אז מה עושים? או: החינוך כפתרון לבעיה הגדולה

מודי כתב, בהמשך לדיון שמתנהל בבלוגדיבייט, על זה שהחינוך הוא לאו דווקא הבעיה הגדולה שמדינת ישראל מתמודדת איתה היום.
יסלח לי, מודי, אבל אני חולק על דעתו. זה שחינוך לא ייתן שום דבר בטווח המיידי, ולכן אין צורך להשקיע בו – זו בדיוק הבעיה שאני רוצה לפתור. נמאס לי שאנשים לא מבינים, שתהליך לוקח זמן. אין פתרון מיידי. לא היה ולא יהיה. כל מערכת חינוך שקמה בעולם המערבי עברה תהליכים לאורך השנים, על מנת להתאים אותה לאזרחים שמתחנכים בה. אנחנו לא יכולים להיות יוצאי דופן בעניין הזה. אני בהחלט מאמין שיש לנו 15 שנה, ואני גם מאמין שיש דרך לקצר את התהליך הזה, אבל לא בהרבה. הבעיה, היא שכמו שציינת, ש"לך תשכנע אנשים".
החינוך הוא בהחלט הבעיה הגדולה ביותר של מדינת ישראל. אני לא יודע אם אני מסכים עם כל מה שדובי כתב עליו, אבל הוא שם את האצבע על הדבר האקוטי ביותר, ובזה הוא צודק במאת האחוזים. עם כל הכבוד – אף עיתון לא יצליח להחדיר ערכים היום, פשוט בגלל שהכל עובד על רייטינג. עיתון ללא רייטינג לא שורד. עיתון עם רייטינג היום הוא עיתון נחות. אין לי דרך אחרת להבהיר את זה. למרות שזו לא דעה פופולרית, אני מאמין שהגיע הזמן לקצץ בביטחון (לפחות זו גם לא דעה פופוליסטית) ולהעביר לחינוך. הגיע הזמן לשקם את מערכת החינוך במדינת ישראל. רוב המקצועות הנלמדים היום משוננים, ולא באמת נלמדים. ואין לזה שום קשר לפוליטיקה. למתמתיקה, אנגלית, הסטוריה, ואפילו אזרחות ודמוקרטיה, ולעוד מקצועות רבים אין ולא יהיה קשר לצד הפוליטי במפה כלשהי. אי אפשר לומר שאין דרך לשפר את הדברים הבסיסיים האלה. עזבו את כל המבחנים הבינלאומיים שמראים לנו את בושתינו בפומבי. יכולתי לומר לכם על ההתדרדרות לפני 20 שנה כבר, כשנתנו ליועצות חינוכיות מטעם משרד ה"חינוך", אם בכלל אפשר לקרוא לו ככה, להחליט על העתיד שלי, מתוך הכרות של שיחה של חצי שעה. אני עבדתי במשך 10 שנים ארוכות, כדי להוכיח לעצמי שאני בנאדם ריאלי, אחרי שיועצת כזו החליטה עבורי בכיתה י', שאני לעולם לא אהיה כזה (וזה עוד אחרי שבחטיבת הביניים, הייתי בהקבצה הגבוהה ביותר במתמתיקה). 10 שנים, שבסופן סיימתי תואר מהנדס! ילד בגיל 15 מאמין ליועצת סמכותית שכזו. היא כמעט הרסה לי עתיד אפשרי בגלל טמטום מוחלט! ושמעתי המון סיפורים כאלה. אני עדיין שומע אותם. אין חדש תחת השמש. כלום לא השתנה פה ב-20 השנה האחרונות, לפחות.
אם עתידה של מדינת ישראל ייחרץ, זה יהיה בגלל הבעיה הזו, וזו בלבד. כל שאר הבעיות שלנו נובעות אך ורק מתוך זה. גם ערכים צריכים "להלמד" בבתי הספר, אבל זה כבר נושא בפני עצמו. אתה חייב להבין, שאין דרכי קיצור. כמו בכל תואר, או סיום בגרות, אתה צריך לעבור כמה שנים על מנת לזכות בתעודת הסיום שלך, וגם אשכרה ללמוד (למרות שנראה שמערכת החינוך שלנו הפכה מזמן לבית חרושת לציונים). לא תשקיע – לא תקבל. כשכל פוליטיקאי קטן עושה חשבונות איפה הוא או היא יהיו בעוד 15 שנה, כשמערכת החינוך תתחיל סוף-סוף לתפקד, אתה יכול להבין למה שום תהליך לא מותנע כאן. אנשים קטנים שולטים במדינת ישראל, ואין לזה שום קשר למשפחות העשירות בישראל. בחלקן של 19 המשפחות העשירות שמודי ציין, מדובר בכסף חדש, בחלקן בכסף ובאימפריות שנבנו ב-10 אצבעות. נמאס לי כשאני שומע כל הזמן על ההאשמות חסרות השחר האלה על בעלי ההון. כדי להתמודד על מקום טוב יותר במדינה בה אתה חי, אתה צריך להשקיע. ללמוד. לקבל חינוך טוב. אף לא אחת מאותן "משפחות עשירות" לא קיבלו את הכסף מהשמים. איפושהו זה היה צריך להתחיל. וגם להמשיך. אנשים לא משכילים כבר גרמו לא אחת לנפילת אימפריות כלכליות, כך שאם אתה רוצה "להלחם" באותן 19 משפחות – תעבוד על החינוך. אין דרכי קיצור, וגם לא תהיינה. בטח שלא בטווח הנראה לעין.

