מוסיקה להמונים
"רדיוהד" הפיצו בימים האחרונים את אלבומם החדש.
עצם העובדה הזו לא מרגש אותי במיוחד, כי אני גם לא מעריץ גדול שלהם מאז "The Bends", שהיה יצירת מופת. מה שכן מרגש אותי, בכל פעם מחדש, זו העובדה שקמים אמנים בזמן האחרון, מחליטים לעזוב את חברות התקליטים שלהם, במקרה של רדיוהד – EMI, ולהפיץ את האלבומים שלהם על גבי הרשת. רדיוהד הגדילו לעשות, ונתנו למעריצים (המורידים) את האפשרות לשלם כאוות נפשם, או לא לשלם כלל. הטענה היא, כי במהלך השבוע האחרון, בו הופץ האלבום ברשת, כ-70% מהמורידים (1.3 מיליון הורדות) שילמו סכום כסף כלשהו עבור ההורדה.
רדיוהד הם לא הראשונים שעושים מעשה כזה, אבל זה רק מוכיח לי לאחרונה, שלרוק יש עוד מה לתרום למהפיכות בתחום המוסיקה. הרוק לא מת, ומי שמיהר להספיד אותו, מתבקש לבלוע את הכובע שלו מייד!
בעקבות המהלך של רדיוהד, גם ניין אינץ' ניילס (NIN) כבר הודיעו על הפצה באופן דומה של האלבום הבא שלהם, ונראה ששוב יש להקות שמביאות את הבשורה החדשה לעולם. אמנם כרגע מדובר בעיקר בהרכבים מבוססים, שכבר לא צריכים להוכיח את עצמם ואת יכולתם ליצור, ואף על פי כן, זו התחלה. אלה ניצנים ראשונים, וכולי תקווה שבעתיד הלא רחוק חברות התקליטים העושקות את האמנים ואת הקונים, יחדלו מלהתקיים. יש בזה אמת, שאני קונה עדיין דיסקים, ומתרגש מפתיחת אלבומים חדשים, תוך התהליך של קריעת הדיסקים וכל מה שזה אומר, אבל עדיין – מושג החופש המוסיקלי מתחיל לצבור תאוצה. וכרגיל – עולם הרוק הוא זה שמוביל את התהליך, וזה משמח אותי מאוד.
אז שוב – מי אמר שהרוק מת??
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
לא יודע. מי?
ומי אמר שמקדונאלד מתו?
ומי אמר שאגד מתו?
ומי אמר שהבנזין והסולר מתו?
על מה אתה מדבר?!?!
דבר ראשון – תירגע. תנשום עמוק. הכל בסדר. עוד מעט יגיעו האנשים הנחמדים עם החלוקים הלבנים וייקחו אותך למקום שקט ויפה..
שנית, רבים כבר הספידו את הרוק עשרות פעמים ב-20 השנים האחרונות. ועובדה – הרוק מרים את ראשו הקטלני כל פעם מחדש. זו אחד מהז'אנרים הכי מהפכניים במאה השנים האחרונות.
לא קורא את העיתונות הנכונה אולי… לא ידעתי שהרגו את הרוק.
על כל פנים, הבנתי משי שגם מדונה עזבה את EMI והלכה על שיווק מסוג אחר. קצת כי צריך להחליף וקצת כתגובה על הזכייה האחרונה נגד משתמשת P2P כלשהיא.
כן. מתברר שיש גם לא מעט אמנים שחושבים שפדרציית חברות התקליטים הלכה רחוק מדי הפעם (הקנס לאותה אישה עומד על מעל 220 אלף דולר, ובינתיים היא כבר הספיקה להגיש ערעור).
לגבי מותו של הרוק – אני חושב שלא היה עשור מאז שנות ה-70 שלא הספידו את הז'אנר, ואותם אנשים נאלצו כל פעם לאכול את הכובעים שלהם מחדש.
אני מקווה שהיה להם טעים.
הי! יכול להיות שהם אוהבים לאכול כובעים, אז כל פעם הם צריכים להמציא סיבה חדשה בשביל שהם יוכלו לאכול כובע ! רק שהם מתעצלים, אז הם משתמשים באותו תירוץ כל פעם (הרוק מת). לא מאד מקורי מצדם אני חייבת לציין.
האמנם יכול להיות שזה בגלל שנת שמיטה? מחפשים אוכל חדש וחוזרים לאותם כובעים טעימים? לא חשבתי על זה ככה..
ואני עדיין אוכל את עצמי שלא קניתי את הכובע "שרלוק" שם ליד סקאי…
עוד כובע שהיה יכול להיות טעים..
אכן מהלך מעניין ומעניין לראות אם זה ימשיך.
אם אתה אוהב להריח ולקרוע צלופנים, כמדומני שאם תחליט לשלם 40 פאונד ומעלה על האלבום תקבל במתנה גם משלוח של דיסק דיסק, עם איזה בונוס משהו עליו…
גם לי יש את הגבולות שלי, יקירי.
דבר ראשון – כמו שכתבתי – מאז האלבום האלמותי שלהם בתחילת שנות ה-90, אני לא מוצא בהם משהו מעניין במיוחד. למרות שיהיו שיחלקו עליי בנוגע ל-OK Computer.
חוצמזה – אני מוכן היום לשלם עד 10$ לאלבום, שאני חושב שהוא מחיר סביר. לעיתים רחוקות, ורק אם מדובר באמת באמן שאני אוסף באובססיביות (כמו Ozzy ו-Dream Theater), אני אהיה מוכן להשקיע קצת יותר.
40 פאונד זה "קצת" יותר מדי בשבילי, במיוחד במקרה הזה.