עבדאללה והטאפאסיה
טוב.. אז אמש החלטנו לנסות, אחרי המלצה של אחד החברים, את הטאפאס-בר אל באריו (El Barrio) ברח' מוזס 22 בתל אביב.
בימי שלישי, לטענתם, יש גם מופעי פלמנקו, במהלך הערב. נשמע כמו משהו מפתה, אז למה לא, בעצם?
אז כמה סיבות יש ל"למה לא":
1. ה"מופע" במהלך הערב, מרשים ככל שיהיה, היה 3 ריקודים במהלך שעתיים וחצי, כאשר בין לבין – הפסקה של איזה 45 דקות לפחות. מאיזור הלא מעשנים, גם לא רואים שום דבר, אלא אם כן קמים ועוברים לחלקה השני של המסעדה (כל גודלה הוא שני חדרים לא גדולים).
2. האוכל פשוט ויקר. לא משהו יוצא דופן. יורחב עליו בהמשך.
3. צפוף מאוד. המקום קטן, חמוד, אבל לא בנוי לחבורות גדולות. אנחנו היינו 9 אנשים. זה הרבה מאוד למקום כזה.
למה כן?
1. המקום חמוד והאווירה נוחה לדיבור (מוסיקה לא רועשת מדי).
2. יש איזור ללא מעשנים, והעשן אשכרה לא מגיע לשם.
3. היחס האדיב מאוד של המלצרים ובעלי הבית (גם אם לא מקצועי תמיד).
ועכשיו לתכל'ס:
כמו שכתבתי. האוכל לא מורכב במיוחד, אבל יקר.
לדוגמא: צלחת של איזה 10-15 פרוסות דקות של חמון קופה עם לחם פשוט, עלתה 49 שקל! אני מבין שמדובר בטאפאס, אבל דחילק, קצת הגיון. מנה של 5-6 שרימפסים ברטבים (מעניינים, יש לציין) עלתה 32-36 שקלים. בלי שום תוספת. מנות עיקריות התחילו מ-48 שקלים בערך (2 נקניקיות צ'וריסו עם ביצת עין וצ'יפס). על השולחן הוזמנו גם מרק בקר עם ירקות שורש שהיה טעים מאוד, ופילה ביין ופטריות, שממש לא הרשים. באגף השרימפסים, הוזמנה מנה בגבינת רוקפור, שהייתה נחמדה (זו הייתה המלצת השף), וגם מנה ברוטב ליצ'י וברנדי, שהייתה כבר יותר טובה.
סיכום? לא משארתי עד הסוף, אז אני לא יודע מה עוד הוזמן, אבל הסיכום האישי שלי: 100 שקל עבור מנת חמון עם לחם, צינזאנו ביאנקו וכוס סנגריה (כולל טיפ). כאמור – לא זול. המיקום – נחמד ושקט, ואין בעיות חניה באיזור.
מעבר לחברה – החוויה של הערב: הסנגריה והרקדנית (ג'ינג'ית צבועה היא עדיין ג'ינג'ית..?). בקיצור, עבדאללה יעשה חושבים שוב לפני שהוא יגיע לשם.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
וזעתר הגיע לרוב המסקנות 5 דקות אחרי שהתיישב והצביע ברגליים הרבה לפני. לא כוס התה של זעתר.
והיא לא ג'ינג'ית, היא אנורקטית.
תגיד, גיא, מה קורה עם הפוסטים על סקוטלנד? לדעתי נשאר עוד שבוע של סיפורים. תביא!
צודקת. לא הכל תומלל, אבל האמת היא שיש אפילו יותר משבוע של סיפורים.
אני מקווה ביום-יומיים הקרובים להמשיך את סיפור המסע. כנראה במהלך הסו"ש.
אני שמח שעוד יש לך תיאבון לעוד…
ברררררור שיש תאבון. כשטעים רוצים עוד, לא?
גם אני טיפה אשם. אני גם הפסקתי קצת לכתוב בגלל עומס עבודה ויש לי הרגשה שגיא עוצר ומחכה לי או לתמונות (למרות שנתתי לו אור ירוק לרוץ קדימה)
את מוזמנת מצד שני לקבל סיפורים באופן אישי..