כשכל זה נאמר, אני גם מאמין שחינוך בהחלט לא מספיק. אבל זו התחלה, וצריך להתחיל איפושהו. מאחר ואני לא מאמין שיש נקודת התחלה טובה יותר היום, אנחנו צריכים להתחיל להכשיר את הילדים שלנו מעכשיו. ואני מתכוון מגיל הגן ועד לסיום הבגרות, ולאפשר גם נגישות גבוהה מאוד להשכלה הגבוהה (שזה בעיקר אומר, מה לעשות – הורדת שכר לימוד עבור אלה שצריכים את זה). יש הרבה אנשים שפורחים רק בשלב מאוחר יותר בחייהם, הרבה אחרי היציאה מהתיכון. אני יכול לומר בפה מלא, שאני הייתי אחד מהם. בעיקר בגלל שבתיכון "אוסטרובסקי" ברעננה, לכל מי שלא היה במגמה ריאלית, כמוני, היו חרא של מורים, וזה בלשון המעטה. אני חושב שאין פיתרון שלא יכול לכלול פיטורי מורים. יש הרבה מורים גרועים במערכת החינוך, וצריך להפטר מהם. כמו שאני לא יכול לעבוד בתור מתכנת, כי אני יודע שאני חלש בתחום הזה, הגיע הזמן להעיף את אלה שלא מתאימים למערכת החינוך, ונאחזים בכסא בכוח. הקטע האירוני בכל זה, הוא שיש המון מורים שמסכימים איתי (עם כמה אפילו דיברתי לאחרונה), אבל לא יוציאו הגה בפומבי, מחשש מהפוליטיקאים הקטנים הללו.

עוד נקודה למחשבה: אני חילוני לגמרי, אבל מבין לחלוטין את הגאונות של ש"ס. אני קד בפניהם, על מה שהם עשו ועושים. אני מקווה שילמדו את השיטה שלהם בחוגים לסוציולוגיה בעתיד, כדוגמא להצלחה מסחררת. למרות שהם מעודדים אבטלה, אפליה ועוד דברים חשוכים שמתאימים יותר לימי הביניים מאשר למאה ה-21, הם הבינו מזמן שהדרך היחידה לשטוף את המוח לאותם מאמינים, זה ע"י חינוך, וע"י תהליכים ארוכים. במו עיניי ראיתי משפחות חילוניות ברמת השרון ובהרצליה פיתוח (כשעבדתי בבנק שם, לפני כמה שנים), שולחות את ילדיהן לקייטנות של ש"ס, כי הן זולות בהרבה. כמה הרבה? רבע מחיר מכל קייטנה אחרת! וההורים יכולים לנסוע בשקט לנופש בחו"ל, ולא אכפת להורים ש"מרביצים בילד קצת תורה. מה הביג דיל?!". אני מעריץ את ש"ס על מה שהם הבינו מזמן. אנחנו משתרכים אחריהם בשנות דור בכל מה שקשור לחינוך. לא נעים לאוזן, הא? אבל זה בדיוק המצב. מי שולט היום במשפחות העשירות שמודי הזכיר?! הרבנים! כל הרנטגנים האלה! אין לי שנאה כלפיהם, אלא רק כבוד. אין לי שום כוונה לחזור בתשובה. אני מתעב את הדת, אבל מעריץ את הדרך.

השאלה שאני בעצם שואל, היא: מתי נתבגר? מתי נתפכח? מתי נשכיל להבין את מה שכולם הבינו לפנינו? שהכל מתחיל ונגמר בחינוך. שום תהליך כלכלי, צבאי, מדיני וכו' – לא יכול להתבצע ללא חינוך.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

14 תגובות לפוסט “אז מה עושים? או: החינוך כפתרון לבעיה הגדולה”

post_author." -->\n"; ?>
  1. מודי הגיב:

    אני כמובן סולח לך על כך שאתה חולק על דעתי.

    מה זה 'חינוך' אם לא מילה מעודנת יותר ל"כפייה"? אתה רוצה לקחת ילדים ולשכנע אותם בצדקת דרכך, בלי להבין שהוריהם מתנגדים לכך, והם מתנגדים לכך, ומי שמך בכלל לעמוד מול ילד ולשטוף את מוחו באידיאלים ליברליים? וגם אם אתה רוצה בכך, איך תצליח?

