"הארץ המובטחת" – מירה עוואד ושרון גל
עובדה מס' 1: אני מתעב את שרון גל (מס' 5, "ישראל ביתינו"). האיש הוא לא יותר מטוקבקיסט עם מיקרופון.
עובדה מ'ס 2: שרון גל שייך למפלגה גזענית ופשיסטית (שלא לומר מושחתת).
עובדה מ'ס' 3: שרון גל חי בעולם דמיוני, אם הוא חושב שלערביי ישראל יש שוויון זכויות מלא.
אבל הנה עוד עובדה: מירה עוואד ניצלה את הבמה שניתנה לה (הסרטון בתחתית הפוסט – מומלץ לראות את כולו לפני המשך קריאת הפוסט), בכדי להבהיר עד כמה אין שום סיכוי שנחייה כאן בשלום אי פעם, אם זה תלוי בה ובנרטיב שהיא טיפחה.
ואני אסביר:
לפני הכל, חשוב לי להדגיש, שאני מבין, כאדם רגיש לסבלו של האחר, שיום הקמתה של מדינת ישראל הוא יום אסון לערביי ישראל. הם הפסידו אדמות ובתים, הם הפסידו חלק מההיסטוריה שלהם – ובשל כל מדובר בנושא טעון רגשית (בלשון המעטה). אני גם לא מסכים עם העובדה, שאסור להם לבכות את היום הזה, אם זה מה שהם רואים לנכון. החוק שנחקק בנושא זה הוא גזעני ומפלה.
אבל כשכל זה נאמר, מה שהם לא יכולים לעשות, זה לעוות את המציאות ולשקר לעצמם. ערביי ישראל מחקו מההיסטוריה את תכנית החלוקה ההוגנת שהוצעה להם לפני הקמת מדינת ישראל. היא נעלמה מהנרטיב הפלשתיני כלא הייתה. גם העובדה, שערביי ישראל הם אלה שפתחו במלחמה, במטרה ברורה להשמיד את היהודים ו/או לגרשם – נעלמה אל תהום הנשייה, ואינה קיימת בשיח הפנימי. מה שנותר, הוא שיח של 'קורבנות', שטוען שמאות אלפי ערבים גורשו מבתיהם ואדמותיהם הופקעו ע"י היהודים הרשעים.
אלה שקרים יפים, אבל עדיין שקרים. מלחמת העצמאות לא הייתה תהליך של טרנספר מחושב וגם לא של טיהור אתני. אין כמעט מלחמות בהיסטוריה האנושית, שבהן אוכלוסיות כלשהן לא איבדו שטחים. אובדן שטחי מחיה הוא חלק מכל מלחמה, וזה משהו שערביי ישראל היו צריכים לקחת בחשבון, כשהם פתחו בה ב-1948.
מה גם שישראל לא צריכה וגם לא יכולה, להחיל את חוק השבות על ערביי ישראל. אין כמעט אף מדינה מערבית שעשתה זאת בעבר (ובמיוחד כשהעם שפונה מהשטח, מעוניין בכיבושו מחדש, ולא בהתערות בחברה החדשה).
ובדיוק כפי שקשה לי לקבל את השיח ההתקרבנותי הזה שביבי ובנט מטפחים ("כל העולם נגדינו", "כולם אנטישמים"), אני מתקשה לקבל את השיח שמטפחים בחברה הערבית, וכן – גם את ה'רמזים' שעוואד גלגלה לפתחו של שרון גל, כנציג העם היהודי הכובש…
ועד שהעניין הזה לא יסתיים, ישראל תוכל לעשות שמיניות באוויר, אבל הכרה כמדינה דמוקרטית היא לא תקבל. בטח שלא ע"י ערביי ישראל.
תוסיפו לכך את העובדה, שמפלגת בל"ד (שמהווה כשליש מהרשימה המשותפת של ערביי ישראל, ביחד עם רע"מ-תע"ל וחד"ש) החליטה בסופ"ש האחרון לירות לעצמה ברגל, בכדי שהיא תוכל לירות לכולנו בראש, ותבינו איפה נמצאת הבעיה. אני מתכוון לעובדה, שהרשימה המשותפת – ורק בגלל חלקה של בל"ד ברשימה זו – החליטה שלא לחתום על הסכם עודפים עם מרצ, מפלגה ציונית שדוגלת בשוויון זכויות אמיתי (החלטה שעלולה לעלות לגוש השמאל במנדט או שניים קריטיים בבחירות אלו), ואף הכריזה שלא תמליץ על הרצוג לראשות הממשלה, מה שבהכרח יביא לעלייתה של ממשלת נתניהו השלישית.
ואם על ההחלטה לגבי הסכם העודפים ניתן לסלוח, קשה לעשות דבר דומה לגבי נושא ההמלצה לראשות הממשלה. המטרה של בל"ד ברורה: עלייתו של נתניהו לראשות הממשלה, תפגע בלגיטימיות של מדינת ישראל בעולם כמדינת העם היהודי, ועלולה להביא בסיכוי גבוה להפיכתה של המדינה למדינת אפרטהייד מוצהרת.
האם ניתן, במצב כזה, לומר שהרשימה המשותפת אכן מייצגת את כל העם, כפי שטוען איימן עודה, העומד בראש הרשימה? האם ניתן להניח, כי ערביי ישראל רוצים באמת ובתמים לחיות בשלום עם היהודים במדינת ישראל? אני מתקשה לומר שיש אפילו יהודי שמאלני אחד שיחשוב כך, אלא אם הוא עיוור מוחלט (ואני, כאמור, רואה עצמי כאיש שמאל מתון – אך לא כזה שמוכן להתאבד על מזבח השלום).
