כל מילה בסלע
בעזרתה החדשה של המדפסת-מכונת צילום-סורק המשולבת החדש שקניתי היום ובעזרת תוכנת OCR לא רעה בכלל, מתאפשר עכשיו להעלות כל מיני דברים נוספים לבלוג, בלי להתאמץ יותר מדי. אחד הדברים שקפצו לי לעין בזמן האחרון, הוא טור חד פעמי של פרופ' רון נעמן, פרופסור במחלקה לפיסיקה כימית במכון ויצמן ויו"ר הוועדת המקצוע לכימיה במשרד החינוך. הטור הזה התפרסם ב"גלובס" לפני שבוע, אבל רק אתמול ראיתי אותו, כמעט במקרה. כמו שמרמזת הכותרת של הפוסט הזה, אני חושב שהאיש מבטא את דעתי בצורה טובה מאוד, ולכן חשבתי לצטט את הטור הזה, בלי לגעת בו (אני רק מקווה שמערכת "גלובס" תהיה נדיבה מספיק בכדי להימנע מתביעה..):
"לאחרונה התפרסם סקר דעת קהל בו נשאלו אזרחים אילו מהאיומים מדאיגים אותם בימים אלה. האיומים שהוזכרו הם: ההתחמשות האיראנית, המצב הכלכלי והמתיחות הביטחונית בצפון. למרבה הפלא, האיום היחידי שיבוא עלינו בוודאות מוחלטת לא הוזכר כלל בסקר. הכוונה למחסור חמור בבעלי השכלה טכנית ומדעית: מהנדסים, רופאים ומורים. מחסור זה יגרום למשבר כלכלי עקב אי פיתוח תעשיה מתקדמת, לקריסת מערכת הבריאות והתפרקות מערכת החינוך.
מדינת ישראל זכתה לעלייה גדולה ממדינות בריה"מ לשעבר, שהביאה לכאן בעלי השכלה גבוהה, שמהווים מרכיב חשוב בהצלחה הכלכלית של השנים האחרונות. מדינת ישראל זכתה מן ההפקר: ללא השקעה בהכשרה קיבלנו אנשי מקצוע שתרמו לקפיצת מדרגה ביכולת הטכנולוגית שלנו. היום, חלק מאותם עולים פורש לגמלאות. מספר הפורשים ילך ויגדל בשנים הקרובות. כיוון שלא נוצלו "שבע השנים הטובות" על מנת להכשיר מספיק בעלי השכלה טכנית ומדעית, נמצא את עצמנו בקרוב סובלים ממחסור אדיר. אנו מכשירים כיום רק 80% ממספר המהנדסים היוצאים לגמלאות כל שנה. יותר ממחצית מורי המדעים והמתמטיקה גילם מעל חמישים שנה. המצב חמור אף יותר בתחום הבריאות.
השאלה היא כמובן מה צריך לשנות על מנת למנוע את המשבר או לפחות לצמצמו. התשובה פשוטה. המחסור כולו נובע מכך שאין מספיק בוגרי תיכון שהכשרתם מספקת על מנת להתקבל ללימודי הנדסה ומדע. בחלק מבתי הספר התיכוניים לא מלמדים את כל תחומי המדע, ביולוגיה, כימיה ופיסיקה וחסרים מורים מעולים בכל התחומים. ללא שינוי יסודי במשאבים הניתנים להוראת המדעים בבתי הספר לא נוכל לעמוד בדרישת כוח האדם של כלכלה מודרנית.
כשמדובר במשאבים למערכת החינוך, הכוונה לגיוס מורים צעירים בלי רצון ויכולת. צעירים אלו יכנסו למערכת רק אם שכרם יהיה ראוי. כדי להופכו לכזה חייב לחול שינוי מהותי בשכר המורים. כמו כן יש להוסיף שעות לימוד במקצועות המדעיים ולהקים כיתות ומעבדות שיתאימו לצרכים. במקביל, יש לקיים תכניות שמטרתן להגדיל תוך זמן קצר את מספר בוגרי התיכון המסיימים לימודי מדע ומתמטיקה מוגברים. תכניות כאלו קיימות ומצליחות, אולם היקפן קטן בגלל מחסור תקציבי.