    תכנית אפשרית היא להקים קייטנות במחיר סמלי, ובשביל צריך כסף. הרבה כסף.

    תכנית אחרת היא להשתלט פוליטית על משרד החינוך. אבל אז השינוי בחינוך הוא רק שלב ב', כששלב א' עוד לא נעשה.

    אבל הצרה הכי גדולה בתכנית היא שבית ספר לא יכול אופן עקרוני לחנך לאידיאלים שאתה רוצה בהם, משום שכל רעיון בית הספר סותר את האידיאלים. לא בגלל היועצת המטומטמת או המורות השחוקות, אלא כי הוא בהכרח מלמד ש:
    – החזק יכול לכלוא את החלש לשתים עשרה שנה, ללא משפט וללא אפשרות חנינה.
    – החזק יכול להגיד לחלש מה לעשות, איך לעשות, וכמה הוא שווה.
    – החזק תמיד צודק, ומותר לו לכפות את דעתו על החלש.
    – מה שהחלש יודע לא רלוונטי, אלא ידע שהחזק לימד אותו.

    אז כל שינוי בחינוך חייב להיעשות מחוץ לבית הספר.

    בכלל, הגישה של החינוך היא: לא הצלחנו לשכנע מבוגרים, אז בוא נהיה חכמים על קטנים. זה לא יעבוד.

  2. גיא הגיב:

    דבר ראשון, efyska, ברוכה הבאה. אהבתי את התגובה שלך, והרצון לשנות הוא מאוד חיובי בעיניי. כך גם הפוסט שלך.

    לגבי התגובה של מודי:
    מודי, חינוך הוא לא מילה אחרת לכפייה. אני לא מצטער על הזמן ש"כפו" עליי להיות בבי"ס, על כל מגרעותיו. אני רק חושב שצריך לבצע בו שינוי. ברור שחינוך לא צריך להתבצע רק בין כותלי ביה"ס. ברור שהורים צריכים להיות אחראים על חינוך ערכים לא פחות מאשר מוסדות חינוכיים. מה לעשות שאנחנו חיים בעולם תובעני, שבו לשני ההורים אין תמיד את הזמן או היכולת ללמד את הילדים 8-10 שעות ביום, דברים שהילד יצטרך בבגרותו. אני יכול לפתוח דיון שלם על הצורך בהשכלה גבוהה, אפילו, אבל אולי עדיף שלא נכנס לזה כרגע.
    הגרסה שאתה מציע להגדרה של חינוך, כמאסר/שבי של החזק על החלש היא מאוד בעייתית, ולדעתי מוטעית מיסודה. לא כל הילדים הם גאונים מלידתם. לא כל ההורים יכולים ללמד מתמתיקה. אתה נצמדת לסוג מאוד מסוים של לימודים, שיש בהם אידאל ליבראלי/שמרני. אני כתבתי על מקצועות הכרחיים לכל ילד שגדל כאן, ובכלל – בעולם המערבי. זה ש'החזק מחליט', זו עובדה שבלעדיה לא היינו מתקיימים היום. בלי היררכיה כזו, אתה בעצם לוקח מהאדם את החוק הבסיסי ביותר שיש בטבע (ולא רק של האדם). ילד חסר אונים, צריך שילמד מה ההבדל בין טוב ורע בעולם. צריך שיעזרו לו למצוא את הפוטנציאל שגלום בו. אתה כותב בתגובתך, שמה שהחלש יודע הוא לא רלוונטי. תסתכל מסביבך ותגיד לי שאתה באמת מאמין בזה. בגיל מסוים, אתה בעצמך מחליט מה תיקח מהחינוך של הוריך, או לאיזו כיוון מקצועי תפנה בחיים. החזק נותן לך נקודת פתיחה טובה מאוד, אבל בהחלט לא יכול לכפות עליך לעשות את כל מה שהוא אומר לך כל חייך. ההוכחה הכי גדולה לזה היא אותה אלימות, עבריינות וכו'. מצד אחד, נכון שיש לא מעט עבריינים גם עם חינוך מצויין, לרוב עם בעיות מוסר קשות, במקרה הטוב (מה שמכונה "צווארון לבן"), אבל מצד שני – סטטיסטית, יש הרבה יותר עבריינים בעלי עבר חינוכי לקוי.

    מודי, לך יש את המזל שיש לך את היכולת לגדל את בתך וללמד אותה דברים רבים, כי אתה עובד מהבית, גם אם הוא נמצא באוסטרליה. לרובינו אין את היכולת הזו. לא כלכלית ולא מקצועית. לרובינו אין גם את הכשרון הזה. יותר מזה – מערכת החינוך אמורה לפרוש בפני תלמידים, לאורך שנות התבגרותם, מגוון יחסית רחב של מקצועות, שמהן יוכל התלמיד לבחור עתיד בעל פוטנציאל מקסימלי. הבעיה במערכת החינוך היום, היא שהיא נכשלת בדיוק בנקודה הזו. שינון חומר לימודי לא ימקסם אפשרויות עבור אף אחד. חינוך ללא ערכים, יגרום לכאוס מוחלט.

