תקליטן וטבעות
עדכון נוסף מהוויי ההכנות לחתונה:
ראשית, טבעות הנישואין שלנו כבר מוכנות. כבר לקחנו אותן, וההורים שלנו שומרים עליהן לבינתיים, כמיטב המסורת (או משהו כזה). 
אני חייב לציין ששתיהן ממש יפהפיות. אלה בחרה בטבעת זהב לבן עם קצת חריטות, אך ללא אבנים (לפי חוקי ההלכה), ואני, כפי שסיפרתי – איחדתי שתי טבעות – של סבא של אלה, ושל סבא-רבא שלה. הן עולות בול על האצבע שלי, לאחר שהולחמו ואף לוטשו בשבוע וחצי האחרון.
אז אפשר להוריד את זה מהרשימה.
דבר נוסף שאפשר להוריד מהרשימה, נכון לעכשיו – מצאנו תקליטן. לא מדובר במישהו ידוע במיוחד בברנז'ה, והוא לא אחד ממומלצי הבית של "גן הפקאן".
לאחרונה חיפשנו מישהו/י, שייכנסו לראש שלנו מבחינה מוסיקלית. מה לעשות – אנחנו קצת גחמניים בעניין הזה. ודי סנובים.
אנחנו, למשל, מסרבים להכניס מוסיקה מזרחית, טראנסים ואמוצה-אומצה, ואני חושב שנוותר גם על מוסיקה שחורה בחתונה שלנו. יש מספיק דברים רקידים בלי כל אלה. גם ש' ארצי וחברו צ' פיק, לא יהיו ברשימת המושמעים (סליחה חבר'ה – ממני לא תוציאו תמלוגים.. ).
אז מה אנחנו כן רוצים?
אנחנו נלך בעיקר על פופ, דיסקו, מוסיקה של שנות ה-60 עד שנות ה-90 ממגוון רחב מאוד של סגנונות (כולל רוק, חבר'ה – לא יהיה מטאל מטורף, אבל נירוונה זה דבר מאוד רקיד), ככל הנראה גם קצת מוסיקה לטינית (ואני לא מתכוון לחיקוי הזול שריקי מרטין חושב שהוא יכול לקרוא לו "מוסיקה לטינית", אלא לטינית אמיתית, ברזילאית, דרום-אמריקאית וכו').
אנחנו גם רוצים קצת ג'אז בזמן האוכל, ורוק מתקדם בקבלת הפנים. 
בקיצור – לא משהו, שיהיה קל איתו לרוב התקליטנים בארץ, שרגילים למקסס את דנה אינטרנשיונל או ניסים סרוסי בתור ההיי-לייט של הערב. נקודת הפתיחה הזו, העמידה אותנו במצב "מיוחד". לכן, החלטנו קצת לצאת מהקופסה. לפני לא מעט זמן, הגיב אצלי בבלוג, בחור בשם אחי רז, שכבר אז, חשבתי עליו פוטנציאלית כמישהו שיתאים לנו. אז יצרתי איתו קשר דרך האתר שלו לפני כחודשיים, ואמנם לקח לא מעט זמן – לחלוטין בגללי – אבל בחמישי האחרון נפגשנו – אחי, אלה ואני.
דווקא בגלל שאחי הוא לא מה"תותחים" בתחום, ולא מהבולטים בהם – זה היה משהו שמשך אותנו. אנחנו אוהבים אנשים טובים, נחמדים, שיודעים להקשיב ולקבל את גחמותינו (ולא כמו תקליטן שדיברנו איתו בחתונה שביקרנו בה, שאמר ש"חייבים!" שתהיה מוסיקה מזרחית בחתונה, כי אחרת זה לא יילך.. ). אחי נראה בדיוק מה שאנחנו מחפשים. בחור טוב, עם ראש טוב ועם אהבה גדולה למוסיקה. בימים אלו הוא מכין לנו מעין פליי-ליסט לדוגמא, כדי שנתרשם מיכולותיו ומהאופן שבו הוא הבין את רצונינו.
אני מאוד מאמין בבחור הזה. נראה שנארגן ערב די מיוחד, מבחינה מוסיקלית. אפילו הנעימה של העלייה לחופה כבר נבחרה, והיא לא תהיה שיר מוכר, בעברית או באנגלית, אלא נעימה קלאסית, שמזכירה מאוד טבע והרמוניה. ברגע שאני רק אזכר איך קוראים למלחין, אני אספר לכם. כרגע אני רק זוכר, שליצירה קוראים "אופוס 50".
אנחנו גם מחפשים בימים אלו שירים לרשימת השירים שלנו, מבחינת ג'אז ודברים רקידים, וכאן אתם, הקוראים – נכנסים לתמונה. כשנחזור, מחכות לנו המון משימות בזמן יחסית קצר. נראה שבכל מקרה ניאלץ קצת להתרוצץ. ולכם, אם בא לכם – יש הזדמנות לעזור מחד, ולקבל שיר כבקשתכם מאידך. ציינתי בפניכם את הסגנונות שאנחנו רוצים ולא רוצים, בגדול.
עכשיו תורכם לתת לנו שירים שאתם רוצים לשמוע בחתונה. מה בא לכם? אתם גם מוזמנים לשלוח את הרשימה למייל שלי: sabbath dot monkey at gmail dot com.
יאללה לעבודה! למה אתם מחכים..?
עדכון והבהרה: טוב, אז עבדכם הנאמן לא ממש חכם, מתברר 🙂
פוּרֶה הוא זה שכתב את היצירה שאנחנו עומדים לעלות איתה לחופה, והיא ממוספרת כאופוס מס' 50.
לגבי מוסיקה שחורה – הבהב קלה – אינני מתכוון למוסיקה שחורה במוב ןש לג'אז – הרי אי אפשר להשמיע ג'אז בלי מוסיקה שחורה שורשית, אבל הכוונה שלי היתה לראפ, ומה שבשנים האחרונות קוראים מוסיקה שחורה "מודרנית", עאלק.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.