כמעט מתנצל…
בשבוע שעבר, בעת הפינוי משוק חברון, שמענו את פרופסור "נכבד" מקלל ככל ילד בשכונה. הוא אמנם השתמש במילים יותר "גבוהות" ובשפה יותר יפה, כביכול – אבל קילל כמו ילד, שההורים שלו שכחו לשטוף לו את הפה בסבון בצעירותו. היום פרסם האיש מכתב התנצלות בפני הרמטכ"ל. הקטע המעניין הוא, שגם במכתב ההתנצלות, האיש מתנהג כמו ילד קטן שאומר "אני מצטער – אבל אתה אשם". או במילותיו הוא: "אני מצטער על שנתדרדרתי לסגנון של קללות בדברים שאמרתי…. הצילום בנסיבות המיוחדות שם הדברים הוצאו מהקשרם" וגם שההתנצלות היתה עקב "לחץ מפא"יניקי טרוריסטי שהופעל על האוניברסיטה". כאילו הדברים האלה לא מספיקים, הוא גם טורח להסביר ש"אולי יותר קל למות בהסתערות בצבא על אויב מאשר להתבזות יום-יום ולשבת בכלא, אבל אדם צריך להגיד את מה שהוא חושב ומאמין".
ואני שואל: תגיד – אתה מקשיב למה שאתה מדבר??? יותר קל למות בהסתערות מאשר לומר את שעל ליבך??? מי לעזאזל נתן לאיש הזה פרופסורה? אין לי שום בעיה עם הדעות האידיאולוגיות שלו. להיפך – יש לה הרבה נגדן, יחד עם זאת, אני מוכן לקבל את העובדה שיש אנשים עם דיעות שונות משלי. אבל כמה שטויות יכולות לצאת מפה של בנאדם אחד.
בשם כל מה שקדוש בעולם הזה – אל תיתנו לאיש המטומטם הזה לחנך את ילדינו!
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
הוא אמר אצל רפי רפש ובמכתב שכתב : אני מצטער כי הכריחו אותי להתנצל.קרוב לודאי שיקלו עליו בחקירת המשטרה (זה תמיד עובד).
לא לא, המילים המדויקות היו, שהוא התנצל בעקבות "לחץ מפאי"ניקי טרוריסטי", לא פחות!