    אבל המסקנה הסופית שלי היא אחת ויחידה: אין ולא יהיה לנו עתיד ללא חינוך. החינוך לא יכול להגיע מהתקשורת, בטח שלא היום. אמנם לדעתי לא קיים חינוך "אוניברסלי" שלפיו צריך ללמד, בטח שלא במובן האידיאולוגי, אבל יש בהחלט אמיתות אוניברסליות, שאי אפשר להתעלם מהן בדרכך לחנך את ילדיך. הדרך היחידה להעביר אותן לדור הבא, הוא ע"י חינוך מסודר ע"י אנשים מוכשרים, שהוכשרו לכך. אפשר לדחות את ההחלטה על כך לעוד 15 שנה, ואז תהיה בדיוק במקום בו אתה נמצא היום, אם לא במקום גרוע יותר. כדי לחנך אנשים בוגרים, תצטרך לעבוד הרבה יותר קשה, בגלל שהאמיתות האוניברסליות שלהן כבר עוצבו. לכן אין ברירה, אלא להתחיל מגיל הגן, ואולי אף לפני כן, ולהמשיך ולהתמיד בכך לאורך כל שנות ההתבגרות, וגם אחר כך.

    ועוד הערה קטנה לגבי תיאוריית ה"חזק על חלש" שלך – תראה לי משפחה אחת במדינת ישראל, מתוך אותן 19 משפחות "שולטות", שמתערבת באופן החינוך של ילדינו. אחת. אם היתה כזו, הייתי מברך אותה בשמחה. אולי היה אפילו שיפור בחינוך. הבעיה היא שהיום לכל אחד אכפת רק מעצמו ומבני משפחתו.
    אז אני שוב שואל, מודי – אם חינוך הוא שלב ב', כדבריך, מה הוא שלב א'? קייטנות לא שוות כלום לדעתי. הן נמשכות שבועיים במקרה הטוב. זה בערך כמו יום כיפור. זה שאמרת פעם בשנה "סליחה" לא נותנת לך את האופציה להיות חרא של בנאדם בכל שאר ימות השנה. קייטנה לא תתרום כלום אם לא תהיה לה המשכיות. את הכסף צריכים להעביר למערכת החינוך שטובעת, ולוודא שאנשי מקצוע, לא פוליטיקאים, יעשו בזה שימוש נאות. אולי מדובר בחלומות באספמיה, אבל איכשהו יש לי עוד אמונה.

  3. מודי הגיב:

    חינוך בבית ספר הוא כפייה. כפייה הכרחית ומועילה לדעתך, אך בכל זאת כפייה. קיום בית הספר מלמד כפייה.

    בקיצור, אני לא מסכים עם כמעט אף מילה שלך.

    אין דבר כזה "ללמד". לימוד מתרחש בתוך הראש, ועד שלא תהיה לנו טכנולוגיה כמו ב"מקצוע" של אסימוב, לא ניתן יהיה ללמד. מה שאפשר הוא להכריח מישהו לשנן, בתקווה שהוא ילמד משהו, או להיות לידו כשהוא לומד, ולספק אפשרויות כדי ללמוד.

    אולי לא הייתי ברור אף פעם בשיחותי איתך, אבל אני לא מתכוון ללמד את בתי דבר. לא לקרוא ולא לכתוב ולא חשבון, כמו שלא לימדתי אותה ללכת או לדבר. מי שחי בעולם שבו אנשים קוראים, ומצופה ממנו לקרוא, ילמד לקרוא, במוקדם או במאוחר. מה שהורס לימוד הוא הצפייה שמישהו ילמד אותך.

    תגיד לי, מכל הדברים שאתה יודע, הדברים שאתה יודע לעשות, הדברים שאתה אוהב – מה מתוך אלה למדת בבית ספר? מה מתוך אלה לא היית לומד אם לא היית שם?

    בלי שום קשר, האמירה על קייטנות היתה בגלל שהזכרת את הקייטנות של ש"ס ואת הערכתך אליהם.

    והחינוך הוא שלב ב' כי שלב א' הוא לצבור כח שיאפשר לך לשנות את החינוך. תזכור: יש לך מתנגדים, והם לא פראיירים.

  4. גיא הגיב:

    אני מניח שנצטרך להסכים שלא להסכים, איש.
    את רוב הדברים שאני יודע היום למדתי הן בבי"ס והן בעבודה. האפשרות לצבור ידע בעבודה ניתנה לי ע"י זה שלמדתי את הבסיס בבי"ס. זה מעגל שקשה מאוד, ולדעתי גם לא צריך לשבור.

