ביקורת סרט: הלבוי 2
מעטים הם סרטי הקומיקס שאני מחמיץ בשנים האחרונות. מאז ומתמיד היית מעריץ מושבע של דמויות על-טבעיות, בין אם הם ערפדים, זאבים, או סתם נשים גמישות במיוחד.
אז בלי שמץ של מחשבות על כל מיני ביקורות ששמעתי על הסרט, ולתערי – באיחור של 3 חודשים אחרי שהוא יצא לאקרנים בארה"ב – הלכנו את מול לראות את "הלבוי 2".
רון פרלמן הוא ללא ספק אחד משחקני האופי הכי טובים שיש להוליווד להציע. בכל סרט, עוד מאז "שם הוורד" שבו שיחק את הנזיר הגיבן סלבטורה, ועד "הלבוי" הקודם – אני חושב שהאיש פשוט לא מוערך מספיק בתעשייה. הוא האיש של אלף הפרצופים. הוא מסוגל להיכנס לכל דמות, הירואית או מסכנה, חזקה או חלשה, ללא שום בעיה. נראה שהבחור באמת נהנה מזה. יש מעט שחקנים שקשה "להדביק" להם טייפ-קאסט, ופרלמן הוא בהחלט אחד כזה.
"הלבוי" הראשון היה נהדר. שחקנים טובים, הרבה הומור עצמי, ותסריט כתוב היטב. הפעם, ב"הלבוי 2", נראה שהדגש היה יותר על ויזואליות מאשר על הסיפור עצמו. זה לא שאין עלילה – דווקא יש, והיא מובנת לחלוטין, אבל היא גם מאוד צפויה. עד כדי כך, שאחרי חצי של סרט, אתה כבר יודע איך הוא הולך להיגמר. בראשי הצלחתי ממש לדמיין את הסצינה האחרונה, לפחות בכל מה שקשור לתסריט. גם עירא ו-נ', איתם ראיתי את הסרט, ראו בראשם את אותם הדברים בדיוק.
מה שכן, הויזואליות הייתה בהחלט מרשימה מאוד. בלי להכניס ספוילרים למי שעוד לא ראה, מדובר באפקטים ממוחשבים יפהפיים. אין ספק שהטכנולוגיות שיוצרות את רמת האפקטים הזו, רק הולכת ומשתבחת, וכך גם היוצרים והאנימטורים, שאמונים על ה"טיפול" ביצורים העל טבעיים בסיפור.
סיכום: יופי של סרט. חמוד מאוד, לכל המשפחה. יש אפילו חצי מוסר השכל בסוף (בכל זאת, ארה"ב וגו'). קאליסטה פלוקהארט אנמית (חה! סוףסוף מצאו צבע לפנים שלה שהיא צריכה להישאר איתו כדי להיראות טבעית!) ומעצבנת, אבל בכל סרט חייב להיות שחקן אחד/ת כזה, אז אני מניח שהיא קיבלה את התפקיד.
ציון של קופי השבת: 8.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.