הפתעה פוליטית
אני חייב לומר, שלא חשבתי שאני אופתע ממש בבחירות האלה. האמת היא שאני בכלל לא חשבתי שאני אופתע מאיזשהו מצע של מפלגה פוליטית כלשהי. אבל אתמול בערב ישבתי עם עירא אצלו בבית, והתחלנו לדבר. לשמחתי, זה היה ממש בעיתוי הנכון – ממש ברגע האחרון. בדיוק כשכבר הייתי בטוח שאני אצביע ללבני, עירא הגיע עם משהו חדש. משהו אחר. משהו שאני יכול באמת להאמין בו. מפלגה שאני יכול להצביע לה בלב שלם, כי היא אומרת בדיוק את הדברים שאני מאמין בהם, והיא אומרת את זה בגלוי, בלי פחד ובלי פופוליזם זול.
למפלגה הזו קוראים "המפלגה הירוקה-מימד".
אתם בטח חושבים שהשתגעתי. אולי – אבל סוףסוף קראתי מצע שלם, מפורט מאוד, בלי פשרות, שמביא צעדים אופרטיביים וברי יישום, צעדים פרגמטיים של אנשים פרגמטיים בעלי יכולת מוכחת בתחומם.
אם יש לכם איזו שעה לפני שאתם יוצאים להצביע – קחו אותה עכשיו וקראו את המצע הזה. אני בטוח שזה ידבר ליותר מאחד מכם. בעבודה הבוקר כבר הצלחתי, אחרי שקראתי את המצע שלהם, לשכנע 5 אנשים להצביע לחבר'ה האלה. ואני רואה את כמילוי מצווה גדולה. זו לא רק הצבעת מחאה, אלא הצבעה בלב שלם – אין פה "הרע במיעוטו", אלא הצבעה אמיתית, אידיאולוגית, כזו שחורטת על דגלה שיוויון, דמוקרטיה-סוציאליסטית, עם דגש על חינוך, אהבה לשונה ממך, אהבה לבעלי חיים, ולא פחות חשוב מזה – צעדים אופרטיביים לטיפול בנושאים טכנולוגיים. שני הנושאים האחרונים, נמצאים במצע של המפלגה הזו בלבד!
מקימי המפלגה, ערן בן-ימיני (מייסד "מגמה ירוקה" ) ופרופ' אלון טל (מייסד "אדם, טבע ודין" ) הם מאחרוני המוהיקנים. ההצטרפות של מימד, בראשות הרב מיכאל מלכיאור, נתנה פה ערך מוסף – ערך שלא הכרתי ולא ידעתי עליו דבר עד היום. הם ממש תפסו אותי לא מוכן, וזה ייאמר לזכותם.
אני שמתי את האות ה בקלפי היום. אני מקווה לא להתבדות, ומאמין שהחבר'ה האלה יצליחו הפעם, איפה שהרבה נכשלו לפניהם.
עדכון מ-2 בלילה:
אחרי כל הסקרים, כל הסטטסטיקות – נראה שהמפלגה הזו לא תיכנס לכנסת בכל זאת. אין ספק שאני מאוכזב. יחד עם זאת, אני מניח שהאמרה נכונה: "כל עם מקבל את ההנהגה שמגיעה לו". אני חייב לציין, שאני ממש לא מצטער על ההצבעה שלי. כאמור – זו הפעם הראשונה שאני מצביע מהלב, בגלל משהו אידיאולוגי אמיתי. אולי זה בגלל כל "המצב" פה – אנשים חושבים שכל מה שיש לתי"מ להציע זה פנטזיות שאינן מותאמות למצבינו. אנשים הפסיקו לחלום במדינה הזו, וזה נראה בבירור. "פרגמטיזם" הפכה למילה גסה, לכזו שאנשים מייחסים לאנשים הזויים. חבל שזה כך, אבל אני מניח שזה מה יש. הדבר היחיד שמשמח אותי, זה לפחות – נכון להרגע – שלבני מובילה בתוצאות האמת. לצערי, אני לא חושב שזה יספיק לה בכדי להקים ממשלה נורמלית. האם ביבי בכל זאת יקבל את המפתחות? אני מניח שימים יגידו.
ישראל 2009 – ת.נ.צ.ב.ה
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
לא כל העולם כולו גשר צר, אבל הוא בהחלט יהיה כזה לתקופה הקרובה לצערוני הרב. למרות האכזבה של אתמול, התנועה נוע תנוע, ואני מקווה שגם אותך נמשוך לאיזו פעילות 🙂