    זה שיש לי מתנגדים, ו"הם לא פראיירים" – את זה אני יודע. הם פוליטיקאים והם מורים גרועים, בעיקר. כאלה שהכסא חשוב להם יותר מכל דבר אחר. אבל יש לי חדשות בשבילך, מודי – גם אני לא פראייר, ואני לא לבד. תשאל חצי מהאסירים היום איפה נדפקו להם החיים, והם יגידו לך שהגל התחיל בחינוך לקוי. העולם השלישי קיים בעיקר בגלל בעיית החינוך. וזה רק קצה המזלג.
    אתה רוצה עוד דוגמא? הנה אחת מהעולם שאני נהנה ממנו מאוד – יין. אני כבר 18 שנה בעולם היין, ואני עדיין לומד. לא בכפייה, לא בגלל רצון של אף אחד מלבדי. כל שנה אני לומד דברים חדשים, וזה ככל הנראה לעולם לא ייגמר. אבל זה לימוד מעניין.
    עוד דוגמא? הנה אחת מחיי היום-יום: כמה אנשים בארץ יודעים שאופטלגין היא תרופה מסוכנת? כמה מהם יודעים שה-FDA לא מאשר את התרופה הזו לשימוש כבר 3 עשורים? חינוך זה בדיוק הדבר שצריך לעבוד עליו, איש. הקניית ידע היא דבר הכרחי. ידע מועבר בדרכים שאתה לא תמיד מוכשר להעביר אותן. תסביר לי – איך ידעו אנשים להבחין בין שקר לאמת? בין טוב לרע? איך ידעו תינוקות לא לעשות צרכים על המיטה, על השטיח? איך? רק ע"י אינסטינקט? לא עובד, איש. ידע הוא דבר בסיסי, שאי אפשר לשרוד בעולמינו בלעדיו. הדבר הזה ידוע כבר משחר ההסטוריה האנושית. אב העביר ידע לבן, שהעביר ידע לדור שאחריו, וכן הלאה. כשאתה ילד, ואתה תלוי באנשים אחרים, אתה עשוי להתמודד עם זה. אבל אחרי זה, כשתתבגר וכשתלך לדרך עצמאית, וההורים שלך לא יהיו לידך דרך קבע, אתה תצטרך להסתדר לבד.

    לגבי השאלה שלך לגבי דברים שאני עושה או אוהב ומידת הלימוד שלהם בבי"ס – זו בדיוק הנקודה שאני מנסה להבהיר, איש! זה בדיוק השינוי שאני חושב שצריך לעשות בבתי ספר! אני חושב, למשל, שלתנ"ך אין שום מקום בלימודי חובה. אולי בלימודי רשות, בגיל מאוחר יותר מאשר גיל 8, וגם זה בספק. אבל יש דברים שלא שמים עליהם דגש בבתי ספר היום. אנחנו תקועים! זו בדיוק הסיבה שאני חושב שצריך לעשות שינוי. אם תקרא שוב את מה שכתבתי לעיל, תראה שהסברתי שהבעיה בחינוך לא התחילה היום, אלא לפחות 2-3 עשורים אחורה. יש דרך לשנות.

    צבירת כח? הכח בידינו. בגלל זה אנחנו חיים בדמוקרטיה. עובדה שאנחנו מחליטים היום לאיזה בתי ספר יילכו ילדינו – עיוניים, מקצועיים, אקסטרניים, דמוקרטיים ואפילו בתי ספר פרטיים בחלק מהמגזרים. עובדה שכשאנחנו רוצים להשבית לימודים, אנחנו מצליחים גם בזה. אל תזלזל בכח הזה. הבעיה היא שהעם הזה לא מאוחד בשום דבר. צריך למצוא דרך ביניים, שבה החינוך יהיה שוויוני וערכי ככל האפשר. מהפיכה ברמות האלה, היא לא דבר קל, ולא דבר שנעשה במהירות. צריך ללכת צעד צעד, בלי לדלג על אף שלב – והדרך להתחיל היא כבר בגן, כאמור.

    ללא העברת הידע בצורה מסודרת, הדור הבא שלנו עלול לחזור לתקופה שבה הם יצטרכו לצוד את האוכל שלהם עם מקלות מחודדים.

  5. מודי הגיב:

    הדוגמאות שלך מוכיחות יפה את טענתי.

    הנה דברים שאתה יודע, ושלא למדת בבית בספר וגם לא בעבודה:
    1. יין.
    2. אופטלגין הוא מסוכן.
    3. לא לעשות צרכים על המיטה.
    4. להבחין בין אמת ושקר.
    5. להנחין בין טוב ורע.

    דמיין לך מקצוע חובה: טעימת יין. שעתיים בשבוע בכיתה י'. התלמיד שומע הרצאות על הליכי הייצור של יין, הוא טועם יינות ונבחן אם הצלחת למצוא את כל הטעמים שיש בהם. הוא צריך לכתוב חיבור על "ויתקין בעד ונגד". ועכשיו, עם יד על הלב, האם אתה רואה עצמך בגיל שלושים אוהב יין.