יש שיטענו כי מהלך כזה, הדרוש לטענתי, מחייב מיליארדים רבים של שקלים ו"מאין ניקח?" קשה לענות על השאלה במאמר וללא נבירה בספרי התקציב. אבל ברור לכל בר-דעת שמדינה המשגרת לוויינים, קונה נשק במיליארדים ומחזיקה בצבא גדול, מדינה כזו חייבת למצוא את המיליארדים הנחוצים לחינוך. ללא כוח אדם מדעי וטכנולוגי גם ביטחוננו ייפגם. לכן ,אפילו מהראיה הצרה של נושא הביטחון, ברור שהשקעה בחינוך היא הכרח מיידי.
מוזר שלמרות שהעוברות שהוצגו כאן גלויות וידועות, ולמרות שברור שאנו עומדים בפני משבר בעל השלכות אדירות על עצם קיומנו כמדינה מודרנית, למרות כל זאת, לא מוקדשת לנושא תשומת לב ציבורית ואיננו שומעים על דיוני ממשלה או "התייעצות שרים" שמטרתן לפתור את הבעיה.
כיוון שהנושא אינו "פוליטי" או "מפלגתי", חשוב שאנשי ציבור, אנשי עסקים ומחנכים יקימו קול צעקה עכשיו, לפני שנעמוד בפני שוקת שבורה. "
כאמור, כל מילה בסלע, וכל המוסיף גורע.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
אני הייתי רוצה לתת הסבר לכך שהחשש הזה כל כך נמוך. בטווח הקצר, לאיום האירני יש השפעה ישירה עלי ועל ילדי. לעומת זאת למשבר ההשכלה, לכאורה כל אחד מרגיש אחראי בפני עצמו. לפיכך, אם הילד שלי הוא כישלון חינוכי, מוטב שיחיה בחברה כושלת חינוכית, כדי שלא יסבול מתחרות קשה מדי. אם הילד מצליח חינוכית, מוטב שלא יהיו הרבה כמוהו, כדי להבטיח את הצלחתו.
אפשר שסוג כזה של חשיבה מעיד עלי יותר מאשר על הציבור. זה בוודאי לא האופן שבו אנשים תופסים את המשבר הזה. ובכל זאת, אני טוען שצורת חשיבה זו, אחראית במידה מה לקטסטרופה החינוכית של ימנו.
תראה, הייתי שמח לקבל את ההסבר הזה, אבל יש בו שני חורים ענקיים, שלא נותנים לי מנוח:
1. ה"איום" האיראני הוא משהו שאני שומע עליו לפחות במחצית האחרונה של חיי כמשהו ש"אוטוטו קורה" ואנחנו "נימחק מעל פני האדמה".
2. באותה תקופת זמן, מערכת החינוך במדינת ישראל אכן קורסת באופן חד משמעי, בלי שאף אחד יעשה משהו לגבי זה.
קריסת מערכת החינוך היא כבר מזמן לא רק "איום". הראיות נמצאות סביבינו לפחות בשני העשורים האחרונים.
זה לא אומר שצריך להזניח את האיום הביטחוני, אבל אפילו בעיראק, שבה היו בטוחים שיש נשק להשמדה המונית, ושבה פעל המודיעין הטוב בעולם, כולם התבדו בסופו של דבר, ותראה מה קורה שם היום. לא רק שכל העולם מאשים את הממשל האמריקאי בזה שהשתמשו במידע לא מוסמך על מנת לסבך את העולם במחלמה שם, אלא שהכלכלה האמריקאית נמצאת בצניחה חופשית. יש שיגידו שאין קשר בין השניים. אני לא מאמין בזה. אתה לא יכול למקד את כל כולך בנושא אחד, בלי להזניח נושא אחר.