י============י
לסיכום:
מכיוון שנושא שוויון זכויות וחובות בישראל כן חשוב לי, ומכיוון שאני יודע שכיום אין שוויון כזה בקרב ערביי ישראל, טוב יהיה אם נתחיל לחיות את ההווה והעתיד ופחות את העבר.
אנחנו חייבים לשים את הדברים השולחן, ולומר באופן גלוי: ערביי ישראל היקרים, אנו רוצים שתחיו כאן לצידינו עם שוויון זכויות וחובות מלא. ואני מתכוון לזה (האחד לא יכול לבוא בלי השני. ולכן שניהם חייבים להגיע במקביל, חוק לצד חוק. לדוגמא: תוכנית מתאר ארצית ליישובים ערביים, ולצידה חוק שירות לאומי). הסייג היחיד, בגלל החשד המובנה וההגיוני, הוא זכות השיבה הפלשתינית לערי ישראל. אנחנו פשוט לא מוכנים להתאבד עדיין.
י============י
והערה אחרונה:
בלי שמץ של גזענות – עוואד לא מסוגלת לנתק את עצמה ואת רגשותיה הלאומיים מהתכנית הזו (ועד כה- בכל ארבעת הפרקים ששודרו – זה ניכר בבהירות), שאמורה לעסוק בפוליטיקה ופוליטיקאים (לפחות זו המטרה שעוואד הצהירה עליה בתחילת ובסוף התכנית). לכן, אני לא בטוח שהיא הבחירה הנכונה להגשת התכנית הספציפית הזו.
אלא אם כן, זוהי המטרה הלא מוצהרת של התכנית – לחבוט בימין ובשמאל על הכיבוש, וזהו. ואז אין בחירה מתאימה ממנה.
מוגש כחומר למחשבה לעורכי "הארץ".
========================
בינתיים – כתמיד – הצעתי לכם היא זו: הקשיבו לדברי המועמדים ושיפטו בעצמיכם. היו מעורבים. הפעילו את הראש, העיניים והאוזניים. כי ההחלטה שלכם היא זו שתקבע כיצד תיראה המדינה הזו בשנים הקרובות. וללא מעורבות פעילה של האזרח – כל הדרישה הזו לשקיפות היא חסרת טעם. הדרך הטובה ביותר, מלבד קריאת חדשות והבנת רשת האינטרסים (סקרנות בריאה וספקנות חשובות גם הן), היא כניסה לאתר "כנסת פתוחה", ובחינת המועמדים שלכם לכנסת.
נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.
במלחמת העצמאות היה בהחלט טרנספר מתוכנן, וטיהור אתני – לא בכל מקום, אולי אפילו לא ברוב המקומות, אבל אנשים בהחלט גורשו (למשל מלוד) והמטרה היתה לפנות מקום ליהודים שיבואו לארץ.
@מודי – לא יותר מבכל מקום אחר שבו הייתה מלחמה. אוכלוסיות גורשו בכל איזור שנכבש אי פעם. זה קרה ב-2 מלחמות העולם, זה קרה גם במלחמות אחרות. ואין אח ורע לדרישות של ערביי ישראל, לעומת מה שקרה בעולם.
אל תשכח שגם היו לא מעט יהודים, שגורשו ממדינות ערב וממדינות אחרות – ועד היום לא זכו לראות פרומיל מהרכוש שהם נאלצו להשאיר מאחור. עד כה לא שמעתי אף אחד בעולם זועק את זעקתם של היהודים הללו. לא שמעתי אף אחד זועק את זעקתם של אירופאים שגורשו מאדמתם במהלך מלחמות העולם – ולא יכולים לשוב לשם, מפאת איזו "זכות שיבה".
ערביי ישראל עדיין אינם מוכנים להכיר בעובדה, שהם פתחו במלחמה נגד ישראל, שבה הם הפסידו. סליחה על ההשוואה, אבל זה נשמע כמו ילד קטן, שמפסיד במשחק שהוא קבע בו את הכללים, וצועק "פוס! – זה לא פייר!".
אז כן – אני עדיין חושב שאנחנו חייבים לתת לערביי ישראל זכויות מלאות, ובעיקר תשתיות, זכויות בנייה, וגם מערכות בריאות וחינוך טובות יותר (ועל הדרך הייתי שמח אם גם אצלינו היו משפרים אותן..), אבל הם גם חייבים להכיר בעובדה שמה שהיה פה עד 1948, לא יחזור על עצמו – והם יכולים להאשים בכך רק את עצמם.
נכון. יש הצדקות לטיהור האתני. אבל זה לא אומר שהוא לא קרה.
@מודי – אז כל פינוי אוכלוסייה שנעשה אי פעם נקרא "טיהור אתני"? אם הגרמנים, שתושבים רבים מהם פונו מפולין, למשל – האם "טוהרו אתנית"? באמת?
בהחלט.
אז אני מניח שאנחנו לא רואים את המונח באותו אופן. ולמיטב ידיעתי, גם רוב העולם לא רואה זאת באותו אופן. אחרת מזמן הייתה קמה זעקה עולמית להחזרת כל האוכלוסיות שפונו בעקבות מלחמות. ומשום מה – אני לא רואה את זה קורה..