    בית הספר נכשל, וימשיך להיכשל, בהקניית הידע "מה טוב ומה רע". רק נסיון ילמד את זה, והנסיון בבית הספר מלמד, בין השאר, שלמבוגר מותר לכלוא ילד בכיתה ולכפות עליו מה לעשות, ושזה טוב! for god sake. הוא לימד את זה כל-כך טוב, שאתה ואני וכולנו עברנו את תסמונת שטוקהולם, ולא יודעים שנעשה לנו עוול.

  6. גיא הגיב:

    איש, בין אם תרצה או לא, במהלך הלימודים שלך בבית הספר, אתה נתקל בדברים שאתה לא תיתקל בהם ביום-יום. בסופו של דבר, הם אלה שמלמדים אותך להבחין בכל הדברים שציינתי.
    אני חושב שאתה קצת מגזים עם ההנחה שכולנו עברנו את תסמונת שטוקהולם. אני חושב שזו דרך מאוד מופשטת להסתכל על חינוך. להאשים את מוסדות החינוך ב"כפייה" זו הגדרה בעייתית עבורי, כי בעצם ההכרזה אתה מאשים את כל ההיסטוריה האנושית בהעברת מידע בצורה מעוותת. העובדה שאנחנו יודעים היום את מה שאנחנו יודעים על אש, מזג האוויר, טכנולוגיות, כוח המשיכה ועוד כל מיני אמיתות שעוד לא ממש הופרכו עד היום – כל זה מתאפשר אך ורק בזכות ידע שעליו נבנו כל התיאוריות האלה. ללא העברת מידע בצורה מסודרת, אין לנו קיום, ואין לנו עתיד. אין ולא היה ממציא אחד שהתבסס על ריק, כדי "להמציא את הגלגל". נכון – נדרשה מחשבה מקורית, שלפעמים נחשבה ככפירה, אבל גם המקוריות שבמחשבות נשענות על משהו. אפילו תיאוריית המפץ הגדול נשענת על מידע, שנראה כאילו אתה מעדיף שלא היה עובר. כל הדברים שציינתי עכשיו נלמדים בבתי ספר, מודי.
    ושוב אני חוזר: חוקי ניוטון, מתמתיקה שימושית, כימיה, ספרות, הסטוריה, אזרחות, שפות דיבור – כל אלה והרבה יותר נלמדים בבתי ספר.
    את הדוגמא ליין, אני חייב להסביר, כי נראה שלא הבנת את כוונתי: מודי, איך לדעתך היה עובר הידע על יין בין מדינות שונות המדברות שפות שונות, אם לא היה לימוד מסודר של שפות, שבאמצעותן התקשורת נבנתה? אולי בעבר הלטינית שלטה באירופה, אבל לא כך היום. ועדיין – יותר ויותר מדינות משתפות מידע ביניהן. ללא לימוד, שכדאי שיתחיל בבתי הספר, וזו בדיוק כוונתי, לא ניתן היה לגשר על פערי התרבויות, בין סין למערב, למשל. אני לא חושב שאתה יכול למחוק את העובדות האלה במחי יד.

  7. מודי הגיב:

    אתה מבלבל בין ידע ובית-ספר. העובדה שבית ספר מלמד משהו, זה לא אומר שזו דרך יחידה, טובה או יעילה ללמוד. העובדה שלא ניתן לגשר על פערי תרבויות בין סין למערב בלי למידת שפות, לא קשורה לכך שאתה יודע סינית, ולא למדת את זה בבית ספר. העובדה שאתה יודע את חוקי ניוטון לא תורמת כהוא זה לאנושות, כי אתה הרי לא עוסק בפיזיקה, ופיזיקאים היו פותחים את סירס-זימנסקי גם אם מכניקה לא היתה נלמדת בבית ספר.

    יותר מזה, גם אם פיזיקה ניתן, אולי, ללמד בבית ספר, הרי הבחנה בין טוב לרע אי אפשר.

    http://moddy.blogli.co.il/archives/76

  8. עירא הגיב:

    מודי, החיים זה פשרות. אף אחד לא אמר שבי"ס זה אידאלי ללימוד או לחינוך (שני דברים שונים), אבל אין הרבה אפשרויות אחרות עם המבנה הכלכלי של שני הורים עובדים. כל שינוי יהיה ויתור. הורה שנשאר בבית בשביל הומסקולינג מכל סוג (גם אנסקולינג) זה ב95% מהמקרים אומר הורה אחד שלא עובד (אתה ב5% המיוחדים, ואולי יש פחות), זה אומר שינוי בתוצר הלאומי הגולמי, שינוי בכמות המיסים, המון שינויים באיך שמדינה צריכה להתארגן לענין, זה לא משהו שעושים מהיום למחר, זה קורה על פני 15-20 שנה במדינות הכי ממושמעות ואידאולוגיות וישראל או ארה"ב אינן כאלו. בנוסף, יש בחוץ המון הורים שנותנים לילדים שלהם חינוך גרוע יותר ממה שבית הספר עלול לתת להם, מה תעשה עם ילדים כאלו? איך תמצא אותם אם הם לא מגיעים לבי"ס? אם לא רואה אותם מישהו עם עין מקצועית להגיד שהילד צריך עזרה?

