ביקורת ספרים תקופתית
הגיע הזמן לכתוב קצת על ספרים שקראתי לאחרונה, ולספר את דעתי עליהם.
מותחנים:
"הפולשים" / מייקל מרשל – למרות המלצתו החמה מאוד של אלי מ"ינשוף" אני חייב לומר שהספר הזה של מרשל עצבן אותי. כרגיל, הוא טווה עלילות רבות לתוך סיפור אחד מרכזי, ושומר אותך במתח לאורך רוב הספר. ואז מגיע הרגע הזה שאני לא סובל בספרים האלה – הוא מנסה למכור לי פילוסופיה בגרוש, ולגמור את הספר כמה שיותר מהר. הבעיה היא שהרבה סופרים, כמו מרשל, עושים מעשה דן בראון, ומנסים לגרום לי לחשוב שליאונרדו דה וינצ'י בעצמו ועוד מפורסמים שכמותו, סבלו מאותה בעיה פסיכולוגית שהספר מטפל בה, כביכול. נו, באמת. מה זה השטויות האלה? אני הייתי האדם השלישי שקנה את הספר המתורגם בארץ, ואני מתחרט על כך. ספר מאוד לא כיפי, ואף נוטה לשעמום בחלקים רבים בו.
"דקסטר חולם חלומות אפלים" / ג'ף לינדסי – ספר שצריך להכנס לפנתיאון הקלאסיקות – הספר הראשון בסדרה, שבזכותו גם הופקה סדרת טלוויזיה בעלת אותו שם. מסופר על רוצח סדרתי טוב, כזה שרוצח רק רוצחים סדרתיים, וזאת כדי להתגבר על היצר שלו לרצוח סתם אנשים. ככה לפחות הוא מתעל את יכולותיו לטובת הציבור, כשהוא פוטר אותנו מנוכחותם של פושעים אחרים. הוא עושה את זה מבלי להרגיש דבר, באפאטיות מוחלטת. זה ציני, מסופר בגוף ראשון, והעלילה פשוט סוחפת. יש לי כבר בבית גם את הספר השני המתורגם ("דקסטר משחק משחקים מסוכנים"), והבנתי שהספר השלישי בסדרה כבר יצא, אבל עוד לא תורגם. מומלץ בחום!
"הפרס הגדול" / דיוויד באלדוצ'י – מי שאוהב קריאה קלילה ומהירה, יאהב את הספרים של הסופר הזה. זהו כבר הספר השלישי או הרביעי שלו שאני קורא, ואני נהנה מכל רגע. בשבוע הספר קניתי את כל ספריו. אין פה הרבה הפעלה של תאים אפורים, העלילה די בנאלית וגם קצת צפויה, אבל הקריאה היא מהירה, ונותנת לך אפשרות להחזיק ספר ביד, ולסיים אותו בקריאה אחת. קשה להניח בצד. פשוט כיף. בקצרה: מדובר בבחורה ענייה, שמקבלת הצעה מפוקפקת ביום בהיר אחד לזכות במליוני דולרים בלוטו, וזאת בתמורה לכך שהיא תעזוב עם בתה היחידה את ארה"ב לנצח. לאחר שבעלה נרצח, היא מחליטה לקבל את ההצעה, אבל 10 שנים מאוחר יותר, היא מפרה את הבטחתה וחוזרת לארה"ב בחשאי. האיש שסידר לה את הזכייה הזו לא מרוצה מכך, והוא מתחיל במסע רציחות סביב הבחורה.
"תחזיקו חזק" / הרלן קובן – עוד ספר של כותב המותחנים המהיר במערב. נראה כאילו האיש הזה כותב כמו שאני קורא את ספריו – ברצף. הוא מצליח הפעם לטוות כמה עלילות, לא רק אחת, לתוך קלחת של שכונה אחת קטנה. לפעמים זה נראה שהעלילה והפתרונות קצת מאולצים, אבל בסה"כ מדובר במותחן קליל ונחמד לשעת לילה. הספר מלא טוויסטים עלילתיים, אבל בשלב כלשהו אתה מרגיש שיש טוויסט אחד יותר מדי. למי שמחפש משהו קליל – קובן נותן את הסחורה הרגילה שלו.
פנטזיה:
"אראגון" / כריסטופר פאוליני – סיפור הרפתקאותיו של נער עני, שמוצא ביצת דרקון, ויוצא להציל את העולם שלו מפני מלך אכזר. ספר קליל, יפהפה, שבורא עולם שיש בו הכל, מגמדים, דרך אלפים, חיות בר, וצבא כובש. כל מה שאתם מצפים מספר פנטזיה נוסחתי, אבל הטוויסט הוא דווקא של הסופר – הוא נכתב כשפאוליני היה בן 15 בלבד. הכתיבה שלו מרתקת, בוגרת והיא מלאה בדמויות שאפשר להזדהות איתן. זהו הספר הראשון בטרילוגיית "הירושה".
"הבן הבכור" / כריסטופר פאוליני – הספר השני בטרילוגיית "הירושה" של פאוליני. תורגם רק לאחרונה לעברית, ויצא בדיוק לפני שבוע הספר העברי. הסאגה של אראגון וסאפירה הדרקונית נמשכת, הפעם היא ברובה בממלכת האלפים. פאוליני מצליח לטוות עלילה מרגשת, וגם מיוחדת מאוד, כאילו האלפים מוצגים בפעם הראשונה בפני קוראי הז'אנר. יחד עם זאת, הספר הזה ברובו קצת פחות טוב מהספר הראשון, אבל שווה לצלוח את 400 העמודים הראשונים, כדי להגיע ל-250 האחרונים, בהם פאוליני מצליח לתאר קרב אדיר ובלתי נמנע, בתיאורים משכנעים מאוד, עדי כדי הזדהות עם דמויות מסוימות. אני כבר מחכה בקוצר רוח לספר השלישי.
קלאסיקה – מד"ב:
"פניי מועדות לכוכבים" / אלפרד בסטר – ספר שנכתב לראשונה ב-1956, במקור הוא נקרא "טיגריס! טיגריס!", והוא יוצא עכשיו במהדורה מתורגמת חדשה בעברית, ע"י הוצאת "ינשוף". סיפורו המטורף של גוליבר פויל, הוא סיפור לא קל, ועם זאת – מצליח להשאיר אותך על בהונותיך במשך קריאת הספר כולו. סיפור שלא נס ליחו, ואני ממליץ עליו לכל קורא מד"ב, אשר מעוניין להבין איפה הכל התחיל. יופי של עלילה, הדמויות נהדרות, ויש גם בונוס להוצאה המחדשת – הקדמה לספר של ניל גיימן. בגדול, בלי לתת יותר מדי ספוילרים העלילה היא על איש פשוט ולא חכם במיוחד בשם גולי פויל, ששהה כנגד רצונו בחלל למשך חצי שנה, וכשספינה עוברת לידו ולא אוספת אותו למרות אותות המצוקה הרבים שהוא שולח, הוא מחליט להתנקם, ונשבע להרוס את הספינה ואת יושביה. בדרך, כמובן, נוספים עוד פרטים לעלילה, שלאט לאט מקדמים את פויל לעבר הטירוף הבלתי נמנע. כאמור – מומלץ מאוד!
ספרים נוספים בקרוב…
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
מפאת קוצר הזמן, אצטרך לבחור רק אחד לשאול ממך, אז שים לי בצד את בסטר ואני מקווה להגיע לקרוא אותו לקראת שנת 2020. 😐 🙂 😥
על האש.
אתה פשוט "גונט" כמויות של ספרים 🙂 כל הכבוד!