חינוך השוואתי – עזה וישראל

אני יודע שהכותרת הזו עלולה לבלבל את הקורא: איך אפשר להשוות את החינוך בשני המקומות השונים כל כך? ובכן, האמת היא שאי אפשר. אנחנו חיים בשני עולמות שונים לחלוטין. יחד עם זאת, התפרסמו בזו אחר זו שתי כתבות העוסקות בחינוך ברמות מסוימות, ובמובן מסוים הן מראות כל כך הרבה שוני באופיין.
בכתבה הראשונה, מנהל בית סוהר ברצועת עזה, החליט "לחנך" את אסיריו ע"י דקלום פסוקים מהקוראן, ע"י שיטת המקל והגזר. אלה שיהיו מוסלמים טובים, יקבלו המתקות למיניהן בעונשם. שיטת החינוך הזו, ישנה ככל שתהיה, עובדת. ככה זה תמיד היה לאורך ההיסטוריה. אז עכשיו, במקום אינקוויזיציה, קוראים לזה חינוך, אבל התוצאה תהיה אותה תוצאה: עוד פונדמנטליסטים איסלאמיים. או במילים פשוטות: מי אמר שגנב פשוט לא יכול להפוך לרוצח תוך כמה חודשים? מתברר שבעזה הכל מוכר ומותר.

אצלינו, לעומת זאת, קם משרד החינוך והחליט לעשות מעשה חיובי דווקא. סוג אחר של הכנה לחיים: שיעורי כלכלה, צרכנות וחסכונות כבר בגיל צעיר. למרות שהכותרת של ynet מצביעה כמובן של לימודים של "בתי קזינו והימורים", כדי ליצור רייטינג גבוה ומזויף, לא על זה שמו דגש במערכת החינוך, ואני באמת מקווה שהרעיון הזה ייצא אל הפועל. לי אישית יש מזל שגדלתי בבית שיש בו מנהל בנק (אבא שלי) וגם אישה שסבלה ממחסור (סבתא שלי) שיכלו ללמד אותי את ערכו של כסף בגיל צעיר. עד היום יש סיפור טראומטי שאני זוכר מגיל 16, בו נכנסתי למינוס הראשון שלי בנק (104 שקלים בדיוק), ואבא שלי שלח אותי לנקות שולחנות בבית קפה בעיר כדי ללמוד איך חוסכים. באותה תקופה, אני יכול לספר שגם הכסף שהרווחתי בוזבז מהר יותר מאשר הורווח, אבל אין ספק שבסופו של דבר – הסיפור הזה עזר לעצב את אישיותי (שנויה במחלוקת ככל שתהיה).
אם נחזור רגע לתכנית של משרד החינוך, אני חושב שהרעיון, אם יקרום עור וגידים ויהפוך למשהו ממשי, יעזור רבות לשכבות רבות באוכלוסיה, ולא לעשירים בלבד. גם השכבות החלשות, שאת המקרר הריק שלהן מראים בחדווה בכתבות שונות, אפשר ללמד איך להשתמש בכסף בצניעות. אם להשתמש בדוגמא שסבתי תבדל"א אמרה לי לפני שנים מספר: "אם אתה לא מרוויח יותר מדי, אתה לא חייב לקנות לילד שווארמה כל יום. אפשר גם לקנות קילו כנפי עוף בכסף הזה וגם תפו"א. ארוחה שתספיק לכמה אנשים". שיעורים כאלה, אם אתה לא לומד בבית, אולי כדאי שתלמד בבי"ס. אלה ערכים חשובים, לא פחות מציונות ואזרחות, שיכולים לשנות חיים של כל אחד מן הקצה אל הקצה.


נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

2 תגובות לפוסט “חינוך השוואתי – עזה וישראל”

post_author." -->\n"; ?>
  1. Danielle הגיב:

    השאלה האם בית הספר הוא המקום הנכון לעשות את זה. לא בטוחה בכלל. אף אחד לא מקשיב למורה בבצפר, במיוחד לא אלה שצריכים בדיוק את השיעור הזה. אני הייתי הופכת את זה לשיעור להורים, לא לתלמידים. כמו שאמרת בעצמך, אלה דברים שקולטים בבית.

  2. עירא הגיב:

    צריך בי"ס להורים. הגעתי למסקנה.

    לא חובה ולא לפי מינימום לפי חוק. פשוט שיהיה כזה שירות במימון המדינה שכל אחד שמעוניו לדעת איך לגדל יותר טוב את הילדים יוכל ללכת.

    ילמדו שם למה אלימות מגדלת ילדים עם בעיות. איך לחנך את הילדים ולא לפנק אותם יותר מדי. איך לחנך אותם להיות ילדים יותר חברותיים ויותר שמחים מגיל הגן. איך לא להוציא עליהם את הקיטור שצבר ההורה בעבודה. איך ללמד אותם בהסברים ולא בצעקות כי מערכת הלמידה של המוח לא עובדת כמו אצל מבוגר.

    אני חושב שיגדל דור טיפה יותר מאוזן, אולי ההורים אפילו ישנו את היחס לסביבתם הבוגרת במקביל, ואחרי כמה שנים ההשקעה תשתלם מאוד כשרמות הפשע והאלימות ירדו במדינה כי אנשים ינסו להשתלב במקום להתרוצץ כמו עכברים אנוכיים אחרי פירורי גבינה.

    ואולי אני חולם באספמיה 🙁