    אני לא אומר שבי"ס במתכונתו הנוכחית הוא דבר טוב. הוא צריך רפורמה רצינית, אבל כמה שתשנא את הויז'ואלס של "החומה", של ילדים נטחנים להמבורגר, עדיין, מדובר בויתור לא רע כדי שיותר ילדים יוכלו להתמודד עם כל האופציות של העולם הגדול, ולא יהיו מוגבלים לידע של ההורים שלהם, ויכירו רק את המקצועות שברחוב שלהם. זה מה שקורה בעולם השלישי, וזה לא מתכון לקדמה ויציאה מהעשירונים התחתונים בשביל הילדים.

  9. גיא הגיב:

    מודי, בקצרה:
    העובדה שאני לא עוסק בפיסיקה כמקצוע, לא אומר שהתחום לא מעניין אותי. אני בטוח, שאם היתה ניתנת לי הזדמנות, עם המרצים הנכונים, והעברת הידע בצורה מעניינת, כפי שחבריי הפיסיקאים מעבירים אותו אליי, הייתי בהחלט שוקל לעבור לתחום הזה. יתרה מכך – אני לא בטוח שסירס-זימנסקי היה נכתב בכלל ללא בית ספר, אבל אלה הנחות חסרות בסיס, ולא חשובות באמת.

    סינית? בטח שלמדתי בבי"ס. אמנם לא בבי"ס ממלכתי, אבל בהחלט בבי"ס. ושוב – זו הנקודה בדיוק! למה לא ניתן לשנות את תכנית הלימודים כך שתתאים למאה ה-21? לא צריך לבטל את בתי הספר, אלא לשפץ ולשפר את מערכת החינוך. עירא צודק בטענה שלו: לשנות את העולם קשה פי כמה, מאשר את מערכת החינוך. שינוי ושיפור מצב מערכת החינוך בארץ היא נקודת פתיחה טובה לשינוי גדול יותר.

  10. מודי הגיב:

    עירא: הויכוח יוצא מהקשרו, שהיה שיפור החינוך כדי לשפר את המדינה. דובי רוצה ללמד אזרחות, ואת הדברים שהוא רוצה ללמד, לדעתי לא ניתן ללמד בבית ספר. את שאר הדברים – ניתן, אם כי זה לא יעיל.

    גיא: הטענה על פיזיקה באה בתגובה לדבריך על הידע המועבר בצורה מסודרת, ועל הקידמה וכיו"ב. האנשים שבסופו של דבר משתמשים בידע הזה למדו אותו באוניברסיטה, והיו לומדים אותו בין אם פיזיקה היתה נלמדת בתיכון או לא.

    סינית למדת מבחירתך החופשית. זה ממש לא כמו בית ספר.

  11. גיא הגיב:

    מודי, אני לא חושב שאנחנו חושבים בצורה דומה.
    אני ממש לא בטוח, כפי שאני לא מבין איך אתה כל כך בטוח, שפיסיקאים היו מתחילים מקצוע, אם הם לא היו מודעים אליו או לבסיס שלו.

    למה לימודי מתמתיקה או אנגלית בבתי ספר אינו יעיל בדיוק? עד עכשיו לא קיבלתי הסבר ממך על זה.

    ושוב – אכן, סינית למדתי מבחירתי החופשית, כמו שתלמידים רבים מחליטים שהם רוצים ללמוד אלקטרוניקה והולכים ללמוד באורט, או שאנשים מסוימים מחליטים לעשות בגרות אקסטרנית. מודי, יש מבחר לא רע של אפשרויות. לא צריך לבנות את הכל מאפס. אפשר להתחיל במקצה שיפורים רציני.

    אני עדיין לא מקבל את תיאוריית ה"כפיה" שלך. מתי הכפיה מתחילה ומתי היא נגמרת בעצם? האם, כשבמשק הישראלי מחליטים שרק בעלי תואר ראשון יוכלו להתקבל לחברות היי טק כמתכנתים, זו כפיה? האם זו אפליה? האם העובדה שברוב רובם של המקרים, מנהלים בכירים במשק הם גם בעלי תואר שני במנהל עסקים – האם שוב מדובר בכפיה? הרי הם עשו את התארים האלה מרצונם החופשי, אבל הסיכויים שלהם להתקבל לתפקידם ללא התארים האלה היו שואפים לאפס!
    לימודי הסינית היו לא רק לשם הנאה, אף על פי שהשפה מאוד מעניינת אותי ברמה האישית, אלא גם על מנת לקדם את עצמי ואת האפשרויות שלי בשוק העבודה.

