The Bucket List
לפני זמן מה עלה על מסכי הקולנוע סרט עם ג'ק ניקולסון ומורגן פרימן בשם "מתים על החיים", או בשמו המקורי – The Bucket List. כבר זמן מה שרציתי לראות אותו. בכל זאת – מדובר בשני שחקני אופי בעל עבר עשיר ומגוון של תפקידים. היום הלכתי לצפות בו עם דניאל במודיעין. מעבר לעובדה שהיתה לנו כמעט הקרנה פרטית (היו באולם עוד 5-6 אנשים), הסרט היה פשוט מצוין. שני שחקני הענק האלה מביאים לסרט את כל מה שיש להם להציע, ועם בימוי – איך לא – של רוב ריינר ("הנסיכה הקסומה", "ספיינל טאפ"), אחד הבמאים האהובים עליי, הסרט הזה מצליח גם להצחיק, וגם לרגש עד דמעות (וכן – בכיתי בסיום). אם אתם מחפשים סרט בעל משמעות, סרט שיותיר אתכם עם קצת מחשבה, ועם קצת צביטה בלב – זה הסרט בשבילכם. אני יודע שיש רשימה ארוכה של סרטים שקיבלו אוסקרים למיניהם ופרסים לרוב לאחרונה. אני לא יודע איך פספסו את הסרט הזה. נכון שלא ראיתי אף לא אחד מהסרטים זוכי האוסקר, אבל איכשהו – הסרט הזה הצליח לגעת בי. מומלץ בחום.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
"אם אתם מחפשים סרט בעל משמעות, סרט שיותיר אתכם עם קצת מחשבה"
מזמן לא ראיתי סרטים כאלה.. איזה עוד סרטים היית משייך לקטגוריה הזאת ?
האמת היא שלאחרונה לא יצא לי ללכת הרבה לקולנוע. בינתיים זה אחד הסרטים היחידים שראיתי, אבל התרשמתי מאוד לטובה ממנו. אם יהיו עוד כמה כאלה, אני מבטיח לעדכן.
מבחינה של סרטים קלאסיים יותר, אני חושב שמורגן פרימן הצליח לעורר בי מחשבות עמוקות גם ב"חומות של תקווה" המעולה, בזמנו. לרוב אני לא איש של דרמות סוחטות דמעות, ואני מעדיף את המורכבות שלי בספרים, יותר מאשר על המסך הקטן או הגדול. יחד עם זאת, אם יש לך כמה רעיונות לדברים שאולי לא ראיתי, אני תמיד שמח לקבל המלצות. אתה מוזמן לכתוב על כולן, גם דברים שאתה חושב שהם "מובנים מאליהם".
אני לא חובב קולנוע מושבע אבל אני בהחלט אוהב סרטים טובים. חומות של תקווה הוא באמת סרט מצויין וזה הסגנון שאני אוהב. לא יכול להצביע על סרט ספציפי אבל אני נמס משון קונרי..
אז אתה ואני די דומים בעניין הקולנוע. בכלל – כל אמנות טובה באה בחשבון. השאלה היא כמובן איך אתה מגדיר אמנות טובה וזה עניין די אינדיבידואלי. טלוויזיה אני כבר לא רואה 12 שנה, קולנוע אני רואה 4-5 פעמים בשנה (לפעמים יותר, אבל זה באמת צריך להיות סרט טוב במיוחד), וסרטים באמת טובים קשה למצוא מאז שהוליווד ויתרה על המקוריות שלה, ומייצרת את אותן עלילות שוב ושוב.
הדבר היחיד שנותר בערך, הוא שחקני אופי טובים שמצליחים להביא אותי לבתי הקולנוע, כמו פול ג'יאמטי, מורגן פרימן, וגם שון קונרי שהזכרת. מפעם לפעם, יש הפתעות (אפילו וויל סמית' הצליח להפתיע אותי לטובה לאחרונה). לצערי, אלה די יחידי סגולה, בעולם שבו כל דוגמנית בביקיני הופכת לשחקנית-על…
אומנם באיחור.. אבל עכשיו ראיתי את הסרט.. מאוד אהבתי. 2 שחקנים באמת גדולים. אבל הוא לא השאיר אצלי רושם מיוחד.. כמו שאמרתי קודם, יש סרטים שגורמים לך לחשוב אחרי שראית אותם אבל הסרט הזה קצת פחות, למרות אינספור הדיונים הפילוספיים שיש בו.
[…] הסרט החדש של ברוס וויליס (ובשמו הלועזי: Surrogates). כבר כתבתי בעבר, שאני מאוד אוהב סרטים, שגורמים לי לחשוב. "מחליפים" […]