבה עצמה, התועמלניות עצמן טוענות שמדובר בשוחד. אחת מהן משתמשת במילה זו באופן חד משמעי!
ושוב – העניין הוא – שכל מיני מנהלים או רופאים למיניהם "לא רואים" (ליתר דיוק: פשוט לא רוצים לראות או מתעלמים ביודעין) את הקשר שבין מתנות כאלה לבין "דחיפה" של תרופות. זה מעליב את האינטילגנציה שלי, כשאני קורא את הטענות שלהם, לפיהם אותם למתמחים או אחיות אין גישה ישירה לתרופות אותן הם משווקים.
הבעיה היא רחוקה מלהיות קשורה רק להמתנה בתור, מעצבנת ובלתי מוצדקת ככל שתהיה. הבעיה היא שאני חושש שרופאים ייתנו (ולדעתי כבר היום נותנים) תרופות עפ"י אינטרס כלכלי גרידא, וללא קשר לטובת הפציינט.
שוב – אני לא קונספירטור מי-יודע-מה, אבל אחרי שגיליתי שלתרופה מסוימת היו תופעות לוואי רבות, שאחת מהן נוגעת ישירות לכאבים שאני מרגיש, ואף לא אחד מהרופאים שראו אותי לא טרחו לציין את העובדה הזו בפניי – אני לא יודע, אבל יש המון חשדות שעולים במוחי.
מפחיד לחשוב שכל כך הרבה כוח נמצא בידיים של הרופאים, כאשר הם – בעצם – מוחזקים בביצים ע"י חברות התרופות.
אחד הדברים שמוצגים בכתבה הזו, ד"א, היא ממש מפחידה: לחברות התרופות יש רשימות שהן מקבלות תמורת תשלום מרשתות בתי מרקחת (רשת שור טבצ'ניק וש.ר.מ פארם, מיתממות ו"לא מבינות" למה זה לא תקין), ובהן רשימת הרופאים, המרשמים שהם נתנו וכמות התרופות. מתוך העניין הזה נבנות "רשימות שחורות" של רופאים מסוימים, ומולם יש גם רופאים שעל סמך המרשמים שהם נותנים, מקבלים הטבות למיניהן.
כאן כבר לא מדובר רק במחקרים, אלא בשיטות אפלות של משטרים אפלים.
רק הערונת קטנה – הפסק לתת לדמוניזציה האינטרסנטית הזו להשפיע גם עליך.
מאיפה לראשונה שאבת את דוגמת האופטלגין שאתה חוזר עליה כל הזמן?
זה שיש חברה אמריקאית שמייצרת "אופטלגין נוזלי בחצאי מנות" (הכינוי שלי עבו ראדויל), לא מספקת סיבה אמיתית למנוע ממני לקחת כדורי אופטלגין.
זה שאמריקאים טפשים לא מבינים שלוקח זמן עד שהאופטלגין משפיע, ולכן לוקחים כמות גדולה של כדורים אחד אחרי השני כשבתוך שניות אין מזור מהכדור, לא אומר שאני צריכה לעבור את המניפולציה הזו של הקטנת המנה וזירוז ההשפעה על חשבון המשך והיעילות.
ו- כן, אם עוד לא הבנת: אדויל דומה מאוד לחצי מנה של אופטלגין נוזלי. הוא אומנם איבופרופן, ולא דיפירון (השמות הגנריים, הלא מסחריים של התרופות הללו). בלקיחת כל אחד מהם יש סיכונים שונים, אך קיימים בשניהם.
הסיכון מאדויל הוא גבוה בהרבה באחוזים, מאשר מאופטלגין.
אני רחוקה מלהיות רופאה ולכן לא קובעת פה עמדה נחרצת, אלא יותר הערה למחשבה.
סתם נקודה למחשבה.
* הכינוי שלי עבו ראדויל = הכינוי שלי עבור אדויל 🙂
כבר מזמן למדתי שהעולם לא צודק. לכן, חשוב לקחת אחריות על מה שקורה לך, ולסביבה במידת היכולת שלך.
העולם מתחלק בשבילי לשניים: איפה שאני יכולה להשפיע לבד ו/או עם אחרים, ואיפה שאין לי שליטה. בכלל. שום שליטה. לא אני ולא חברים יכולים לשנות.
לכן, למשל, יצאתי למלחמה מתוקשרת מאד, נגד קופ"ח וחברת ביטוח (וזכיתי), ויש דברים שאני לא עושה, כי אין לי השפעה, וחבל על הבריאות.
אבל בהחלט אפשר ולעיתים שווה – להתלונן, גם בגלל שמגיע להם וגם בגלל שזה מקל.
והעיקר – שתהיה בריא יותר!!
