עבדאללה חוזר לביקורת ב-Basar
לפני פחות מחודש הייתי ב-Basar. הציון שנתתי למסעדה היה בינוני מאוד (7.5). ביום חמישי האחרון, שבתי עם עוד כמה חברים, כדי לבדוק מחדש את המום (כי בכל זאת – לכל מקום מגיעה הזדמנות שניה). חשוב לציין, כבר בהתחלה, כי הפעם בעל הבית לא היה. זה חשוב, כי הציון הפעם ישקף את זה בצורה חד משמעית.
כשהגענו ב-21:00, השולחן היה כבר ערוך ל-6 אנשים. לשמחתי, היה לנו את השוחן שהיה קרוב לקיר, מה שאומר שהיתה לי ספה לשבת עליה. זה בהחלט היה עניין חשוב. כמה דקות אחרי שא' ואני הגענו, השוחן כבר התמלא בשאר החברים, והאווירה התחילה להיות שמחה. המוסיקה, בשלב הזה, היתה רגועה מאוד, אם בכלל, והשיחה זרמה בצורה חלקה. גם הפרט הזה חשוב להמשך התיאור של מה שיגיע אחר כך. עד כאן כל מה שהיה חיובי באותו ערב.
ככל הנראה, המלצרים היו ממש חדשים באותו ערב, או שפשוט היו בלתי מקצועיים בעליל. ידידתי נ' ואני הזמנו למנה ראשונה שני פטה כבד (אחד לכל אחד, 20 ש"ח למנה). המלצר, על דעת עצמו החליט שאנחנו, ככל הנראה, צריכים לחלוק מנה אחת. לא ברור לי למה. אמנם הפטה עמד בהחלט בסטנדרטים של המסעדה, והיה טוב מאוד, אבל כל ההתנהלות סביבו היתה די בעייתית. כשיש לך 4 סועדים שמזמינים 3 מנות של פטה כבד (עוד זוג חברים הזמינו מנה אחת ביניהם), 3 לחמניות קטנות הן רחוקות מלהספיק. זה בהחלט לא משהו שנוח לי להסביר למלצרים. זה דבר שהם צריכים להבין לבד בזמן ההזמנה. כנ"ל לגבי צלוחית החמאה הבודדת, המחסור בזיתים שאף אחד לא טרח למלא, צלוחיות השום הכתוש שחבריי לשלוחן ביקשו מהן עוד ועוד, וכו'.
עוד בזמן שאכלתי את המנה הראשונה, המלצר, שאין לי מושג מה שמו כי פשוט לא טרחתי לברר, הלחיץ כל הזמן בשאלות על המנה העיקרית. הוא חזר כל 30 שניות כדי לברר אם כבר החלטנו. גם אם חלקינו החלטנו, הבנאדם פשוט לא הניח. כל מה שרציתי היה לעבור את המנה הראשונה בשלום…
בסופו של דבר, נכנעתי. הזמנתי מנה של קבב רומני (4 יח') עם מג'אדרה (36 ש"ח), וביקשתי במפורש שהוא יהיה מדמם. המלצר אמר שזו לא בעיה. לדעתי הוא טעה שוב, כי זו בהחלט כן היתה בעיה. נתחיל בזה שכל המנות הגיעו מלבד של אחד מהחברים, שחיכה לסטייק הפרגית שלו (בואו נודה בזה, מדובר בחזה עוף צעיר) יותר מחצי שעה, והרבה אחרי שכל שאר המנות הוגשו. תזכרנו את המלצרים כמה פעמים, אבל לא נראה שזה השפיע עליהם. המנה עצמה היתה גם בעייתית: בקבבים שהגיעו אליי לא היה זכר לשום טיפת דם. הם היו נוקשים למדי, והמג'אדרה (אורז עם עדשים) היתה אכילה עוד פחות. האורז היה קשה, כאילו זה עתה יצא מהמיקרו, או שלפחות לא בושל כראוי, והוא התפצח לי בפה. בלשון המעטה – לא כיף.
תוסיפו לזה את העובדה שבאמצע המנה המלצרים החליטו לעשות שמח עם שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, אבל בפול ווליום, ותקבלו החלטה של כמה מחבריי, הנאמנים למקום, לא להשאיר טיפ באותו ערב.
אני לא יודע כמה יצא החשבון באותו ערב, והאמת – לא ממש מעניין אותי. Basar, מבחינתי, נמחקה מרשימת המקומות שאני אבקר בהן בקרוב. פעם אחת נפילה – מילא. פעם שניה – זו כבר תבנית הרת אסון קולינארי.
סיכום:
חשבון: שלי, אישית – 80 ש"ח בדיוק.
אוכל: המנה העיקרית היתה פשוט גרועה. עדיף ללכת ל”לוקאס”, לדעתי. מה שכן – הפטה כבד היה טוב מאוד.
שירות: לא מקצועי בעליל.
אווירה: תשכחו מרומנטיקה. תשכחו מאווירה. אני לוקח את כל מהשכתבתי בביקורת הקודמת בחזרה.
חניה: יש חניון של רובע העיר. לא רחוק משם. 15 שקל לשעה, או חלק ממנה. בכל זאת מדובר בתל אביב.
ציון סופי: 4.
BASAR
בר-מסעדה, בשרים, על האש
מונטיפיורי 29 פינת יבנה, תל אביב
טלפון: 03-5252569
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.