במדנית ישראל, לצערי, הביטחון בא על חשבון החינוך. זו משוואה פשוטה, בלי נעלמים. כל פעם שעולה נושא הביטחון, החינוך נופל לתהומות השכחה. הדוגמא האחרונה התפרסמה רק אתמול בבוקר: 15 ראשי הערים הגדולות בארץ, החליטו להשבית את הלימודים בתחילת השנה הקרובה, אלא אם כן יבוטל הקיצוץ במשרד החינוך. רק זה היה חסר לנו: אם המורים או ההורים לא משביתים, עכשיו קמים ראשי הערים ומאיימים בשביתה. והאמת – נמאס. למה אנחנו לא שומעים על בעיות דומות במשרד הביטחון. למה לא חושבים לקצץ ברכבים המפוארים שיש למשרד הביטחון, ולתת את התנאים המפליגים האלה למורים, למשל?!
למה אף אחד לא אומר בקול רם את מה שכולם חושבים פה? – ש"חוק חינוך חינם" הוא אחד האוקסימורונים הכי לא מצחיקים שיש בסביבה. הרי ברור שקיצוץ כזה כמו שמציע האוצר לבצע בחינוך, יגרום להעלאת השתתפותן של הרשויות המקומיות, על מנת לא להוריד את רמת הלימוד (לאן כבר אפשר להוריד אותה יותר??), ושאנחנו נשלם על כל זה באמצעות הארנונה, כי כסף לא צומח על העצים?
למה אני לא שומע קול צדיק אחד בסדום, שמרים קול צעקה על העוול המטורף הזה?
למה אף אחד לא מבין שכל עניין "נקיון הכפיים" ו"הביטחון האישי" שכולם הולכים לרוץ בגללם אל הקלפי, מקורם בחינוך? ואפילו באופן ישיר! אני אפילו לא צריך להתפתל כדי להסביר את הסיבה והתוצאה כאן!
האיום האמיתי שאני רואה לנגד עיניי בשני העשורים האחרונים, הוא החינוך. זהו איום אמיתי, ממשי וקיים. הוא בר הוכחה מיידית, ולא צריך את המוסד או כל ארגון ביטחוני אחר כל להוכיח אותו. אני לא צריך לסכן אף חייל בכדי להוכיח את זה. ואף על פי כן, אנחנו עוצמים עיניים. ולמה? כי נוח לנו. כי מערכת החינוך שלנו זה אנחנו. עצמינו ובשרינו. אנחנו לא מרגישים נוח להצביע על עצמינו, כאשמים במחדל שנמשך כל כך הרבה זמן. הרבה יותר קל להאשים את האיראנים, הצבא, מערכת המודיעין, האמריקאים וכל מה שלא תרצה – רק לא את עצמינו.
אין פה שום קונספירציה. אנחנו אחראים לכך שנבחרינו יקומו ויגידו יום אחד: די! נמאס! הגיע הזמן לעקור את כל האלימות הזו, את כל הבלאגן הזה מהשורש. והשורש הוא עמוק מאוד כבר. יש אנשים שכבר לא מאמינים שיחזרו לארץ בגלל מערכת החינוך פה, ומהפחד שילדיהם יהיו חלק ממנה. וקשה לי לומר שאני לא מבין אותם לחלוטין. שורש הבלאגן שלנו הוא לא איראן, לא עזה ולא ארה"ב. שורש הבלאגן שקורה לנו הוא החינוך.
למה לא משקיעים בחינוך? כי ה"מדינה" היא אוסף של שלומיאלים חסרי-אחריות, שדוגלים בגישת so far so good על כל דבר, ומעדיפים לא לעשות שום דבר בתחום אחריותם. למה לא יוצאים מהשטחים? מנערים את הבהמה הירוקה ואת הכחולה גם? מפסיקים להעשיר את משפחת עופר? כי האזרחים לא דורשים מהם לעשות זאת. כי לאף אחד לא אכפת מכלום, כי אנחנו מדינה של הדוניסטים חסרי אחריות.
(וכמובן, אתה יודע שאני לא מסכים איתך בעניני חינוך, ושהרס מערכת החינוך הוא דבר מצוין, אבל זה נושא אחר בכלל)
ממליץ לעיין בהקשר הזה באתר של פרופ' אברון מהפקולטה לפיזיקה בטכניון, תחת "חברה"
דוגמה
http://physics.technion.ac.il/~avron/images/medinat.jpg
והאתר:
http://physics.technion.ac.il/~avron