אתי, תודה רבה – גם על האיחולים, וגם על המילים החמות והחכמות.
ענבה – את "הדמוניזציה האינטרסנטית" קיבלתי בהשפעת רופאים מסוימים, כאשר הם עוד היו סטודנטים ועוד היה אכפת להם. הם אלו שסיפרו לי, הרבה לפני שבכלל שמעתי על זה, את "סגולותיה" של התרופה הזו. לצערי, גם הם למדו שקשה מאוד להילחם במפלצת המעוותת הזו, שנקראת מערכת הבריאות בישראל.
תראי, לכל תרופה יש תופעות לוואי זניחות, את זה גם ה-FDA יודע, אני בטוח. אבל עובדה שהארגון הזה כן מאשר תרופות מסוימות, ואופטלגין היא לא אחת מהן. הדבר הזה לא השתנה כבר יותר מ-3 עשורים. את לא חושבת שזה אומר משהו?
ה-FDA הוא עדיין הארגון היחיד, פחות או יותר, שנעמד על הרגליים האחוריות שלו, בכל פעם שהוא מריח סכנה באחת מהתרופות שמועברות אליו לאישור. זה עדיין אחד הארגונים היחידים שאינם ממומנים ע"י חברות התרופות, אלא מתקיים באופן עצמאי ובלתי תלוי (ולכן גם כל חברות התרופות שולחות אליו את התרופות שלהן לאישור).
ביום שבו ה-FDA יתחיל להיות ממומן ע"י אותן חברות תרופות, זה היום שבו אפשר להחזיר את המפתחות.
סיפור האופטלגין מבחינתי הוא משל. מדינת ישראל היא הנמשל. את הלקח עוד לא למדנו כאן. זו הסיבה שאני חוזר על הדוגמא הזו שוב ושוב.
יהיה בסדר! כולנו נמות בסוף 😆
אם לא ממערכת הבריאות שלנו אז נמות מחום
יא ווראדי חם לי
http://www.truveo.com/Dr-Spin-Medicine-Woman/id/4274973245#
וכל מילה מיותרת…
יצא לי פעם להכיר תועמלתנית שכזו, וכששאלתי מה זה אומר, היא ענתה בפה מלא שהעבודה שלה היא לשחד רופאים.
וכמו התיאור על היום עיון של אתי בן זיו, היא סיפרה על אירועים לרופאים, על מתנות ואפילו על כסף (והמון).
לטענתה לכל רופא יש היום קרן מחקר שהוא פותח וחברות התרופות דואגות להזרים לו לשם מזומנים "עבור המחקר".
הרופא לא נדרש להראות התקדמות או ממצעים ב"מחקר" שלו עבור הכסף הזה.
מצד שני היא טענה (נחרצות) שלחברת התרופות אין אפשרות לדעת עם באמת הרופא רושם תרופות שלה או של המתחרה. אבל זה היה לפני כמה שנים, מאז מערכת המיחשוב התקדמה ובעיקר הסתכרנה.
אופטלגין לא אסור לשימוש באירופה. בארה"ב אסרו על שימוש בחומר בארה"ב בלבד בגלל תופעות לוואי נדירות של דיכוי מח העצם. באירופה החומר נמכר תחת שם אחר, מטמיזול, וניתן להשגה ללא מרשם. אבל כל זה לא קשור לבעייתיות של הקשר בין הרפואה לחברות התרופות, וזו לא בעיה ישראלית אלא כלל עולמית.
סתם בשביל ידע כללי, משככי כאבים ללא מרשם אחראים ליותר מרבע מהתחלואה שנובעת מנטילת תרופות, ויותר אנשים בסך הכל מתו בגלל אספירין, שיכול לגרום לכיבי קיבה מדממים קטלניים, או מפרצטמול שיכול לגרום (ומדי פעם רואים את זה) לכשל כבד קטלני, אלא אם מצליחים למצוא תורם. מיותר לציין ששתי התרופות האלה כן מותרות לפי החוק בארה"ב.
אלו באמת לא הדוגמאות שצריך לתת כדי לראות את הנזק בתועמלנות. את זה רואים כשבוחנים את ההחלטות של רופאים בנוגע למרשמים לתרופות ללחץ דם, סכרת, היפרטריגליצרידמיה ושאר תהליכים כרוניים. ב"המצאת" מחלות שלא באמת קיימות (כמו התקרחות), וגם, למרות שזה נורא, בכל מיני תרופות חדשניות למחלות קשות, כמו סרטן, שיכולות להועיל לאחוז קטן מהחולים, בעלות של מאות אלפי שקלים. אלה הן הבעיות, לא משככי הכאבים. שם נמצא הכסף הגדול מבחינת חברות התרופות, שם נמצא הקשר המושחת בין רפואה ופרמצבטיקה.