    אני יכול לומר לך בוודאות, שללא בית הספר, רוב הסיכויים שלי לאבחן את הכישרון שלי לשפות לא היה מתבטא. בית הספר שלי נתן לי את האפשרות ללמוד יידיש, דבר שלא חשבתי עליו בכלל לפני כן. וסיימתי בגרות במקצוע הזה, 4 יחידות מלאות, מתוך בחירה חופשית!! וזה לא שהיו חסרות לי יחידות לבגרות. יכולתי אפילו לעשות רק 2 יחידות תנ"ך, אבל הנושא ריתק אותי בזמנו, ולא במובן הדתי שלו. אז עשיתי 5 יחידות! למדתי דברים שרבים לא למדו! וכל זה מבחירה חופשית!

    מודי, אני לא חושב שאתה מודע לכמות האפשרויות ולמגוון שקיימים היום. הדגשים שאליהם צריכים לשים לב הם גם בתכנית הלימודים, אבל בעיקר בצורה שבה הידע מועבר. ביטול מוסדות החינוך ככלל הוא לא רק מהפכני, אלא בעיקר בעייתי מאוד. עירא העלה בתגובתו טענה שצריך לשקול אותה, ושוב – לא ראיתי התייחסות שלך לעניין. אני רוצה להרחיב את הנקודה הזו, כי היא בהחלט רלוונטית לחינוך: ילדים שמוגבלים לנסיון וידע של ההורים שלהם, לנצח יירשו ויורישו את הבעיות שלהם הלאה. אנחנו נחזור לימי הביניים: בן של נפח יישאר נפח, בן מלך יהיה מלך. אני מוותר מראש לחיות בחברה כזו. כי זו חברה ללא עתיד ממשי. ילד לא יוכל למלא אחר הפוטנציאל האמיתי שגלום בו, אלא אם ייתקל, ממש במקרה ובצירוף מקרים נדיר, במשהו שיתפוס אותו. האם אתה מעוניין לחיות בחברה כזו? בתי ספר, במובן מסוים נותנים יותר דמוקרטיה ממה שאתה מציין, כי כל התלמידים שווים בפני המורה. נקודת הפתיחה שלהם היא שוויונית, יחסית לסביבת המגורים שלהם. זו גם אחת המחלות הרעות במערכת הזו: שהיא סביבתית בלבד (וגם לזה יש סייגים). ילד בפריפריה לא מקבל את אותו החינוך של ילד בתל אביב, ואני לא הראשון שאומר את זה. כשהם כבר מגיעים לאוניברסיטה, אם בכלל אותו חלק שגדל בפריפריה יגיע לשם, הפערים יהיו כל כך גדולים, שיהיה קשה (וכבר היום קשה) לחפות עליהם. עכשיו, מה שאתה מציע, זה להתעלם מהפערים הסביבתיים האלה, ולתת לילד פשוט לגדול בסביבתו הטבעית, ועוד ללא מערכת מסודרת. אתה לא מבין איזה כאוס אתה מזמין? אתה לא מבין אילו פערים חברתיים אתה יוצר בהצהרה הזו?!

  12. מודי הגיב:

    אף אחד מהדברים שאני עוסק בהם לא נלמד בבית הספר שלי. לא מחשבים. לא מסג'. לא פויס. לא תורת המשחקים. לא לוגיקה. לא פילוסופיה. לא נגינה. לא כתיבת שירים. כלום. לכולם נחשפתי במקומות אחרים שלא היו קשורים לבית הספר או להורים.

    עובדה מחקרית (שאני צריך למצוא אותה שוב, תן לי זמן ואינטרנט מהיר) היא שפערים בחברה דווקא נסגרים בחינוך ביתי. למה? כי חינוך ממלכתי אינו שוויוני. לממשלה אין תקציב לתת חינוך שיוויוני, ומכיוון שבית ספר אינו מקום יעיל ללימוד, מי ההורים שלו חזקים מצליח, והשאר לא. קרא את תחילת ספרו של איוון איליץ' (יש לינק אצלי בבלוג)

    כשחברות היי-טק מחליטות שרק בעלי תואר יתקבלו לעבודה, זוהי טעות עסקית. כשאנשים עושים תואר כדי לקבל עבודה, זו בעיה חברתית מבנית, וכפייה חסרת תועלת. אני מעדיף מישהו שלמד בעצמו ולא בשביל ציון "עובר".

    לילד יש יותר סיכוי להתקל במשהו שתופס אותו מחוץ לבית הספר מאשר בבית הספר, פשוט משום שמחוץ לבית הספר יש יותר דברים. בשני סדרי גודל יותר דברים. אלו ידעתי בגיל 12 אילו דברים יש בעולם, ושמותר לי ללמוד כל דבר, לא רק מה שנלמד בבית ספר, היו לי פי אלף אפשרויות.